ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך ההצבעה על השלב הראשון בהפיכה המשפטית, 20 בפברואר 2023 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)
יהונתן זינדל/פלאש90

עוד לפני שנכנסה לספר החוקים: המהפכה המשפטית כבר משפיעה על משפט נתניהו

איש לא אומר זאת בקול רם, אך אחרי אישור הסעיפים הראשונים של המהפכה המשפטית נראה שגם השופטים יודעים שהסיכוי שמשפט נתניהו יגיע אי־פעם להכרעת דין – אפסי ● אחרי שהמהפכה תאושר, כל אחד מהשופטים – בכל הערכאות – ייחשד כמי ששופט בהתאם לשיקולי קרבה לשלטון ● אבל כבר עכשיו עולה החשש כי עצמאותם של השופטים נפגמה, מתוך הנחה שהם שוקלים כבר עתה שיקולים זרים ● פרשנות

בבית המשפט המחוזי בירושלים, באולם רחב ידיים בקומה השלישית, ממשיך ומתנהל – שלוש פעמים בשבוע – משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. האווירה באולם סוריאליסטית. בקצה האולם, מאחורי דוכן השופטים, יושבת שלישיית שופטי ההרכב: רבקה פרידמן־פלדמן, משה בר־עם ועודד שחם. הם נראים מרוטים, עייפים, נטולי עזוז.

מדי פעם הם מעירים לסנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, על שאלות מיותרות החוזרות על עצמן במסגרת החקירות הנגדיות לעדי התביעה, אך רוב הזמן הם מעלימים עין. כמה כבר אפשר להעיר ולהתווכח עם סנגור תוקפני.

גם יתר באי האולם מתנהלים כמי שנכלאו בהצגת תיאטרון שכבר מזמן מיצתה את עצמה. כך בשולחנות הפרקליטים והסנגורים, וכך בשורות האחוריות – המוקצות לעיתונאים. חבורה של כתבים קבועים יושבת מול הלפטופים ומתקתקת במרץ, כאילו משפט האלפים עושה עדיין כותרות במרחב התקשורתי.

קצב התנהלות המשפט איטי להחריד. רוב עדי התביעה טרם עלו להעיד – והסוף לא נראה באופק. איש לא אומר זאת בקול רם, אך נראה שבמעמקי תודעתם יודעים כלל הנמצאים כי הסיכוי שמשפט נתניהו יגיע אי־פעם להכרעת דין – אפסי.

עמית חדד בבית המשפט המחוזי בירושלים, 26 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
עמית חדד בבית המשפט המחוזי בירושלים, 26 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

מה שמתרחש במשפט נתניהו ממחיש כי אף שהמהפכה המשפטית של הקואליציה טרם נחקקה ואושרה סופית, נזקיה ניכרים כבר היום, בטרם נכנסה לספר החוקים

מה שמתרחש באולם הזה ממחיש כי אף שהמהפכה המשפטית של הקואליציה טרם נחקקה ואושרה סופית, נזקיה ניכרים כבר היום, בטרם נכנסה לספר החוקים של ישראל.

ביום שני אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה, ברוב של 63 נגד 47, את שני הרכיבים הראשונים במהפכה המשפטית. התיקונים שאושרו עוסקים בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, באופן המעניק לקואליציה שליטה מוחלטת על כל החלטה של הוועדה למנות מועמדים לשיפוט או לקדם שופטים בין הערכאות – וכן באיסור הרמטי ומוחלט על בית המשפט לדון בחוקתיותם של תיקונים לחוקי יסוד.

אם ההצעות האלה יאושרו גם בקריאה שנייה ושלישית במתכונתן הנוכחית, פירושו של דבר אובדן אתוס העצמאות של הרשות השופטת ועצמאותם המקצועית של השופטים. מרגע שתאושר ה"רפורמה", לא רק מינויים עתידיים של שופטים ייחשבו למינויים פוליטיים, אלא שכל אחד מהשופטים – בכל ערכאות בתי המשפט – ייחשד כמי ששופט בהתאם לשיקולי קרבה לשלטון – ולא על פי שיקול דעת עצמאי בהתאם לדין.

אובדן עצמאות הרשות השופטת פירושה אובדן מרכיב חיוני במשטר דמוקרטי אמיתי. אך אפשר שנזקיה של תוכנית החקיקה הממשלתית בהקשר של עצמאות השפיטה עשויים להתגלות עוד לפני סיום החקיקה, כשיוזמת המהפכה המשפטית היא בגדר חרב מתנופפת מעל ראשם של השופטים.

בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 17 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 17 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

מה ימנע משופטים לשקול שיקולים פוליטיים כבר היום, מתוך הנחה שממילא השינוי הרדיקלי בשיטת מינוי השופטים ייחקק בתוך זמן קצר?

מה ימנע משופטים לשקול שיקולים פוליטיים כבר היום, מתוך הנחה שממילא השינוי הרדיקלי בשיטת מינוי השופטים ייחקק בתוך זמן קצר – ומה ימנע מהציבור לחשוד כי עצמאותם ואי־תלותם של השופטים נפגמה כבר היום, מתוך הנחה שהם שוקלים כבר כעת שיקולים זרים במסגרת פסקי הדין?

