הכנסת ה-25 הושבעה לפני פחות משלושה חודשים – והיא כבר שוברת שיאים. מספר הוועדות – הקבועות והמיוחדות – כבר הגיע ל-25, הגבוה ביותר בתולדות הכנסת, וזאת מבלי לכלול את הוועדות המוקמות אד-הוק למטרת חקיקה מיוחדת.
הקמה של מספר רב של ועדות "מיוחדות", כלומר מעבר לוועדות הקבועות של הכנסת, מעידה על רצון פוליטי לצ'פר מקסימום חברי כנסת בתפקיד ומעמד. ועם הגידול במספר הנורווגים, גדל גם מספר הח"כים שצריך לצ'פר.
מבדיקה מספרית של השנים האחרונות ומשיחות עם ח"כים וגורמים נוספים, עולה כי בקואליציה הנוכחית וגם בחלק מן הקואליציות בשנים האחרונות (בעיקר בכנסת ה-20 שנבחרה ב-2015) מאמינים שכדאי לתת לכל אחד תפקיד ותואר, כדי שחברי כנסת לא יחושו חלילה כח"כים "רגילים".
בקואליציה הנוכחית וגם בחלק מן הקואליציות בשנים האחרונות (בעיקר בכנסת ה-20 שנבחרה ב-2015) מאמינים שכדאי לתת לכל אחד תפקיד ותואר, כדי שחברי כנסת לא יחושו חלילה כח"כים "רגילים"
לפי תקנון הכנסת, אמורות לקום בכל כנסת 15 ועדות קבועות, המוזכרות בשמן בסעיף 100 לתקנון הכנסת. מיד עם השבעתה של כל כנסת, זהות הח"כים היושבים בוועדות הללו נקבעת במליאה. הוועדות היוקרתיות ביותר הן ועדת חוץ וביטחון וועדת הכספים.
תפקידן של הוועדות הקבועות הוא לדון בהצעות חוק שמנותבות אליהן מהמליאה, להעלות נושאים נוספים לסדר היום ולבצע פיקוח על עבודת משרדי הממשלה. בוועדת חוץ וביטחון מוקמות גם ועדות משנה, המפקחות על רשויות הביטחון והחוץ של המדינה.
בשל חשיבותן של הוועדות הקבועות מוצמדים להן מנהל ועדה, יועץ משפטי, דובר לוועדה ועובדי מנהלה נוספים של הכנסת.
במהלך השנים, בחרו חברי הכנסת לכונן ועדות נוספות, שאינן קבועות. הדוגמה הבולטת לכך היא הוועדה לפניות הציבור, המוקמת כוועדה מיוחדת (ולכן צריך להקימה בכל כנסת מחדש).
במשך עשרות שנים, ועדת פניות הציבור הוקמה כוועדת משנה של ועדת הכנסת, והחל מ-1996 הוקמה כוועדה עצמאית אך כאמור "מיוחדת", כלומר זמנית פר כנסת. הוועדה הזו מקבלת תלונות מאזרחים ומסייעת להם לנתב את התלונות לכתובת הנכונה ברשות המבצעת והיא אחת הוועדות המיוחדות החשובות ביותר.
ב-1998 הוקמה ועדה מיוחדת נוספת אשר מאז ועד היום נמצאת בכנסת באופן רצוף: הוועדה לעובדים זרים. מדובר בוועדה מעניינת ושונה, מכיוון שהיא עוסקת בציבור גדול החי בישראל אשר ברובו נעדר זכויות.
ב-1998 הוקמה ועדה מיוחדת נוספת אשר מאז ועד היום נמצאת בכנסת באופן רצוף: הוועדה לעובדים זרים. מדובר בוועדה מעניינת ושונה, מכיוון שהיא עוסקת בציבור גדול החי בישראל אשר ברובו נעדר זכויות
תופעת העובדים הזרים גדלה בישראל במהלך השנים והעסיקה את המחוקקים ואת הציבור. למעט הכנסת ה-20 (2015-2019), ועדת העובדים הזרים הוקמה מדי כנסת מחדש והנושא זכה לטיפול רציף.
