ההשבעה הצפויה של הממשלה החדשה בישראל מובילה לציפייה רוסית לשיפור ביחסים עם ישראל בהשוואה לימי ממשלת בנט-לפיד. שיחת הטלפון בין ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לבין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביום ה', כמו גם ההחלטה של בית המשפט במוסקבה על דחייה נוספת בהליך סגירת הסוכנות ברוסיה, מאותתים על כך.
השבעת הממשלה הצפויה בישראל מובילה לציפייה רוסית לשיפור ביחסים בין המדינות. שיחת הטלפון בין נתניהו לפוטין, כמו החלטת ביהמ"ש במוסקבה על דחיית סגירת הסוכנות ברוסיה, מאותתים על כך
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
עצם קיום השיחה בין המנהיגים והקשרה – יותר חשובים מתכניה. ביום ד', סמוך לחצות, הודיע נתניהו לנשיא המדינה ש"עלה בידו", וכבר ב-10:45 למחרת פורסם כי התקיימה השיחה בינו לבין פוטין. יום קודם לשיחה טס בפתאומיות נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי לוושינגטון לביקור ראשון מחוץ לארצו מאז תחילת הפלישה, וכך נטען נגד נתניהו, כי בעוד זלנסקי משלים ביקור מוצלח בארצות הברית, נתניהו מדבר עם האנטי-גיבור של ימינו – פוטין.
כשזלנסקי מבקר בארה"ב, פוטין התקשר לברך את נתניהו על הקמת ממשלה https://t.co/yEcklJqMnZ
— Haaretz הארץ (@Haaretz) December 22, 2022
מנהיגים אינם מתקשרים זה לזה בספונטניות, "הלו ביבי, מה העניינים?". שני הצדדים צריכים להסכים מראש לקיים את שיחת הטלפון, ואם זה לא בהול – כמה ימים מראש.
הטלפון מפוטין היה צפוי לפחות מאז ה-7 בנובמבר, לאחר שהתקבלו הברכות מג'ו ביידן. מאחר שתוצאות הבחירות בישרו תרחיש יחיד של הקמת ממשלת נתניהו, קיומה של השיחה בעיכוב של 7 שבועות אינו מקרי. מהצד הרוסי – אפשר שלא רצו שיחה "רק אחרי ביידן", ורגע לפני הקמת הממשלה התאים להם יותר. מהצד הישראלי, אפשר שנתניהו רצה להראות שאינו "רץ לדבר עם פוטין".
היו 24 שעות כדי לדחות את השיחה לאחר שהתפרסם ביקור זלנסקי בוושינגטון, ואפשר שעדכנו את לשכות ביידן וזלנסקי כדי למנוע מבוכות. מכל מקום, אפשר להעריך כי חרף החפיפה הלא נוחה בין השיחה לביקור, בלשכת נתניהו שקלו את העניין והחליטו, כי התועלת עולה על הסיכונים התדמיתיים.
קיום השיחה בעיכוב של 7 שבועות לא מקרי. מהצד הרוסי אולי לא רצו שיחה "רק אחרי ביידן", ורגע לפני הקמת הממשלה התאים להם יותר. מהצד הישראלי, אפשר שנתניהו רצה להראות שאינו "רץ לדבר עם פוטין"
בעשרת החודשים האחרונים כמעט ולא היה גורם אמריקאי או אירופי, רשמי או או אקדמי – שלא אמר לי כי בנסיבות של משבר קשה בין רוסיה לבין המערב יש תועלת בקיום ערוץ שיח ישראלי-רוסי. גם בקייב, לאורך המלחמה, לא היו נגד עצם קיומו של הערוץ. ואכן, ביום ה' בערב גורמים אוקראיניים כבר סיפרו לעמיחי שטיין מ"כאן 11" כי ישקלו להיעזר בנתניהו לקידום סוגיות הומניטריות. החשש המערבי והאוקראיני משיח ישראלי-רוסי הוא מפני הענקת לגיטימציה לפוטין או מקידום לחצים רוסיים על קייב.
היה צפוי שהשיחה בין נתניהו לפוטין תתקיים, לאור הטענות בצד הימני של המפה הפוליטית כי נתניהו יידע לנווט את היחסים יותר טוב מנפתלי בנט או מיאיר לפיד. בעבר ערוץ נתניהו-פוטין היה למנגנון היגוי מרכזי של יחסי מוסקבה-ירושלים. הדבר המשיך ללא שינוי בתקופת בנט עד לסוף החודש הראשון של המלחמה, ואולם הפרסומים על "טבח בוצ'ה" הפכו את ההידברות עם פוטין לנטל פוליטי, והיה ברור, כי מאמצי התיווך שניסה לקדם כבר אינם רלוונטיים.
