הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מדינה בלי שומרי סף מקצועיים היא מדינה נחשלת. גם בסביבה

טיוטת חוק ההסדרים מעידה: המתקפה על הדמוקרטיה לא תחוס על הסביבה ● אף חבר קואליציה לא טרח להגיע לדיון על היערכת הממשלה למשבר האקלים ● בניגוד למה שחברת "טרה" משווקת לצרכנים, חיי הפרה הם הכול חוץ מנטולי דאגות ● שנה אחרי שהושקה, בריכת החורף בגלילות מלאה וכבר מושכת בעלי חיים ● רכבת ישראל מחלקת גרביים לכבוד החורף - וזה דווקא נחמד

תלמידי בית ספר ואחרים משתתפים במעד האקלים, 29 באוקטובר 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אבשלום ששוני/פלאש90
תלמידי בית ספר ואחרים משתתפים במעד האקלים, 29 באוקטובר 2021

1

זה היה השבוע שבו התחברו הנקודות והפכו לתמונה מלאה, מבהילה: המתקפה של ממשלת ישראל על מערכת המשפט, על הדמוקרטיה ועל שומרי הסף שאמורים לאייש את קווי ההגנה האחרונים, לא פוסחת על הסביבה.

ההבנה הזו חלחלה כשאל תוכנית ההפיכה המשפטית הצטרפה טיוטת חוק ההסדרים שהופצה על ידי משרד האוצר. מילא פעילי וארגוני הסביבה, הם נולדו מודאגים, אבל חלק מהסעיפים שם גרמו גם לאנשי המשרד להגנת הסביבה לשמוט את הלסת.

כמו בסיפור המשפטי, גם בסיפור הסביבתי זה לא סעיף כזה או אחר שעושה את ההבדל. סעיפים וחוקים בעייתיים נשתלו כמעט בכל חוק הסדרים בעבר. זה המכלול. זה השלם שגדול בהרבה מסכום חלקיו.

כמו בסיפור המשפטי, גם בסיפור הסביבתי זה לא סעיף כזה או אחר שעושה את ההבדל. סעיפים וחוקים בעייתיים נשתלו כמעט בכל חוק הסדרים בעבר. זה המכלול. זה השלם שגדול בהרבה מסכום חלקיו

זה השילוב בין תאווה חסרת רסן להעברה של האינטרס הציבורי לידיים פרטיות, למיטוט מעמד שומרי הסף ולריסוק כל מה שנתפס כמעכב ומקשה על ה"ריבונות" וה"משילות", במקביל לצעדים שינטרלו את הביקורת השיפוטית על המהלכים של הממשלה ושל המוסדות שנשלטים על ידה.

משרד האוצר בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
משרד האוצר בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למשל, הסעיף שמבטל את מעמדו של המשרד להגנת הסביבה כיועץ למוסדות התכנון. ישראל נבנית במרץ, תשתיות ופרויקטים למגורים על כל גבעה, ותפקידם של היועצים הסביבתיים להיות הגורם המאזן בין הרצון לדהור קדימה עם הבנייה והפיתוח לבין הצורך לוודא שכל זה קורה בלי לפגוע באיכות האוויר שאנחנו נושמים, בשאריות טבע שעוד נותרו, במי התהום, במשאבים שאין להם תחליף.

רק שהתוכניות רבות, היועצים מעטים – כי ככה זה כשמשרד האוצר לא משחרר תקנים והמגזר הממשלתי מצוי בדיאטה תמידית – ולכן המתכננים מתקשים לעמוד בקצב.

במקום להוסיף תקנים ולתת למשרד להגנת הסביבה כלים לבצע את מלאכתו ולדאוג לאינטרס הציבורי, הפתרון של האוצר הוא להפריט. להדיח את המשרד להגנת הסביבה, ולייבא אל הוועדות יועצים מהשוק הפרטי.

במקום להוסיף תקנים ולתת למשרד להגנת הסביבה כלים לבצע את מלאכתו ולדאוג לאינטרס הציבורי, הפתרון של האוצר הוא להפריט. להדיח את המשרד להגנת הסביבה, ולייבא אל הוועדות יועצים מהשוק הפרטי

אלה שיהיו במצב בלתי אפשרי – מקבלים תשלום מאותה ועדה שמצפה מהם לא להערים קשיים, אלה שעובדים היום עם יזם נדל"ן ומחר עם תאגיד מסחרי, ואולי אפילו במקביל – הם האנשים שאמורים להיות שומרי הסף החדשים. הם יתקתקו את התוכניות מהר והם ייתנו ליזמים להשתולל.

באוצר יש כאלה שחולמים על זה כבר שנים. נראה שהמפגש עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והתפיסות של פורום קהלת הכשיר את התנאים.

בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים במשרד האוצר, 8 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים במשרד האוצר, 8 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

התפיסה שאיכות הסביבה ובריאות הציבור הן מכשול, מטרד שצריך להיפטר ממנו ולא משהו שחובה להגן עליו, עוברת כחוט השני.

חוק אוויר נקי, שנחקק לפני יותר מעשור על ידי דב חנין, הוא אחד החוקים החשובים והמתקדמים שהזניקו את ישראל לעבר העולם המערבי. החוק הזה מקנה למשרד להגנת הסביבה סמכות לשלול מחברת החשמל היתר פליטה לצורך הפעלת תחנות כוח מזהמות אם יש בכך משום פגיעה לא חיונית בבריאות הציבור.

לפי טיוטת חוק ההסדרים, זה יסתיים. המשרד להגנת הסביבה יכול לעמוד על הרגליים האחוריות, אבל המילה האחרונה תהיה של "נגה", חברת הניהול של מערכת החשמל.

חוק אוויר נקי, שנחקק לפני יותר מעשור על ידי דב חנין, הוא אחד החוקים החשובים והמתקדמים שהזניקו את ישראל לעבר העולם המערבי. לפי טיוטת חוק ההסדרים, זה יסתיים

חברת החשמל מאחרת כבר שנים בהסבת יחידות הפחם המזהמות לייצור מגז, ומדינת ישראל מפגרת מאוד במעבר לאנרגיות מתחדשות. אם השינוי הזה יתרחש, שום שוט לא ירחף מעל ראשם של חברת החשמל והממשלה, והציבור ימשיך לנשום פחם ולשלם בבריאותו.

חוק נוסף שהציבור הישראלי חייב לו הרבה הוא החוק לשמירת הסביבה החופית, שחוקק בראשית שנות האלפיים. לפי החוק הזה, תוכניות בנייה בקרבת קו החוף יידונו בוועדה מיוחדת – הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף).

עמודי חשמל, אילוסטרציה (צילום: יניב נדב)
עמודי חשמל, אילוסטרציה (צילום: יניב נדב)

באוצר כנראה החליטו שהגיע הזמן להפסיק לשמור על החופים. במקום בוולחו"ף, תוכניות תשתית (וגם מלונות שמוגדרים תשתית לאומית) יידונו מעכשיו בות"ל, הוועדה לתשתיות לאומיות, כי כמה אפשר לעכב פרויקטים בגלל הנדנודים של הירוקים האלה והשטויות שלהם.

ואלה רק כמה דוגמיות מהמוקשים האנטי סביבתיים שהוטמנו בחוק ההסדרים.

כשכל זה מתחבר לניסיון לבטל את עילת הסבירות (שעליה נשען בשעתו בג"ץ כשהגביל את מספר החופים שמותר לגבות תשלום על הכניסה אליהם), החלשת היועמ"שים בשירות הממשלה ומינוי שופטים מטעם שלא יתערבו במהלכים אנטי סביבתיים של הממשלה – מתקבלת תמונה שמטרידה תהיה המילה הכי עדינה שאפשר לבחור כדי לתאר אותה.

המשוואה פשוטה: בעולם יש מתאם מלא בין מדד הדמוקרטיה למדד איכות הסביבה. ככל שהמדינה רחוקה יותר מדמוקרטיה עם איזונים ובלמים ומערכת משפט חזקה, כך הסביבה שלה מופקרת, מוזנחת, נתונה למתקפה של בעלי הון ואינטרסים קצרי טווח, והראשונים לסבול מזה הם החלשים בחברה. אם תהיה לנו פחות דמוקרטיה תהיה לנו הרבה פחות סביבה.

המשוואה פשוטה: בעולם יש מתאם מלא בין מדד הדמוקרטיה למדד איכות הסביבה. ככל שהמדינה רחוקה יותר מדמוקרטיה עם איזונים ובלמים ומערכת משפט חזקה, כך הסביבה שלה מופקרת ומוזנחת

בארגוני הסביבה הפנימו את זה, כמה עשרות מהם שילבו ידיים וביום חמישי שיגרו לראש הממשלה ושריו נייר עמדה מפורט בו הם מביעים את התנגדותם הנחרצת להפיכה המשפטית.

קבוצות של תנועות נוער משתתפות בצעדת האקלים בתל אביב, 29 באוקטובר 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
קבוצות של תנועות נוער משתתפות בצעדת האקלים בתל אביב, 29 באוקטובר 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

אני לא בטוח שההצטרפות של פעילי "גרינפיס" ו"מגמה ירוקה" להפגנות תדיר שינה מעיניהם של יריב לוין ושמחה רוטמן, אבל מה שבטוח, הארגונים הירוקים יביאו למחאה נכסים שאין לרבים מהמשתתפים בה – ניסיון באקטיביזם, ומנה נכבדה של אנרגיות ירוקות.

2

יום שלישי השבוע, אחת בצהריים, חדר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת. על הפרק: דיון בדוח המבקר על היערכות הממשלה למשבר האקלים. אחרי לילה לבן במליאה, ארבעה חברי כנסת טרוטי עיניים לא ויתרו על הדיון: יו"ר הועדה מיקי לוי, יוראי להב-הרצנו, ד"ר מטי צרפתי-הרכבי ויסמין סאקס-פרידמן.

המכנה המשותף לכולם: חברי יש עתיד. נציגות משאר סיעות הבית, ובכלל זה כל סיעות הקואליציה: אפס.

מצבת הנוכחות בוועדה ממחישה במדויק את מצב ההיערכות של ישראל למשבר האקלים, ויש חשש שגם את יחסה של הממשלה הנוכחית לנושא (הגם שהשבוע הפיצה השרה להגנת הסביבה את הצעת חוק האקלים לעיון משרדי הממשלה. עוד נראה האם היא תגיע לקו הגמר ובאיזה מצב צבירה).

מצבת הנוכחות בוועדה ממחישה במדויק את מצב ההיערכות של ישראל למשבר האקלים, ויש חשש שגם את יחסה של הממשלה הנוכחית לנושא

לא ברור מה יותר מביך – העובדה ששום ח"כ מהקואליציה לא טרח להגיע לדיון, או הנתונים שנכללו במצגת שהכין מבקר המדינה לקראת הישיבה.

למשל:

  • היעד הממשלתי להתייעלות אנרגטית עד 2020 – 20%; ביצוע בפועל – 1.7%
  • משבר האקלים אינו מוגדר כאיום אסטרטגי
  • מחסור בידע מחקרי וכלכלי בסיסי
  • אין תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים
  • אין מתודולוגיה לניתוח סיכונים הכרוכים בשינוי אקלים

רשמית, מילולית, ממשלת ישראל מכירה במשבר האקלים. בפועל, היא מתנהלת בהכחשה מוחלטת. "המשרד להגנת הסביבה עושה מאמץ גדול לעשות את החיבור בין כל הגופים והמשרדים", אמר נציג משרד המבקר, "אבל צריך בשביל ההצלחה את קברניטי המדינה".

"המשרד להגנת הסביבה עושה מאמץ גדול לעשות את החיבור בין כל הגופים והמשרדים", אמר נציג משרד המבקר, "אבל צריך בשביל ההצלחה את קברניטי המדינה"

והקברניטים, כמו המשיח, לא באו, וגם לא טלפנו.

3

בשעת צהריים של יום חמישי הכול נראה רגוע במיוחד בחוות החופש. השקט ששרר במתחם שבפאתי מושב עולש בשרון היווה תפאורה מושלמת לשנ"צ של החזירים יוסי ועומרי, יצורי ענק ורדרדים שרבצו בחול בתנוחת כפיות.

דיקלה ואורית עם בילי התיש בחוות החופש (צילום: רתם בירן/חוות החופש)
דיקלה ואורית עם בילי התיש בחוות החופש (צילום: רתם בירן/חוות החופש)

כשלהקה של כבשים ועזים הלכו אחריי, הרגשתי כמו החלילן מהמלין – אבל עד מהרה גיליתי שהאטרקציה היא לא אני אלא העובדה שצעדנו לכיוון האחו, שאליו הן מצפות בכיליון עיניים וקרניים ליציאה היומית.

כשעדית רומנו ומיטל בן ארי, מייסדות החווה שהגיעו מעולמות העסקים וההייטק, חלמו על חווה שתהווה עיר מקלט לניצולים מתעשיית הבשר, החלב והביצים, אני מניח שזו התמונה שהן דמיינו.

אבל הפסטורליה והחמלה שעומדות בבסיסו של המקום הנהדר הזה מעט מטעות. כשצריך, האימהות המייסדות יודעות גם לשלוף ציפורניים ולתת פייט. כמו השבוע, כש"טרה" השיקה עיצוב מחודש למוצרים שלה.

על הבקבוקים החדשים מתנוסס איור של פרה מחויכת עם פרח אדום בפה (מעניין באיזה רפת היא מצאה אותו). הכיתוב מתחלף ואמור להיות משעשע. הפרה על בקבוק משקה הבננה אומרת "החלקתי מצחוק", זו על הקפוצ'ינו "התעוררתי הפוכה", וזו על המוקה, ניחשתם נכון, "תפסתי צבע".

הכיתוב מתחלף ואמור להיות משעשע. הפרה על בקבוק משקה הבננה אומרת "החלקתי מצחוק", זו על הקפוצ'ינו "התעוררתי הפוכה", וזו על המוקה, ניחשתם נכון, "תפסתי צבע"

אבל פרה אחת הוציאה את שוחרי זכויות בעלי החיים והטבעונים מהכלים – זו שמכריזה "אני נטולת דאגות", כנראה על משקל חלב נטול לקטוז.

העיצוב החדש של בקבוקי החלב של "טרה"
העיצוב החדש של בקבוקי החלב של "טרה"

התגובה הגיעה בדמות פוסט מושחז שנשות החווה העלו לדף הפייסבוק שלהן. הוא מנוסח כפנייה של פרה מהשורה ל"טרה", ובו היא מעדכנת שהחיים שלה הם הכול חוץ מנטולי דאגות.

"הפרה השמחה בציור רחוקה שנות אור מהחיים האמיתיים שלי ברפת", כותבת הפרה הדמיונית. "את ואני יודעות טוב מאוד שנטלת ממני הרבה דברים. דאגות הן לא אחד מהם. מה כן? נטלת ממני את התינוקות שלי. בכל פעם הכנסת אותי להיריון של תשעה חודשים, וכשהעגל המתוק שלי נולד נטלת אותו ממני, שוב ושוב ושוב.

"נטלת ממני את החלב שלי. כל כך הרבה ממנו עד שנוצרו לי דלקות וגידולים כואבים בעטינים".

וכך זה נמשך, תוך מתן תזכורת שפרות בתעשייה – בעיקר בישראל, שיאנית העולם בתפוקת חלב לפרה – הפכו למכונה לייצור חלב בכמויות מפלצתיות, מה שגובה מהן ומגופן מחיר כבד. וכשהן מפסיקות לייצר ולהיות רווחיות, הן נשלחות לשחיטה.

הפוסט נקטף עד מהרה ל"סטטוסים מצייצים" וגרף אלפי לייקים, תגובות ושיתופים, לא בדיוק מסע היח"צ עליו בנתה "טרה". מתברר שהקלישאה לפיה כל פרסום חיובי לא תמיד נכונה.

בסופו של יום, נדמה שבפרשייה הזו שורטט קו הגבול המעודכן: לשווק ביצים או חלב זה דבר אחד, אבל להדביק על האריזה תמונה של תרנגולת מלקטת זרעונים באחו – בעוד בחיים האמיתיים היא מעבירה את ימיה בסבל נוראי כלואה על סורגי ברזל בגודל דף פוליו – או איור של פרה שמספרת שהיא נטולת דאגות, זה כבר יותר מדי. תמכרו, תפרסמו – אבל אל תשתינו מהמקפצה.

