עודד בן-עמי: ועכשיו לראיון עם אדם מיוחד מאוד, יש שיגידו "שנוי במחלוקת", אבל מה שלא שנוי במחלוקת זה שבבחירות האחרונות הוא ביסס את עצמו כאחד הגורמים המשמעותיים והמעניינים ביותר בפוליטיקה הישראלית. שלום לחניבעל לקטר.

חניבעל לקטר: שלום עודד. תרשה לי לתקן אותך: לא שנוי ולא במחלוקת. הבחירות מאחורינו והגיע הזמן שגם את המחלוקת, אם בכלל הייתה כזאת, נניח כבר מאחורינו. כי הגיע הזמן שעם ישראל כולו…

עודד בן-עמי (קוטע אותו): אבל אתה בוודאי מבין שיש לא מעט אנשים שצופים בנו עכשיו ורועדים מפחד בבית.

חניבעל לקטר: אתה יושב כאן לידי באולפן. אני נראה לך מפחיד?

עודד בן-עמי: אה, תשמע…

חניבעל לקטר, מתוך "שתיקת הכבשים"

חניבעל לקטר: תגיד לי אתה, עודד – ממה יש לאנשים לפחד?

עודד בן-עמי: מה זאת אומרת? מר לקטר – אתה קניבל. אתה רוצח אנשים באכזריות ואז מבשל את האיברים הפנימיים שלהם בקיאנטי ואוכל אותם. אנשים מפחדים שתטרוף אותם או את הילדים שלהם.

חניבעל לקטר: הו, תודה רבה! אני ממש מודה לך שאתה פותח את זה כבר בהתחלה. באמת הגיע הזמן שנשתחרר כבר מהקשקוש הזה.

עודד בן-עמי: אבל…

חניבעל לקטר: רגע, תן לי לסיים, עודד. אתה לא יכול לזרוק האשמה חמורה כזו – קניבל! רוצח אכזרי! אוכל תינוקות! – ולא לתת לי לפחות להגיב אחת ולתמיד. מי שעשה אותי קניבל ורוצח זה אתה והחברים שלך בתקשורת. מי שגרם לאנשים שיושבים עכשיו בבית לרעוד מפחד כשהם רואים אותי זה אתה והחברים שלך. הסופרים. התסריטאים. הבמאים. "שתיקת הכבשים", "מקור הרוע", "דרקון אדום", "חניבעל"… מה לא סיפרתם עליי? כולכם עשיתם קריירות על הגב שלי. אוסקרים מכאן ועד מערת המכפלה. איפה הייתה ג'ודי פוסטר בלי קלריס סטרלינג? איפה היה ג'ונתן דמי בלי "שתיקת הכבשים"? כל שנה-שנתיים הייתם מוציאים עלי עוד ספר, עוד סרט, עוד סדרת טלוויזיה. עושים ממני מפלצת יותר גדולה ויותר מפחידה. ועכשיו אתה אומר לי שאנשים מפחדים ממני? אם לא הייתם מפחידים את האנשים כל הזמן, אולי הם לא היו מפחדים כל כך.

"מי שעשה אותי קניבל ורוצח זה אתה והחברים שלך בתקשורת. מי שגרם לאנשים לרעוד מפחד כשהם רואים אותי זה אתה והחברים שלך. הסופרים. התסריטאים. הבמאים. כולכם עשיתם קריירות על הגב שלי"

עודד בן-עמי: אני כמובן אשיב לך מיד על כל הטענות האלה, אני חס וחלילה לא מתכוון להתחמק, אבל לפני זה, ברשותך, בוא נראה וידיאו קצר, שיזכיר לצופים הצעירים שלנו על מה אנחנו מדברים.

חניבעל לקטר (ממלמל): נו, ברור, איך לא? לא חשבתי אחרת. יאללה, לך על זה.

עודד בן-עמי: אני רק חייב להזהיר, הקטע שנראה מייד אינו קל לצפייה, בלשון המעטה. אז מכאן והלאה הצפייה על אחריותכם הצופים. אני ממליץ להורים להרחיק צופים צעירים מהמסך בדקות הקרובות.

מקרינים קטע וידיאו מזעזע מתוך "שתיקת הכבשים", שבו חניבעל לקטר מצליח להערים על שני שוטרים תמימים ששומרים עליו, כובל אחד מהם לסורגי התא ולנגד עיניו המבועתות עוקר בנשיכה את הלחי של השוטר השני, ואז רוצח את שני השוטרים במכות אלה בקור רוח מקפיא דם ובאכזריות נוראה, תוך שהוא מתמוגג על הדם הניתז לכל עבר.

כשמסתיימת הקרנת הווידיאו משתררת לרגע דממה באולפן. עודד בן-עמי משתמש בה כפאוזה להגדלת הדרמה.

עודד בן-עמי: נו? מר לקטר, מה אתה אומר על התמונות הקשות האלה שראינו עכשיו ביחד?

חניבעל לקטר: מה אני אומר? את מה שאני אומר תמיד, ואתם לא מוכנים להקשיב. הרי אתם כל פעם חוזרים לסיפור הזה. שוב ושוב ושוב. אתם לא מראים מה קדם לאירוע. למה בכלל הכניסו אותי לתא הזה ומה השוטרים עשו שם מלכתחילה. ואתם גם ממשיכים להתעלם מזה שעברו כבר יותר משלושים שנה מאז ש"שתיקת הכבשים" יצא. כאילו שאנשים לא משתנים בשלושים שנה. התבגרתי, התמתנתי, והבנתי שהחיים יותר מורכבים. אז מה שאני אומר זה ש…

"אתם גם ממשיכים להתעלם מזה שעברו כבר יותר משלושים שנה מאז ש"שתיקת הכבשים" יצא. כאילו שאנשים לא משתנים בשלושים שנה. התבגרתי, התמתנתי, והבנתי שהחיים יותר מורכבים"

עודד בן-עמי: סליחה שאני קוטע אותך. (פונה למצלמה): הפסקת פרסומות קצרה, פחות משלוש דקות, ונחזור לשמוע את התשובה המלאה והמסקרנת של חניבעל לקטר בראיון בלעדי, והפעם בלי הפרעות.

מוזיקה שמחה. פרסומת למעדן חלב. בחורות יפות מפזזות על חוף הים. פרסומת למכונית שטח מגניבה. פרסומת לחופשה באילת. שבוע המותגים. שבוע ההנחות. מלאי מוגבל לאספקה מיידית. בדור חמש בפלאפון הכי מהיר לעוף. הקש על החמש ביטוח ישיר. רותם סלע מוכרת מזגנים. אסי עזר ואלברט מוכרים ביטוח רכב. פרומו לריאליטי אהבה חדש. פרומו לריאליטי בישול חדש. פרומו לעונה החדשה של "ארץ נהדרת".

עודד בן-עמי: חזרנו לראיון המיוחד עם הפתעת הבחירות חניבעל לקטר. מר לקטר, לפני הפסקת הפרסומות קטעתי אותך באמצע התשובה והבטחתי לך שאתן לך להשלים אותה ללא הפרעה. אז בבקשה…

חניבעל לקטר: תשמע, עודד, זה בכלל לא בעיה להדביק לאנשים תוויות. אתם בתקשורת אלופים בזה. אתם עושים את זה כל הזמן. הכול אצלכם כותרות. הרוצח. הקניבל. הפסיכופט. תאמין לי, אם יראו אותך שוב ושוב ושוב בצורת עוגייה, אז אנשים יתחילו לקרוא לך "העוגייה" כשהם יראו אותך. ככה מהנדסים תודעה. ואם תמשיכו להראות אותי בכלוב ההוא, עם המסכה על הפנים, ותמשיכו לקרוא לי קניבל מסוכן, אז יהיו אנשים שימשיכו לפחד ממני. אבל היו עכשיו בחירות, והתוצאות מוכיחות, שרוב האנשים הפסיקו לפחד ממני. ואתה יודע למה הם הפסיקו לפחד ממני? כי הם הבינו בדיוק את מה שקלריס סטרלינג הבינה כבר ב-1991, עוד לפני אוסלו ולפני כל הפיגועים.

"אם תמשיכו להראות אותי בכלוב ההוא, עם המסכה על הפנים, ותמשיכו לקרוא לי קניבל מסוכן, אז יהיו אנשים שימשיכו לפחד ממני. אבל היו עכשיו בחירות, והתוצאות מוכיחות, שרוב האנשים הפסיקו לפחד ממני"

עודד בן-עמי: מה היא הבינה?

חניבעל לקטר: שאני לא המחלה – אני התרופה. אם אתה רוצה להתמודד עם הפסיכופטים האמיתיים, שמסתובבים שם בחוץ ומאיימים על החיים של כולנו, ואם אתה רוצה להחזיר את הביטחון לרחובות, אתה חייב מישהו כמוני לצידך. מישהו שלא מפחד. שלא בורח מעימותים. שלא מתחנף לאף אחד. אם אתה רוצה לחיות בלי פחד, הגיע הזמן לעזוב את כל התוויות האלה ולהסתכל קדימה. תאמין לי שבסופו של דבר זה יהיה לטובת כל עם ישראל. גם לטובת אלה שמפחדים ממני עכשיו בלי סיבה.

עודד בן-עמי: אז בוא באמת נשכח מכל התוויות, נעזוב את העבר ונסתכל קדימה. זה נכון שאתה מתכוון לדרוש את המשרד לביטחון פנים?

חניבעל לקטר: ברשותך, אני לא אנהל את המשא ומתן הקואליציוני בתקשורת. אני מבטיח לך שכשיהיה מה לבשר לעם ישראל, כולכם תשמעו את זה בצורה הכי ברורה.

שש עם עודד בן-עמי (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

עודד בן-עמי: ותגיד, נניח בצד את המקרה הספציפי שלך, בוא נדבר לרגע בצורה תיאורטית: האם לדעתך לגיטימי שאדם שרצח שוטרים באכזריות יהיה הממונה על המשטרה?

חניבעל לקטר: מה יהיה? אתה שוב חוזר לעניין הזה? לא סיכמנו לפני רגע שמתקדמים?

עודד בן-עמי (צוחק): צודק, צודק… סיכמנו. נכון. תגיד, איך מערכת היחסים שלך עם ראש הממשלה הנכנס?

חניבעל לקטר: היו עליות וירידות. לא אשקר לך. אבל אנחנו אנשים פוליטיים. אנחנו מייצגי ציבור. וכל אחד מאיתנו מבין בדיוק את המקום שלו.