.@nytimes "concluded that the perpetrators of the massacre along Yablunska Street were Russian paratroopers from the 234th Air Assault Regiment led by Lt. Col. Artyom Gorodilov." The commander was promoted & unit given awards after the #BuchaMassacre ???? https://t.co/NYh2A93agH
— John Spencer (@SpencerGuard) December 23, 2022
פוטין התקשר לבנט ביום העצמאות האחרון (5 במאי), כדי להתנצל על דבריו של שר החוץ סרגיי לברוב, מהן עלה ניחוח אנטישמי לפיו גם היהודי יכול להיות נאצי. עם זאת, מאז, לאורך ימי ממשלת לפיד, שנתפס ברוסיה כביקורתי מדי כלפי מוסקבה, לא התקיימה הידברות בין המנהיגים הפוליטיים של שתי המדינות. הנשיא יצחק הרצוג ניסה לגשר על הפער הזה בשיחה עם פוטין ב-9 באוגוסט, אולם היה ברור, כי הוא אינו תחליף מלא לראש ממשלת ישראל.
בעבר ערוץ נתניהו-פוטין היה מנגנון היגוי מרכזי ביחסי מוסקבה-ירושלים. זה המשיך בתקופת בנט עד הפרסומים על "טבח בוצ'ה" שהפכו את ההידברות עם פוטין לנטל פוליטי, ואת מאמצי התיווך ללא רלוונטיים
באשר לתוכן השיחה: תמיד מעניין לראות הבדלים בהודעות לתקשורת בין הקרמלין לצד הישראלי. ההודעה הרוסית הייתה קצרה ועמומה: נדונו סוגיות אקטואליות בינ"ל ובילטרליות; הובע ביטחון הדדי, כי יחסי ישראל-רוסיה יתפתחו בהדרגה, וכי המגעים ברמות השונות יימשכו; פוטין בירך את נתניהו ואת הישראלים כולם לרגל "חג חנוכה הנהדר".
לשכת נתניהו הדגישה, כי היוזמה הייתה של פוטין, כדי לברך על הניצחון בבחירות; נתניהו הביע ציפייה לסיום מהיר של המלחמה באוקראינה; הבהיר נחישותו למניעת נשק גרעיני מאיראן ובלימת ניסיונה להתבסס בסוריה. בעצם הרוסים הדגישו את המשכיות הקשר (וגורם בקרמלין סיפר בהמשך, כי המנהיגים ימשיכו ויידברו), ואילו הישראלים הפנו זרקור לתביעותינו ממוסקבה. שני הצדדים הקפידו על קרירות.
ההחלטה של בית המשפט Basmanny במוסקבה ביום שני לשוב ולדחות בחודשיים (עד ה-18 בפברואר) את ההליך לסגירת פעילות הסוכנות ברוסיה, היוותה איתות חיובי של מוסקבה כלפי נתניהו. הפרשה שהתפרצה בראשית הקיץ נתפסה כביטוי המובהק ביותר של ההידרדרות ביחסים בין מוסקבה לירושלים. רוסיה הפכה את גורל הסוכנות לכלי סחטנות מדינית מול ממשלת לפיד. ניתן לשחזר, כי לאורך חודשי המלחמה הראשונים ואף קודם לכן, הרשויות הרוסיות אספו חומרים כדי לתפור תיק לסוכנות.
הפרשה שפרצה בראשית הקיץ נתפסה כביטוי המובהק ביותר של ההידרדרות ביחסי מוסקבה וירושלים. רוסיה הפכה את גורל הסוכנות לכלי סחטנות מדינית מול ממשלת לפיד, ואספה חומרים כדי לתפור לה תיק
בשבוע הראשון לאחר כניסתו של לפיד לתפקיד ראש הממשלה הוא נדרש לעסוק בסוגייה. בעוד שהסוכנות וממשלת ישראל ביקשו לקדם פתרון לסוגייה מאחורי הקלעים, ניכר כי רוסיה ביקשה להביכם בפומבי.
משרד המשפטים הרוסי הגיש בקשה לסגירת הסוכנות לבית המשפט עוד בטרם הסוכנות הספיקה להגיב, הרוסים סירבו לקבל משלחת דיפלומטית ישראלית בסוגייה, ובסוף יולי לפיד איים בפומבי, כי לסגירת הסוכנות יהיו השלכות חמורות על יחסי שתי המדינות.
