לפני כחודש מלאו 74 שנה לבחירות הראשונות לכנסת, שלפחות באופן פורמלי היוו את תחילת המשטר הדמוקרטי בישראל בתוך הקו הירוק. כיום, יש סיבות לחשוב שהמשטר הזה נמצא בסכנת קריסה ממשית. זאת גם הדעה הרווחת בציבור, בשווקים הפיננסיים ובעולם.

אם הדמוקרטיה הליברלית בישראל תתחלף במשטר סמכותני, יהיה מדובר בתקדים עולמי: בכל המקרים הקודמים שבהם משטרים ברמה כזאת או אחרת של דמוקרטיה התחלפו בדיקטטורות או במשטרים סמכותניים – הם היו הרבה פחות ותיקים מהמשטר הישראלי.

לפי התיאוריות המקובלות במדע המדינה, בדמוקרטיות ותיקות נוצרת במשך השנים מסורת דמוקרטית, נבנים מוסדות שלטוניים חזקים ועצמאיים ונוצר מעמד ביניים רחב, ליברלי – ואלה מסייעים להן לשרוד איומים על קיומן.

לפי התיאוריות המקובלות, בדמוקרטיות ותיקות נוצרת מסורת, נבנים מוסדות חזקים ועצמאיים, נוצר מעמד ביניים ליברלי – ואלה מסייעים להן לשרוד איומים על קיומן

"נעשה כיום ניסיון לשנות את אופי המשטר, לבצע מהפכה, שאם תצליח ישראל תפסיק להיות דמוקרטית ותהפוך למשהו כמו 'דיקטטורה אלקטורלית'", אומר ד"ר דורון נבות מבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה.

ד"ר דורון נבות מביה"ס למדע המדינה באוניברסיטת חיפה (צילום: מאתרו האישי של ד"ר נבות, באישורו)

לדבריו: "ותק של דמוקרטיה פועל לטובתה. ככל שהדמוקרטיה ותיקה יותר, יש יותר אינטרסים, הסדרים ומוסדות שבזכותם קשה לכופף ולנצח אותה.

"הדמוקרטיה הישראלית בערך באמצע בין הדמוקרטיות הוותיקות לצעירות. לא מאוד ממוסדת, אבל לא פראיירית. זה ממש־ממש לא מבטיח לה ניצחון. עדיין לא ברור איך העסק הזה יסתיים".

משטרים דמוקרטיים וסמי־דמוקרטיים רבים בהיסטוריה הוחלפו – בהפיכה אלימה או בבחירות – במשטר סמכותני ואף בדיקטטורה. אבל רוב המקרים אירעו שנים ספורות אחרי שהונהגה הדמוקרטיה. גם דמוקרטיות שקרסו אחרי יותר מעשור לקיומן שרדו הרבה, הרבה פחות מ־74 שנים.

הדמוקרטיות בהונגריה ובפולין שרדו כ־25 שנה, מ־1989 עד העשור הקודם; הדמוקרטיה המושחתת ברוסיה שרדה כ־15 שנה עד שוולדימיר פוטין חיסל אותה; הדמוקרטיה בתוניס שרדה עשור, מ"האביב הערבי" ועד ההפיכה הצבאית ב־2021; הדמוקרטיה החלקית בלבנון שרדה 32 שנה, מהקמתה עד מלחמת האזרחים; הדמוקרטיה בטורקיה שרדה פחות מ־20 שנה בין הפיכה להפיכה.

הדמוקרטיות ביוון ובספרד שרדו בעבר, בין הפיכה להפיכה, פחות מ־15 שנה – עד שהמשטרים שלהן התייצבו בשנות ה־70; מדינות אמריקה הלטינית נעות כבר 200 שנה בין תקופות קצרות של דמוקרטיה ודיקטטורה צבאית. ההיסטוריון ד"ר סבסטיאן קלור מאוניברסיטת חיפה מציין שאף דמוקרטיה באמריקה הלטינית לא החזיקה מעמד 70 שנה, או מספר שנים קרוב לזה, לפני שחוסלה בהפיכה הבאה.

