כשהבן של אלי סלטמן אובחן על הרצף האוטיסטי היא ניצבה בפני בחירה קשה. היה עליה להחליט אם לרשום אותו או לבית ספר יהודי רגיל שלא ערוך לתת מענה לצרכיו – או להכניס אותו למה שהיה אז בית הספר היהודי היחיד בלונדון לילדים עם צרכים מיוחדים.

באותה תקופה, בית הספר "כישרון" שירת בעיקר ילדים עם מוגבלויות חמורות יותר משהיו לבנה. "כמו רבים אחרים, היינו צריכים משהו באמצע – זה לא היה קיים אז", מספרת סַלטמן בת ה־45, אם לשלושה ומנהלת בחברת ביטוח בעברה.

לכן, היא ואימא דתייה נוספת – שפגשה בגן שעשועים ב־2013 – החליטו להקים בית ספר יהודי חדש בשם "גשר". בית הספר, שנפתח ב־2017, הצליח לגשר על הפער במערכת החינוך היהודית בלונדון, מערכת חינוך עשירה ויציבה. בית הספר הפך מהר מאוד לנקודת חיבור בין משפחות יהודיות עם רמות אדיקות שונה.

ב"גשר" לומדים תלמידים מקהילות חרדיות סגורות שמתחנכות בדרך כלל בישיבות חרדיות לצד ילדים מבתים חילוניים. בית הספר מנסה לגרום לכולם להרגיש בנוח על־ידי מחויבות לגישה אורתודוקסית מודרנית.

אילוסטרציה: סמל יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם (צילום: iStock)

ב"גשר" לומדים תלמידים מקהילות חרדיות סגורות שמתחנכות בדרך כלל בישיבות חרדיות לצד ילדים מבתים חילוניים. בית הספר מנסה לגרום לכולם להרגיש בנוח על־ידי מחוייבות לגישה אורתודוקסית מודרנית

"הקהילות החרדיות מאוד מגוננות מהשפעות חיצוניות. לא תמצאו יהודים חרדים עם יהודים אחרים", אומר ג'וש ארונסון, עיתונאי יהודי על הרצף האוטיסטי שחי במנצ'סטר ופעיל למען אנשים עם מוגבלויות. "במסעדות הם יישבו אולי בשולחנות נפרדים – אבל הילדים לא מתערבבים. לכן מקום כמו 'גשר' הוא מאוד מאוד נדיר".

במובנים מסוימים, "גשר" – בית ספר קטן בצפון־מערב לונדון ובו כ־50 תלמידים בני 4 עד 12 – מנכיח את מגרעות מערכת החינוך היהודית בלונדון. רוב בתי הספר בעיר לא יכולים להתמודד כראוי עם תלמידים על הרצף או להבדיל עם תלמידים עם הפרעות קשב וליקויי למידה אחרים.

אולם, השיטה החינוכית של בית הספר התווספה למערך השיטות המורות כיצד להתייחס למסגרות של חינוך מיוחד. בדומה ל"שפע", בית ספר יהודי שהוקם ב־2014 בניו יורק ומשרת ילדים עם הפרעות שפה – "גשר" שואף להבטיח שתלמידיו לא יצטרכו לוותר על חינוך יהודי כדי לקבל מענה לצורכיהם.

בית הספר "גשר" עבר לאחרונה למיקום חדש והוא כולל חדרי משחק ואודיטוריום גדול – וגם הסדר אבטחה אימתני, מה שמאפיין בתי ספר יהודיים רבים בעולם. הבניין החדש מהווה שדרוג משמעותי למבנה הקטן שבו שכן בית הספר עם פתיחתו.

"הבניין החדש מרווח אבל גם נראה כמו בית ספר רגיל. זה עוזר ליצור תחושה של נורמליות שהרבה מהתלמידים שלנו זקוקים לה", אמרה מנהלת בית הספר תַמַרין יארטוּ, ילידת דרום אפריקה, שכמו רבים מאנשי החינוך בבית הספר, אינה יהודייה. לדבריה, אחד מתלמידה סיפר בגאווה אחרי המעבר לבניין החדש כי בית הספר "נראה ממש כמו בית הספר של אחי".

הכיתות בגשר הותאמו לצורכי הילדים ומכילים אמצעים כמו כריות פיתה, שנמצאות תמיד בהישג יד, או כיסאות עם גומיות על הרגליים – מה שמסייע לילדים המתנועעים בחוסר מנוחה

עם זאת, הכיתות בגשר הותאמו לצורכי הילדים ומכילים אמצעים כמו כריות פיתה, שנמצאות תמיד בהישג יד, או כיסאות עם גומיות על הרגליים – מה שמסייע לילדים המתנועעים בחוסר מנוחה ולילדים עם ADHD לשבת בכיתה לאורך השיעור כולו.

אפשר למצוא גם בעלי חיים ב"גשר" – בדרך כלל כלבים – בליווי אנשי צוות, כסוג של תרפיה. אתר האינטרנט של בית הספר אף מונה חברת צוות אחת ממשפחת הכלביים: כלבת קוקאפּו בשם פופלינדה גורני, שנמצאת בהכשרה ככלבה טיפולית.

"גשר" גם אפשר לילדים שהתקשו לשבת לאורך הצגה שהועלתה לאחרונה במסגרת פסטיבל תיאטרון בעברית לבתי הספר היהודיים בבריטניה, שמארגן הסניף הבריטי של הקרן הקיימת לישראל, "להתאוורר", כפי שכינתה זאת אחת המורות, בפינת ישיבה מיוחד עד שהרגישו מוכנים לחזור.

אוטיזם, אילוסטרציה (צילום: Kateryna Medetbayeva / iStock)

כמו כן, אם אחד הילדים מתחיל להפריע יותר מדי – אחת המורות מלווה אותו מחוץ לכיתה אל אחת מפינות המשחק הרבות בבית הספר. "גשר" גם אפשר לילדה אחת להרכיב "מגני אוזניים" – אוזניות עם סינון רעשים שנועדו להקל עליה את רגישותה לרעשים.

השחקנים הישראליים בהצגה ידעו כי מדובר בבית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים והתאימו את ההצגה בהתאם. הם עודדו את הקהל להיות מעורב בהצגה ולענות בקול על השאלות שהעלו השחקנים – כל זאת בלי לשים אותם במרכז תשומת הלב.

הצגות ואירועים בית־ספריים הם גם הזדמנות למצוא נקודת מפגש "בין ילדים מרקעים שונים, כמו אלה שב'גשר'", אמר ל־JTA שמואל חייק, יו"ר קק"ל בריטניה. "אלה אירועים מכילים, מעצימים. ההשתתפות של ילדי 'גשר' היא משהו שלא היינו מוכנים לוותר עליו", אמר חייק.

בית הספר חולל שינוי בחיי רבים מתלמידיו והוריהם, כולל אצל אלי דֶרבּן, המייסדת העמיתה שפגישתה המקרית עם סַלטמן הובילה להקמת בית הספר. בנה של דרבן היה "אומלל", כדבריה, בבית הספר היהודי שהלך אליו לפני הקמת "גשר" ב־2017. היא מספרת ש"הוא היה מבודד חברתית" בכיתתו, שם היה רק ילד אחד נוסף עם צרכים מיוחדים.

מורה מרגיעה תלמיד בעת הצגה בבית הספר "גשר", לונדון, 7 במרץ 2022 (צילום: כנען ליפשיץ)

"הציקו לו כי הוא היה שונה והחוויה הזאת הותירה עליו חותם", הוסיפה דרבן. היא מכנה את התקופה שעבר בנה בבית הספר הזה כ"השנים החשוכות". "גשר" הוא בית ספר פרטי הגובה שכר לימוד בסך כ־150 אלף שקל לשנה. אולם, לרבים מההורים יש הסדר שלפיו המועצה המקומית – שבריטניה מסבסדת בה את החינוך המיוחד – נותנת להם החזר או משלמת ישירות את שכר הלימוד.

מערכת השעות בבית הספר משלבת את תוכנית החובה של משרד החינוך האנגלי (המכונה "אופסטד") עם לימודי יהדות ועברית ועם מפגשים טיפוליים שנועדו לעזור לילדים לפתח טכניקות משלהם להתגברות על קשיים

מערכת השעות בבית הספר משלבת את תוכנית החובה של משרד החינוך האנגלי (המכונה "אופסטד") עם לימודי יהדות ועברית ועם מפגשים טיפוליים שנועדו לעזור לילדים לפתח טכניקות משלהם להתגבר על קשיי למידה וקשיים אחרים, הסבירה יארטו.

"הורים רבים מעוניינים שהילדים יהיו מסוגלים להגיע לבית הכנסת בלי להפריע", אמרה. "אבל להקשיב במשך שעה זה דבר גדול לבקש מילד עם בעיות קשב. זה מצריך הרבה עבודה והכנה".

הגישה של "גשר", הכיתות הקטנות והכמות הגדולה של אנשי צוות – מספר חברי הצוות שווה כמעט למספר התלמידים – קוסמות להורים גם מחוץ לקהילה הדתית המודרנית. זוג אחד שכזה הוא הזוג פלדמן, הורים חרדיים מצפון לונדון שבנם בן ה־8 נרשם ל"גשר" בינואר שעבר.

תלמידי ישיבה. אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לדברי האם, הילד לא היה מרוצה בבית ספרו החרדי. היא מספרת כי היא ובעלה שילמו אלפי דולרים על מפגשים טיפוליים שהועילו רק מעט. אולם, בני הזוג לא היו בטוחים אל לשלוח את הילד ל"גשר" כי חשו שבית הספר לא עומד באמות המידה הדתיות של קהילתם.

"יש שם פחות הקפדה מבחינה דתית. זה לא היה כמו שגידלו אותי – וזה היה לנו יותר מדי", אמרה. בית הספר החרדי שאליו רשמו הפלדמנים את בנם המליץ להעביר אותו ל"גשר", והרב של הזוג אישר את ההעברה, כך סיפרה האם. אבל היה להם לא פשוט לעזוב את מערכת החינוך החרדית.

"אחרי שהתגברנו על זה, הבנו, שזה לא נעשה בשבילנו, אלא בשביל הילד שלנו", אמרה האם. "זה מה שאנחנו צריכים לעשות כדי שבית הספר יתאים לו כדי שהוא יהיה שמח ויקבל ביטחון וכמו שאומרים, יהיה חלק מהחברה".

לדבריה, הם חשו הקלה שהייתה כמעט מיידית. "מהשבוע הראשון ב'גשר' הוא פתאום נהיה שמח. הוא פרח כמו שלא ראיתי אותו פורח אי־פעם. יש לו כל כך הרבה ביטחון, הוא בכיתה, יש לו חברים בפעם הראשונה. סוף סוף הוא בסביבה שמבינה אותו", אמרה פלדמן.

אילוסטרציה: תלמידים בבית שמש, 28 באוגוסט 2022. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עכשיו, לראשונה בחייהם, רכשו הפלדמנים חברים שאינם חרדים – זוג דתי מודרני עם ילד על הרצף שלומד ב"גשר" וגר לידם. "זה די בלתי נמנע משום שזה בית ספר קטן ויש סביבו קהילה של הורים שעכשיו אנחנו שייכים אליה", אמרה.

מהצד השני של ספקטרום שמירת המצוות, פאמלה סנידר – יהודייה שנולדה בגלזגו, אם לשניים – סיפרה ל־JTA שבתה דייזי לומדת בגשר כי זה בית ספר "מצוין לצרכים מיוחדים – לא כי הוא יהודי. זה רק בונוס". סנידר הגיעה ל"גשר" אחרי שבתי ספר רבים טענו שהם לא ערוכים ללמד את בתה.

"הגעתי לגשר והתגובה הייתה, 'אין בעיה, אנחנו לגמרי יכולים להתמודד עם זה'. זו הייתה הקלה עצומה. הבת שלי פרחה שם, בעיקר מבחינת ביטחון עצמי וחברתי"

"הגעתי לגשר והתגובה הייתה, 'אין בעיה, אנחנו לגמרי יכולים להתמודד עם זה'. זו הייתה הקלה עצומה. הבת שלי פרחה שם, בעיקר מבחינת ביטחון עצמי וחברתי. שם היא גם קבעה לראשונה עם מישהו לשחק [אחרי שעות הלימודים]", אמרה סנידר.

העיתונאי ארונסון בן ה־36 שביקר השנה לראשונה ב"גשר", יצא משם בתחושה שהלוואי שהיה יכול ללמוד שם בעצמו. "מורים ותלמידים בבית הספר החרדי הרגיל שהלכתי אליו הציקו לי", סיפר ארונסון, שיש לו 13 אחים ואחיות ואביו הוא רב. "אף אחד לא ידע מה יש לי והייתי זקוק נואשות לתמיכה מהסוג שרואים ב'גשר'".