בניגוד לרושם שיש בחלקים רחבים בציבור, שר התפוצות (והמאבק באנטישמיות ודה לגיטימציה של ישראל) הוא מהתפקידים החשובים ביותר בממשלת ישראל. זאת מעצם העובדה שהייעוד של מדינתנו, לפי החזון הציוני וכפי שנוסח במגילת העצמאות של מדינת ישראל, הוא להיות בית לאומי לעם היהודי כולו.

שר התפוצות הוא מהתפקידים החשובים בממשלה, מעצם העובדה שייעוד מדינתנו, לפי החזון הציוני וכפי שנוסח במגילת העצמאות של מדינת ישראל, הוא להיות בית לאומי לעם היהודי כולו

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

החלטתך, שר התפוצות החדש עמיחי שיקלי, לנסוע לארה"ב מיד עם כניסתך לתפקיד, מעידה על הבנה שהיחסים בין שני הריכוזים המשמעותיים ביותר של העם היהודי – זה שבישראל וזה שבארה"ב – הם אסטרטגיים למשימה שלך. מצד שני ההחלטה שקיבלת, אותה גם דאגת לפרסם בגאווה, שאין לך כוונה להיפגש עם נציגי ארגון J street, מעידה על חוסר הבנה חמור של השדה בו אתה פועל.

פורום קהלת וקרן תקווה מנהלים מסע יחסי ציבור לריכוך הביקורת על ההפיכה המשטרית בקרב הימין האמריקאי ⁦@slyomovics⁩ ⁦@Haaretz⁩ https://t.co/tbTmxyA1W9

— Noa Landau נעה לנדאו (@noa_landau) February 5, 2023

בחרת בצדק להצהיר בראיון שערכת לאחרונה לרדיו "קול חי", כשאתה מתייחס לזרמים הליברלים ביהדות המאורגנת, שאינך מוכן לבטל 3 מיליון יהודים שלא חושבים כמוך.

אולם הכרזה זאת אינה עומדת במבחן המציאות אם בה בעת אתה מעדיף לבטל את העמדות הפוליטיות של הרוב הגדול של יהודי ארה"ב שאותם מייצג J Street, שגם הם אינם חושבים כמוך בלשון המעטה.

הקרע בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות אינו חדש, אך הוא מחמיר והולך בקצב מואץ. ההתנהלות הבעייתית, הנמשכת שנים רבות, של ממשלות ישראל ביחסיהן מול הקהילות היהודיות בעולם, הביאה לסף כישלון את מימוש מטרות הקמתה כמדינת הלאום של העם היהודי.

בעוד יהודי התפוצות חיזקו את ישראל ותמכו בה מחו"ל בכל התקופות, היחס של הממסד הדתי הישראלי כלפי הזרמים הלא אורתודוכסים של היהדות הותיר רוב גדול של העם היהודי – במיוחד בריכוז הגדול השני של העם היהודי, בצפון אמריקה – "בחוץ בקור", כיהודים סוג ב' מבחינת מדינת ישראל.

בעוד יהודי התפוצות חיזקו תמיד את ישראל ותמכו בה מחו"ל, יחס הממסד הדתי הישראלי כלפי הזרמים הלא אורתודוכסים של היהדות הותיר רוב גדול של העם היהודי – במיוחד בצפון אמריקה – "בחוץ בקור"

נראה שלמחוקקים בישראל לא היה תמריץ פוליטי לעסוק בנושא הזה, שכן ישנם הרבה יותר מצביעים אורתודוקסים בישראל מאשר קונסרבטיביים או רפורמים, ורוב הישראלים החילונים היו אדישים לאפליה דתית נגד זרמים ליברליים ביהדות.

השסע הלך והחריף באופן דרמטי כאשר ממשלות ישראל התרחקו מהערכים הליברליים המעוגנים במגילת העצמאות של ישראל, שרוב יהודי ארה"ב מזדהים איתם.

המצב הידרדר עוד, באופן הבולט ביותר בארה"ב, אך גם באירופה, כאשר העוסקים בדיפלומטיה ישראלית סטו מהעיקרון שהנחה היסטורית את הדיפלומטיה הישראלית לפיו ישראל אינה מעדיפה מפלגה זו או אחרת, בכדי שהתמיכה בישראל תהיה חוצת מפלגות, ובידיעה שאסור שתהפוך לסוגיה פוליטית במחלוקת.

יתרה מכך, בשנות ממשלות נתניהו הפכה ישראל לבת ברית של משטרים ימניים פופוליסטים ואנטי דמוקרטיים רבים ברחבי העולם. יהודים רבים בתפוצות מזועזעים מהבריתות של ישראל עם משטרים גזעניים שהחליפו את האנטישמיות בשנאה למוסלמים. התפתחות זו הובילה למצב בו המדינה היהודית הפכה מגורם מאחד לגורם מפלג עבור היהודים בתפוצות, מה שהוביל קהילות רבות להימנע מכל עיסוק בישראל. זו היא בכייה לדורות ועל הממשלה לעשות הכל כדי "להחזיר את הגלגל לאחור" ביחסים מול מרבית יהדות העולם.

