נשיא המדינה יצחק הרצוג המריא היום (ראשון) לביקור ראשון בבחריין – ולביקור שלישי בתוך פחות משנה באבו דאבי. מאז החתימה על "הסכמי אברהם" לפני קצת יותר משנתיים, מקפידות ישראל, איחוד האמירויות ובחריין על קצב ביקורים אינטנסיבי מאוד.

יאיר לפיד הגיע כשר חוץ לבחריין כדי לחנוך את השגרירות, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ הגיעו לבחריין קצת מאוחר יותר. מייד לאחר מכן יצאו לשם גם הרמטכ"ל ושרים נוספים.

בנט, לפיד ואחרים גם נסעו לביקורים תכופים באיחוד האמירויות. כשנשיא האמירויות ושליט אבו דאבי שייח ח'ליפה בן זאיד נפטר במאי 2022, יצא לשם נשיא המדינה הרצוג. שרים בכירים מבחריין ומאיחוד האמירויות נוסעים וחוזרים לישראל מדי כמה חודשים – חלקם מלווים במשלחות סחר ובאנשי עסקים – והם משתתפים בישראל בכנסי תיירות, חקלאות ומדבור.

הפעם יצטרפו להרצוג בכירים מהמגזר העסקי בישראל: נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, מנכ"לית מכון הייצוא נילי שלו, יו"ר החדשנות עמירם איסר אפלבום, מנכ"ל סטארט־אפ ניישן סנטרל אבי חסון ובכירים נוספים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג לפני ההמראה לבחריין, 4 בדצמבר 2022 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

בניגוד לאיחוד האמירויות, ענפי התיירות וההייטק פחות מפותחים בבחריין. מדובר במדינה חשובה עבור ישראל בעיקר משום שבחריין היא שער הייצוא לערב הסעודית

בניגוד לאיחוד האמירויות, ענפי התיירות וההייטק פחות מפותחים בבחריין. מדובר במדינה חשובה עבור ישראל בגלל המיקום שלה, העובדה שהצי החמישי של צבא ארה"ב יושב שם – ובעיקר משום שבחריין היא שער הייצוא לערב הסעודית העצומה.

במהלך השנים 2020–2021 היקף הסחר ההדדי בין ישראל לבחריין הגיע ל־6.5 מיליון דולרים (לא כולל שירותים ותיירות). בפברואר 2022 דווח על גדילה בהיקף הסחר הדדי בשיעור של 400% לעומת פברואר 2021.

סך הייצוא מישראל לבחריין במהלך 2021 עמד על 8.3 מיליון דולרים. סך הייבוא מבחריין לישראל במהלך 2021 עמד על 5.3 מיליון דולרים. עיקר הסחר ההדדי נעשה בסקטורים הבאים: ביטחון מזון, מים, בריאות, סייבר, פינטק, בנייה, כימיקלים, מדע ובריאות.

אחד מהאירועים העסקיים החשובים בין המדינות הוא העסקה שנחתמה בין החברות הישראליות מקורות ווטרג'ין לבין משרד התשתיות הבחרייני. מקורות וחברת ווטרג'ן החלו לספק טכנולוגיה להתפלת מים, בקרת איכות מים והתקנת מערכות טכניות.

שר החוץ הבחרייני עבד א־לטיף א־זיאני ושר החוץ יאיר לפיד בשדה בוקר בפתח "פסגת הנגב", 27 במרץ 2022 (צילום: פלאש90)

הפנים הידידותיות

בתוך כך, תפקידו של הנשיא הרצוג בשנים הקרובות הולך להיות קריטי במיוחד. בממשלת השינוי – הממשלה ה־36 בראשות בנט ולפיד – הרצוג היה ציר היציבות העיקרי. ראשי מדינות הבינו שאותה הממשלה נטתה ליפול ושחילופי התפקידים בין ראשי הממשלה היו תכופים. הרצוג, שהתחיל קדנציה של שבע שנים, נתפס כאלמנט יציב, כמו גם כבעל ניסיון מדיני נרחב יותר מהשניים.

עתה ברור שהממשלה ה־37 המסתמנת תוכל להחזיק מעמד כמה שנים וכי לא צפויים חילופים בתפקיד הקריטי של ראשות הממשלה. נתניהו הוא גם בעל ניסיון מדיני גלובלי נרחב, כמעט יותר מרוב המנהיגים בקהילה הבינלאומית, למעט אולי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שנמצא בזירה עשרות שנים.

נתניהו החל לכהן ב־2009 לפני נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, לפני נשיא סין שִי ג'ינפינג, לפני נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי, ובטח לפני ראשי מדינות גרמניה, צרפת, בריטניה ועוד. מנגד, בפני נתניהו ייווצר בעתיד הקרוב קושי ממשי עם שרים בכירים כמו אריה דרעי, בצלאל סמוטריץ' ואיתר בן גביר.

שמו של בן גביר הולך לפניו כמי שהורשע כמה פעמים בעבירות הסתה והוא עלול להיות פרסונה נון גרטה. סמוטריץ 'הוא כבר פרסונה נון גרטה בעיני הקהילה היהודית בבריטניה, ויש להניח שהדלתות בעולם לא ייפתחו בפניו

שמו של בן גביר הולך לפניו בכל העולם כמי שהורשע כמה פעמים בעבירות הסתה – והוא עלול להיות פרסונה נון גרטה. מצרים תתקשה לשתף איתו פעולה במגעים בנושא הסדרת הר הבית, כך גם הירדנים. קשה להאמין שהאמריקאים והאירופאים יסכימו לשוחח עם השר לביטחון לאומי.

בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר בכנס פוליטי בשדרות, 26 באוקטובר 2022 (צילום: Flash90)

סמוטריץ 'הוא כבר פרסונה נון גרטה בעיני הקהילה היהודית בבריטניה, ויש להניח שהדלתות בבירות העולם לא ייפתחו בפני שר האוצר. פעילות החוץ של משרד האוצר נחוצה לישראל בעיקר בנושא מעקב אחר ארגוני טרור גלובליים ובנושא הטלת מגבלות על איראן.

דרעי, שהורשע פעמיים, הוא אולי בכיר המקורבים לנתניהו אבל לבטח לא יהיה דמות ייצוגית עבור הממשלה. נתניהו, ללא ספק, יצטרך לפנות להרצוג כשיידרשו כישורים דיפלומטיים רבי דרג. הממשלה ה־37 של נתניהו תיתפס כגזענית, לאומנית ומסיתה – והוא יצטרך את הסיוע של הפנים הנחמדות והנאורות של המדינה.

למבנה הזה, של הישענות נתניהו על נשיא המדינה לשם פתיחת דלתות ברחבי העולם יש כבר תקדים. בין השנים 2009 ל־2012 שוקמה מערכת יחסים קשה (לשעבר) בין נתניהו לבין שמעון פרס, אז נשיא המדינה – ונתניהו נהג להיעזר בפרס בשליחויות ברחבי העולם, בניסיון לשכנע מנהיגים זרים שפניו של נתניהו הן לפתרון שתי המדינות.

הרומן המדיני הזה נעצר בשלהי 2012 כשפרס התנגד נחרצות לתוכניות התקיפה באיראן, עליהן עבדו נתניהו ושר הביטחון דאז אהוד ברק. בליכוד החלו לתדרך על פרס שהוא חותר תחת ראש הממשלה – והאווירה הטובה בין השניים הסתיימה.

בנימין נתניהו באזכרה לשמעון פרס, 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כעת, ב־2022, לרשות נתניהו עומד נשיא ידידותי ביותר. היחסים בין השניים טובים מלכתחילה, כשהרצוג היה יו"ר העבודה בשנת 2016 הוא רצה להיכנס לממשלת נתניהו, מה שלא קרה בסופו של דבר (נתניהו הבריז לו ברגע האחרון עם אביגדור ליברמן – והסוף ידוע).

עם הממשלה לאומנית, גזענית ועם חברי קואליציה שהורשעו או שעומדים למשפט – נתניהו יצטרך את הרצוג כמלבין הלאומי

את האווירה הפתוחה והחברית בין השניים אפשר היה לראות כשהרצוג נבחר (ברוב עצום) לתפקיד נשיא המדינה ב־2021 וגם כשהוא העניק את המדנט להרכבת הממשלה לנתניהו לפני כחודש.

ב־2022 נתניהו אולי לא ישמח לריבוי המפגשים והיוזמות המדיניות בנושא החוץ של הרצוג. מצד שני, עם הממשלה לאומנית, גזענית ועם חברי קואליציה שהורשעו או שעומדים למשפט – נתניהו יצטרך את הרצוג כמלבין הלאומי.