ביום ראשון הורה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להעביר סכום של 139 מיליון שקל מהכספים המגיעים לרשות הפלסטינית למשפחות נפגעי טרור לצורך יישומו של פסק דין ליטבק, אשר ניתן ב-2019 על ידי השופט משה דרורי.
המדובר בתביעתם של 139 תובעים ובראשם אירנה ליטבק נורז'יץ, אלמנתו של ואדים נורז'יץ, אחד משני חיילי המילואים שהיו קורבנות הלינץ' ברמאללה. פסק הדין קבע כי הרשות הפלסטינית תשלם למשפחות נפגעי טרור 130 מיליון שקל.
יחד עם החוק להקפאת כספי טרור משנת 2018, החליט סמוטריץ' ליטול את הסכום מתוך הכספים המוקפאים ולהעבירו למשפחות קורבנות הטרור.
ההחלטה על המהלך התקבלה כבר ביום שישי האחרון בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, שהתכנס לדון בתגובה הישראלית לפניית הרשות הפלסטינית לבית הדין הבינלאומי לצדק.
בנוסף להעברה מיידית של 139 מיליון שקל מתוך הכספים המוקפאים (לשם מימוש פסק דין ליטבק), הקבינט החליט גם לקזז את תשלומי הרשות הפלסטינית ששולמו למי שהורשעו בטרור ומרצים עונש בבתי הכלא בישראל. כדי לקבוע מהו הסכום הנוסף שיש לקזז, מערכת הביטחון אמורה להכין דוח מסכם לשנת 2022.
המהלך השני, הקפאת כספי מיסים, מתבצע לפי חוק שעבר בשנת 2018, בעל השם הארוך: "החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל".
בעוד המהלכים הללו מתבצעים לפי החוק ובסמכותו של שר האוצר, עולה השאלה בנוגע להשלכות מהלכיו של סמוטריץ' על קיומה של הרשות הפלסטינית.
סמוטריץ' פרסם לפני מספר שנים את החזון שלו בנוגע לעתידה של הרשות הפלסטינית. הוא לא נקב במילים "פירוק הרשות הפלסטינית" או "ביטול הסכמי אוסלו" באופן מפורש, אך המצע של מפלגתו ומאמר ארוך שלו על "תכנית ההכרעה" במגזין "השילוח" מכוונים לשם:
החלת ריבונות על כל שטחי יו"ש, סיוע כספי בהגירה לפלסטינים החיים ביו"ש, ממשל עצמי של פלסטינים בשש ערים פלסטיניות, ללא מתן זכות בחירה לכנסת ישראל ו/או אזרחות (אלא למי שיגלה נאמנות מוחלטת למדינת ישראל ויתגייס לצה"ל).
סמוטריץ' לא נקב במילים "פירוק הרשות הפלסטינית" או "ביטול הסכמי אוסלו" באופן מפורש, אך המצע של מפלגתו ומאמר ארוך שלו על "תכנית ההכרעה" במגזין "השילוח" מכוונים לשם
סמוטריץ' יודע שלא ניתן יהיה להגשים את תכנית ההכרעה בבת אחת. במסיבת עיתונאים במשרד האוצר הוא נשאל על האפשרות של התפוררות הרשות הפלסטינית וחיזוק חמאס כתוצאה מהמהלכים שלו.
"הרשות צריכה להחליט להפסיק לעסוק בטרור, או שהיא לא רוצה להתקיים. ככל שהרשות הפלסטינית מעודדת טרור והיא אויב, איזה עניין יש לי לעזור לה להתקיים?" השיב.
"הרשות צריכה להחליט להפסיק לעסוק בטרור, או שהיא לא רוצה להתקיים. ככל שהרשות הפלסטינית מעודדת טרור והיא אויב, איזה עניין יש לי לעזור לה להתקיים?"
"האינטרס היחידי שלנו שהרשות תמשיך להתקיים, זה אם היא פועלת במסגרת ההסכמים, שלא אהבנו אותם כידוע. נאבקנו בהסכמי אוסלו האומללים. כל עוד היא תפעל במסגרת ההסכמים, תדאג לחיים האזרחיים ותסכל פעולות טרור בשיתוף פעולה עם מערכת הביטחון הישראלית, אז כמובן שהרשות היא גורם שאפשר לנהל איתו מערכת יחסים".
אבל הצעד הזה של סמוטריץ ושל הקבינט הביטחוני-מדיני מתפרש כחלק מאג'נדה רחבה יותר לחסל את הרשות הפלסטינית. ראש הממשל הפלסטיני מוחמד אשתייה אמר את הדברים בראיון לעיתון "הארץ" שפורסם אתמול.
התקשורת הבינלאומית ממילא מפרשת את המהלכים של סמוטריץ' כסיפוח, גם אם לא מכנים זאת במילה המפורשת. כך, למשל, העיתון השמרני ימני "וול סטריט ג'ורנל" סקר לפני כמה ימים את הסיפוח דה-פקטו, כפי שמוצע על ידי סמוטריץ'. מאמר הדעה המפייס לכאורה שהוא עצמו פרסם שם עם הקמת הממשלה, לא סייע לריכוך הסיקור שמתאר את מהלכיו.
אם המהלכים של סמוטריץ' – בעיקר הפחתת מאות מיליוני שקלים מתקציב הרשות – יביאו לקריסה של הרשות הפלסטינית, הכאוס שייווצר יעלה לישראל הרבה יותר מאותם כספים מקוזזים. כך, למשל, הסביר רק לאחרונה זהר פלטי, מי שהיה ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, בראיון לזמן ישראל.
פלטי נשאל ישירות על עצירת העברת כספי מיסים לרשות הפלסטינית כנושא שעשוי לייצר כאוס ולהפנות תקציבים גבוהים לטיפול בקריסת הרשות ואמר: "שר האוצר של מדינת ישראל ילמד את תקציב הביטחון ויגלה שלהתמודד עם סוגית הגרעין האיראני עולה המון כסף.
"כשאתה אחראי על הדבר הזה – צריך להבין את המשמעויות של זה. כיום כל סדר הכוחות של צה"ל מושקע ביהודה ושומרון. ברגע שיהודה ושומרון מתחממת כתוצאה מסוגיה כזו או אחרת, תשומת הלב של הרמטכ"ל ושל כולם הולכת ליהודה ושומרון".
"כיום כל סדר הכוחות של צה"ל מושקע ביהודה ושומרון. ברגע שיהודה ושומרון מתחממת כתוצאה מסוגיה כזו או אחרת, תשומת הלב של הרמטכ"ל ושל כולם הולכת ליו"ש"
בינתיים, המציאות היומיומית מורכבת אף יותר מכך. בשבועיים הקרובים אמור להיכנס לתפקידו רמטכ"ל חדש, רב אלוף הרצי הלוי, ויחלו דיונים על תקציב הביטחון ל-2023-2024, לרבות תוכניות רב-שנתיות ותכנון אסטרטגי. בנוסף, ישראל תצטרך להיכנס למו"מ מול הבית הלבן על מזכר ההבנות והסיוע הכספי לעשור הקרוב.
מזכיר המדינה אנתוני בלינקן עשוי להגיע לביקור בישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו מאוד מעוניין להספיק לנסוע לוושינגטון לפני חגי הרמאדן ופסח. איך האג'נדה של נתניהו – לקבל סיוע מארה"ב ולקיים יחסים טובים עם הממשל הנוכחי – תתקדם במקביל לשאיפות של סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר לייצר כאוס? לא ברור.
שאלנו את נועה שוסטרמן, חוקרת יחסי ישראל-פלסטינים במכון למחקרי ביטחון לאומי, על האפשרות של קריסה של הרשות הפלסטינית. לדבריה, צריך להבין קודם כל מה הוא המושג "קריסה".
"בהקשר הפלסטיני המשמעות היא חוסר יכולת של הרשות לטפל בניהול שוטף ולשמור על החוק והסדר. כבר כיום יש קושי באזורים מסוימים ודווקא 2022 הייתה שנה 'מוצלחת' כלכלית – הייתה צמיחה, אך התוצר עדיין לא התאושש מלפני הקורונה, וגם צריך לקחת בחשבון את השחיקה של האינפלציה.
"המשמעות היא חוסר יכולת של הרשות לטפל בשוטף ולשמור על החוק והסדר. כבר כיום יש קושי באזורים מסוימים ודווקא 2022 הייתה שנה 'מוצלחת' כלכלית – הייתה צמיחה, אך התוצר עדיין לא התאושש מלפני הקורונה"
"לרשות אין הרבה כלים מוניטריים – היא תלויה בשקל ובמהלך הקורונה מיקסמה את יכולת ההלוואה מהבנקים".
יש תלות מסיבית של תושבים במשכורות המשולמות מעבודות של שכירים ברשות עצמה, לא?
"עובדי הרשות, הכוללים את אנשי מנגנוני הביטחון, מקבלים משכורת חלקית כבר מעל לשנתיים, וזה אחד הכלים המרכזיים בידי הרשות – להקטין הוצאות ממשלתיות.
"הסכנה היא פגיעה במגזר הציבורי, שהוא הסקטור החזק ביותר ברשות וגם אחראי על היציבות של המערכת האזרחית והביטחונית, ופגיעה אפשרית ביציבות המערכת הבנקאית".
האם הפחתת הסכומים שישראל מעבירה לרשות יכולה להביא לקריסה?
"קשה להגיד, אבל מול הקשיים כיום, פלוס השפעות של יוקר המחיה ומשבר הדיור בישראל – לדוגמה ערביי ישראל קונים בתים בגדה ובכך תורמים לעליית מחירי הדיור ברשות – זה יביא אתגרים כלכליים וחברתיים.
"צריך גם לזכור שכיום הסקטור הרווחי ביותר ברשות הפלסטינית הוא העובדים בישראל – מעל 140 אלף פלסטינים שמרוויחים יותר מכפול מהשכר הממוצע ברשות – ככה שתגבר התלות הכלכלית הפלסטינית בעבודה בישראל.
"הסקטור הרווחי ביותר ברשות הפלסטינית הוא העובדים בישראל – מעל 140 אלף פלסטינים שמרוויחים יותר מכפול מהשכר הממוצע ברשות – ככה שתגבר התלות הכלכלית הפלסטינית בעבודה בישראל"
"העיוות (שקיים כבר היום) בין שכר של רתך בגדה מול רתך שעובד בישראל יגדל ככל שהעבודה בישראל תהיה משתלמת יותר והכלכלה הפלסטינית תהיה במיתון. כיום אין תמריץ לעבוד ברשות וקשה למצוא פועלים, כי מי שיכול עובד בישראל.
"לסיכום, גם אם הרשות לא תקרוס בגלל הצעד של סמוטריץ', הוא צפוי להחליש עוד את הרשות ואת היכולת שלה לנהל את חיי היום-יום של הפלסטינים, אזרחית וביטחונית, מה שידרוש יותר מעורבות ישראלית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו