מה שקרוי "הסכם רישום הגבולות הימיים בין ישראל ללבנון" איננו "הישג היסטורי" ואיננו "כישלון מחפיר", ובעצם איננו "הסכם", וגם אינו רושם גבולות ימיים.

במהות, מדובר בהַסְדרה של ארצות הברית בעניין קידוחי הגז עבור חברת טוטאל הצרפתית, בשדה גז הקרוי קאנא, שרובו בשטח לבנון ומקצתו בשטח ישראל.

מה שקרוי "הסכם רישום הגבולות הימיים בין ישראל ללבנון" איננו "הישג היסטורי" ואיננו "כישלון מחפיר", ובעצם איננו "הסכם", וגם אינו רושם גבולות ימיים. מדובר בהסדרה בעניין קידוחי הגז

ישראל מאפשרת לחברת טוטאל לקדוח בשדה הגז, תמורת הכרה לבנונית בכך ששדה כריש כולו ישראלי. זאת משום שבסבבי השיחות הקודמים העלתה לבנון תביעות גם לגבי כריש, והסתלקה מהן עד מהרה.

בכל זאת, בתנאי חזבאללה החדשים הייתה תביעה לקשור את ראשית הקידוח בכריש עד ראשית הקידוחים בקאנא.

ההסכמה הישראלית שחברת טוטאל תקדח בקאנא ניתנה תמורת הסדר כספי שייקבע בעתיד בין חברת טוטאל לבין ישראל.

אחת הבעיות שעיכבו את ההסכם הייתה ההתנגדות העקרונית של חזבאללה לרישום גבול כלשהו עם ישראל – ואגב, גם עם סוריה אין ללבנון גבול מוכר – כדי שלא להשמיט מידיה את תואנת "ההתנגדות". בזכות תואנה זו חזבאללה משאיר בידיו את נשקו גם אחרי שכל המיליציות של לבנון התפרקו מנשקם, וחזבאללה נשאר המיליציה החמושה היחידה בלבנון.

"בהסכם", המוגדר כ"מכתב ביוזמה אמריקאית" נקבעו רק קואורדינטות לדיון עתידי על הגבולות הימיים. ואגב כך, גם הגבולות היבשתיים שכבר נקבעו רשמית בידי האו"ם, נאמר עליהם שגם הם ישורטטו בעתיד.

כלומר: לא רק שאין פה רישום גבולות ימיים, גם הגבולות היבשתיים איבדו את מעמדם "הרשמי". אם יש הישג לחזבאללה – זה ההישג. המהלך האמריקאי לא שלל ממנו את תואר "מגן לבנון" המצדיק את המשך היותו מיליציה חמושה.

לא רק שאין רישום גבולות ימיים, גם הגבולות היבשתיים איבדו את מעמדם "הרשמי". אם יש הישג לחזבאללה – זה ההישג. לא נשלל ממנו תואר "מגן לבנון", המצדיק את המשך היותו מיליציה חמושה

השאלה כעת היא מה יעשה חזבאללה. על פניו הוא יאפשר לחברת טוטאל להתחיל בחיפושי הגז, וחברת אנרג'אן היוונית-בריטית תוכל להמשיך בלב שקט בהפקת הגז, ופה ההישג הישראלי.

האם חזבאללה יעניק לישראל את השקט הדרוש לחברות הגז להמשיך ולפעול? אין שום ערבות שכך יעשה. הכך תלוי בהתפתחויות בלבנון, ובחתירה של רוסיה להשתתף בהפקת הגז של לבנון, לכשיימצא.

"המכתב ביוזמה אמריקאית" לא מציין את חברת טוטאל, אלא "המפעיל של בלוק 9", שזה השם המקצועי של שדה קאנא, וזה פותח פתח לשיתוף חברות נוספות, כמו חברות רוסיות.

מתנגדי ההסכם בישראל טענו כי גם חברות איראניות של משמרות המהפכה עלולות להצטרף לקידוחים על סמך קשריה הענפים של חברת טוטאל עם איראן. קשה להאמין כי חברת טוטאל תסכים שחברה איראנית תשתתף איתה בקידוחים. יותר סביר להניח כי התפתחויות באוקראינה לקראת סיום המלחמה, אם אכן יתרחשו, יאפשרו לרוסיה להצטרף, אבל עוד חזון למועד.

מבחינת לבנון, הדברים קשורים במהלכים לבחירת נשיא חדש ללבנון בקרוב. המהלך של הנשיא היוצא, מישל עאון, היה מהלך מתריס כלפי חזבאללה. לא רק שהוא שלל מייד את תביעות חיזבאללה, אלא שלקראת חתימת הנשיא עאון על המכתב הוא אמר, כי אין ללבנון תביעות נוספות וכי כל דרישותיה מולאו במלואם. בכך השמיט אעון מחזבאללה את תירוץ חידוש הסכסוך. אבל ברגע שאיראן ורוסיה יאמרו לחזבאללה לחדש את הסכסוך — הוא יתחדש, ומוטב שלא לשגות באשליות בעניין זה.

מכל מקום, לקראת עזיבתו את ארמון הנשיאות בבעבדא, הנשיא עאון סימן לנשיא הבא, מי שלא יהיה, קוו של התנגדות לחזבאללה, וימים יגידו אם זה מה שיקרה באמת. מול ג'וזף עאון מתמודד ג'ובראן באסיל הפרו איראני. כך שזהות הנשיא הבא של לבנון תציין את המשך הכניעה לאיראן או את התנגדות לה.

אגב, גם באסיל, הפרו איראני כאמור, תמך בהסכם, כך שעמדתה של איראן עדיין לא ברורה, שכן הודעת חיזבאללה הראשונה הייתה של הכשלה, וכעת נראה שאיראן בעמדת המתנה.

השאלה כעת היא מה יעשה חזבאללה. על פניו הוא יאפשר לחברת טוטאל להתחיל בחיפושי הגז, וחברת אנרג'אן היוונית-בריטית תוכל להמשיך בלב שקט בהפקת הגז, ופה ההישג הישראלי

אחד המועמדים המובילים הוא קרוב משפחתו של עאון, הרמטכ"ל ג'וזיף עאון. אם הוא אכן זה שייבחר, אם בכלל ייבחר נשיא, הרי שהמהלכים האחרונים של מישל עאון מעידים על המשך הצעדים של ג'וזיף עאון, אם ייבחר.

זאת גם נקודת התורפה של מה שקרוי "הסכם". הוא תלוי בשני עניינים לא קלים לפתרון – היומרות של רוסיה לחדור למשק הגז של הים התיכון, והמאבק על דמותו של נשיא לבנון הבא. האם יהיה בובה של חזבאללה, כפי שהיה מישל עאון עד כה, או שיהיה נשיא מתריס.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.