האבולוציה של שוק העבודה בכלל ושל חברות הטכנולוגיה בפרט מוכיחה, כי תופעות חולפות לא מכחידות מגזרים אלא מחשלות אותם והופכת אותם ליעילים יותר, איכותיים יותר ומותאמים יותר למציאות המשתנה.

במהלך ההיסטוריה של דיני העבודה בעולם בכלל ובישראל בפרט, חווינו לא מעט מהמורות. כל אחת מהן בישרה לציבור בעולם כולו על טרגדיה נוראית שככל הנראה צפויה למוטט את המשק כולו.

במהלך ההיסטוריה של דיני העבודה בעולם בכלל ובישראל בפרט, חווינו לא מעט מהמורות. כל אחת מהן בישרה לציבור בעולם כולו על טרגדיה נוראית שככל הנראה צפויה למוטט את המשק כולו

כך היה עם ההחלטה לחייב מעסיקים להפריש לעובדים בכל הסקטורים את הזכויות הפנסיוניות המגיעות להם, כך היה גם עם החובה להגדיל את ימי החופשה במשק – המשמעות של כל אחד מהשינויים האלו לוותה בכותרות בומבסטיות שמבטיחות להמיט אסון נוראי על המעסיקים.

כך גם בתום מגפת הקורונה – כשהתבשרנו כולנו, בכל רחבי העולם, על גל ההתפטרות אשר מציף את העולם כולו ועל המחסור הצפוי בעובדים – עלו שאלות של איפה יימצאו עובדים? איך יסתדרו הארגונים?

אחרי גל ההתפטרות ההוא מופיע בשבועות האחרונים גל "ההתפטרות השקטה", המעסיקים צריכים להסתכל על הגל הנוכחי כעל מוטציה של גל ההתפטרות, כאשר הרציונל שעומד מאחוריו הוא אותה סיסמת קורונה של העובדים: "העבודה היא אינה חיינו". אותה זעקת עובדים להצבת גבולות בין העבודה לחיים, אותה זעקה לזכות מינימלית לפרטיות. שני הצדדים בשלב הזה של המציאות נלחמים בעד אותה מטרה – מהו הנורמלי החדש? ואיך ממשיכים מכאן?

משבר? דרמה? לא בהכרח – כפי שגם גלים קודמים הובילו לצמיחת המשק, כך ניתן לעשות גם עם הגל הנוכחי, שיתכן שכלל אינו גל אלא זעקת עובדים להתנהלות שונה – לכבוד – לא בכסף ולא בתנאים אלא בהרגשה כללית.

העובדים היום רוצים ודאות לא רק לגבי מה הם צריכים לתת. הם רוצים שהמעסיק יתייחס למה שהם רוצים לקבל. לאו דווקא מדובר על שכר גבוה יותר, תנאים טובים יותר, או יותר זמן משפחה – אלא בעיקר בהתייחסות לרצונם להגשמה עצמית.

על פניו, נראה כי הקרב על ליבו של עובד ההייטק הופך קשה מתמיד. אם במהלך הקורונה חברות השקיעו מאמץ גדול והון רב בהעשרת חיי העובדים מהבית, בפינוקים, הטבות והפתעות עד פתח הדלת, הרי שכיום אותן חברות צריכות להתאמץ יותר על מנת לשמר עובדים קיימים ולגייס עובדים חדשים.

משבר? דרמה? לא בהכרח – כפי שגלים קודמים הובילו לצמיחת המשק, כך ניתן לעשות גם עם הגל הנוכחי, שיתכן שכלל אינו גל אלא זעקת עובדים להתנהלות שונה – לכבוד – לא בכסף ותנאים אלא בהרגשה כללית

הביקוש הרב לעובדי הייטק, הרצון להמשיך לעבוד מהבית ולא מהמשרד, העביר את הכח אל העובדים ועבורם השכר הוא לא הדיל ברייקר היחיד. אל ההחלטה לבחור איפה לעבוד הצטרף משתנה נוסף והוא השאלה מהי המעטפת התומכת שמעניקה החברה לעובד ומהי היכולת שלו לראות עצמו מתפתח.

בעולם תעסוקה טכנולוגי, בו המיקום הפיזי של העובד איבד משמעות ויום העבודה שינה את צורתו, יותר ויותר עובדים שמים דגש על איך נראה יום העבודה וכמה רחוק כל אחד מהם יוכל להגיע עם שאיפותיו. לא רק כמה נכנס לחשבון הבנק בסוף כל חודש.  

שלמה (סולומון) עמר הוא מנכ"ל ALLSRARSIT, חברת פיתוח תוכנה ומיקור חוץ הפועלת בפולין, אוקראינה, צ'כיה, רומניה, סלובקיה, בולגריה, פורטוגל, האמירויות, קולומביה. עמר הוא חבר רשמי במועצת פורבס. http://www.allstarsit.com (צילום: מריה ספיבק)