לבושה בחליפה ירוקה עלתה אתמול (שלישי) עידית סילמן לשאת את הנאום הפומבי הראשון שלה על תקן השרה להגנת הסביבה. היא הוזמנה לשאת את דברי הפתיחה בכנס "סביבה 2050" במלון הילטון בתל אביב, שמפגיש מדי שנה את צמרת התעשייה עם אנשי המשרד להגנת הסביבה.

סילמן הנרגשת דיברה על חוק האקלים שבכוונתה להעביר עם הממשלה, על זיהום ושאר סוגיות סביבתיות. הפתעות גדולות לא היו שם, עד שהגיעה לנושא החביב על שרי הממשלה הנוכחית – ריבונות ומשילות.

"ריבונות ומשילות זה כאן במשרד להגנת הסביבה", הצהירה השרה החדשה, "השלכות הפסולת הלא חוקיות זאת אחת הדוגמאות לעבריינות סביבתית שלצערי נפוצה גם בתחומים נוספים".

ומה בכוונתה לעשות בנושא? "כדי לשמור על המשילות והריבונות הסביבתית ולהילחם בעבריינות הסביבתית עלינו לחזק את יכולות הפיקוח, האכיפה וההרתעה שלנו. בין היתר על ידי שמירת שרשרת האכיפה במשרד. בכוונתי לעשות ככל יכולתי למען חיזוק המשטרה הירוקה ולחזק אותה כמו גם את יכולות התביעה של המשרד כנגד עבריינים סביבתיים".

"כדי לשמור על המשילות והריבונות הסביבתית ולהילחם בעבריינות הסביבתית עלינו לחזק את יכולות הפיקוח, האכיפה וההרתעה שלנו. בין היתר על ידי שמירת שרשרת האכיפה במשרד"

השרה להגנת הסביבה בכנס סביבה 2050, 17 בינואר 2023 (צילום: ליאת מנדל, כנס סביבה 2050)

הדברים האלה, לכאורה, מנוגדים להסכם הקואליציוני שנחתם בין איתמר בן-גביר ועוצמה יהודית לליכוד, שכולל את הוצאת המשטרה הירוקה מהמשרד להגנת הסביבה והכפפתה לשר לביטחון לאומי.

סילמן, כמו בן-גביר, מבקשת לחזק את המשטרה הירוקה ולתגבר את יכולות האכיפה שלה, אבל בניגוד לו היא מתכוונת לעשות את זה בתוך "שרשרת האכיפה של המשרד". על פניו זה נראה כמו מסלול התנגשות.

"יש כאן גם סוגיה פוליטית, של מאבק כוח בין שרים", אומר גורם בתחום הסביבה, "וגם שאלה תקציבית – מי יצליח להביא למשטרה הירוקה תקנים ותקציבים מהאוצר.

"יש כאן גם סוגיה פוליטית, של מאבק כוח בין שרים", אומר גורם בתחום הסביבה, "וגם שאלה תקציבית – מי יצליח להביא למשטרה הירוקה תקנים ותקציבים מהאוצר"

"המשטרה הירוקה זקוקה לתוספת משמעותית של שוטרים ופקחים, ואם רוצים להגדיל את יכולת התביעה, צריך הרבה יותר עורכי דין. אחד הדברים הראשונים שבצלאל סמוטריץ' דרש כשקיבל אחריות על המנהל האזרחי במשרד הביטחון, זה תקנים לעוד שבעה עורכי דין שיבצעו אכיפה בשטחים".

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן והשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר בישיבת הממשלה, 3 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם אחרי שדרוגים ותוספות בשנים האחרונות, המשטרה הירוקה היא גוף דל בתקציבים ובכוח אדם – כ-35 פקחים וחוקרים בכל הארץ. היא אמורה לטפל בשורה ארוכה מאוד של הפרות חוק – מפליטות חריגות של המפעלים הגדולים (שנציגיהם ישבו אתמול באולם הכנס), דרך הזרמת זיהום לים ולנחלים ומפגעי אזבסט ועד מימוש חוק הפיקדון על בקבוקי המשקה.

מכיוון שאיתמר בן-גביר מעולם לא גילה עניין בנושאים הללו, ההערכה הרווחת הייתה שהוא מבקש לשלוט במשטרה הירוקה בעיקר על מנת לטפל בתופעת שריפות הפסולת ביישובים הערביים, במסגרת התפיסה שריבונות ומשילות פירושן הפגנת כוח ונוכחות מול הערבים תושבי הנגב, הגליל וקו התפר.

