ישראל סוערת בעקבות חשיפת הרשימות השחורות של "הבלתי רצויים ורצויות" ב"ידיעות אחרונות" בשבוע האחרון. בראש הרשימות נמצאות חוקרות פמיניסטיות שתמונותיהן מוצגות באופן בולט (גילוי נאות: אני ביניהן), אנשי תקשורת להטב"קים (ששמותיהם הוסתרו בפרסום, אבל זמינים בקלות לכל מי שמעוניין), וקומץ קרנות מובילות שתומכות ביוזמות חינוך פלורליסטיות.
מדובר ברשימות מחרידות: הִתחיות עכשווית של רשומות מחפירות שקובצו במשך שנים נגד יהודים ומיעוטים לאורך ההיסטוריה. הן גם פתטיות: הן לא שלמות, לא מעודכנות ולא מדויקות. בראש ובראשונה, הן מסיטות את תשומת הלב מסדרה של קווי מדיניות, פרקטיקות ותפיסות עולם מפלים הכלולים בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו.
תשומת הלב שמוקדשת לרשימות הללו – שפורסמו לראשונה ב-2019 אבל הופצו בהרחבה במשך למעלה מעשור – איננה מקרית. היא מדגישה את ההבדל בין משטרים פאשיסטיים הנחושים לשלוט בכל מי שאינו מציית לתפיסת עולמם, לבין משטרים ליברליים המבוססים על שליטה עצמית על מנת לאפשר חופש לכול.
הזעם הנרחב שהרשימות השחורות והמשחירות מעוררות בחוגים חברתיים רחבים וברוב חלקי הקשת הפוליטית הוא ביטוי חיצוני לסכנות העמוקות בהרבה הגלומות בהן. בנסיבות אלה, לכל מי שאופייה ומהווייתה של ישראל יקרה להם, שתיקה או חוסר מעש כבר אינם אופציות.
הזעם הנרחב שהרשימות השחורות והמשחירות מעוררות בחוגים חברתיים רחבים וברוב חלקי הקשת הפוליטית הוא ביטוי חיצוני לסכנות העמוקות בהרבה הגלומות בהן
כינויי הגנאי הבוטים כלפי מועמדים לנידוי שבלב אותם פרסומים מופנים קודם כל לנשים. שבע החוקרות המופיעות ברשימת "המכשפות" של המאה ה-21 הן נשות אקדמיה ותיקות שידועות בעשייתן הפמיניסטית. פשען העיקרי (אבל לא היחיד): קידום שוויון מגדרי בצבא.
1/פרסום: מחר במוסף שבת אכתוב בהרחבה על "מסמכי הדרכה" של מפלגת נעם. לבד מהרטוריקה הקיצונית על ה'פוסט-מודרנה', הם כוללים התמקדות בסימון וזיהוי אנשים. הנה טבלה של הומואים ולסביות בתקשורת. מדובר ברשימה ידועה, מחוץ לארון. מה יכולה להיות תכלית לגיטימית של מפלגה לעשות רשימה כזו?
*אין*. pic.twitter.com/AVmOjruMBI— נדב איל Nadav Eyal (@Nadav_Eyal) December 22, 2022
כל אחת מהחוקרות מוקעת לא רק בשל תמיכתה בשיפור מעמדן של נשים בצה"ל, אלא גם בשל תפקידה בקידום מטרות פמיניסטיות ומטרות ליברליות אחרות. לפיכך נגזר עליהן לעבור תהליך דה-לגיטימציה, בדיוק כמו חברי הקהילה הלהטב"קית בתקשורת, שמואשמים בניצול מעמדם המקצועי להפצת העדפותיהם המיניות והאידיאולוגיות לציבור תמים ופגיע כביכול.
הקובץ של מפלגת נעם הולך בעקבותיהן של רשימות דומות הידועות לשמצה של פעילות ופעילים פרוגרסיביים שהופצו על ידי ארגונים כמו "אם תרצו", "אקדמיה מוניטור הישראלית" ו"ישראל שלי" (אם למנות רק אחדים מהם), במטרה להכפיש את מי שאינם מצייתים לעיקרי אמונתם.
הקובץ של נעם הולך בעקבותיהן של רשימות דומות שהופצו על ידי ארגונים כמו "אם תרצו", "אקדמיה מוניטור הישראלית" ו"ישראל שלי", במטרה להכפיש את מי שאינם מצייתים לעיקרי אמונתם
אלה כוללות, בין השאר, קבוצות מיעוט שנעות מערבים בכלל ופלסטינים בפרט, שחורים (בעיקר יהודים אתיופים וחברי קהילת בני מנשה), פליטים ומבקשי מקלט מכל מוצא שהוא ובמיוחד מהדרום הגלובלי, וכמובן רבים מהמהגרים שהגיעו לארץ לאחרונה; קטגוריות מקצועיות מסוימות (בין השאר אקדמאים, אינטלקטואלים ומעצבות דעת קהל באופן כללי, ליברלים ואמנים מתחומים שונים); וכן מתנגדים לשלטון החדש (כולל חילונים ושומרי מסורת רבים, כל מי שהודבק להם תווית של שמאלנים, פלורליסטים, וכמובן מתנגדי הכיבוש).