Lapid warns Russia: Jewish Agency closure would be 'grave event' with impact on ties https://t.co/3Nf45iH81e
— The Times of Israel (@TimesofIsrael) July 24, 2022
בית המשפט בסמאני, הידוע בפסקי דיו מחמירים, סירב להעביר את הטיפול בסוכנות לאפיק של תיקון הדרישות הקטנוניות של רשויות החוק הרוסיות (אי-דיוקים במסמכי רישום היישות המשפטית ברוסיה או במתכונת שמירת הרשומות הממוחשבות במערכות המידע של הסוכנות ברוסיה), אלא התעקש על הליך סגירה. עם זאת, החל מאוגוסט החלו דחיות בהליך, שנמשכו בספטמבר, באוקטובר, ועתה בדצמבר בפעם הרביעית.
בשבוע הראשון לאחר כניסתו של לפיד לתפקיד ראש הממשלה הוא נדרש לעסוק בסוגייה. בעוד שהסוכנות וממשלת ישראל ביקשו לקדם פתרון לסוגייה מאחורי הקלעים, ניכר כי רוסיה ביקשה להביכם בפומבי
שמירת ההליך פתוח מאפשרת מנוף לחץ זמין מול ישראל, לצד מנופים נוספים. הקריאה הרוסית של ישראל מצביעה על שתי סוגיות חשובות לירושלים ביחסים עם הקרמלין – איראן (על הסתעפויותיה) ויהודי רוסיה.
הסוכנות היא "נקודת לחיצה" נוחה – ישות שרשומה ברוסיה, אך חיצונית לקהילה היהודית, אותה הקרמלין מנסה לטפח. ישנן חלופות זמינות, למקרה שהסוכנות תיסגר, אך אם הדבר יקרה, יהיה ברור שזה לחץ על ירושלים.
1) "מקור יודע דבר במוסקבה" תדרך אתמול בלילה את פרשניות "קומרסאנט" על משמעויות ההחלטה של בימ"ש במוסקבה על "הסוכנות". לדבריו, אחרי הרעש שהתקשורת הישראלית הקימה, בטענה שלרדיפת הסוכנות מניעים פוליטיים, "במוסקבה סברו שהפסקת ההליך המשפטי הינה בלתי אפשרית". https://t.co/j8mA69kEGv
— Daniel Rakov (@rakovdan) August 20, 2022
הרוסים יצרו את הבעיה, ומצפים כי ישראל תעניק תמורות כדי שהסוכנות לא תיסגר – למשל על ידי הימנעות מדרדור היחסים עם רוסיה, בדומה למדינות מערביות אחרות.
בנוסף, הועלתה השערה, כי באמצעות ההליך המשפטי נגד הסוכנות הרוסים מבקשים לייצר הקבלה להליך משפטי בישראל בנוגע להעברת "חצר אלכסנדר" בעיר העתיקה של ירושלים לידיים רוסיות, כדרישת מוסקבה.
יחסי ישראל-רוסיה רגישים מאי פעם בשלושים השנים האחרונות. סביר להניח, כי נתניהו לא ימהר להיפגש עם פוטין ולהתחבק מול המצלמות. המחיר המדיני של תמונה כזאת בעיני המערב ברור לו, אבל מבחינתו אין סיבה שלא לשמור על שיח טלפוני עתי – אם מותר לעמנואל מקרון ולאולף שולץ, אז למה לא לנתניהו? שיח ישיר יכול לסייע לישראל לפתור בעיות ביתר יעילות מול פוטין, אך גם יכול לשמש מעקף לממסד המקצועי הישראלי, אם רוסיה תרצה לנסות ולהשיג משהו מישראל.
יחסי ישראל-רוסיה רגישים מאי פעם ב-30 השנים האחרונות. סביר שנתניהו לא ימהר להיפגש עם פוטין ולהתחבק מול המצלמות. המחיר המדיני של תמונה כזאת ברור לו, אבל מבחינתו אין סיבה לא לשמור על שיח טלפוני
אף כי במוסקבה, קייב ובבירות המערב מצפים לראות אם ישראל תחת נתניהו תעשה שינוי משמעותי מול רוסיה, סביר יותר שתדבק במדיניות הקיימת. הרי בנט ולפיד המשיכו לממש את המדיניות שנתניהו עיצב עוד ב-2015-2014, תוך התאמות לנסיבות המשתנות. אירועי השבוע החולף משקפים, כי שני הצדדים ימשיכו לשמר את המאזן העדין בין הגזרים (השיחות) למקלות (ההליכים המשפטיים ונוספים).
סאל (מיל.) דניאל ראקוב הינו עמית מחקר בכיר במכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון (JISS) וחוקר בכיר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן, הוא שרת בצהל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה-ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומי שרואה פשע, ועומד מנגד ולא עושה כלום – מסייע לעוול, תורם להתדרדרות. ביבי זה אויב ישראל הגדול אי פעם ויש להילחם בו בכל דרך חוקית עד הושבתו בכלא אחרי משפט צדק וועדות חקירה. לא רק למען ישראל, אלא להיות 'אור לגויים'. הלוואי