כשאלי הרתה בפעם השנייה, בעלה ארקדי אייר שורה של ציורים הממחישים את גדילת העובר: גרגיר פרג, אוכמנייה, ארטישוק. ואז, בשבוע ה־17 להיריון, בני הזוג גילו כי העובר לוקה בתסמונת אדוארדס, אי־תקינות כרומוזומלית קטלנית. הם החליטו לסיים את ההיריון.

"מה שעזר לנו בהחלטה הייתה העובדה שחונכתי להאמין שהחיים לא מתחילים עד שהעובר נולד. זה מאוד טבוע בזהות היהודית שלי ובהלכה היהודית", אומרת אלי בסצנות הפותחות של הסרט התיעודי החדש של הבמאית פאולה אייסלט "Under G-d" ("תחת אלוקים").

ב־22 בינואר חל יום השנה ה־50 לפסיקה המכוננת של בית המשפט העליון בארה"ב בתיק רו נגד וייד, שהעניקה תוקף חוקי לזכות האישה לבצע הפלה. בעקבות פסק דין דובס מ־24 ביוני 2022, שביטל את פסק דין רו נגד וייד, אמריקאים בני כל הדתות והאמונות נלחמים שוב למען הזכות להפלה – ומסתמכים יותר ויותר על חופש הדת כבסיס לטענותיהם.

הסרט "Under G-d", שהוקרן לאחרונה בפסטיבל הסרטים סאנדנס, מראה כי מאמינים רבים לא תופסים הפלות כמו שכניהם הנוצרים. הוא גם מתעל את תחושות חוסר האונים של אותם בני מיעוטים דתיים – שאינם יכולים לבטא את אמונתם נגד הרוב הפוליטי הנוצרי – לכדי יצירה אקטיביסטית.

אלי מסבירה על ההפלה שעברה, מתוך הסרט של פאולה אייסלט (צילום: פאולה אייסלט)

"כמו כולם, התאבלתי עם פרסום פסק דין דובס, אבל כאומנית הייתי צריכה להפוך את הרגשות שלי לפעולה", אומרת אייסלט. "רציתי להראות שאנחנו יכולים להשיב מלחמה"

"כמו כולם, התאבלתי עם פרסום פסק דין דובס, אבל כאומנית הייתי צריכה להפוך את הרגשות שלי לפעולה", אומרת אייסלט. "רציתי להראות שאנחנו יכולים להשיב מלחמה. הסרט מראה כי אפשר לשנות את המצב על בסיס חופש הדת, שעד היום שימש את בתי המשפט כדי להגן על הנצרות הפונדמנטליסטית.

"כיהודים, אנחנו יודעים מה קרה כשלא הייתה הפרדה בין הכנסייה למדינה. אז אנחנו מובילים את המאבק נגד זה – ואחינו ואחיותינו בני האמונות השונות מצטרפים אלינו", אומרת אייסלט.

תורות יהודיות ומוסלמיות על תחילת החיים

במשך עשרות שנים הפרשנויות של הנצרות הרומית־קתולית והאוונגליסטית ביחס לנקודת היווצרות החיים שלטו בשיח על הזכות להפלה, אומרת מנכ"לית הברית הפמיניסטית היהודית האורתודוקסית (JOFA) דפני לזר פרייס. הפרשנויות האלה הפכו לחוק המאיים על החופש לקיים אמונות דתיות.

"אני חושבת שיש בזה מסר שלפיו דתות אחרות לא נחשבות", אומרת פרייס. "בתור עיקרון, JOFA תומכת בכל זכות חוקית של אישה לשלוט על גופה ולקבל החלטות ביחס אליו, ללא מעורבות מצד הממשלה או כל ישות אחרת.

פעילים למען הזכות להפלה מפגינים בשדרות הוליווד בלוס אנג'לס, 9 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Richard Vogel)

"לכל אישה צריכה להיות זכות לבצע את ההחלטות שלה בעניינים דתיים ורפואיים, לרבות הפלות, ללא סטיגמות ותוך שמירה על כבוד האדם שלה", היא מוסיפה.

"לכל אישה צריכה להיות זכות לבצע את ההחלטות שלה בעניינים דתיים ורפואיים, לרבות הפלות, ללא סטיגמות ותוך שמירה על כבוד האדם שלה"

על פי רוב פרשנויות ההלכה היהודית, החיים מתחילים בלידה. לפני כן, רווחתה הפיזית והרגשית של האם קודמת לזו של העובר. לפיכך, אם וכאשר חייה של האם נתונים בסכנה, הפלה איננה רק מותרת אלא אף נדרשת. על פי התורה המוסלמית, העובר "לא מקבל נשמה" עד 120 יום אחרי הלידה.

"הקוראן למעשה די ליברלי בנוגע להפלות. אישה יכולה לסיים את ההיריון שלה מסיבות בריאותיות או מסיבות כלכליות", אומרת אני זונוולד, הנשיאה והמייסדת של הארגון "מוסלמים למען ערכים פרוגרסיביים" (MPV), שמושבו בלוס אנג'לס.

לדברי זונוולד, פסק הדין דובס מראה שאין חופש דת אמיתי בארה"ב בכל הנוגע להגנה על בריאות הרבייה. "זה סוג מסוים של נצרות. אני אומרת את זה כבר שנים – הוא שקול לקיצונים דתיים אחרים כמו הטאליבן. אין שום הבדל. אנחנו תיאוקרטיה עכשיו", היא אומרת.

קבוצה קטנה הכוללת את סטפני בצ'לור (משמאל) מפגינה על מדרגות בניין הקפיטול של ג'ורג'יה במחאה על ביטול פסק הדין רו נגד וייד, 26 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Ben Gray, File)

המאבק בהגבלות הללו דורש התגייסות עממית, אומרת זונוולד. לשם כך, הארגון שלה החל במסע הסברה. הוא גם עובד יחד עם רופאים מוסלמים ולא־מוסלמים שמנסים להילחם בהגבלות על הפלות באוהיו.

לדברי זונוולד, פסק הדין דובס מראה שאין חופש דת אמיתי בארה"ב בכל הנוגע להגנה על בריאות הרבייה. "זה סוג מסוים של נצרות. אני אומרת את זה כבר שנים – הוא שקול לקיצונים דתיים אחרים כמו הטאליבן"

בבתי המשפט נשים מבטחנו

על פי סקר שערך ב־2022 המכון למדיניות והבנה חברתיות בוושינגטון, הפועל לשילוב מוסלמים בחברה האמריקאית, 56% מהמוסלמים בארה"ב מאמינים כי הפלות צריכות להיות חוקיות בכל או ברוב המקרים. לפחות 80% מהיהודים האמריקאים תומכים בזכות להפלה ברוב המקרים, אומרת מיכל ראוכר, פרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטת ראטגרס, בסרט "Under G-d".

אחרי פסק דין דובס, הוגשו שלל עתירות הטוענות כי ביטול הזכות להפלות מהווה פגיעה בחופש הדת. ב־19 בינואר, מנהיגים יהודים משישה זרמים שונים הגישו תביעה נגד האיסור על הפלות במיזורי, בטענה כי הוא כופה באופן לא חוקתי דוקטרינה דתית צרה על כל תושבי מיזורי.

בניסוח אחר, "זו הגנה של הדת על עצמה מפני התערבות הממשלה", אומרת רייצ'ל לייזר, הנשיאה והמנכ"לית של הארגון "אמריקאים מאוחדים למען הפרדת הכנסייה מהמדינה. העובדה שאנשי הדת האלה התאחדו כדי להגן על חופש הדת – זאת אמריקה, זאת מיזורי במיטבה. חופש רבייה הוא חופש דת", אומרת רייצ'ל.

רייצ'ל לייזר (משמאל), מנכ"לית "אמריקאים מאוחדים למען הפרדת הכנסייה מהמדינה", צועדת אל בניין בית המשפט האזרחי בסנט לואיס (צילום: באדיבות "אמריקאים מאוחדים למען הפרדת הכנסייה מהמדינה", דרך JTA)

באותה תביעה נטען כי המושל מייקל פרסון ובית המחוקקים של מיזורי הפרו את חוקת המדינה כאשר עיגנו בחוק את אמונותיהם הדתיות האישיות בנוגע להפלות. על פי התביעה, המחוקקים שבו והדגישו באופן גלוי כי הם מבטאים באיסור על הפלות את אמונותיהם הדתיות ואף הצהירו בניסוח החוק עצמו כי "אלוהים הכול יכול הוא יוצר החיים".

בקנטקי, בתיק דניאל קמרון נגד המרכז הכירורגי לנשים נטען כי הגדרת המדינה לנקודת היווצרות החיים לא מתיישבת עם ההלכה היהודית. המועצה הלאומית של נשים יהודיות (NCJW) ארגנה והגישה מסמך עמדה כידידת בית המשפט בתיק הזה. שני ארגונים מוסלמיים – MPV ו"עורכות דין מוסלמיות למען זכויות אדם" – חתמו גם הם על המסמך.

במסמך העמדה נטען כי מסורות דתיות שונות אינן חולקות את אותה השקפה לגבי נקודת תחילת החיים; שמסורות דתיות מסוימות מאשרות את הזכות המוסרית להחליט אם ומתי לסיים היריון; ולבסוף, שמסורות דתיות מסוימות מאשרות את חשיבות חופש הרבייה של נשים הרות בקהילות שוליים.

"אף על פי שהתביעות ומסמכי העמדה חשובים, הם גם בבחינת פלסטרים", אומרת מנכ"לית מועצת הנשים היהודיות, שילה כץ. ב־18 בינואר מועצת הנשים היהודיות קיימה הפגנת מחאה מול בית המשפט העליון יחד עם שישה אנשי דת בני אמונות שונות.

שילה כץ, מנכ"לית המועצה הלאומית של נשים יהודיות, מדברת בעצרת בין־דתית מול בית המשפט העליון בארה"ב, 18 בינואר 2023 (צילום: באדיבות NCJW)

"אנחנו זקוקים לפתרון ארוך טווח שיכלול בנייה מחדש של מערכת משפט הוגנת. אנחנו צריכים לארגן ולגייס יהודים, מוסלמים, הינדים וסיקים", אומרת כץ.

יצירת מחאה חברתית, תיק אחר תיק

באינדיאנה, קבוצה של נשים יהודיות, מוסלמיות ולא־נוצריות הגישה תביעה משפטית בטענה כי החוק המדינתי מפר את חופש הדת. שופטת בית המשפט העליון של מחוז מריון, הת'ר ולץ', הוציאה צו מניעה מקדים נגד האיסור, וכתבה כי החוק "מקשה באופן משמעותי על התובעות לקיים את דתן".

מייקל א' הלפנד (צילום: באדיבות המצולם)

ארגון MPV אומנם לא הצטרף לתביעה כידיד בית המשפט במקרה האחרון, אך עשה זאת בעבר. הוא נמנה עם קואליציית ארגוני שמאל דתיים שהגישו את עמדתם לבית המשפט החמישי לערעורים בתיק התביעה של מרכז Whole Women's Health נגד הלרשטדט, שעסק בטיפול ברקמות עובריות לאחר הפלה או אובדן היריון.

"התביעות האלה הן לא ניסיונות קלושים", אומר מייקל הלפנד, פרופסור בבית הספר למשפטים על שם קארוסו באוניברסיטת פפרדיין. הלפנד מסביר כי אם בית המשפט העליון קבע על בסיס התיקון הרביעי לחוקה כי זה בלתי חוקתי שהגבלות על הפלות לא יכללו יוצאים מהכלל מסיבות רפואיות, הרי שהוא יצטרך גם לפסוק שזה בלתי חוקתי לא לכלול יוצאים מהכלל מסיבות דתיות.

אם בית המשפט העליון קבע כי זה בלתי חוקתי שהגבלות על הפלות לא יכללו יוצאים מהכלל מסיבות רפואיות, הרי שהוא יצטרך גם לפסוק שזה בלתי חוקתי לא לכלול יוצאים מהכלל מסיבות דתיות

בעוד הדיונים בתביעות הללו מתקדמים בבתי המשפט בדרכים מפותלות, ארגונים כמו המועצה הלאומית של נשים יהודית ו־MPV ואנשים כמו אייסלט מתכוונים להמשיך לכתוב מאמרי דעה, ליצור סרטים ולקיים מסיבות עיתונאים בין־דתיות.

"זה תמיד סימן חיובי בשבילי כשנשים יהודיות ומוסלמיות מוצאות מכנה משותף. אז זה נחמד להשתתף במשהו שיכול להגן על החיים שלנו. שותפות וקרבה הן מה שבונה יחסים וקהילה", אומרת פרייס.