בשנת 2004 נפתחה חקירה פלילית נגד מי שכיהן עד לאותו שלב כשר לביטחון הפנים, צחי הנגבי, בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה. הנגבי הבין בעצמו, בעקבות שיחה עם היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז כי הוא לא יכול להישאר בתפקיד השר הממונה על המשטרה בזמן שזו מנהלת חקירה פלילית בעניינו.

אולם, הוא נותר שר בלי תיק בממשלה. במקביל, ראש הממשלה דאז אריאל שרון הצהיר כי ברגע שהחקירה נגד הנגבי תסתיים – בלא כלום כמובן – הוא ישוב לכהן כשר לביטחון פנים.

בעניין זה הוגשה עתירה לבג"ץ. הטענה הייתה שגם אם הנגבי לא מכהן כשר הממונה על המשטרה בעת ניהול החקירה נגדו – מה שהיה מציב גם אותו וגם את צוות החקירה בניגוד עניינים – הרי שגם מצב דברים עתידי, שבו מצהיר ראש הממשלה כי הנגבי יכהן בהמשך כשר הממונה על המשטרה – וגם על קידום הקצינים הבכירים בה – מציב את החוקרים בניגוד עניינים.

השר לביטחון פנים צחי הנגבי מעניק שי לראש הממשלה אריאל שרון בעת ביקורו במשרד לביטחון פנים בירושלים, 5 באוגוסט 2003 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)
השר לביטחון פנים צחי הנגבי מעניק שי לראש הממשלה אריאל שרון בעת ביקורו במשרד לביטחון פנים בירושלים, 5 באוגוסט 2003 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

אין צורך שסיטואציה של ניגוד עניינים אכן תתממש כדי להשפיע על התנהגות בעלי התפקידים השונים; די בכך שיש סבירות שמצב הדברים הזה אכן יתגבש בעתיד

במילים אחרות: אין צורך שסיטואציה של ניגוד עניינים אכן תתממש כדי להשפיע על התנהגות בעלי התפקידים השונים; די בכך שיש סבירות שמצב הדברים הזה אכן יתגבש בעתיד. הרכב מורחב של שבעה שופטים דחה את העתירה, על חודו של קול.

אולם, השופט אליהו מצא, שכתב את דעת הרוב, הסכים כי יצירת הרושם שאוטוטו הנגבי חוזר לפקח על המשטרה ולהכריע בשאלת קידומם של קצינים הוא מצב בלתי תקין.

"ראש הממשלה והממשלה היו מיטיבים לעשות", כתב מצא, "לו פעלו לאלתר למינוי שר חדש לכהונת השר לביטחון הפנים. אילו עשו כן היו חוסכים מן הציבור התרשמות מוטעית – שהיו מי שפעלו לעודדה ולהעמיקה – בדבר קיום סיכוי מעשי שהנגבי ישוב במהרה לכהונתו".

השופט מישאל חשין, שהיה בין שופטי המיעוט בתיק, חידד את התובנה הזו: "החוקרים אינם יודעים כיום, בעת החקירה, מה יהא לסופה. אפשר שהחקירה תסתיים בלא כלום והשר הנגבי יחזור לכהונת השר לביטחון פנים. מכאן האפשרות הממשית לניגוד עניינים הקיימת כיום, שהחוקרים אמורים לחקור היום מי שאפשר יהיה ממונה עליהם מחר".

מישאל חשין, שופט בית המשפט העליון לשעבר, ב-2011 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)
מישאל חשין, שופט בית המשפט העליון לשעבר, 2011 (צילום: קובי גדעון, פלאש90)

שופטיו של נתניהו יודעים כבר היום כי אפשר שבעוד שבועות אחדים תשתנה שיטת מינוי השופטים כך שהכלל החולש על כל המינויים השיפוטיים בישראל יהיה כלל של קרבה ונאמנות פוליטית

ההיקש למצבם הנוכחי של שופטי ישראל, ברור: שופטיו של נתניהו יודעים כבר היום כי אפשר שבעוד שבועות אחדים תשתנה שיטת מינוי השופטים כך שהכלל החולש על כל המינויים השיפוטיים בישראל יהיה כלל של קרבה ונאמנות פוליטית.

די בעצם קיומו של המצב הפוטנציאלי הזה כדי להקים חשש להטיית שיקוליהם כבר היום. גם אם מדובר במלאכים – או באנשים בעלי יושרה בלתי ניתנת לערעור – בעלי עמוד שדרה ערכי עשוי טיטניום, החשש הציבורי בהקשר זה הוא סביר, הגיוני ואפשרי.

מה שנכון לגבי שופטי נתניהו, נכון לגבי כלל השופטים בישראל, בוודאי בבית המשפט העליון המצוי בעת הסערה. נזקה של המהפכה המשפטית מתחיל כבר היום, בעצם קיומה של האפשרות הפוטנציאלית לכך שתתממש.

וכמו בכל ההיבטים של המהפכה המשפטית והנזקים המהותיים והתודעתיים שהיא תגרום – קשה לבנות, קל להרוס. את מה שמנתצים כיום, בשעה האפלה של המרחב הדמוקרטי בישראל, ייקח שנים לשקם ולבנות מחדש.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני מניח, לאחר סיום החקירה הדיקטטורית, יתכן מצב הפוך ששופטים יבינו שהם המבצר האחרון של הדמוקרטיה, לא יחששו ויעמדו בעוז ובגבורה מול כוחות האופל הבאים לפרק את מה שנבנה כאן בדם יזע ודמעות
עוד 903 מילים ו-1 תגובות
סגירה