בשבועות האחרונים התקשורת מוצפת בעדכונים וספינים על המשא ומתן הקואליציוני. אינטריגות אישיות, משברים והתקדמויות. הציבור הישראלי מקבל עדכונים יומיים על זהות השרים השונים בממשלה המתגבשת, כשפוליטיקאי מסוים דורש עמדה אחת לעצמו ופוליטיקאי אחר מתעקש על תיק כזה או אחר.

ובזמן שבקואליציה מתכתשים, רובנו מתאמצים לסיים את החודש. בזמן שהמחירים שדרושים למחיה בסיסית עולים – שכר דירה, מוצרי מזון, תחבורה – השכר שלנו נשאר קפוא.

בזמן שבקואליציה מתכתשים, רובנו מתאמצים לסיים את החודש. בזמן שהמחירים שדרושים למחיה בסיסית עולים – שכר דירה, מוצרי מזון, תחבורה – השכר שלנו נשאר קפוא

הפוליטיקאים מכריזים שהמשק הישראלי נשאר חזק במהלך משבר הקורונה שריסק ממשלה אחר ממשלה. העוצמה הזו מתבטאת בעודף התקציבי הענק בקופת המדינה, אבל איכשהו – רובנו לא נהנים ממנו.

משבר האינפלציה פוגע בכל העולם, אבל מדינת ישראל לא נותנת שום מענה לאנשים שחיים פה חוץ מהעלאת הריבית. הממשלות האחרונות הקפיאו את שכר המינימום וכך לקחו מאתנו את הכלי הבסיסי ביותר להתמודד עם המשבר, אז אנחנו נאלצים לחיות מחודש לחודש, משבוע לשבוע, בלי מרווח נשימה.

איכשהו נדמה, שחיי היומיום שלנו לא משחקים תפקיד במשא ומתן הקואליציוני. אולי לפוליטיקאים חשוב להחזיק בתיק משמעותי, אבל לנו חשוב להשאיר את הראש מעל למים.

האדישות הזו למצב הכלכלי של הציבור מוזרה כי רק לפני כמה חודשים העמדות של חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, נראו אחרת. בכנסת הקודמת התקבלה בקריאה טרומית הצעת חוק להעלות את שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה, במתווה מדורג. על ההצעה היו חתומים, בין השאר, כל חברי הכנסת של ש"ס, כל חברי הכנסת של יהדות התורה, ומספר חברי כנסת מהליכוד. כשההצעה עברה בקריאה טרומית, זו הייתה דוגמה נדירה לניצחון הרוב.

עכשיו זה הזמן: מינימום 40 ש"ח לשעה!
מתי בפעם האחרונה אתם זוכרים שכ"כ הרבה חברי כנסת מכ"כ הרבה סיעות הסכימו אחד עם השני?
מתי בפעם האחרונה 45 ח"כים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, הגישו במשותף הצעת חוק?
הקשיבו להם מסבירים מדוע חתמו על הצעת החוק שלנו להעלאת שכר המינימום ל-40 ש"ח לשעה???? pic.twitter.com/seBcrBZ7Ys

— מינימום 40 ???? (@minimum40il) February 13, 2022

לפי סקר של קרן ברל כצנלסון שהתפרסם השנה, מעל 80% מהציבור תומכים בהעלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה – ערבים ויהודים, חרדים וחילונים, במרכז ובפריפריה. 

האדישות למצב הכלכלי של הציבור מוזרה, כי לא מזמן עמדות חברי הכנסת נראו אחרת. בכנסת הקודמת התקבלה בקריאה טרומית הצעת חוק להעלות את שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה

זה לא מפתיע שרוב הציבור תומך בהעלאת שכר המינימום. הדחיקה לעוני והקושי לחיות עם שכר נשחק פוגשים את כולנו. בזמן שמפלגות מסיתות קבוצות אחת נגד השנייה, יש קונצנזוס אחד פשוט בציבור – קשה לחיות פה, ומגיע לנו יותר. 

אריה דרעי ויצחק גולדקנופף, למשל, שכל הח"כים בסיעותיהם היו חתומים על הצעת החוק, יודעים את זה. ש"ס ויהדות התורה קיבלו את מרב הקולות שלהן בישובים מהאשכולות הסוציו-אקונומיים 5 ומטה – ישובים בהם אחוז העובדים בשכר מינימום הוא הגדול יותר, אלה שמושפעים הכי הרבה מהקפאתו.

כשאריה דרעי דרש את תיק האוצר, נוצר לרגע הרושם שאולי הוא ישתמש בפוזיציה הזו לדאגה לציבור שנדחק לעוני. אחד המחסומים העיקריים ללקיחת אחריות ממשלתית על החברה בישראל הוא מנגנון הפקידות במשרד האוצר, ובראשו אגף תקציבים, שעמד על הרגליים האחוריות כדי למנוע העלאה בשכר המינימום. אולי שר אוצר כמו דרעי יוכל לגרום לפקידות לעשות את תפקידה – לבצע את המדיניות שנציגי העם החליטו עליה. אבל אנחנו לא יכולים לחכות שנתיים. שינוי אמיתי חייב לקרות כעת.

בסוף, זה לא משנה מי יחזיק באיזה תיק – למפלגות שנושאות ונותנות כעת יש כוח. הסכמים קואליציוניים לא חייבים להיות רק עניין פרסונלי. פוליטיקה לא חייבת להסתכם ברכילות. ההסכמים שיסגרו בקרוב יכתיבו במידה רבה איך חיי היומיום שלנו יראו בארבע השנים הקרובות, וזו הזדמנות.

לא מפתיע שרוב הציבור תומך בהעלאת שכר המינימום. הדחיקה לעוני ושחיקת השכר פוגשים את כולנו. כשמפלגות מסיתות בין קבוצות, יש קונצנזוס אחד בציבור – קשה לחיות פה, ומגיע לנו יותר

אריה דרעי – כלול את הדרישה להעלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה במשא ומתן הקואליציוני. הציבור נחנק, ואי אפשר להמשיך ככה. יש לך הזדמנות נדירה לבנות ממשלה שתפעל למען כולנו, למען העובדים העניים מכל קבוצה ומגזר. הצעד הראשון הוא מינימום 40.

סתו גרסטל היא סטודנטית באוניברסיטה העברית בירושלים וחברה בהנהגת תנועת עומדים ביחד. פעילה ברוזה מדיה, מערך התקשורת הסוציאליסטי של תנועת עומדים ביחד. עבדה במגוון עבודות, אך עדיין לא באחת שמשלמת יותר מ-40 שקל לשעה.