הרוב הלאומני בקרב האזרחים היהודים מובהק. אך מבחינה אזרחית (הן יהודים והן ערבים) מדובר כמעט בשוויון בין שני הפלחים הפוליטיים שמכונים כאן בשם "גושים" (למעשה יש רק גוש אחד. מנגד יש מכלול מגוון ובעיקר מפוצל).

באופן מהותי, יש להפנים שרוב הציבור היהודי מבכר את עיקרון העליונות האתנית על פני קיומו של משטר ליברל-דמוקרטי (שוויון אזרחי, הפרדת רשויות, ביצור חוקתי של זכויות האדם והאזרח, תקשורת חופשית, שומרי סף עצמאיים ושלטון רוב שאינו מורשה לפגוע בזכויות הפרט והמיעוט).

הרוב הלאומני בקרב האזרחים היהודים מובהק. באופן מהותי, יש להפנים שרוב הציבור היהודי מבכר את עיקרון העליונות האתנית על פני קיומו של משטר ליברל-דמוקרטי

זהו תהליך סוציולוגי, פוליטי, כלכלי, תרבותי וחינוכי ארוך טווח ורחב היקף. נכתב עליו לא מעט. ייכתב עליו עוד רבות.

עם זאת, ישנו ציבור יהודי רחב שמבקש משטר ליברל-דמוקרטי, מוטרד מאד (בעוצמות משתנות) מהמשטר הצבאי האלים בגדה, מחויב (בעוצמות משתנות) לשוויון אזרחי ופוליטי של האזרחים הערבים, מחוייב לשוויון אזרחי לנשים, מחוייב לשוויון זכויות של להט"ב ומחוייב לשמירת צלם אנוש כלפי פליטים ומבקשי מקלט. מדובר במיעוט בקרב הציבור היהודי (שיש בו גוונים שונים, כשם שיש גוונים שונים במחנה הרוב שדוגל בעליונות אתנית) אך הוא אינו מיעוט מבוטל.

ייתכן שאם ישכיל לכרות ברית אזרחית קבועה עם האזרחים הערבים ולא יימלט עוד מהמחויבות למשטר דמוקרטי לטובת קונצנזוס כוזב של עליונות אתנית חמימה – הוא אפילו יוכל להגיע לשלטון. ולכל הפחות להציג אלטרנטיבה משמעותית יותר וצמודה יותר לגוש העליונות האתנית. כדי לעשות כן, הוא יצטרך גם להציג חזון סוציאל-דמוקרטי. מדינת רווחה לצד שמירת זכויות אדם ליברל-דמוקרטיות.

וייתכן שמיעוט זה לא יוכל עוד להגיע לשלטון. ייתכן שהמגמה הדמוגרפית היהודית בשילוב ההפיכה המשטרית שתבקש ממשלת נתניהו לחולל כעת, ימנעו את אפשרות עלייתו של המחנה הדמוקרטי לשלטון לאורך שנים רבות – אם בכלל. אין לדעת.

ייתכן שהמגמה הדמוגרפית היהודית בשילוב ההפיכה המשטרית שתבקש ממשלת נתניהו לחולל כעת, ימנעו את אפשרות עליית המחנה הדמוקרטי לשלטון לשנים רבות – אם בכלל. אין לדעת

כך או אחרת – ומבלי לגרוע פסיק מהכתוב לעיל בדבר רוב יהודי מוצק שתומך בעיקרון העליונות האתנית – ברור לגמרי גם הכישלון הטכני (והמהותי) המחפיר של המפלגות שמבקשות לייצג כל מי שחותר (בעוצמות משתנות) לקיומו של משטר דמוקרטי ששומר על זכויות האדם והאזרח ולהבטיח עתיד אזרחי, פוליטי, מדיני וכלכלי שונה לאזרחי מדינת ישראל.

מהו כישלון טכני מחפיר זה? תקשיבו לפרופסור קמיל פוקס: לו היו מתאחדות העבודה ומרצ מחד ולו היו נותרות חד"ש-תע"ל ובל"ד ברשימה משותפת אחת מאידך (אז גם הייתה יכולה המשותפת לחתום על הסכם עודפים עם רע"ם, מפלגת העבודה-מרצ הייתה עושה כן עם יש עתיד ושתי מפלגות הימין-מרכז ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי היו יכולות לעשות כן זו עם זו), ובכן, לו היו מתרחשים שני האיחודים הללו – הייתה מניבה ההצבעה האזרחית של אתמול תוצאה פשוטה מאד:

60-60. לא ניצחון משום בחינה. אבל גם לא הפסד.

בכל אופן, זה מאחורינו. ולאלו שסבורים שכעת יוקמו מחנות השמדה לפלסטינים וישראל תרצה לכבוש את המזרח התיכון ותומכי שמאל ירוכזו במחנות ריכוז – צפויה הפתעה לטובה: מדינת ישראל לא תהפוך לגרמניה הנאצית. גם לא לאיטליה הפשיסטית או לספרד הפשיסטית של הגנרל פרנקו. אנחנו לא ממוקמים בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20.

מדינת ישראל גם לא תהפוך בן לילה לדיקטטורה צבאית כדוגמת ממשל הגנרלים של ברזיל דאז או כדוגמת משטר הגנרלים בארגנטינה דאז. איננו מצויים עוד בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20.

מדינת ישראל לא תהפוך בן לילה לדיקטטורה צבאית בנוסח ההוא של אמריקה הלטינית. היא לא תהפוך לדיקטטורה טוטליטרית במתכונת המוכרת מהמאה ה-20 (כלפי אזרחיה. היא כן משליטה משטר צבאי נוקשה ומפלה בחיי מיליוני פלסטינים בגדה).

לאלו הסבורים שכעת יוקמו מחנות השמדה לפלסטינים וישראל תרצה לכבוש את המזרח התיכון ותומכי שמאל ירוכזו במחנות ריכוז – צפויה הפתעה לטובה: מדינת ישראל לא תהפוך לגרמניה הנאצית

כל מי שחושב כך – או כל מי שחושש ממהפכה תיאוקרטית בנוסח האיראני האיום של 11 בפברואר 1979 – צפוי להיות מופתע לטובה. איתמר בן גביר ייראה לפתע מתון למדי (יש לו קסם אישי. אני מכיר אותו). בצלאל סמוטריץ' הוא אדם נבון (באמת). ובנימין נתניהו ואריה דרעי, כזכור, הם צמד נוכלים אך אינם ששים אלי קרב. הרטוריקה של נתניהו לאומנית ומסוכנת. אך למרות מהלכים צבאיים מחרידים לא אחת בימי כהונתו – הוא ודאי לא פעל כל הזמן בחוסר אחריות מוחלט בהקשר הצבאי.

אבל מי שמביט במציאות באופן ריאלי יותר, לא יוכל להיות מופתע לטובה. ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שנותרו כאן יתערערו מהיסוד. משטר האפרטהייד בגדה יתעצם מאד. אלימות המתנחלים והצבא תסלים. גם האלימות הפלסטינית שכנגד. במקום רפורמות חיוניות באמת במערכת המשפט שלנו לטובת זכויות האדם והאזרח, נקבל מערכת משפט מסורסת, שומרי סף מבועתים וכנועים, בכירי שירות ציבורי פוליטיים, הסתה אדירה כלפי האזרחים הערבים, ניסיון הוצאת ארגוני זכויות אדם אל מחוץ לחוק, ניסיון למנות שופטים מהימין הקיצוני בבית המשפט העליון ומערכת חינוך אולטרה לאומנית- הרבה יותר מאשר כיום.

זאת לצד המשך קריסת שירותי הרווחה, המשך ההתעמרות ברפואה הציבורית, המשכו של פשע מחירי הדיור, העמקת הפערים הכלכליים העצומים, הקצנה של העיוות המקומם שטמון במערכת המיסוי שלנו, המשך ההתעללות בעתידם של הילדים והנערים החרדים והמשך הזרמת סכומי עתק מישראלים חסרי אמצעים לישראלים בעלי אמצעים. והכל בארומה לאומנית ודתית ותוך ניסיונות כרסום חוזרים ונשנים בזכויות נשים ולהט"ב.

בקיצור, מי שמביט במציאות באופן ריאלי ולא מפנטז על מחנות ריכוז, מבין שעכשיו מתחיל להתגשם סיוט נובמבר. זו תהיה מדינת ישראל במתכונת משטרים סמכותניים סמי פשיסטיים כדוגמת המשטרים המוכרים מטורקיה, הונגריה וברזיל של ז'איר בולסונרו (הלוואי שיפנה את מקומו ללולה דה סילבה לאחר שהפסיד לו. הערכה סבירה היא שהוא יטען לזיופים בדומה לדונלד טראמפ ובדומה לנתניהו כשהוא מריח הפסד).

מי שמביט במציאות באופן ריאלי ולא מפנטז על מחנות ריכוז, מבין שזו תהיה מדינת ישראל במתכונת משטרים סמכותניים סמי פשיסטיים כדוגמת המשטרים המוכרים מטורקיה, הונגריה וברזיל של בולסונרו

בתמצית – כדאי להתחיל להפנים שאנו עומדים בפתחו של התהליך שמזכיר את שמו של הסרט ההוא:

כל הפחדים כולם.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.