לא ברור עדיין מי עומד מאחורי הפיגוע המשולב בירושלים. עד כה המפגעים הקשים באו מחוץ לעיר ירושלים, אבל רוח רעה עוברת בעיר בגלל הלחץ היהודי. הפיגוע הנוכחי או האווירה שעלולה לייצר אותו או פיגועים מסוגו – מעידים כי בלי הסכמת ערביי מזרח ירושלים לא תהיה עיר מאוחדת. עד כה הם רצו את איחוד העיר, ובכל האינתיפאדות שהיו ערביי מזרח ירושלים דאגו לשמור את עצמם מחוץ לאירועים.

הפיגוע הכפול בירושלים מעיד כי בלי הסכמת ערביי מזרח ירושלים, לא תהיה עיר מאוחדת. עד כה הם רצו את איחוד העיר, ובכל האינתיפאדות שהיו ערביי מזרח ירושלים דאגו לשמור את עצמם מחוץ לאירועים

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

יותר משהערבים אהבו אותנו הם שנאו את רמאללה, ובהשוואה שעשו מולנו ומול רמאללה, הם העדיפו את הקשר עם ישראל על פני הקשר עם רמאללה. בימי הנשיא ברק אובמה, ארצות הברית יזמה סקר במזרח ירושלים בשאלה האם תושבי העיר מעדיפים את ישראל או את הרשות הפלסטינית. 70% רצו את ישראל. סקר המשך שנה אח"כ של מכון גרמני גילה כי 80% רוצים את ישראל.

פיגוע משולב בי-ם: לפחות 14 נפצעו בשני פיצוצים, 4 במצב אנוש וקשה pic.twitter.com/sM317n1aHr

— ynet עדכוני (@ynetalerts) November 23, 2022

אבל המגמה השתנתה עכשיו, לא מעט בגלל שגיאותיה ומחדליה של ישראל. למעשה ישראל נגררה אחרי גורמים שחתרו לחברוניזציה של ירושלים, והם הצליחו בכך.

אותם גורמים חדרו לתוך המרחב החברתי בשכונות הערביות, ומה שהם לא היו מרשים לסקטורים יהודים במרחב שלהם במערב העיר, כלומר: חילונים, או אפילו סרוגים, בשכונות החרדיות – הם הרשו לעצמם בשכונות הערביות, והשיא היה בשכונת שיח' ג'ראח.

סקר גילה כי 80% מתושבי מזרח ירושלים מעדיפים את ישראל על פני הרשות. אבל המגמה השתנתה, לא מעט בגלל מחדלי ישראל, שנגררה אחרי גורמים שחתרו לחברוניזציה של ירושלים

ההגנה שישראל נתנה ליהודים בשכונה הערבית המחישה לערבים של מזרח ירושלים שהחוק הישראלי לא מגן עליהם, אלא על היהודים בלבד. בלי תחושה של שיוויון בפני החוק, תחושת הצורך לשמור על הקיים ועל היציבות מתערער.

הפגנת התערבות פרובוקטיבית במרחב הערבי הייתה, בין השאר, מצעדי הדגלים דווקא בשכונות הערביות של העיר העתיקה, עם הססמה המלבבת: שיישרף לכם הכפר.

"עם ישראל חי, יא בן של שרמוטה, יא מניאק"
"שיישרף לכם הכפר"
מצעד הדגלים, חגיגה של ריבונות pic.twitter.com/W3c4iaEoRH

— Yossi Dorfman | יוסי דורפמן (@Yossi_Dorfman) June 15, 2021

ומעל הכל – ישראל זרקה לפח את ההישג חסר התקדים, ההיסטורי, של קביעת סטטוס קוו על הר הבית, שבו ירדן והווקף הטילו על ישראל את שמירת המקומות הקדושים לאסלאם, וכבר דובר בזה רבות.

ערעור הסטטוס קוו ערער גם את הסטטוס קוו בירושלים בכלל, ומול ירדן הניצבת כעת מול התערערות הקשר של בית המלוכה עם השבטים הבדואים הדורשים להגן על מסגד אל-אקצא.

אם מגמה זאת תימשך, נפסיד את אחדות ירושלים, על כל ההשלכות מכך על ישראל כולה.

ההגנה שישראל נתנה ליהודים בשכונה הערבית המחישה לערביי מזרח ירושלים שהחוק הישראלי לא מגן עליהם, אלא על היהודים בלבד. בלי תחושת שיוויון בפני החוק, הצורך לשמור על הקיים והיציב מתערער

צעד ראשון – שיקום הסטטוס קוו. צעד שני, מקביל – להקשיב למצוקות של האזרחים במזרח ירושלים. גם הם אזרחים, ולא רק היהודים. נראה לכם שאיתמר בן גביר מתאים למשימה? לי לא.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.