כולם נתפסים כבלתי נאמנים ולפיכך כאנרכיסטים, בוגדים, גייס חמישי ו/או אנטישמים שונאי ישראל.
ממציאי שקרים ובדותות אלה – קבוצה רחבה הרבה יותר מכפי שניתן להסיק מהפרסומים האחרונים – מפיצים את הרעיונות הרעילים שלהם בארץ מזה שנים, בדיוק כפי שפעלו מקביליהם ההיסטוריים זה עידן ועידנים וכפי שעושים אלה המזדהים איתם כיום.
![שער "ידיעות אחרונות" ב-25 בדצמבר 2022](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/12/yedioth25122022.jpg "שער "ידיעות אחרונות" ב-25 בדצמבר 2022")
הניסיון מראה כי הטפות חשוכות מהזן הזה צוברות להן תומכים כשהוגיהן – שהחלו בשולי החברה בה צמחו – מקבלים לגיטימציה וכוח פוליטי. בישראל הם מהווים כיום יותר ממחצית מהממשלה הנכנסת, שולטים באג'נדה הציבורית, ועכשיו גם מתווים את סדר העדיפויות הלאומי שלה.
למסומני ההשמצות המכוונות והמקיפות הללו כמה מאפיינים משותפים. כולם נבדלים – בין אם בהופעתם, בדעותיהם הפוליטיות, בשייכותם הלאומית או העדתית, בסגנון החיים שלהם ו/או בנטיותיהם המגדריות – מאותם מהללי העליונות היהודית ששולטים כעת בזירה הציבורית.
הם קורבנותיהם או מבקריהם הישירים של אותן הנורמות המעטרות בהרחבה את עקרונות היסוד של הממשלה החדשה. וכולם מחויבים, בדרכם שלהם ובעוצמות משתנות, לבלימת מימושן ולמניעת ההשלכות הנוראיות שלהן על החברה הישראלית ועל אזרחי המדינה.
יש גם משהו עלוב ומעורר רחמים ברשימות הללו, המוצגות כתוצרים של חקירה מעמיקה ושיטתית. הרשימה של חוקרות מובילות היא אקראית לחלוטין. מבלי להמעיט בתרומתן של העמיתות שבאותה רשימה (רובן כבר פרשו ממשרותיהן באקדמיה), רבות מבנות דורן, שמאחוריהן עשייה דומה ואף רחבה יותר, הושמטו מהרשימה.
יש גם משהו עלוב ומעורר רחמים ברשימות הללו, המוצגות כתוצרים של חקירה מעמיקה ושיטתית. הרשימה של חוקרות מובילות, למשל, היא אקראית לחלוטין
הסיבות לכשל הזה אינן ידועות. האם זה מפני שאלה נתפסות כפחות חשובות? הן לא. האם הן הוצאו מכלל זה במתכוון? אם כן, ניתן לתהות מדוע. או האם זה מפני ששמותיהן לא עלו בדעתם של מי שערכו את המחקר המפוקפק הזה? אם זה המקרה, הרי שהרשימה המשונה והסלקטיבית הזאת היא תוצאה של בורות מזעזעת.
באופן מעניין, בבחינה מקרוב של ציד המכשפות המכפיש הזה מתברר שפועלן של אותן נשים עוות בכוונה תחילה. אף על פי שהן מתויגות בשל תרומתן המחקרית, הן אינן מוקעות בשל תוכן עבודתן אלא בשל הזיקות שלהן – בעיקר עם יוזמות פמיניסטיות או עם מטרות פוליטיות פרוגרסיביות. בבסיס אותה טכניקת "אשמה מתוקף זיקה" עומדת מיזוגיניה עמוקה יותר שקושרת רקימת מזימות מרושעות עם נשים סוררות.
זאת ועוד: שמותיהן של חוקרות ואקטיביסטיות פעילות רבות נעדרים מהרשימה מוטת המגדר הזאת. הלקונה הזאת היא או תוצר של "מחקר" רשלני או, לחליפין, מהלך מודע של הימנעות מלהכיר במומחיותן ובחריפותן.
שמותיהן של חוקרות ואקטיביסטיות פעילות רבות נעדרים מהרשימה מוטת המגדר הזאת. הלקונה הזאת היא או תוצר של "מחקר" רשלני או, לחליפין, מהלך מודע של הימנעות מלהכיר במומחיותן ובחריפותן
אפילו מבט שטחי על כמה מהתוכניות ללימודי מגדר, מוסדות המחקר המובילים, או כתבי העת המרכזיים למדעי החברה בארץ ובחו"ל יעלה קבוצה מרשימה (ארוכה מכדי לפרטה כאן) של הוגות, חוקרות ופעילות משפיעות בנוף הישראלי.