עוד שתי ועדות מיוחדות הוקמו בראשית שנות ה-2000 ומוקמות בכל כנסת מחדש: הוועדה לזכויות הילד, והוועדה לענייני סמים והתמכרויות. הראשונה הוקמה בעקבות הצטרפות ישראל לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד.
ועדת הסמים הוקמה בראשיתה לטיפול בתופעות התמכרויות, בעיקר בקרב נוער, וברבות השנים שינתה פוקוס והפכה לוועדה המטפלת בלגליזציה ושימוש בסמים לצרכים רפואיים.
ועדת הסמים הוקמה לטיפול בתופעות התמכרויות, בעיקר בקרב נוער, וברבות השנים שינתה פוקוס והפכה לוועדה המטפלת בלגליזציה ושימוש בסמים לצרכים רפואיים
מ-19 ועדות ל-25
עד לשנת 2015, פעלו כמעט בכל כנסות ישראל 15 ועדות סטטוטוריות וכ-4 ועדות מיוחדות (זמניות). ובסך הכל, כ-19 ועדות לכנסת.
בכנסת ה-20 (קואליציית נתניהו-כחלון) צצו ועדות מיוחדות נוספות: ועדת השקיפות, בראשות סתיו שפיר; ועדת הרפורמות, בראשות רחל עזריה; ועדה מיוחדת לצדק חלוקתי, בראשות מיקי זוהר; ועדה מיוחדת לפרשת ילדי תימן, בראשות נורית קורן; והוועדה לדיון ברפורמת שירות המדינה, בראשות רועי פולקמן. בסך הכול, הכנסת ה-20 הגיעה ל-23 ועדות.
החישובים הללו אינם כוללים ועדות חקירה פרלמנטריות וגם לא ועדות שהוקמו כדי להעביר חוקים מסוימים, כמו ועדת חוק גיוס חובה, ועדת חוק ממשלת חילופים, ועדת חקיקת תאגיד השידור הציבורי או ועדת חקיקת חוק יסוד הלאום.
כך או כך, החל מהכנסת ה-20 זינק מספר הוועדות המיוחדות שהן גם ועדות זמניות. כל אחד מדוברי הכנסת קיבל עוד כמה משימות, כך גם מנהלי הוועדות, היועצים המשפטיים ושאר העובדים המנהליים שמפיקים את המהלך.
הכנסות ה-21 (בחירות אפריל 2019) וה-22 (בחירות ספטמבר 2019) היו קצרות ימים ואפילו הוועדות הקבועות לא הוקמו במהלכן.
בכנסת ה-23, אשר "שרדה" כמעט שנה תחת ממשלת נתניהו-גנץ, הוקמו מספר ועדות מיוחדות והיה להם תירוץ מצוין: נגיף הקורונה הכה במשק הישראלי וכאן כמו בכל העולם נוצרו צרכים מיוחדים והכרח לדיונים מהירים וספציפיים.
בכנסת ה-23 הוקמו מספר ועדות מיוחדות והיה להם תירוץ מצוין: נגיף הקורונה הכה במשק הישראלי וכאן כמו בכל העולם נוצרו צרכים מיוחדים והכרח לדיונים מהירים וספציפיים
כך קמה ועדה מיוחדת לענייני קורונה ושוק העבודה, ועדת קורונה לענייני מערכת החינוך ומעל לכולם – ועדת קורונה הגדולה, בראשות יפעת שאשא-ביטון, אז חברת הליכוד.
בכנסת זו נוספו גם שתי ועדות מיוחדות חדשות: הוועדה לעניין הקרן לאזרחי ישראל, האמורה לפקח על קרן העושר (תמלוגי הגז), והוועדה לענייני החברה הערבית, על רקע תופעת האלימות והרצח בחברה הערבית. בסך הכול הוקמו 21 ועדות.
בכנסת ה-24 (בחירות מרץ 2022) המשיכו בהקמת ועדות מיוחדות, מבלי לעסוק בוועדות הקורונה. הוקמו ועדות זכויות הילד, סמים, פניות הציבור, עובדים זרים, קרן העושר וענייני החברה הערבית, ובסך הכול 21 ועדות.
וכך הגענו לכנסת הנוכחית, הכנסת ה-25, בה תופעת ריבוי הוועדות המיוחדות כבר הפכה לביזנס: לא פחות מעשר ועדות מיוחדות הוקמו בחודש האחרון ובסך הכול 25 ועדות – שיא חדש.
ועדה במקום שדולה
ניכר כי במקום לפנות לכלי העומד בפני חברי הכנסת, הקמת שדולות למטרות ספציפיות, דורשים חברי הכנסת לספק להם מעמד והבלטה. לא מדובר בשכר נוסף – ולפעמים זה מייצר יותר עבודה – אבל הח"כים לא מסתפקים בתואר של יו"ר ועדת משנה ולא רוצים להיחשב כח"כים "רגילים" המסתפקים בעבודת החקיקה ופיקוח על הממשלה.
הקמת שדולה לנושא מסוים משית את עבודת ההפקה על הח"כ היוזם ועל יועציו. מספר היועצים אף הועלה משניים לשלושה לפני מספר שנים כדי לסייע לח"כים במטרות אלה, כך שאמור להיות להם האמצעים להקים שדולות.
הקמת שדולה משית את עבודת ההפקה על הח"כ היוזם ועל יועציו. מספר היועצים אף הועלה משניים לשלושה לפני מספר שנים כדי לסייע לח"כים במטרות אלה, כך שאמור להיות להם האמצעים להקים שדולות
לעומת זאת, הקמת ועדה מיוחדת נופלת על כתפיהם של עובדי הכנסת. הדוברים, היועצים, מנהלי הוועדות – כולם מגיעים מקרב עובדי הכנסת, וזו אותה מצבת כוח אדם שאמורה לטפל ב-19 ועדות, לא ב-25. כל ועדה חדשה מייצרת ישיבות, מנהלה, נקיון, כיבוד, אורחים מוזמנים, הודעות לעיתונות – ובכלל, רצון לייצר פעילות וכותרות כדי לזכות בסיקור תקשורתי.
בנוסף, בשל ריבוי הוועדות, כל ח"כ משובץ למספר רב של ועדות קבועות ומיוחדות. עד כמה הוא יכול להתעמק בעבודת החקיקה והפיקוח על הממשלה?
הכנסת ה-25 ממילא מתאפיינת בריבוי שרים וסגני שרים, דבר המצמצם את מספר הח"כים הפנויים לעבודה הפרלמנטרית בסיסית. הדבר היה נכון גם בכנסת ה-24, אם כי פחות מאשר בכנסת הנוכחית.
הנה רשימת הוועדות המיוחדות שהוקמו בכנסת ה-25:
- ועדת סמים ואלכוהול, בראשות בעז ביסמוט
- ועדת זכויות הילד, ברשות אלי דלל
- ועדה לפיתוח הנגב והגליל, בראשות מיכאל ביטון
- ועדה לצמצום פערים חברתיים, בראשות אברהם בצלאל
- ועדת שורדי השואה, בראשות מירב כהן
- ועדה לעובדים זרים (טרם מונה יו"ר)
- ועדה לחברה הערבית (טרם מונה יו"ר)
- ועדה לענייני צעירים, בראשות נעמה לזימי
- ועדה למיזמים ציבוריים, בראשות אוהד טל (הציונות הדתית)
כל זה, כאמור, בתוך חודש – והיד עוד נטויה.
בבירור מול גורמים רשמיים בכנסת נאמר לזמן ישראל כי מספר הדוברים ועובדי המנהלה המטפלים באינספור הוועדות הורחב בשנים האחרונות וכי בנוסף, בכנסת עומדים לצאת למכרזים בזמן הקרוב כדי לגייס עובדים נוספים בשל ריבוי הוועדות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו