זה היה אמור להיות עוד מושב שגרתי בכנס כלכלי–חברתי שנערך השבוע בבאר שבע. תחת הכותרת "ישראל 2048", התכנסו ביום שלישי בחדר סמינריונים קטן כתריסר משתתפים לדיון. היו שם מתכנני ערים, פקידי ממשלה ויזמי התיישבות. כולם יהודים, כמעט כולם גברים. הם דיברו על דיור, בדגש על הנגב והגליל, ואחד המשתתפים הבולטים היה מנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן.

בשלב מסוים קמו שלוש נשים, שעד אז השקיפו מהצד: ריקי כהן בנלולו, כרמן אלמקייס וספיר סלוצקר עמראן. אחת מהן אמרה:

"מחר (רביעי) אמור להתקיים דיון בקבינט שוויון על דיור ציבורי ועל פינויים של נשים עניות ושורדות אלימות מהדירות. קיבלנו הודעה אתמול בלילה שהמשרד מסרב להגיע. אתה מדבר איתנו פה על שנים קדימה בזמן שמפנים נשים מהבית ואנחנו רוצות לדעת למה הם מסרבים להגיע לדיון על פינויים".

"מחר אמור להתקיים דיון בקבינט שוויון על דיור ציבורי ועל פינויים של נשים עניות ושורדות אלימות מהדירות. קיבלנו הודעה אתמול בלילה שהמשרד מסרב להגיע"

פרידמן, שמע את הדברים ונשאר נינוח, שעון לאחור על הכיסא. הוא השיב בטון רגוע:

את ההודעה הראשונה על הדיון קיבלתי אתמול בערב, אני לא מנהל, זו ועדת שרים, לא ועדת כנסת, זה לקבל החלטות. ביקשו ממני להגיע, לפי מה שנאמר לי אין החלטה מכיוון שלוועדות שרים צריך להביא החלטות מראש. המדיניות לא השתנתה.

הנשים שהתפרצו לדיון הן הנציגות של תנועת "שוברות קירות". הן ביקשו לברר מדוע לא יתקיים הדיון בקבינט על צווי הפינוי שתלויים כנגד קצת יותר מאלף משפחות הגרות בדיור הציבורי. "יש צווי פינוי פעילים", הן ניסו להקשות, "למה לא חשבתם לכלול כאן בכנס נציגות של אנשים שעוסקים בעוני? אין כאן אחד כזה".

המנחה השיב: "יש עוד סוגיות חשובות" שהמושב הזה אמור לדון בהן, דיור הוא אחד מהן. הוא ביקש מהן להפסיק להפריע: "עשיתן את הקטע, יאללה, אפשר להירגע. התחלנו בכבוד ובאהבה אבל יש גבול".

משרד השיכון מסרו בתגובה כי האחריות לקיום וביטול הדיון על הפינויים היא של מזכירות הממשלה והיועצת המשפטית.

המנחה השיב: "יש עוד סוגיות חשובות" שהמושב אמור לדון בהן. הוא ביקש להפסיק להפריע: "עשיתן את הקטע, יאללה, אפשר להירגע. התחלנו בכבוד ובאהבה אבל יש גבול"

מימין: ספיר סלוצקר עמראן, ריקי כהן בנלולו וכרמן אלמקייס בכנס שדרות במכללת קיי בבאר שבע. 25 באוקטובר 2022 (צילום: שוברות קירות)

הפינויים חודשו

כשפרידמן טען בכנס ש"אין שינוי במדיניות", הוא התכוון למצב הנוכחי, שבאופן כללי הוא כזה: יש בישראל כ־50 אלף דירות במלאי הדיור הציבורי. הן שייכות למדינה ומנוהלות על ידי החברות המשכנות, שמשכירות לזכאים בשכירות מוזלת.

במסלול מסוים המשפחות יכולות גם לרכוש את הדירה בסופו של דבר. מנגד, יש כ־30 אלף משפחות שזכאיות לדיור כזה וממתינות לדירה, כ־5,000 במשרד השיכון – והשאר במשרד הקליטה.

המלאי קטן מדי ביחס למספר הזכאים, אפילו בהינתן הקריטריונים הנוקשים בישראל. במקביל, יש מעל אלף משפחות שכביכול לא עומדות בקריטריונים – הוגדרו כפולשות לדירות ומאוימות בפינוי.

מנכ"ל משרד השיכון בטקס חתימה על הסכם גג בערד. 7 ביולי 2022 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

כפשרת ביניים, בינואר אשתקד שר השיכון זאב אלקין מינה ועדה שתבחן מחדש את כללי הזכאות לדיור ציבורי. אלקין הסכים להקפיא את הפינויים לארבעה חודשים ובמאי הצווים חודשו. מסקנות הוועדה עדיין לא פורסמו. "עוד לא סיימנו את עבודתנו, אני מעריך שזה יהיה בטווח של שלושה חודשים", אמר השבוע ראש הוועדה הפרופסור אביעד הכהן בשיחה עם זמן ישראל.

יש לכם כוונה להגמיש את הקריטריונים?
"החלטנו שבינתיים לא מפרסמים כלום, לא הגענו להחלטות. הדוח יפורסם עם החלטות, אבל אנחנו עוד לא שם".

בינתיים חודשו צווי הפינוי.
"הפינויים לא במנדט שלנו, לא קשורים אלינו ואנחנו לא מוסמכים לדון בזה. הפעילים, (שדורשים הגמשה בקריטריונים) היו בוועדה ושמענו אותם בקשב רב".

הפגנה נגד פינויים מדיור ציבורי מול ביתו של שר השיכון זאב אלקין בירושלים (צילום: פורום הדיור הציבורי)

"מי יוכל לקנות את הדירות האלה שהם בונים?"

"בכנס שהתקיים בבאר שבע ביקשנו שיתייחסו גם לדיור ציבורי. דיברו שם על תנופת בנייה ושמבחינתם הפתרון למשבר הדיור זה לבנות כמה שיותר וזה מה שיוריד את מחירי הדירות – וזה כמובן שטויות", אמרה ספיר סלוצקר עמראן, בשיחה שקיימנו איתה כמה שעות אחרי הכנס שבו ביקשה תשובות ממנכ"ל משרד השיכון.

"לא דיברו שם בכלל על דיור ציבורי כאופציה, או לחייב באחוזים את הקבלנים, כמו שנעשה בעולם וכמו שהוצע לחוקק בארץ, או פשוט לבנות דיור ציבורי. פרידמן לא רצה לדבר על זה – וגם לא על הפינויים שחידשו אותם למרות הוועדה שדנה כעת במי לפנות ואיך.

"לא דיברו בכלל על דיור ציבורי כאופציה, או לחייב באחוזים את הקבלנים, כמו שנעשה בעולם וכמו שהוצע לחוקק בארץ, או פשוט לבנות דיור ציבורי. פרידמן לא רצה לדבר על זה – וגם לא על הפינויים שחידשו"

"במקום לחכות למסקנות שינו מדיניות ויש כרגע מספר פינויים על הפרק. בפאנל עם עשרה אנשים שעוסק במשבר הדיור אין נציגות שמדברת על אנשים שחיים בעוני. הכול דיבור תיאורטי אם יקימו עוד עיר בצפון ובדרום. מי בכלל הולך לגור שם? אין להם תשובה לזה. בסדר, יש גידול באוכלוסייה אבל מי יוכל להרשות לעצמו לקנות את הדירות האלה שהם בונים?"

נציגות של תנועת "שוברות קירות" בכנס שדרות במכללת קיי, באר שבע. 26 באוקטובר 2022 (צילום: שוברות קירות)

איך נודע לך שהדיון בקבינט בוטל?
"פתאום אתמול בלילה הודיעו שהם לא הבינו שיש דיון בנושא הזה, חשבו שזה 'אולי' והחליטו שהם לא רוצים לבוא. אנחנו ארגנו קבוצת נשים עם צווי פינוי שהיו אמורות לדבר.

יש גורמי ממשל שתומכים בהרחבת היצע הדיור הציבורי. למה זה לא קורה?
"יש לחץ מצד ארגונים שקוראים להפרטה והסרת אחריות של המדינה מנושאים סוציאליים, בהובלה של "קהלת" ושלוחות נוספות שלוחצים בעניין הזה. זו גם המגמה של משרד האוצר, הם דוחפים למדיניות שבה לא יהיה דיור ציבורי אלא שכירות: יתנו מענקים כמו שעושים עכשיו ואם מצליחים למצוא דירה, יופי, אם לא, אז לא".

"יש לחץ מצד ארגונים שקוראים להפרטה והסרת אחריות המדינה מנושאים סוציאליים, בהובלת "קהלת" ואחרים. זו גם המגמה באוצר, שדוחפים למדיניות שבה לא יהיה דיור ציבורי"

מה רע בלתת מענקי סיוע לשכר דירה?
"מקבלים סיוע לפי רמת זכאות. אז נניח משפחה מרובת ילדים יכולה להגיע למענק של 3,950 שקלים. זה נשמע בסדר, אבל לרוב הם לא ימצאו דירה כי אין להם ערבויות, לא משתכרים מספיק, אולי יש להם נכויות ולכן לא משנה גם אם תיתן להם מענק של 10,000 שקלים הם לא יוכלו לממש אותו".

שר השיכון זאב אלקין בטקס חתימה על הסם גג בערד. 7 ביולי 2022 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

פי 20 יותר דיור ציבורי במערב אירופה

ואכן, שר השיכון הנוכחי אלקין המשיך במדיניות הייבוש של הדיור הציבורי. ראשית, הוא לא מימש החלטה של השר לשעבר יואב גלנט להקצות 7% מהפרויקטים של "מחיר למשתכן" לדיור ציבורי. גם הבטחה לרכוש 1,700 דירות לא מומשה.

משרד השיכון מסרו בתגובה (התגובה המלאה בהמשך) כי אכן לא חודשה ההחלטה להקצות דירות ב"מחיר למשתכן" לדיור ציבורי. הם ציינו כי השיגו תקציב לרכישת 4,700 דירות, אלא שעד כה רכשו רק 250 ועוד 100 בתהליך רכישה.

במקום לרכוש עוד מספר משמעותי של דירות בעצמו, המשרד הוסיף כי העניק 600 שוברים לנכים וזכאים, בתקווה שיצליחו לרכוש את הדירות בעצמם. הבעיה היא שזו משימה קשה נוכח עליית המחירים בשוק.

הפגנה נגד פינוי דיירים מדיור ציבורי

בפורום הדיור הציבורי חושבים שמתוך ההיקף המובטח – 4,700 דירות כאמור – מה שנרכש עד כה הוא טיפה בים ושלמעשה המשרד לא מנצל את העודפים שהצטברו אצלו מתקציבים קיימים שחלקם הגיעו ממכירת דירות.

לטענתם, גם בעמידר יש הון עצמי מספיק כדי להרחיב את הפעילות, אך תקציב השיפוץ קוצץ ומלאי הדירות יורד באופן עקבי בשנים האחרונות, כפי שאפשר לראות בדוחות החברה. בסופו של דבר, אלקין חידש גם את הפינויים, כאמור.

שר השיכון אלקין ביטל את החלטת קודמו להקצות 7% מהפרויקטים של "מחיר למשתכן" לדיור ציבורי. גם ההבטחה לרכוש 1,700 דירות ציבוריות לא מומשה

מלאי הדיור הציבורי בניהול עמידר (צילום מסך מדוח עמידר)

המדיניות הזו תואמת השקפה שלפיה דיור ציבורי הוא מכשיר אנכרוניסטי שמבטיח דירות מוזנחות ואין בו כדי לשפר את היצע הדיור למוחלשים, ובטח שלא למעמד הביניים, לכן אין טעם לכאורה להגדיל את רכישת הדירות או להשקיע בשיפוץ הקיימות.

מצד שני, המצדדים חושבים שמדובר בכלי בסיסי שיכול לפתור את המשבר לכלל האוכלוסייה, כפי שמקובל במערב אירופה ובמקומות אחרים.

כך, למשל, באוסטריה ובשוודיה יש קרוב ל־950 אלף דירות ציבוריות על 9–10 מיליון תושבים. גם בסינגפור יש מספר דומה של דירות כאלה על מספר תושבים קטן בהרבה. זה כמעט פי 20 מאשר בישראל.

שיכון דיור ציבורי בלוד (צילום: פורום הדיור הציבורי)

"לדרוש דיור ציבורי בכל פרויקט"

בין התומכים בדיור ציבורי אפשר למנות לא רק פעילים חברתיים או מרכזי חשיבה שמזוהים עם השמאל הכלכלי. "אנחנו מפגרים בקטע הזה בשנות אור אחרי המערב", אמר לפני כמה חודשים נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו בראיון לזמן ישראל.

הוא לא לבד. השבוע שוחחנו עם שחקן מרכזי נוסף בתחום הדיור, שגם חושב כך. "אפשר להכניס לכל פרויקט שמשווקים מטלה של דיור ציבורי בשיעור מסוים. גם תכנונית, אפשר להגיד ליזם, 'פה אתה יכול לבנות מאה דירות ואם תבנה גם דיור ציבורי במינון מסוים תוכל לבנות יותר'. אלה דברים שהיו קיימים בעבר ולא יושמו", אמר לזמן ישראל ינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל.

מנכ"ל רמ"י: "אפשר להכניס לכל פרויקט מטלה של דיור ציבורי. גם תכנונית, אפשר להגיד ליזם, 'פה אתה יכול לבנות מאה דירות ואם תבנה גם דיור ציבורי במינון מסוים תוכל לבנות יותר'"

אף שהגוף בניהולו מואשם בדרך כלל בספסור בקרקעות המדינה וביוקר הדיור, מתברר שקוינט חושב שהמדינה צריכה לדאוג להיצע גדול הרבה יותר של דיור ציבורי ושזה חלק מפתרון משבר הדיור וההתייקרות המבהילה במחירי הדירות.

"בדרך הראשונה מעמיסים את המטלה על עלות הקרקע שאותה אנו משווקים. כמו שדורשים מהיזם לדאוג שתהיה מעלית ודלת כניסה – אפשר לדרוש שנניח 5% או 7% יוקצו לדיור ציבורי. זו מטלה שיש בה עלות שמגולגלת על הקרקע ועל זה צריך לדון.

"שנית, צריך לעשות את זה כבר בשלב התכנון, אולי עם טרייד־אוף כלכלי שעומד בפני עצמו או עם תמריץ. זה לא ממש העיסוק שמוגדר לנו בחוק מקרקעי ישראל, אבל אני מכיר את זה מאחר שהייתי ראש רשות החברות ועמידר הייתה באחריותי".

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל יעקב קוינט במשרד האוצר בירושלים. 12 ביוני 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מבחינתו, רמ"י תוכל לסייע גם בהרחבת מעגל האנשים שיוכלו להרשות לעצמם הון עצמי לרכישת דירות.

"ככל שמחירי הדיור עולים, יותר אנשים יתקשו לרכוש דירה בבעלות וצריך לתת פתרונות גם לזוגות צעירים שירצו לגייס הון ראשוני. כיום, גם בתוכניות מחיר מטרה או מחיר למשתכן, כשאתה רוצה לקנות דירה בשני מיליון שקל וצריך להביא מהבית 500 אלף שקל ופחות אנשים יכולים להגיע לזה, הם ילכו לדיור בשכירות וגם הצורך בדיור ציבורי יעלה.

"כשאתה רוצה לקנות דירה בשני מיליון שקל וצריך להביא מהבית 500 אלף שקל ופחות אנשים יכולים להגיע לזה, הם ילכו לדיור בשכירות וגם הצורך בדיור ציבורי יעלה"

"אני מציע חוזי חכירה של המנהל, כמו ליסינג. כל שנה ישלמו דמי חכירה שנתיים שיתעדכנו, זה היה קיים בעבר ונפסק בגלל קושי בגבייה, אבל בעידן הדיגיטלי אין בעיה לקבוע ש־200 אלף שקל מהתשלום על הקרקע יינתן בתשלומים כל שנה. גם שכירות ארוכת טווח היא פתרון שמקובל בעולם ומנסים להגדיל אותו".

במה שנוגע לדיור בר־השגה בשכירות, ההצעה של מנכ"ל רמ"י תואמת את זו של ראש עיריית תל אביב־יפו רון חולדאי, שמעוניין לחייב יזמים להקצות יחידות לדיור מסובסד, לאחר ששכונות שלמות בתל אביב הפכו לנחלתם של העשירונים העליונים בלבד. ספק אם התוכנית של חולדאי תתממש.

בכל מקרה, ראש עיריית תל אביב ומנכ"ל רמ"י כן הצליחו לסכם על הקצאה של אלפי יחידות דיור בר־השגה ברובע החדש שהולך ונבנה בצפון־מערב העיר. ההיקף קטן בהרבה מזה שהובטח והדירות יוצעו בשכירות מוזלת, אך כזו שתהיה גבוהה מהרף המקובל בעולם לדיור בר־השגה – 30% מההכנסה החציונית. גם הדיור הזה יישאר בהישג יד של מעטים.

דיור ציבורי בלונדון (צילום: Stephen Richards / Creative Commons Licence)

"אלקין פעל לחיסול הדיור הציבורי"

בהצעתו לחייב דיור ציבורי בכל פרויקט על קרקע מדינה, מנכ"ל רמ"י לא ממציא את הגלגל. אך מי שיכול לקבל את ההחלטה הוא משרד השיכון, שטרם מסרו תגובה לכתבה, כמו גם מנכ"ל המשרד או השר.

בפורום הדיור הציבורי בניהולו של דני גיגי, חושבים שהקדנציה של אלקין לא תרמה לקידום הנושא וביטול הדיון על פינוי דיירים השבוע הוא רק אקורד סיום סמלי לכך. הם מסרו את ההתייחסות הבאה:

'ממשלת "השינוי' הביאה שינוי לרעה כשמשרד השיכון בהובלת השר אלקין פעל בכל הכוח כדי לחסל את הדיור הציבורי. המשרד לא רכש דירות חדשות, לא בנה דירות חדשות ובאופן עקבי העביר חקיקה פוגענית כלפי דיירי הדיור הציבורי, הממתינים לדיור ציבורי וחסרי הדירה בכלל.

המפגש שאמור היה להתקיים השבוע בקבינט המגדרי בנושא הפינויים הוא כותרת יפה, אבל לא יכול היה להביא תועלת. חבל שמפלגות החברות בממשלה, שהיום לפני בחירות כאילו מרימות את הדגל של הדיור הציבורי, לא פעלו בנחישות כשהייתה הזדמנות גם להשיג הישגים – ונזכרו רק לפני בחירות. בכל אופן, הפינויים של משפחות מהדיור הציבורי הן חרפה ואנחנו בפורום הדייר הציבורי נמשיך להיאבק בהם בכל הכוח.

זאב אלקין (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"ועדת הכהן דנה בכללי זכאות דיירים ולא במימוש פינויים"

מהמשרד לשיכון נמסר בתגובה לשאלה מדוע בוטל השבוע דיון הקבינט על פינוי דיירים מדיור ציבורי: "קיום/ביטול הדיון הינו באחריות היועצת המשפטית לממשלה ומזכירות הממשלה".

כמה דירות בדיור ציבורי נרכשו בשנה הנוכחית והקודמת?
"משרד הבינוי והשיכון משקיע משאבים ומאמצים רבים במערך הדיור הציבורי, ולראייה ההישג התקציבי האחרון – במסגרתו יירכשו וייבנו 4,700 דירות חדשות למלאי, נוסף על כך הוקצו תקציבים גבוהים עבור שיפוצים של כ־1,000 דירות. נכון להיום, כ־250 דירות נרכשו עד כה מחודש מאי, ומעל ל־100 דירות נמצאות בהליך רכישה.

"להערכתנו, ובהתאם לשיח של המשרד מול משרד האוצר, עד לסוף שנת 2022 ירכשו מאות דירות שיתווספו למאגר הדיור הציבורי. כמו כן, ניתנו כ־200 ואוצ'רים עבור רכש דירות לנכים רתוקים (זאת לאחר שמ־2019 לא נרכשו דירות במסלול זה) וניתנו מעל ל־400 ואוצ'רים לזכאי דיור ציבורי עבור איתור דירה המתאימה לזכאותם".

צו פינוי שקיבלה לאחרונה אם חד־הורית ממרכז הארץ

למה לא מומשה ההחלטה להקצות 7% מהפרויקטים במחיר למשתכן לדיור ציבורי והאם בכוונתכם לשקול זאת בעתיד?
"עם סיומה של תוכנית 'מחיר למשתכן', כבר בדצמבר 2020, תוקפה של ההחלטה לפיה יוקצו עבור הדיור הציבורי עד 7% מהדירות בשיווקי קרקע הסתיים. נציין כי עד כה במסגרת ההחלטה הוקצו כ־250 דירות בלבד, אשר טרם הושלמה בניית כל הדירות.

"חשוב לציין כי בניגוד לרכישה של דירה מוגמרת וזמינה לאכלוס, הקצאה במסגרת שיווקי קרקע מניבה דירות רק לאחר שנה–שנתיים או יותר. משרד הבינוי והשיכון רואה לנגד עיניו את טובת הממתינים ואנו תקווה כי התקציב שניתן עבור רכש מיידי לפי רשימת ההמתנה ייתן מענה מהיר ומותאם למשפחות הרבות הממתינות לדירה".

מדוע חודשו הפינויים בדיור הציבורי אף שוועדת הכהן עדיין לא פרסמה מסקנות?
"ועדת הכהן דנה בכללי זכאות דיירים ולא במימוש פינויים. על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה הוקמה ועדה בין־משרדית לבחינת תיעדוף הפינויים, להן פסק דין חלוט. כל התיקים נבחנים לעומק, ורק במידה שאושר הפינוי – התיק מוגש להוצאה לפועל למימוש בהתאם לכללים ועל פי כל דין".