בשנות ממשלות נתניהו הפכה ישראל לבת ברית של משטרים ימניים פופוליסטים ואנטי דמוקרטיים רבים ברחבי העולם. יהודים רבים בתפוצות מזועזעים מהבריתות של ישראל עם משטרים גזעניים

זאת ועוד, גם השימוש במונח אנטישמיות נגד כל מי שיש לו ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל, הביא איתו נזק כבד, שכן לתחושת רבים בקהילות היהודיות הוא הפך לכלי ניגוח פוליטי והביא לזילות של האנטישמיות המשמעותית, עימה מתמודדות הקהילות היהודיות.

ברובן הגדול, הקהילות היהודיות רואות באנטישמיות מופע שבבסיסו גזענות ושנאת זרים, אשר הדרך היעילה ביותר להתמודד איתו הוא בשילוב ידיים עם מיעוטים אחרים שסובלים מתופעה דומה.

במובן זה, העמדה המסורתית של מדינת ישראל, שמאשימה את העולם בגזענות כלפי יהודים, אבל אינה נוקטת שום עמדה נגד גזענות כלפי אחרים, מחלישה את היכולת של הקהילות היהודיות במאבקן. שלא לדבר על כך שבישראל הוקמה ממשלה בה מכהנים גזענים מוצהרים.

"הברית" שכרתו ממשלות הימין הישראליות עם הקהילה האוונגליסטית הימנית, לא יכולה ואסור שתהווה תחליף לחיזוק הקשר עם יהדות ארצות הברית. ההעדפה קצרת הרואי של ממשלות הימין, לקבל תמיכה דתית אוונגליסטית מעוקרת מביקורת על פני תמיכה של בני הלאום שלנו שבאה בצד אהבה, עם חיצי ביקורת – פוגעת ותפגע בישראל ובקשריה עם רוב רובה של יהדות ארצות הברית.

יהדות ארצות הברית הייתה ועודנה המשענת האיתנה של מדינת ישראל וכך גם להיפך. מדינת ישראל חייבת להמשיך ולהיות המשענת של העם היהודי ברחבי העולם כולו, גם של חלקיו הרבים שמתנגדים לחלק ניכר מהמדיניות של ממשלת ישראל, כלפי הפלסטינים ולאחרונה גם כלפי מנגנוני הדמוקרטיה הליברלית בפנים.

יהדות ארה"ב הייתה ועודנה המשענת האיתנה של מדינת ישראל וכך גם להיפך. ישראל חייבת להמשיך ולהיות המשענת של העם היהודי ברחבי העולם, גם של חלקיו הרבים שמתנגדים לחלק ניכר ממדיניות הממשלה

ארגון J STREET אותו אני מייצג בארץ, הוקם משום שהרוב הגדול של יהודי ארה"ב אינם מסכימים יותר להמשיך לתמוך באופן עיוור בעמדות ממשלות ישראל ומשום שחלק מהארגונים היהודיים הממוסדים בארה"ב מתעלמים מהערכים והעמדות של רוב יהודי אמריקה.

אותם יהודים אמריקאים רואים ב-J STREET ארגון שיכול לבטא את עמדותיהם הציוניות ואת הקשר העמוק שלהם לישראל וזאת מבלי לזנוח את הערכים הליברלים שבהם הם מאמינים.

מתוך מודעותם לכך שהיהודים הם מיעוט קטן בארה"ב, הם אינם מבינים מדוע מדינת הלאום של העם היהודי מתייחסת באופן כל כך לא שוויוני למיעוט הערבי בארץ.

כמי שמבינים שהפרדת דת ומדינה היא המאפשרת להם לחיות חיים יהודיים במדינה שהרוב הגדול בה נוצרי, הם אינם מסוגלים להבין את המונופול של הרבנות האורתודוקסית בישראל על החיים של אזרחים שאינם יהודיים וגם על חלקים רחבים מחיי החילוניים.

הם גם אינם מבינים כיצד ישראל תוכל להמשיך להיות דמוקרטיה בסיטואציה דו-לאומית אליה מובילות אותנו ממשלות ישראל ובעיקר הממשלה הנוכחית, שכבר לא מסתירה שהכיבוש מבחינתה אינו זמני ושכוונתה היא לספח את הרוב הגדול, אם לא את כל שטחי הגדה המערבית.

ההתעלמות הבוטה והמופגנת שלך מהציבור הזה היא לא פחות מפגיעה בחזון הציוני ובהמשכיות יהודית, שהקשר בין ישראל לתפוצות כל כך מרכזי בשימורה. אתה לא חייב להסכים אתנו בכדי לנהל שיח קונסטרוקטיבי מתוך דאגה הדדית. זה חיוני למדינת ישראל לא פחות מאשר ליהודי ארצות הברית.

הידרדרות היחסים בינינו לבין יהודי התפוצות הינה איום קיומי ואסטרטגי על עתיד הזהות הלאומית שלנו ואני פונה אלייך להתעשת לפני שיהיה מאוחר מדי.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.