גורמי מקצוע רבים סבורים שניתוק המשטרה הירוקה מהמשרד להגנת הסביבה ייצור מצב מוזר. "המשטרה הירוקה לפעמים אימפוטנטית", אמר לזמן ישראל לפני מספר שבועות גורם בתחום האכיפה הסביבתית, "אבל היא פועלת וצריכה לפעול בתוך סדר יום וסדרי עדיפויות מקצועיים שמוכתבים על ידי המשרד להגנת הסביבה.

"תאר לך שיש אירוע זיהום חמור בבז"ן, ולשר או השרה שצריכים לתת תשובות לציבור אין שום קשר למשטרה הירוקה שפועלת תחת אחריותו של שר אחר. משילות זה גם מול בעלי הון יהודיים ששולטים בתעשייה הכבדה בחיפה ובים המלח".

"תאר לך שיש אירוע זיהום חמור בבז"ן, ולשר או השרה שצריכים לתת תשובות לציבור אין שום קשר למשטרה הירוקה שפועלת תחת אחריותו של שר אחר. משילות זה גם מול בעלי הון יהודיים"

המשטרה הירוקה בפעילות האכיפה נגד אתר הטמנת הפסולת הפיראטי בג'ת שבשומרון, 2020 (צילום: המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה)

החשש מאכיפה פוליטית, להבדיל מאכיפה סביבתית, רק גבר לאור העובדה שבן-גביר אסף לחיקו גוף אכיפה נוסף – הסיירת הירוקה, שכבר שנים פועלת נגד פלישות לקרקעות מדינה ורעייה לא חוקית ונתפסת בציבור הערבי כגוף מאיים ומפלה.

"הסמכויות של המשטרה הירוקה נגזרות מתוקף חוקים סביבתיים", אמרה לזמן ישראל תמר זנדברג, השרה הקודמת להגנת הסביבה, "כמו חוק אוויר נקי וחוק שמירת ניקיון. החוקים האלה הם באחריות השר/ה להגנת הסביבה. אבל ההכפפה הישירה לשר מעלה חשש של היווצרות כר אפור להפעלה פוליטית. זה נראה שבן-גביר רוצה לכנס אליו גופים שיתעמרו בערבים".

החששות מריכוז של עוצמת יתר בידיים פוליטיות קיבלו אתמול ביטוי גם בדברים שאמרה בכנס גלית כהן, המנכ"לית היוצאת של המשרד להגנת הסביבה.

כהן, שאינה מזוהה פוליטית, היא אשת מקצוע שמסיימת 22 שנות עבודה במשרד, אבל הדברים שאמרה הבהירו לבכירי התעשייה והמשק שמילאו את האולם שממשלה חזקה מדי ונטולת ריסונים עלולה לפגוע בסופו של דבר גם בהם.

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן (צילום: חיים צח/לע"מ)

"יש להבדיל בין 'משילות' ל'ממשלתיות'", אמרה כהן, "יש לשמור על האיזונים ולשים לב שהממשלה לא מקבלת כיום כוח יתר. יש לשמור על הרשויות האחרות במדינה, כולל איזון בין הסקטורים השונים ומקום להשפעה של החברה האזרחית והעסקים".

דווקא משום ששליטה במשטרה הירוקה הוצגה כחלק מחבילת המשילות החדשה של בן-גביר, קריאת התיגר של סילמן על הוצאתה מהמשרד להגנת הסביבה מצטיירת כמהלך משמעותי. מתברר שגם היא רוצה למשול, ואפילו מוכנה לאתגר את ההסכמים הקואליציוניים לשם כך.

דווקא משום ששליטה במשטרה הירוקה הוצגה כחלק מחבילת המשילות החדשה של בן-גביר, קריאת התיגר של סילמן על הוצאתה מהמשרד מצטיירת כמהלך משמעותי

גורמים במשרד להגנת הסביבה אמרו אתמול: "היא ידעה בדיוק מה נאמר שם, זה לא שמישהו כתב את הנאום והיא לא שמה לב, היא עומדת מאחורי הדברים".

פנייה ללשכתה של סילמן לא נענתה, ואילו סילמן עצמה, בתשובה לפניית זמן ישראל, הסתפקה במילים: "תקשיב היטב למה שנאמר".

מטעמו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טרם נמסרה תגובה לדברים.