מדי שנה ביוני מתמלאת השדרה החמישית במנהטן באלפי צועדות וצועדים, מלווים בפוליטיקאים מקומיים וישראלים, המניפים בגאון את דגלי ישראל ב"מצעד ההצדעה לישראל".

המצעד הזה הוא חלק ממדיניות ישראלית נכונה וחשובה לחיזוק הזיקה בין הקהילות היהודיות ברחבי העולם למדינת ישראל.

מדי שנה ביוני מתמלאת השדרה החמישית במנהטן באלפי צועדות וצועדים, מלווים בפוליטיקאים מקומיים וישראלים, המניפים בגאון את דגלי ישראל ב"מצעד ההצדעה לישראל"

ממשלת ישראל אף הגדילה עשות והקימה משרד ממשלתי מיוחד, משרד התפוצות, שכל תפקידו הוא העמקת הקשרים בין ישראל ליהדות העולם.

הקשרים הללו אותם אנו מטפחים בין מדינת הלאום של העם היהודי לפזורה היהודית ברחבי העולם, לא מאיימים על הממשל האמריקאי או על ממשלות בריטניה או צרפת. לכולם ברור שהדגל הישראלי, המייצג עבור יהודים רבים בעולם את הלאום אליו הם משתייכים, אינו עומד בסתירה לנאמנות האזרחית שלהם, כל אחד למדינתו הוא.

קו הגבול החשוב הזה נחצה בעבר פעמים בודדות בלבד. הידועה בהן הייתה כמובן פרשת המרגל ג'ונתן פולארד, כשנציגים ישראלים פעלו בצורה חריגה, אשר עד היום לא הוכח שניתן לה אישור ו"ניצלו" את הזיקה של פולארד היהודי לישראל בכדי להביא אותו לרגל אחר ארצו.

אבל היוצא מהכלל אינו מעיד על הכלל התקף ליהודי ארצות הברית והעולם כולו. רבים מהם גאים בזיקה שלהם לישראל, כולם ממשיכים להיות אזרחים נאמנים בארצותיהם.

אבל אותה מדינת ישראל שמעודדת יהודים ברחבי העולם להניף את דגלה במצעדים, בבתי כנסת ובבתי הקהילות היהודיות, מנהלת מלחמת חורמה בדגל אחר, דגלו הלאומי של המיעוט הערבי פלסטיני בתוכה.

'איסור על דגל פלסטין באדמות הכבושים'
כך הכותרת של מַחְמוּד עַבָּאס (לא אַבּוּ מַאזֶן), קריקטוריסט פלסטיני, תושב שבדיה, בקריקטורה בה נראה השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ככלב מזיל ריר עם רצועה כחול לבן ללא רצועה שזועם על דגל אש"ף שמתנוסס מולו. @Mahmoud3bbas @itamarbengvir pic.twitter.com/dUyeSFVlvZ

— נעם בנעט – نوعم بنعط – Noam Bannett (@aravimislam) January 11, 2023

אותה מדינה שכה רוצה לראות את דגלה מונף בגאווה על ידי יהודים ברחבי העולם, תולשת אותו מידם של אזרחיה הערבים פלסטינים, מצהירה עליו כדגל נון גראטה בתחומה.

אבל אותה מדינת ישראל שמעודדת יהודים ברחבי העולם להניף את דגלה במצעדים, בבתי כנסת ובבתי הקהילות היהודיות, מנהלת מלחמת חורמה בדגל אחר, דגלו הלאומי של המיעוט הערבי פלסטיני בתוכה

ההנחיה של "השר לביטחון לאומי" איתמר בן גביר למנוע את הנפת הדגל הפלסטיני, מבטאת חוסר ביטחון לאומי של מי שחוששים מכל סממן זהות לאומי או דתי שאיננו שלהם. חבורה היסטרית של מנהיגות לייקים, המסרבת לקבל כאן את מה שהיא מעודדת במדינות אחרות – את התפיסה שזיקה לאומית למדינה אחת, לא מנוגדת לנאמנות אזרחית לשנייה.

הימין הקיצוני בישראלי סובל מפרנויה מתקדמת ביחס לכל סמל לאומי או דתי. פעם זה עץ האשוח, פעם זה דגל פלסטין, אבל תמיד זה שנאת האחר וסמליו.

דגל פלסטין הוא לא רק דגלה של הרשות הפלסטינית, כי אם גם דגלו של המיעוט הפלסטיני בישראל. גם אם נתלוש ונקרע אותו, הזהות שהוא מסמל לא תיעלם.

גם במזרח ירושלים, אזרחים הניפו את דגל פלסטין מעל בתיהם בתגובה להחלטת השר לביטחון לאומי בן גביר למנוע את הנפת דגל פלסטין במקומות ציבוריים. pic.twitter.com/xwrwZVB6W8

— Hasn Shalan (@HasnShalan) January 10, 2023

במקום להיאבק בזהות הזו, טוב תעשה הממשלה אם תפעל לחיזוק ההיטמעות הכלכלית, האזרחית והחברתית של המיעוט הפלסטיני בחברה הישראלית. טוב תעשה אם תמשיך את המאמץ של הממשלה הקודמת בהשקעה בחברה הערבית, בחיזוק הביטחון האישי, ההשכלה והיכולת של הצעירים והצעירות הערבים להשתלב במשק הישראלי. ככל שיהיה שילוב טוב יותר, כך תתחזק הזיקה האזרחית של אזרחי ישראל הערבים למדינתם.

במשך השנים במהלכן ייצגתי את ישראל כדיפלומט בארצות הברית, תמיד חשתי גאווה לראות את הדגל הישראלי מונף לצדו של הדגל האמריקאי, אותה גאווה אחוש אם מדינתי תכבד את הזהות הלאומית הפלסטינית של אזרחיה הערבים.

מנהיגי הימין שנלחמים בדגל הפלסטיני הם חבורה היסטרית של מנהיגות לייקים, המסרבת לקבל כאן את מה שהיא מעודדת במדינות אחרות – תפיסה שזיקה לאומית למדינה אחת לא מנוגדת לנאמנות אזרחית לשנייה

ויש עוד דבר אחד קטן – התפיסה שהדגל הפלסטיני מנוגד לזהות הישראלית, מקורה ברצון להעלים את העם הפלסטיני ואת זהותו. לא במקרה אלו מנהיגי הימין שמנהלים מלחמת חורמה בדגל, אותם מנהיגים שמסרבים להכיר בזכותם של הפלסטינים למדינה.

דגל פלסטין יכול וצריך להתנוסס לצד דגל ישראל, כדגלן של שתי מדינות שכנות, עד אז כל הניסיונות להיאבק בו יכשלו, כי גאווה לאומית חזקה מכל חקיקה או הוראה של שר.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.