מעמדה הפוליטי של תנועת "דרכנו" מגיע למבחן בג"ץ

הליכוד עתר לבג"ץ על נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות, שדחה את בקשתם להכריז על תנועת "דרכנו" כ"גוף פעיל בחירות" ● התחלת המשפט בעניינו של ארי הרו שוב נדחה בהמתנה לעדותו במשפט נתניהו ● ופרשת ההעתקות של השופט יוחנן כהן מגיעה לעליון

הפגנה של פעילי "דרכנו". אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
הפגנה של פעילי "דרכנו". אילוסטרציה

1

לא קלה דרכנו

עתירת מפלגת יש עתיד ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית יצחק עמית, בדרישה להכריז על ערוץ 14 כ"גוף פעיל בבחירות", הכניסה את מפלגת הליכוד לאמביציה. הגם שבסופו של יום דחה עמית את העתירה נגד ערוץ 14, וקבע כי החוק לא יועד לחול על גופי תקשורת, פתחה הליכוד בפרויקט נגדי, להכריז על ארגונים המזוהים עם גוש הקואליציה כגופים פעילים בבחירות.

שתי עתירות מרכזיות בעניין זה הגישה הליכוד ליו"ר ועדת הבחירות – בעניין ארגון "זזים" ובעניין "דרכנו". בשתיהן נדרש השופט עמית להורות לארגוני השמאל הללו להימנע מלבצע "פעולות בחירות" כפי שהן מוגדרות בחוק מימון מפלגות, ולהירשם אצל מבקר המדינה כ"גופים פעילים בבחירות".

ביום שלישי השבוע דחה עמית את שתי העתירות. בעניין "זזים" קבע עמית שהעתירה הוגשה בשיהוי גדול, שכן רוב המסמכים שצורפו לעתירת הליכוד, המוכיחים כביכול את פעילות הבחירות של "זזים", הם מהשנים 2018 עד 2021.

"הגשת עתירה של 35 עמודים ו-24 נספחים שמונה ימים לפני יום הבחירות, כאשר כל ההיבט העובדתי היה בידי העותרת יותר משלושה שבועות קודם לכן, לוקה בשיהוי של ממש", כתב עמית. מיצוי ההליכים של הליכוד כלפי "זזים" התמצה במכתב שנשלח בשבת האחרונה, והעתירה הוגשה ליו"ר ועדת הבחירות ביום ראשון.

"הגשת עתירה של 35 עמודים ו-24 נספחים שמונה ימים לפני יום הבחירות, כאשר כל ההיבט העובדתי היה בידי העותרת יותר משלושה שבועות קודם לכן, לוקה בשיהוי של ממש", כתב עמית

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, השופט יצחק עמית, כשמשמאלו אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ומימינו עו"ד אילן בומבך, סגן יו"ר הוועדה, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, השופט יצחק עמית, כשמשמאלו אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ומימינו עו"ד אילן בומבך, סגן יו"ר הוועדה, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם העתירה נגד "דרכנו" נדחתה, אך כאן עמית נדרש להחלטה לגופו של עניין. מתברר שהליכוד עותרת לוועדת הבחירות נגד "דרכנו" בכל מערכת בחירות מאז 2019.

בבחירות לכנסת ה-22 מצא יו"ר ועדת הבחירות דאז, השופט חנן מלצר, כי הפעילות הממוקדת של "דרכנו" נגד נתניהו נחשבת ל"פעילות בחירות", אך הקמפיין הכללי לעידוד הצבעה הוא בגדר פעילות מותרת, מאחר שהוא איננו מתמקד בבעלי דעה פוליטית מסוימת.

עמית קבע כי אף שהליכוד צירפה אסמכתאות רבות לעתירתה, אין בהן ראיות של ממש לפעילות בחירות של "דרכנו". טענת הליכוד ש"דרכנו" עורכת פעילות "מדלת לדלת" הפכה לבומרנג של ממש: עמית קבע שעידוד הצבעה "מדלת לדלת" אינו חייב להיחשב לפעילות בחירות, מאחר שמדובר ב"המרצה כוללנית של בוחרים", שהיא בגדר פעילות שוויונית, שאינה לטובת מפלגה או גוש מסוימים.

טענת הליכוד ש"דרכנו" עורכת פעילות "מדלת לדלת" הפכה לבומרנג של ממש: עמית קבע שעידוד הצבעה "מדלת לדלת" אינו חייב להיחשב לפעילות בחירות, מאחר שמדובר ב"המרצה כוללנית של בוחרים"

עם זאת, הפרסום בעמוד הפייסבוק של "דרכנו" מ-1 ביולי, יום תחילת כהונתו של יאיר לפיד כראש הממשלה, נקבע כפעילות בחירות. נכתב שם: "בהצלחה לראש ממשלת המעבר יאיר לפיד. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, הדמוקרטיה תנצח את השחיתות".

"דרכנו" אמנם צירפה פרסומים המלמדים שמאבק בשחיתות הוא חלק מפעילותה השוטפת, אך עמית קבע שהברכה ללפיד הופכת את הפרסום כולו למוטה לטובתו. על אף זאת, העתירה כולה, להכריז על "דרכנו" כגוף פעיל בבחירות – נדחתה.

פעילי "דרכנו" בקמפיין לעידוד הצבעה לפני הבחירות לכנסת ב-2021 (צילום: עמוד הפייסבוק של "דרכנו")
פעילי "דרכנו" בקמפיין לעידוד הצבעה לפני הבחירות לכנסת ב-2021 (צילום: עמוד הפייסבוק של "דרכנו")

הליכוד לא אמר נואש, ושלשום הגיש שתי עתירות לבג"ץ נגד שתי החלטותיו של השופט עמית. אמש כבר הספיק הרכב בג"ץ לדחות על הסף את העתירה בעניין "זזים"; פסק הדין בעניין "דרכנו" טרם ניתן, נכון לשעת כתיבת שורות אלה.

לטענת הליכוד, משמעות החלטתו של עמית בעניין "דרכנו" היא כי "מאות אלפי שקלים ואולי אף מיליונים, ש'דרכנו' מממנת באמצעותם את הוצאות פעילות הבחירות שלה, יזכו שלא כדין בהנאה שוות כסף את המפלגות שנכללות בגוש לפיד והמפלגות הערביות, שנתמך על ידי 'דרכנו'".

לטענת הליכוד, "מאות אלפי שקלים ואולי אף מיליונים, ש'דרכנו' מממנת באמצעותם את הוצאות פעילות הבחירות שלה, יזכו שלא כדין בהנאה שוות כסף את המפלגות שנכללות בגוש לפיד והמפלגות הערביות"

השופט דוד מינץ הדגיש בפסק הדין בעניין "זזים" כי בג"ץ אינו נוטה להתערב כעניין שבשגרה בהחלטות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. על אף זאת, המקרה של "דרכנו" ושאלת סיווג פעילותה כ"פעילות בחירות" עשוי להציב דילמה של ממש בפני שופטי בג"ץ.

2

החרב שמעל ראשו של הרו

ארי הרו שימש מנהל לשכת ראש הממשלה עם תחילת כהונתו של נתניהו ב-2009, ובהמשך כיהן גם כראש הסגל בלשכת ראש הממשלה. הרו הוא אחד מעדי המפתח בתיק 2000, שכן מפגשיהם של נתניהו ושל מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס הוקלטו במכשירו הנייד של הרו.

ארי הרו (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ארי הרו (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

במסגרת הסכם עד מדינה שנחתם בין הפרקליטות לבין הרו באוגוסט 2017 לא בוטלו לחלוטין האישומים בעניינו, אך הוא זכה להקלה גדולה: באוגוסט 2020 הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון, באשמת מרמה והפרת אמונים, בגין פעולה בניגוד עניינים בתפקידו כראש הסגל, ביחס לחברה פרטית בבעלותו שזיקתו אליה לא נותקה על אף תפקידו הציבורי.

בהסכם עד המדינה נקבע כי הצדדים יבקשו במשותף מבית המשפט להסתפק בעונש של שישה חודשי עבודות שירות וקנס כספי של 700 אלף שקל.

אלא שההליך המשפטי בעניינו של הרו טרם מוצה: המדינה מחזיקה את ההטבה שנתנה להרו, בדמות העונש המופחת, כחרב מעל ראשו, עד לאחר שיעיד במשפט האלפים. וכך, כל עוד לא זומן להעיד בבית המשפט המחוזי בירושלים, נדחה שוב ושוב דיון ההקראה במשפטו של הרו, בשלום ראשון לציון.

המדינה מחזיקה את ההטבה שנתנה להרו, בדמות העונש המופחת, כחרב מעל ראשו, עד לאחר שיעיד במשפט האלפים. וכך, כל עוד לא זומן להעיד, נדחה שוב ושוב דיון ההקראה במשפטו שלו

במקור נקבע הדיון לפברואר 2021, אחר כך ליולי 2021, ואז למרץ 2022. לבקשת הצדדים, היה אמור להתקיים הדיון אתמול (חמישי) בפני השופט ארז נוריאלי.

אלא שגם הפעם נדחה הדיון בעניינו, מאחר שהמועד למתן עדותו של הרו במשפט האלפים טרם נקבע. הדיון במשפטו של הרו צפוי, נכון לעכשיו, להתקיים בפברואר 2023. בתנאי שקצב שמיעת העדים במשפט האלפים יתפוס תאוצה, והרו יוכל למלא את התחייבויותיו ולמסור עדות בתיק 2000, בהתאם להסכם עד המדינה.

3

הפלגיאט השיפוטי מגיע לבג"ץ

בחודש יולי האחרון פרש מכהונתו שופט בית הדין האזורי לעבודה יוחנן כהן, שהסתבך בשורת מקרים שבהם נתפס מעתיק פסקי דין וכתבי טענות אל תוך פסקי דין שעליהם חתם. נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, שבדק את הפרשה, החליט להמליץ לשר המשפטים גדעון סער לשקול להעמיד לדין משמעתי את כהן, ואולם הפרשה נסגרה לאחר שכהן עצמו השתכנע לפרוש מהמערכת.

השופט יוחנן כהן (צילום: אתר הרשות השופטת)
השופט יוחנן כהן (צילום: אתר הרשות השופטת)

הרוח החיה בתלונות לנציב נגד השופט כהן היה ד"ר ערן אלמגור, ששימש מרצה וחוקר במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון, ועם פיטוריו בשנת 2014 מתפקידו פנה לבית הדין בבקשה להוצאת צו מניעה נגד פיטוריו, בטענה שמדובר בפיטורים שלא כדין. התיק נדון תחילה בפני שופט אחר, ובהמשך התגלגל לידיו של השופט כהן.

תביעתו של אלמגור נגד האוניברסיטה נדחתה על ידי כהן, ובהמשך הגיעה גם לבית הדין הארצי לעבודה, ולאחר שגם הוא דחה את ערעורו של אלמגור – הוא החליט לעתור לבג"ץ נגד בית הדין הארצי.

השבוע התקיים הדיון בעתירה, שבה אלמגור ניסה לשכנע את השופטים נעם סולברג, ענת ברון ודוד מינץ, כי יש לבטל את פסיקת בתי הדין לעבודה נגדו, נוכח היקף ההעתקה שהתגלתה בפסק הדין של כהן בעניינו.

אלמגור ביקש להגיש כראיה את שתי ההחלטות שנתן הנציב שהם בעניין השופט כהן, על אף שבחוק נקבע שהחלטות אלה – כמו דו"חות של מבקר המדינה – לא ישמשו ראיה בהליך משפטי.

"ההנמקה [בפסק דין] חשובה", טען אלמגור, שייצג את עצמו בדיון, "יש פסקי דין על חובת ההנמקה. מגיע לי לדעת למה הוא העתיק עמודים על גבי עמודים בלי ציטוט או הפניה. בית הדין האזורי לא שגה בהחלטתו, הוא פשוט לא החליט. אין פסק דין, יש רק העתקה".

"יש פסקי דין על חובת ההנמקה. מגיע לי לדעת למה הוא העתיק עמודים על גבי עמודים בלי ציטוט או הפניה. בית הדין האזורי לא שגה בהחלטתו, הוא פשוט לא החליט. אין פסק דין, יש רק העתקה"

פסק הדין בעתירה טרם ניתן. עתירות לבג"ץ נגד פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה מתקבלות רק לעתים נדירות, אך לשופטים לא תהיה ברירה אלא לדון בפסק דינם בהשלכות מעשה ההעתקה של השופט יוחנן כהן על תקפות פסק דינו.

עוד 1,154 מילים
סגירה