לשווק ביצים או חלב זה דבר אחד, אבל להדביק על האריזה תמונה של תרנגולת מלקטת זרעונים באחו – בעוד בחיים האמיתיים היא מעבירה את ימיה בסבל נוראי כלואה על סורגי ברזל בגודל דף פוליו – זה כבר יותר מדי

4

בחורף שעבר סיפרתי כאן על המאבק העז שמתחולל על גורל השטח הפתוח שמשתרע בין הקצה הצפוני של רמת אביב לבין רמת השרון, כ-1,200 דונם של קרקע במקום היקר ביותר בארץ.

רשות מקרקעי ישראל חותרת לכסות את רוב השטח באספלט, בטון ויחידות דיור שיקושטו בפארק מלאכותי, ואילו תושב האזור, עורך דין צעיר בשם יואב קרמר, הרים מאבק קהילתי לתפארת לטובת הקדשת משבצת שטח ראויה לפארק טבעי שישתרע עד גדת נחל אחיה שעובר בלב האזור.

בריכת החורף באקופארק גלילות, פברואר 2023 (צילום: יואב קרמר)
בריכת החורף באקופארק גלילות, פברואר 2023 (צילום: יואב קרמר)

אחרי שסחף אלפי תושבים, קרמר הצליח לשכנע גם את עיריות תל אביב ורמת השרון, ובמסגרת הניסיון לקבוע עובדות בשטח נחפרה שם בריכת חורף שזכתה להשקה רשמית במעמד רון חולדאי.

בינתיים תכנית הבנייה עברה לוותמ"ל (הועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), וגורלה עדיין לא הוכרע.

במקביל, בשטח, המציאות לא עוצרת: הגשמים שירדו השבוע מילאו את מקבץ בריכות החורף שנחפרו רק לפני שנה ויצרו מחזה מרנין שכבר מושך עופות מים ובעלי חיים.

במקביל, בשטח, המציאות לא עוצרת: הגשמים שירדו השבוע מילאו את מקבץ בריכות החורף שנחפרו רק לפני שנה ויצרו מחזה מרנין שכבר מושך עופות מים ובעלי חיים

אשתקד מישהו הגדיר את יוזמת החפירה המחתרתית "ביצה ומגדל". לאור המראות העדכניים, אולי כדאי לרענן את השם לאגם ומגדל.

5

ברגע הראשון בלוטות הציניות עובדות על אוטומט: רכבת ישראל חילקה לנוסעים גרביים לכבוד החורף? שיפסיקו להתעסק בשטויות ויתמקדו בשיפור השירות, צמצום איחורים והגברת תדירות. ככה הם חושבים לקנות אותנו?

חלוקת גרביים לנוסעים ברכבת, פברואר 2023 (צילום: רכבת ישראל)
חלוקת גרביים לנוסעים ברכבת, פברואר 2023 (צילום: רכבת ישראל)

אבל רגע אחר כך באה המחשבה השנייה: אחת הבעיות הקשות של התחבורה הציבורית בישראל היא חוסר האמון של הנוסעים. חלק ממנו נשען על משקעי העבר ולא בהכרח על ביצועי ההווה.

ברכבת יש המון בעיות, רובן נובעות מפערים שנוצרו במשך עשורים ארוכים של הזנחה ופיגור בהשקעות, פערים שבשנים האחרונות נעשה מאמץ גדול לצמצם אותם.

ברכבת יש המון בעיות, רובן נובעות מפערים שנוצרו במשך עשורים ארוכים של הזנחה ופיגור בהשקעות, פערים שבשנים האחרונות נעשה מאמץ גדול לצמצם אותם

והנה אנשי הרכבת באים מבקשים לומר לציבור: את הפרויקטים הגדולים – למשל מבצע החישמול ופתיחת צוואר הבקבוק באיילון – ייקח זמן לסיים, אבל בינתיים, בקטנה, ננסה לתת לכם הרגשה טובה כשאתם בוחרים לנסוע ברכבת. למרות שלפעמים נדמה לכם ככה, אנחנו לא נגדכם ואנחנו מאוד רוצים שתחזרו לנסוע איתנו גם מחר.

אז 3,000 נוסעות ונוסעים שקיבלו גרבי צמר בבוקר חורפי קר עלו על הקרון עם חיוך. האמת, אני בעד.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,841 מילים ו-1 תגובות
סגירה