רוב החוקרים מסכימים שוותק מחזק את יכולת ההישרדות של משטרים דמוקרטיים. אבל רובם בספק אם הוותק של הדמוקרטיה הישראלית יציל אותה.

רוב החוקרים מסכימים שוותק מחזק את יכולת ההישרדות של משטרים דמוקרטיים. אבל רובם בספק אם הוותק של הדמוקרטיה הישראלית יציל אותה

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא איראן אבראהים ראיסי ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בטהרן, 19 ביולי 2022 (צילום: Sergei Savostyanov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

לדברי ד"ר גייל טלשיר מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית: "בדמוקרטיות ותיקות נוצרים מוסדות חזקים, דרג מקצועי, מערכת משפט עצמאית, תקשורת חופשית, תרבות פוליטית ליברלית וחברה אזרחית חזקה, ששומרים עליהן מהפיכות פשיסטיות וקומוניסטיות כמו אלה שהיו במאה ה־20. אבל המוסדות האלה לא יכולים להגן על הדמוקרטיה מהאיומים של המאה ה־21".

"ממשלות פופוליסטיות כמו בפולין והונגריה לא מנסות לבטל את הדמוקרטיה באופן פורמלי את הבחירות; המפלגות; ולחסל לגמרי את חופש הביטוי. במקום זה הן פשוט מרוקנות את הדמוקרטיה מתוכן.

"שליטים פופוליסטיים – והתומכים שלהם – משוכנעים שהם דמוקרטים לגמרי. יש להם תפישה של 'דיפ סטייט' ('מדינת צללים'): לתפישתם, הפקידים, העיתונאים, השופטים, השוטרים, אנשי המקצוע, 'שולטים בלי שמישהו בחר בהם' – והשליטים הנבחרים מחזירים את השלטון לעם.

"בעזרת התפישה הזאת הם משתלטים על כל המערכות הללו, ואז הדמוקרטיה לא יכולה להגן על זכויות הפרט והופכת חסרת משמעות.

ד"ר גייל טלשיר, החוג למדע המדינה, האוניברסיטה העברית (צילום: באדיבות המרואיינת)

טלשיר, שחוקרת את שלטונו של בנימין נתניהו – וחיברה אודותיו את הספר "שינויים מבניים ואידאולוגיים בעידן נתניהו", שעומד להתפרסם בקרוב – אומרת: "נתניהו הפך למנהיג פופוליסטי ומנסה לבצע במודע, בעזרת המבצעים הנלהבים לוין ורוטמן, העתק של מהלכים שנעשו בהונגריה ופולין, ושדונלד טראמפ ניסה לבצע בארצות הברית.

"הבעיה במהלכים האלה היא שכל דבר ששופטים, עיתונאים ופקידים עושים להגנת המשטר נתפש כחלק מ'שלטון הדיפ סטייט' עצמו. כל מה שגלי בהרב־מיארה תעשה או תגיד יחזק את הדימוי שלה כאויבת העם ויעזור להכניע אותה. היא במלכוד. לכן הפופוליזם מחוסן מאמצעי ההגנה המוסדיים של דמוקרטיות ותיקות וגובר עליהם".

"כל מה שגלי בהרב־מיארה תעשה או תגיד יחזק את הדימוי שלה כאויבת העם ויעזור להכניע אותה. לכן הפופוליזם מחוסן מאמצעי ההגנה של דמוקרטיות ותיקות"

אז למה ויקטור אורבן הצליח לחסל את הדמוקרטיה בהונגריה, וטראמפ, בהנחה שניסה לפגוע בדמוקרטיה האמריקאית, נכשל?
"קודם כל, משום שבאמריקה יש משטר מבוזר מאוד, עם המון איזונים ובלמים וחוקה משוכללת, וקשה – אולי בלתי אפשרי – לערער אותו. זה יתרון שאין לישראל ולא רלוונטי לנו כתקדים.

"שנית, טראמפ נכשל כי הפסיד בבחירות. ייתכן שאם היה נשאר בשלטון שמונה שנים הוא היה מזיק למשטר. שינוי משטרי ב'שיטה הפופוליסטית' – להבדיל מהפיכה פשיסטית – לוקח זמן. השליט החדש נשאר שליט נבחר הזקוק לתמיכה ציבורית, לפחות בשלבים הראשונים.

"טראמפ הפסיד, בין השאר, בזכות האתוס הדמוקרטי העמוק בתרבות הפוליטית האמריקאית. אתוס כזה קיים בצורה מסוימת גם בישראל ועשוי לעזור לבלום כאן הפיכה.

"טראמפ הפסיד, בין השאר, בזכות האתוס הדמוקרטי העמוק בתרבות הפוליטית האמריקאית. אתוס כזה קיים בצורה מסוימת גם בישראל ועשוי לעזור לבלום כאן הפיכה"

הפגנה נגד המהפכה המשפטית בירושלים, 13 לפברואר 2023 (צילום: מחאת קפלן)

"בישראל יש חברה אזרחית חזקה מאוד. כנראה שנתניהו ושותפיו לא העריכו נכון את חוסנה ואת עוצמת ואופי ההתנגדות שתחולל. הם לא צפו הפגנות בהיקף כזה ובעיקר את האופי שלהן.

"לממשלה פופוליסטית יש בעיה רצינית כשעומדים מולה מאות אלפי אנשים מהמיינסטרים של החברה עם דגלי ישראל, שלטים, נאומים ושירים ציוניים ופטריוטיים במובהק. קשה להגיד על הפגנות כאלה 'הם האליטה מהדיפ סטייט שרוצה להמשיך לשלוט' או 'הם שמאלנים אנרכיסטים ונגד המדינה'".

אבל זה מה שאומרים עליהם.
"נכון, אבל אני לא חושבת שהציבור – כולל תומכי הממשלה – קונה את זה. המפגינים נתפשים כ'אנשים טובים שדואגים למדינה' – וזה פוגע בלגיטימציה של מהלכי הממשלה.

"גם העוצמה הכלכלית הנוצרת בדמוקרטיה מבוססת מכשילה את נתניהו. הוא לא צפה שהמהלכים יזעזעו את הכלכלה. הוא רואה בעוצמה הכלכלית הישג אישי שלו שייכנס להיסטוריה. להרוס את ההישג, מבחינתו, יהיה מעשה שלא יעשה.

"לממשלה פופוליסטית יש בעיה רצינית כשעומדים מולה מאות אלפי אנשים מהמיינסטרים של החברה. גם העוצמה הכלכלית הנוצרת בדמוקרטיה מבוססת מכשילה את נתניהו"

מייסדי פאפאיה גלובל: ראובן דרונג, עינת גואז ועופר הרמן (צילום: Business Wire)

"מצד שני, גם המחאה רוכבת על נמר מסוכן. הקרנות הראשונות שעזבו את ישראל עשויות לעזור בבלימת ההפיכה. אבל אם עוד ועוד קרנות יעזבו ותיווצר מפולת, זה עלול דווקא להעמיק את הפגיעה בחוסן המשטר".

"המשטר כבר שרד משברים לא פחות קשים"

ד"ר יונתן פרימן מהמחלקה למדע המדינה משוכנע שהדמוקרטיה הישראלית תשרוד את המשבר. לדבריו: "לחברה הישראלית מסורת דמוקרטית ארוכה וחזקה, שבאה עוד מהקהילות היהודיות בגולה.

"הן לא היו דמוקרטיות במובן המודרני, אבל התנהלו בדיונים, הסכמות והצבעות כמו בדמוקרטיה, לא בכוח אלים. יש אמונה חזקה בדמוקרטיה הנובעת מהטראומות של היהודים ממשטרים טוטליטריים.

"לחברה הישראלית מסורת דמוקרטית ארוכה וחזקה, עוד מהקהילות היהודיות בגולה, ואמונה בדמוקרטיה הנובעת מהטראומות של היהודים ממשטרים טוטליטריים"

"השוואה בין מדינות בעייתית בגלל התנאים השונים, אבל כשמשווים בין חוסנן של דמוקרטיות, כדאי לבדוק האם הן שרדו משברים קודמים.

ד"ר יונתן פרימן מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית (צילום: ג'ני פפרמן)

"בפולין והונגריה היו דמוקרטיות אחרי מלחמת העולם הראשונה, אבל שתיהן נקלעו למשבר וחוסלו תוך שנים מעטות בהפיכות צבאיות. כעת הן נפלו שוב. זה המצב גם בטורקיה ובהרבה מדינות באמריקה הלטינית.

"בישראל קרה ההיפך. הדמוקרטיה כאן שרדה מצבים קשים מאוד, עלייה המונית, מלחמות, טרור, משברים כלכליים וחברתיים. משברים לא פחות קשים מאלה ששרדו הדמוקרטיות המובילות בעולם כמו ארה"ב. היא שרדה גם ויכוחים דרמטיים, בטונים גבוהים, באווירה קשה, שפילגו אותה. וזה המצב כעת. יש הרבה אמוציות, אחרי כמה מערכות בחירות, וויכוח רציני על מבנה המשטר.

"אבל בזכות הקונצנזוס הרחב על האופי היהודי־דמוקרטי של המדינה, בסוף כללי המשחק תמיד נשמרים. המחלוקות תמיד מגיעות לפשרה, כוחות הביטחון תמיד מצייתים לדרג הפוליטי. אין לי כמעט ספק שזה מה שיקרה גם עכשיו".

"בזכות הקונצנזוס הרחב על האופי היהודי־דמוקרטי של המדינה, בסוף כללי המשחק תמיד נשמרים. אין לי כמעט ספק שזה מה שיקרה גם עכשיו"

האם חצי מהציבור, שתומך בממשלה, תומך באתוס הדמוקרטי?
"ברובו הגדול – כן. לגמרי. וגם החצי המתנגד לה".

אתה לא שותף לחשש שהמהפכה המשטרית תוביל לסיום הדמוקרטיה?
"אני לא חושב שהרפורמה במתכונתה הנוכחית תעבור. הנוסחים של לוין ורוטמן מוקצנים וגם סותרים אלה את אלה, והם נראים לי כמו הזמנה למשא ומתן, לדיון, שישנה אותן לעומק".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין בכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

יריב לוין ושמחה רוטמן לא מוכנים לעצור את החקיקה, אז איך יהיה דיון?
"אני חושב שמה שקורה כאן הוא צורה קשוחה וצעקנית של דיון. כששני הצדדים מביעים עמדות וכולם מדברים עליהן, יש דיון. בסוף, מתוך ההתלהמות, תצא פשרה מוסכמת שלא תבטל את יסודות המשטר הדמוקרטי לשיטתו של אף צד".

האם העובדה שדווקא ראש ממשלה ושרים הנאשמים ומורשעים בפלילים מבצעים רפורמות במבנה מערכות אכיפת החוק לא מסכנת את הדמוקרטיה?
"הליכים פליליים ומשפטיים נגד אנשים בצמרת השלטון מתקיימים רק בדמוקרטיות מפותחות ברמה גבוהה של שוויון בפני החוק, הפרדת רשויות ושלטון חוק.

"עצם העובדה שהם מתקיימים מוכיחים שישראל דמוקרטית. ואני לא רואה סיבה לחשוב שהמצב ישתנה (זה, בלי לקבוע האם ומה מהחשדות והאישומים נכון)".

"הליכים פליליים ומשפטיים נגד אנשים בצמרת השלטון מתקיימים רק בדמוקרטיות מפותחות. עצם העובדה שהם מתקיימים מוכיחים שישראל דמוקרטית"

לפי ההסכמים הקואליציוניים, הממשלה אמורה לחוקק חוקים שיתירו אפליה בין אזרחים. זה לא איום על הדמוקרטיה, המבוססת על שוויון בפני החוק?
"חלק מההצעות הללו עברו רק בקריאה טרומית וחלקן טרם הוגשו. בפועל, במשך השנים, היחס בחברה הישראלית לקבוצות מיעוט כמו לא־יהודים ולהט"בק הולך ומשתפר.

כתב חדשות 12 יאיר שרקי (צילום: אריה לייב אברהמס/פלאש90)

"תסתכל על המקרה של העיתונאי יאיר שרקי שיצא מהארון, והתגובות שקיבל. אתה יכול לדמיין אירוע מרגש כזה לפני 30 שנה? יש שינויי עומק לכיוון שוויון, הכלה, זכויות לכולם, שעולה על כל 'הצהרת חוק' כזאת או אחרת.

"אתה יכול לדמיין אירוע מרגש כמו היציאה מהארון של יאיר שרקי לפני 30 שנה? יש שינויי עומק לכיוון שוויון, הכלה, זכויות לכולם שעולה על כל 'הצהרת חוק' כזאת או אחרת"

יש כוונה למחוק את ההפרדה בין השטח הריבוני של ישראל לגדה המערבית, שבה אין דמוקרטיה. זה לא איום על הדמוקרטיה בתוך הקו הירוק?
"גם בנושא הזה יש יותר הצהרות מאשר שינוי במדיניות. פוליטיקאים אומרים כל מיני דברים שמיועדים לקהל הבוחרים שלהם, ולא תמיד מתכוונים להם.

"בפועל, כבר עשרות שנים ממשלות שמאל מצהירות ככה וממשלות ימין מצהירות אחרת – והמדיניות הישראלית בשטחים נשארת אותו דבר. לדעתי, אפילו אם בן גביר וסמוטריץ' היו מנהלים את העניינים בעצמם, הם היו נצמדים למדיניות הקיימת וממציאים לכך הסברים ותירוצים שונים".

"מסורת דמוקרטית? אין כאן בכלל דמוקרטיה"

ההיסטוריון סבסטיאן קלור מציג עמדה הפוכה בדיוק מהאופטימיות של פרימן. החששות שלו ממה שעלול להתרחש קשורים לניסיונו האישי.

ההיסטוריון ד"ר סבסטיאן קלור, אוניברסיטת חיפה (צילום: באדיבות המצולם)

קלור נולד וגדל בארגנטינה. בילדותו, ב־1976, החונטה הצבאית השתלטה על המדינה. "החונטה הודיעה שצריך לציית להוראות ושמי שינקוט בפעילות חתרנית כלשהי ייאסר", הוא מספר.

"פתאום המורים שלנו הוחלפו באנשי צבא במדים שהנהיגו משמעת צבאית. היו מודדים לנו את אורך השיער וגוזזים למי ששיערו התארך מדי, כמו בצבא. נערים שעברו עבירות קטנות, כמו לעשן בשירותים, סולקו מיידית.

"לילה אחד התעוררתי וראיתי את אבא שלי קובר ספרים בחצר. חשבתי שהשתגע. היו לו ספרים שמאלניים שנחשבו חתרניים והוא פחד להסתבך. היו רשימות שחורות של ספרים אסורים, חוגים באוניברסיטאות שנסגרו, מקצועות לימוד כמו אזרחות שבוטלו. ביטלו אפילו את תורת הקבוצות במתמטיקה כי המושג 'קבוצות' נשמע סוציאליסטי לטעמם".

"פתאום המורים שלנו הוחלפו באנשי צבא. לילה אחד התעוררתי וראיתי את אבא שלי קובר ספרים בחצר שנחשבו חתרניים. ביטלו אפילו את תורת הקבוצות במתמטיקה כי המושג 'קבוצות' נשמע סוציאליסטי"

אתה חושש שמשהו דומה עלול לקרות בארץ?
"כן. קודם כל, האמת היא שדברים כאלה קורים בארץ. האם אין כאן מעצרים מנהליים, עינויי חשודים, ענישה קולקטיבית?"

אתה מדבר על הגדה המערבית או על ישראל בתוך הקו הירוק?
"על השטח שבשליטת מדינת ישראל. יש כאן שני עמים שאחד מהם שולט בשני, וזאת רפובליקה אתנוקרטית, לא דמוקרטיה. כשעליתי לישראל בגיל 18 הייתי בטוח שבאתי לדמוקרטיה למופת. אבל זה לא באמת המצב. אם לאזרח ערבי אסור לנופף בדגל של מה שהוא רואה כלאום שלו, זאת דמוקרטיה?

"כמובן שיש הבדלים, ויש הבדל עצום בין המצב משני צדי הקו הירוק, ובין המשטר בישראל למשטר הקצינים בארגנטינה. אבל כשאני מסתכל על הממשלה החדשה; אני לא ישן בלילות כשאני שומע את רוטמן אומר שצריך להשליך את היועצת המשפטית לממשלה לכלא או את הח"כים שאמרו שצריך 'לאסור מיידית את לפיד וגנץ על בגידה'.

שוטרים מתעמתים עם פלסטינים ליד ארונה של כתבת אל ג'זירה שירין אבו עאקלה, 13 במאי 2022 (צילום: Jamal Awadl/Flash90)

"אני הולך להפגנות כי המצב הקיים עדיף. אבל קשה לי להאמין שהאופוזיציה הזאת תצליח לשמור עליו".

חוקרים אחרים אומרים שבישראל כבר נוצרה מסורת חזקה שתשמור על המשטר הדמוקרטי, עד כמה שהוא כזה. אתה לא מסכים?
"אני מסכים שמסורת דמוקרטית עשויה לעזור לשמור על הדמוקרטיה. אבל אני חושב שבישראל אין מסורת דמוקרטית בכלל. דמוקרטיה זה לא חוק או פרוצדורה כזאת או אחרת, אלא האמונה שכולם נולדו שווים. ובארץ גם האופוזיציה הבורגנית, ורוב המפגינים, לא מאמינים שיהודי ולא־יהודי נולדו שווים.

"בבריטניה וצרפת, למשל, עם כל החסרונות והבעיות שלהן, ערך השוויון מובן מאליו. יש שם מסורת דמוקרטית חזקה. אני לא רואה סיכוי שהדמוקרטיה הבריטית תיפגע, אף שאין בבריטניה חוקה והפרדת רשויות מלאה.

"בישראל אין מסורת דמוקרטית. דמוקרטיה זה לא חוק או פרוצדורה כזאת או אחרת, אלא האמונה שכולם נולדו שווים. ובארץ גם האופוזיציה הבורגנית, ורוב המפגינים, לא מאמינים שיהודי ולא־יהודי נולדו שווים"

הדיקטטורים לשעבר של ארגנטינה ריינלדו ביניונה וחורחה רפאל וידלה ממתינים לגזר הדין בבית המשפט בבואנוס איירס, 5 ביולי 2012 (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko)

"גם באמריקה הלטינית יש מסורת דמוקרטית אמיתית. גם במדינות שהן לא דמוקרטיות כרגע. ארגנטינה היא דמוקרטיה פגומה עם משטר לא יציב ושלטון מושחת ופופוליסטי של המפלגה הפרוניסטית. אבל יש מסורת דמוקרטית. בארגנטינה נחקקה כבר ב־1853 חוקה שקבעה שהמדינה תתייחס באופן שווה לכל האנשים מכל דת וגזע. והציבור מאמין בכך.

"אז יציבות המשטר החוקתי בישראל אולי נותנת לו חוסן מסוים. אולי. אבל זה חוסן רעוע שאני מתקשה להאמין שיעמוד לרשותו ביום הדין".

"ארגנטינה היא דמוקרטיה פגומה עם שלטון מושחת ופופוליסטי. אבל יש בה מסורת דמוקרטית. כבר ב־1853 נחקקה חוקה שקבעה שהמדינה תתייחס באופן שווה לכל האנשים. והציבור מאמין בכך"

"סכנה הרבה יותר גדולה מדיקטטורה"

תחזית קודרת לא פחות מספק פרופסור גל אריאלי מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בן גוריון. לדבריו: "לפי הספרות המחקרית, כשמשטרים דמוקרטיים מתקיימים זמן רב, המוסדות, המסורת הדמוקרטית ומעמד הביניים נעשים מספיק חזקים כדי שיישארו יציבים.

"אבל הספרות נוצרה במאה ה־20, שבה דמוקרטיות הוחלפו בדיקטטורות. במאה ה־21 מתרחש תהליך חדש בשם 'נסיגה דמוקרטית'. מרכיבים מסוימים, ליברליים, במשטר הדמוקרטי, נשחקים – אבל הוא לא מתבטל. זה המצב בהונגריה ופולין. הדמוקרטיה שם לא נעלמה לגמרי. השלטון עדיין נבחר ותלוי בלגיטימציה ציבורית. ולא ברור האם ועד כמה דמוקרטיות ותיקות יותר חסינות מתהליך כזה.

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בבית הפרלמנט בבודפשט, 18 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo/Denes Erdos)

"גם בישראל עשויה להתרחש נסיגה דמוקרטית, מסוג אחר. ישראל היא ממילא לא דמוקרטיה מלאה, אלא שילוב של דמוקרטיה ואתנוקרטיה, דמוקרטיה ליהודים. עד שנות ה־90 היינו ממש אתנוקרטיה: מוסדות המדינה הוקדשו לטובתה של קבוצה אתנית אחת על חשבון אחרת. מאז זה השתנה, האופי הליברלי של המשטר התחזק. כעת יש ממשלה שמנסה לחזור למצב הקודם.

יש מוסדות חזקים ואוכלוסייה רחבה, מבוססת וחזקה שנלחמים בנחישות על האופי הליברלי של המשטר. אתה לא חושב שיצליחו בכך?
"לא בהכרח. דווקא הכוח והנחישות של המוחים – ומנגד דורסנות הממשלה – עלולים ליצור סיכון הרבה יותר גדול מהנסיגה הדמוקרטית עצמה.

"המשטר בישראל התבסס עד כה על הסכמות. גם במשברים הכי קשים, מאלטלנה ועד ההתנתקות, השלטון ניסה לבסס הסכמה לאומית רחבה, והאופוזיציה מצדה קיבלה בחירוק שיניים את החלטותיו.

"דווקא הכוח והנחישות של המוחים – ומנגד דורסנות הממשלה – עלולים ליצור סיכון הרבה יותר גדול מהנסיגה בדמוקרטיה עצמה. המשטר בישראל התבסס עד כה על הסכמות. גם במשברים הכי קשים"

"תחשוב, למשל, על ההחלטה של פרס, אחרי רצח רבין, לדחות את הבחירות. הוא יכול היה להבטיח לעצמו ניצחון בבחירות ולפנות את ההתנחלויות, אבל הוא בחר בפיוס לאומי. תחשוב על ההחלטה של הרבנים והקצינים הדתיים בצבא, עם כל הזעם שלהם, לקבל את הכרעת הרוב בהתנתקות.

הפגנה בירושלים נגד תוכנית ההתנתקות של ממשלת אריאל שרון, 13 בספטמבר 2004 (צילום: פלאש90)

"כעת עברנו לפוליטיקה של כפייה והכרעה. לא רק המהפכה המשפטית, אלא גם הניסיון למחוק את הקו הירוק, ולבטל זכויות לערבים ישראלים, במציאות הגיאופוליטית כאן, יוצרים מציאות מסוכנת מאוד".

יש דבר יותר מסוכן מדיקטטורה?
"בהחלט. הרבה יותר. דיקטטורה היא מצב שבו אנשים חיים. אחד משישה בני אדם בעולם חי במשטר הסיני, שמציע לנתיניו עסקה: תשבו בשקט ותתרחקו מפוליטיקה – ותקבלו ביטחון ורווחה כלכלית.

"הרוב המוחלט בסין מקבל את העסקה הרעה הזאת. בישראל לא מדובר בשום אופן על להפוך לסין, אלא לכל היותר על משטר דמוקרטי־למחצה, שבו גם ליהודים יהיו רק זכויות חלקיות.

"התנהלות הממשלה הנוכחית, והעימות סביב הרפורמה, יצרו תרחיש ריאלי של עימותים פנימיים אלימים בין ערבים ליהודים ואף בין יהודים ליהודים. זה יוצר סכנה אמיתית שישראל תהפוך ל"מדינה כושלת" – ואפילו תחדל להתקיים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מחבק את שר המשפטים יריב לוין אחרי שהשלב הראשון בהפיכה המשפטית עבר בקריאה ראשונה, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"דיקטטורה היא מצב שבו אנשים חיים. בישראל מדובר לכל היותר על משטר דמוקרטי־למחצה. בתרחיש של עימותים אלימים נוצר סיכון שישראל תחדל להתקיים"