כגודל הציפיות – טוב, לא גודל ולא ציפיות אלא תקוות צנועות – גודל האכזבה. הסיבוב הראשון הסתיים ואין לומר בעדינות, בינתיים זה מונדיאל לא מלהיב ברובו, שנערך באווירה עגומה ומספק מעט דרמה. דרדר במדבר.
יום המשחקים האחרון של הסיבוב הראשון החל עם משחקים קשים לצפייה. שווייץ ניצחה את קמרון בתוצאה 0:1 משער של בריל אמבולו, יליד קמרון. השווייצרים נראו לא רע, כמי שיכולים להקשות על כל נבחרת, אבל זה היה עוד משחק לא מלהיב.
לפחות הוא עלה בהרבה על המפגש בין אורוגוואי ודרום קוריאה שהסתיים ב-0:0 הרביעי בטורניר. אם הייתם בעבודה או בפקיקים ולא נחשפתם למשחק הזה, הרווחתם. שתי בעיטות של אורוגוואי פגעו במסגרת השער, דרום קוריאה החמיצה מצב מצוין – ובשאר הזמן לא קרה הרבה. אפילו בעיטה למטרה הדי גדולה שהיא שער ברוחב 7.20 מטרים לא נרשמה. ברוסיה ב-2018, רק משחק אחד הסתיים ללא שערים.
אחרי 15 משחקים, הסיבוב הראשון סיפק כמה תצוגות של נבחרות אירופאיות – ספרד, צרפת ואנגליה – שהביסו יריבות חלשות; ושתי הפתעות גדולות של נבחרות אסייתיות שניצחו שמות גדולים בתוצאה 1:2 אחרי פיגור: יפן הרשימה מול גרמניה וסעודיה הדהימה את ארגנטינה עם תוצאות שלבטח ייזכרו מהטורניר הזה. המשחקים האחרים היו פושרים, חלקם עם פרקי זמן מעניינים וקצת שערים, חלקם לא. היו יותר מדי פנדלים ולא מספיק שערים נהדרים.
כדורגל נבחרות אמנם אינו מגיע לרמות של הפרמיירליג האנגלית או ליגת האלופות, אבל היבול עד כה היה מאכזב גם בהשוואה למונדיאלים או טורנירי יורו קודמים. ישנן כמה השערות מדוע: הנבחרות לא יכלו להתכונן לטורניר במשך חודש כמקובל ונפגשו רק לפחות משבוע לפני הנסיעה לקטאר. לוח המשחקים העונה היה עמוס מאוד והמאמנים שמודעים לבעיות האלו וליכולות של נבחרותיהם הלכו על בטוח.
כך או אחרת, עבור המאמנים, תיקו היא תוצאה סבירה לסיבוב הראשון. עבור הצופים ברחבי העולם – לא.
גם המשחק בין גאנה לפורטוגל אמש נראה כמי שימשיך את המגמה. המחצית הראשונה הייתה דלה ומייבשת ומסודרת להפליא. מלבד המוזיקה של אוהדי גאנה היו מעט מאוד סיבות לדבוק במשחק הזה. המערך ההגנתי הגנאי היה מושלם, ואם אתם אוהבים מערכים הגנתיים מושלמים אז זו הייתה המחצית שלכם.
הגנאים סגרו את מרכז השדה, חנקו את הקישור הפורטוגלי ונהנו מהחמצות של רונאלדו שפעם היה מבקיע בקלות את אותן הזדמנויות. הם לא איימו על השער במשחק האיטי, וקשה היה לפסול עוד אפשרות לתיקו אפס.
אבל אז פתאום פרץ משחק כדורגל מבולגן, כאוטי ממש, מהנה ומרתק. כדורגל בלי מעט כאוס הוא משחק נדיר, אך במשך יותר משלושים דקות הציגו שתי הקבוצות בעיקר כאוס. המאמנים איבדו שליטה על המשחק והתוצאה הייתה חמישה שערים וכיף גדול.
רונאלדו הצליח לסחוט פנדל מפוקפק וכבש – הכדורגלן הראשון בהיסטוריה שכובש בחמישה מונדיאלים – וגאנה החלה לתקוף. מוחמד קודוס, שחקנה הבולט, הורשה להצטרף להתקפה ואילו הגנת פורטוגל התגלתה כחלשה. אנדרה איו השווה, אבל פורטוגל הבקיעה שני שערים בשתי דקות (78, 80) מרגלי ז'ואו פליקס ורפאל לאאו בשתי התקפות מתפרצות מול מה שנותר ממערך הגנתי של גאנה משני בישולים של ברונו פרננדס.
מעצור היד הורם בשתי הנבחרות: קודוס הביך את פורטוגל ואילו לאאו חרך את אגף שמאל. לאאו, שנכנס רק בדקה ה-77, אולי היה התקפי מדי לטעמו של מאמן פורטוגל פרננדו סנטוס אבל הרשים יותר מרוב חבריו המפורסמים יותר.
גאנה צמצמה בדקה ה-89 ובשניות הסיום כמעט זכה המשחק לסוף לו הוא היה ראוי: הבאסקי-גאנאי איניאקי ויליאמס חטף כדור מדייגו קוסטה, שוערה המבולבל של פורטוגל, אבל לא הצליח להבקיע את מה שהיה הופך לשער המביך ביותר לשוער מאז השער של רוג'ר מילה הקמרוני מול רנה היגיטה הקולמביאני ב-1990.
במשחקים שיחלו היום, חלק גדול מהנבחרות יהיו חייבות להבקיע ולנצח, ואולי אז נקבל יותר משחקים כמו המחצית השנייה ופחות משחקים כמו המחצית הראשונה של המשחק בין פורטוגל וגאנה.
במשחקים שיחלו היום, חלק גדול מהנבחרות יהיו חייבות להבקיע ולנצח, ואולי אז נקבל יותר משחקים כמו המחצית השנייה ופחות משחקים כמו המחצית הראשונה של המשחק בין פורטוגל וגאנה
והיה את המשחק ה-16 בין ברזיל לסרביה.
ברזיל היא אצולת הכדורגל העולמי, נבחרת שמרגישה שייעודה הוא לזכות בגביע בכל פעם, והמתנה בת 20 שנה מאז הפעם האחרונה ב-2002 היא בלתי נסבלת.
ברזיל – הנבחרת, העם והמדינה – מלווה בהייפ בלתי פוסק, מוגזם, צורם ולעיתים מנותק מהמציאות. זו תוצאה של מורשת כמה נבחרות עבר גדולות כמו זו של 1970, שחקנים מהטובים בעולם בכל זמן וגם ההפסד הרומנטי של נבחרת 1982 הגדולה בקרב סגנונות מול איטליה. החולצה הצהובה-ירוקה היא האיקונית ביותר ומשחק הבכורה של ברזיל בכל טורניר מסקרן יותר מכל נבחרת אחרת.
היום כבר אין הבדלי סגנון שכאלו בין הנבחרות האירופאיות לבין אלו מאמריקה הלטינית, ודווקא באירופה גדלים שחקנים וירטואוזים בתדירות גדולה יותר, אבל ההבטחה והייפ המוגזם סביב ברזיל מפומפמים בכל טורניר, גם כשמדובר בנבחרת חלשה כמו זו של 2010. נבחרת עם רוביניו ופיליפה מלו היא לא נבחרת רצינית שיכולה לזכות באליפות העולם.
מול סרביה, נבחרת אירופאית חזקה, ברזיל חשפה את הנבחרת החזקה ביותר שלה מאז הזכייה ב-2002. יש נקודות חולשה בהגנה, אבל אין מחדלים כמו מלו ובעיקר יש אינסוף כוח התקפי.
מול סרביה, נבחרת אירופאית חזקה, ברזיל חשפה את הנבחרת החזקה ביותר שלה מאז הזכייה ב-2002. יש נקודות חולשה בהגנה, אבל אין מחדלים כמו מלו ובעיקר יש אינסוף כוח התקפי.
זה לקח 62 דקות עד שרישרליסון הצליח להבקיע את השער הראשון והוסיף שער שני בבעיטת מספרת נהדרת 11 דקות מאוחר יותר. אבל קשה לראות הרבה נבחרות שיצליחו לעמוד בלחץ הבלתי פוסק של ברזיל. הטעות או התשישות של היריבה, או המהלך המבריק של ברזיל – ולא חסרים שחקנים שיכולים להבריק – יגיעו.
אמש ברזיל כבשה רק שני שערים אבל הציגה מחצית שעה של כדורגל שלא נראה כמוהו מאז ימי רונאלדו, ריבאלדו ורומריו. ניימאר אמנם נפצע בקרסולו, אבל יש לו מספיק מחליפים ראויים. ההתקפה היא לא הבעיה של הנבחרת הזו.
וכך היום שהחל בדכדוך הסתיים באופן שונה לגמרי. הנה ישנה איכות גם בשלבים המוקדמים וגם המערכים המסודרים ביותר מתפרקים לפעמים בהתאם לצורכי המשחק. כמה צוותים מקצועיים של הנבחרות הגדולות – אלו שחולמות על הגעה למשחק הגמר – יושבים הלילה על הקלטת משחקה של ברזיל ותוהים כיצד עוצרים את הנבחרת הזו.
משחקי היום
ויילס – איראן. האיראנים, שהוכו קשות על ידי נבחרת אנגליה, נמצאים במוקד של סערה פוליטית מבית והשוער הראשון שלהם נפצע. ויילס – מעודדת מהתיקו מול ארצות הברית – יכולה להתקרב מאוד לעלייה לשלב הבא, אבל תזכורת: היא הבקיע רק שער אחד בפנדל מול ארצות הברית. דרוש שיפור ביכולת ההתקפית.
קטאר – סנגל. שתי המפסידות נפגשות למשחק של סיכוי אחרון. תיקו לא יספיק וצפוי משחק התקפי. השאלה היא האם לקטאר החלשה יש בכלל כלים שכאלו. סנגל התקשתה מול הולנד אבל אמורה להיות מספיק טובה מול המארחת, שכרגע נראית כחלשה ביותר בתולדות אליפויות העולם.
הולנד – אקוודור. שתי המנצחות של הבית, ואחת מהן תוכל להבטיח את העפלתה לשלב הבא. הולנד לא הרשימה במשחק הניצחון מול סנגל ומאמנה לואי ואן חאל הסביר שנבחרתו לא תתעסק במחאות בניגוד, לנבחרת גרמניה, "כי אנחנו רוצים להיות ממוקדים במטרה שהיא זכיה בגביע". קודי גקפו שהבקיע את השער הראשון מול סנגל הוא האיש שימשוך את מרב תשומת הלב.
אנגליה – ארצות הברית. לאנגלים יש חשבון עם האמריקאים, לא מ-1776 אלא מ-1950, אז ניצחו בברזיל 11 שחקנים אמריקאים שלוקטו מכל הבא ליד את נבחרת אנגליה בהופעת הבכורה שלה באליפויות העולם. שתי הנבחרות נפגשו שוב במונדיאל 2010 וסיימו בתיקו 1:1 אחרי משחק דלוח. 72 שנות המתנה צפויות להגיע לסיומן הלילה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו