החלטת שר האוצר לבטל את מס המשקאות הממותקים עומדת בניגוד למציאות בשטח ותפגע בבריאות הציבור כולו, החרדי והלא חרדי: מחקרים מוכיחים מעבר לכל ספק שצריכת סוכר עודפת – מתזונה לקויה בכלל וממשקאות ממותקים בפרט – היא גורם מרכזי למגפת ההשמנה והתחלואה הנלווית לה, ויש לה מחיר כלכלי כבד הן מבחינת מערכת הבריאות והן מבחינת החולים, לרבות פגיעה באיכות החיים ובפריון העבודה.

החלטת שר האוצר לבטל את מס המשקאות הממותקים תפגע בבריאות הציבור כולו, החרדי והלא חרדי: מחקרים מוכיחים שצריכת סוכר עודפת היא גורם מרכזי למגפת ההשמנה והתחלואה הנלווית לה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

על פי דוח מצב המדינה של מרכז טאוב, שיעור בעלי עודף משקל בישראל בקרב האוכלוסייה הבוגרת מתקרב ל-65%, ושיעור הסובלים מהשמנת יתר – התורמת לתחלואה כרונית, לנכות ולקיצור תוחלת החיים – עומד על כ-25%.

שיעורי ההשמנה הגבוהים בקרב ילדים ובני נוער ממקמים את ישראל בצמרת המדינות שתושביהן סובלים מעודף משקל והשמנת יתר, והם משלמים על כך מחיר כבד: תלמידים עם השמנת יתר מצליחים פחות בלימודים, נוטים יותר להיעדרויות, פחות שבעי רצון מהחיים וחשופים לאיומים, הפחדות והתעללות בערך פי שלושה מחבריהם ללא עודף משקל.

אנשים עם מחלה כרונית אחת לפחות שמקורה בהשמנת יתר עובדים בשיעורים נמוכים בכ-8% משאר האוכלוסייה, ו-3.4% מהם נעדרים יותר מהעבודה.

על פי הערכות של ה-OECD, בין שנת 2020 ל-2050 צפויות מדינות הארגון להוציא בממוצע כ-8.4% מתקציבי הבריאות שלהן על טיפול במחלות הקשורות בהשמנת יתר. במצטבר מדובר ב-321 מיליארד דולר, שהם כ-210 דולר לאדם בשנה. 70% מכלל ההוצאות הללו יהיו על טיפולים במחלת הסוכרת.

שיעורי ההשמנה הגבוהים בקרב ילדים ובני נוער ממקמים את ישראל בצמרת המדינות שתושביהן סובלים מעודף משקל והשמנת יתר, והם משלמים על כך מחיר כבד

אגף התזונה של משרד הבריאות מצא, שצריכת מזונות מזיקים בקרב משפחות בציבור החרדי גבוהה במידה ניכרת לעומת צריכתם בציבור הכללי. כך לדוגמה, 78% ממשקי הבית החרדיים רוכשים מאפים מתוקים לעומת 60% בציבור הכללי, ו-89% מהמשפחות החרדיות קונות חטיפים מתוקים לעומת 74% בציבור הכללי. אולם הפער הבולט ביותר הוא בהרגלי השתייה של החרדים: ציבור זה מוביל ברכישת שתייה מתוקה – 79% לעומת 51% בציבור הכללי.

משרד הבריאות מדגיש כי צריכה של שתייה ממותקת, ממתקים וחטיפים מעלה את הסיכון למצבי חולי רבים ובהם מחלת הסוכרת. ואכן, נתוני הרישום הלאומי לסוכרת מראים כי בקרב הציבור החרדי שיעורי הסוכרת גבוהים משמעותית בהשוואה לציבור היהודי הכללי.

על פי הנתונים, הסיכון הגדול ביותר הוא בגילי 25–34: הסיכוי של צעיר חרדי בגילאים אלו לחלות בסוכרת גבוה פי 1.5 בהשוואה לצעיר יהודי שאינו חרדי בן גילו.

המלחמה בהשמנת יתר היא משימה מורכבת הדורשת ראייה רחבה. כיום ברור שאין די בניתוחים ובתרופות כדי לפתור את הבעיה, וגם הסבּרה כפתרון בלעדי אינה מועילה במיוחד. אחד הכלים המומלצים על ידי מומחי תזונה ובריאות הציבור בישראל ובעולם להפחתת שיעורי ההשמנה והסוכרת על שלל תוצאותיהם (מחלות לב, שבץ מוחי, מחלת כבד שומני ומגוון סוגים של סרטן) הוא מיסוי.

המהלך למיסוי משקאות מתוקים, שהחל עוד בתקופת כהונתו הקודמת של נתניהו כראש ממשלה ובזמן שליצמן היה שר הבריאות, הובל מתוך דאגה הולכת וגדלה לבריאות הציבור ולחוסנה של האוכלוסייה בישראל.

על פי הנתונים, הסיכון הגדול ביותר הוא בגילי 25–34: הסיכוי של צעיר חרדי בגילאים אלו לחלות בסוכרת גבוה פי 1.5 בהשוואה לצעיר יהודי שאינו חרדי בן גילו

מחקרים בין-לאומיים מראים כי מיסוי משקאות ממותקים הוביל להפחתת הצריכה שלהם בקרב אוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך ולהטבה ברווחה הבריאותית והכלכלית דווקא באוכלוסיות הללו. חשוב גם לזכור כי לשתיית משקאות ממותקים יש חלופות פשוטות, זולות ונגישות שאינן מזיקות לבריאות, כמו שתיית מים והנגשתם גם במרחב הציבורי.

יש להילחם בתחלואה ובתמותה שנגרמות בסופו של דבר ממזון לא בריא, ובראש ובראשונה כפי שהנתונים מראים – ממשקאות מתוקים. לבטל את המהלך שכבר הונע ותוצאותיו החלו להשפיע ואף לחלחל, יחזיר אותנו אחורה – ויפגע קודם כל בחלשים. במקום לבטל את המס, יש ללוותו במהלכים נוספים כמו הוזלת סל המזון הבריא והסברה מכוונת ומותאמת לאוכלוסיות שונות.

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב ומנהל בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' דוידוביץ' הוא יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הנציג הישראלי הרשמי בוועד המנהל של האיגוד האירופי לבריאות הציבור.