הוצאתן מהרשימות השחורות היא עדות למאמצים מתמשכים להמעיט בהשפעתן, בדיוק כשם שקיומה של קהילת ההומואים והלסביות בכלל קבוצות האוכלוסייה ותחומי החיים אמנם מוזכרת אבל מוצגת באופן שיטתי כתופעה בעלת היקף זניח המוגבל לחוגים מסוימים בלבד.
כל זה מוביל לבחינת תפקיד הרשימות של נעם בנוף הפוליטי של ישראל. פרסומן הוא בהחלט תזכורת לזרמים הגזעניים, המיזוגיניים, וההומופוביים הזוכים היום לבולטות בזירה הציבורית. הוא גם מספק הצצה לסכנות שמאיימות על קבוצות לאומיות, אתניות, דתיות ואידיאולוגיות שחולקות על השיח השולט.
אולם העיסוק הבלתי פרופורציונלי בהן – בייחוד סביב הפילוסופיה הגזענית של סיעת היחיד נעם – מרמז על משהו אפל אף יותר.
עיון מהיר בהסכמים הקואליציוניים שהושלמו לקראת השבעתה של הממשלה היום (חמישי) חושף מאות סעיפים, פשוטו כמשמעו, המנרמלים, מסדירים, ומעניקים תוקף חוקי ורעיוני לקווי מדיניות ופרקטיקות שיסיגו את המדינה שנות אור לאחור, בין אם בחקיקה ובין אם באמצעות החלטות ממשלה והוצאתן לפועל הלכה למעשה.
רבים מסעיפיהם מטרידים, אם לא מסמרי שיער ממש. כמה דוגמאות למאות הפסקאות המפורטות בהם מספקות טעימה ממה שצפוי:
- התרת הפרדה מגדרית במרחב הציבורי ובגישה לטובין ולשירותים – כולל בבתי ספר, בתי חולים, ומוסדות להשכלה גבוהה;
- עיגון בחוק ש"גוף האישה אינו רכושה";
- הדרתם של אנשים מחנויות, בתי מלון והתכנסויות ציבוריות על בסיס מוצאם הלאומי או זהותם ונטייתם המגדרית;
- תקצוב נוסף לישובים דתיים ולהתנחלויות על חשבון הציבור הערבי בישראל ותושבי השטחים הכבושים הפלסטיניים;
- מניעתה של כמעט כל הגירה לא יהודית לישראל;
- חקיקת פסקת התגברות שעלולה לבטל בפועל רבות מחירויות הפרט וזכויות המיעוטים ולהפוך את עקרון השוויון לאות מתה;
- סיפוח של מרבית אם לא כל הגדה המערבית.
הרשימה עוד ארוכה. עיסוק היתר ברשימה של נעם, מעוררת סלידה ככל שתהיה, מהווה הסחת דעת נוחה מכל דיון רציני בנטיותיה האמיתיות של הממשלה החדשה, שמייצגות דפוסים אנכרוניסטיים ובלתי מוסריים בעליל. ההשלכות שיהיו לכך על עצם זהותה של ישראל, יחסיה עם שכניה, על קהילות יהודיות בחו"ל ועל תדמיתה ומעמדה הבינלאומי של המדינה הן יותר ממפחידות.
לא היה שום נס חנוכה השנה. זה הזמן, במילותיה של אחת הסופרות הדגולות אי פעם, ג'יין אוסטין, למנה גדולה של תבונה ורגישות שיוכלו לעזור להתגבר על הגאווה והדעה הקדומה על ידי זיהוי ואישור מחדש של הטוּב של כל אותם "אחרים" שמרכיבים את הפסיפס האנושי כאן ובמקומות אחרים.
ניתן יהיה להשיג מטרה זו רק באמצעות פעולה עיקשת ומתואמת של מספר רב של ישראלים שמחויבים לקידום שוויון, שלום, וצדק לכול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוצריך כאן מנה גדולה של תבונה ורגישותוהרבה אהבת ישראל ומסורת ישראל שיוכלו לעזור להתגבר על הגאווה השנאה של ההיסטוריה והמסורת היהודית והדעה הקדומה על ידי זיהוי ואישור מחדש של הטוּב של כל אותם "אחרים" ותורתינו הקדושה, האבות שלנו, אברהם יצחק ויעקב,יוסף, משה, דוד ושלמה המלך שמרכיבים את הפסיפס האנושי כאן ובמקומות אחרים ובלעדיהם אין לנו שום שייכות זכות וקשר לארץ ישראל למדינת ישראל כמדינה יהודית ישראלית ולתרבות שלנו.