כששואלים את שי (שמאי) גליק על המפעל האובססיבי שהקים לרדיפה של אירועי תרבות המזוהים עם השמאל, הוא מחייך חיוך רחב. אף אחד לא יקח לו את הזכות ליהנות מהתחפושת שמביאה לו סוג מוזר של תהילה רגעית בעידן של מהומה: תערובת של הארי פוטר והחתול צ'שייר, קוסם ואנרכיסט-צעצוע. הוא רוצה שגם יעריכו אותו וגם יפחדו ממנו; גם יופתעו ממנו, וגם יקבלו אותו כלגיטימי.

מבחינתו של גליק, הוא בכלל איש רודף שלום, רודף שיח, רודף זכויות אדם. זה אנחנו שלא מצליחים להבין. "אף פעם לא כותבים על הדברים הטובים שאני עושה", הוא קובל בשיחה עם זמן ישראל. "למשל, אני יצאתי נגד פיטורי הנהגים של ביבי, אבל את זה אף עיתונאי לא פירסם.

"הרבה פעמים אומרים לי בגלל הפעילות שלי 'איך אתה כזה נחמד, אבל כזה רשע'. אז אני עונה להם שאני נחמד, אבל לא רשע מספיק. למשל, היה אירוע שמאל שבו קניתי את כל הכרטיסים, בין 100 ל- 150, והמארגנים גילו את זה. זה טריק חמוד שסיבך אותם מאוד. אני לא מסתיר את זה. יש לי כל מיני טריקים כאלה".

הטריק של גליק לא נרגע אפילו לשנייה. בימים האחרונים לקח קרדיט על פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מהרכב שבו ישבה בגלל ניגוד עניינים כביכול, אחרי פנייתו לנציב התלונות נגד שופטים. בפועל, הפנייה שהזיזה את חיות ממקומה הייתה בכלל של עיתון "גלובס" ישירות אל הנשיאה, אבל את גליק זה לא יעצור.

בימים האחרונים לקח גליק קרדיט על פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מהרכב שבו ישבה בגלל ניגוד עניינים כביכול, אחרי פנייתו לנציב התלונות נגד שופטים. בפועל, הפנייה הייתה של "גלובס"

בחודשים האחרונים הוא מגביר את האינטנסיביות של פעילותו: לפעמים די בהקרנה נידחת או גיהוק של כתב כדי להניע אותו לפעולה. וכשהוא פועל, זאת ממטרה שמשפריצה לכל הכיוונים: מכתבים לחברי מועצה, תלונות לרגולטורים, הפעלה של פוליטיקאים והטרפה מתמשכת של יוצרים ומארגנים. מכונה שעובדת 24/7 במטרה להתיש את "האויב".

אבל מיהו האויב? לא בטוח שגליק עצמו יודע. רוב הזמן נראה שהוא עדיין תר אחריו בהתלהבות ילדותית. "אני עוסק במלחמה על התודעה קודם כל", הוא אומר. "אני בא קודם כל לחזק את עצמי. יש סיפור מפורסם במלחמת וייטנאם על אדם שהפגין כל שבוע לבד. שאלו אותו אם הוא מנסה לשכנע אנשים והוא אמר שהוא מנסה לשכנע את עצמו. אז אני אומר לעצמי שצה"ל הוא הכי מוסרי בעולם".

"יש סיפור מפורסם במלחמת וייטנאם על אדם שהפגין כל שבוע לבד. שאלו אותו אם הוא מנסה לשכנע אנשים והוא אמר שהוא מנסה לשכנע את עצמו. אז אני אומר לעצמי שצה"ל הוא הכי מוסרי בעולם"

השכנוע העצמי הפך את גליק בשנים האחרונות לטרטרן פומבי בלתי נלאה ולמלשינון הלאומי. ברגע שהוא מבחין בקצה קצהו של אירוע המאיים על "התודעה" של צה"ל, הוא מזנק לפעולה. בסוף התהליך קורה אחד משניים: או שהאירוע מבוטל או שהוא מוגדל.

הנה רשימה חלקית רק מהחודשים האחרונים של אירועים, תמימים לחלוטין בחלקם, שגליק סגר עליהם את לסתו ולא שיחרר עד שהטביע חותם (או לפחות גרם לנדודי שינה אצל המארגנים):

גליק מחה נגד הקרנה של סרט בפרדס חנה (וגרם לביטולו), יצא נגד הקרנה של סרטים "שמאלניים" בהרצליה ובחולון, השתתף בלינץ' תקשורתי נגד הרופא בהדסה (וחזר בו), הסית נגד הנהלת בית ספר בכפר סבא שרצתה לארח את פורום המשפחות השכולות, לקח קרדיט על ביטול מפגש דומה מטעם העירייה, שיסה נגד כנס של הארגון הערבי-יהודי "עומדים ביחד" בבאר שבע (וגרם לביטולו), נכנס לקבוצת הווטסאפ המסיתה של תלמידים שניהל רן כרמי בוזגלו נגד הנהלת בית הספר בחוף השרון (והשתמש בה כדי להעביר את מסריו – אך לא השתתף בהסתה), ואירגן הפגנה נגד הקרנה בירושלים של הסרט "שני ילדים ביום" (הגיעו שני מפגינים בלילה).

הערב בקור הירושלמי
באנו מול סינמטק ירושלים בשביל דבר אחר להגן על החיילים שלנו ששומרים עלינו עכשיו בקור הירושלמי ותמיד.
כל מקום שירדפו או יפגעו בחיילי צה"ל אנחנו נהיה שם להגן על חיילי צה"ל. היו עוד הרבה. אנשים אבל זה תמונה יפיפיה pic.twitter.com/GOb3m5rWv7

— שי (@shamaiglick) February 2, 2023

גליק גם הגיש תלונה נגד העיתונאי ישראל פריי בעקבות ציוץ שלו (והוביל לזימונו לחקירה במשטרה ולמעצרו הכפוי), הגיש תלונה נגד העיתונאי רביב דרוקר על "הפרת כללי אתיקה" כי שיבח את גונבי הטנק בגולן, הגיש תלונה נגד העיתונאי יגאל מוסקו אחרי שזה שידר ראיון עם שמחה רוטמן בליל שישי, הגיש קובלנה נגד הדס שטייף על שהעזה לקשר בשידור בין מינויו של איתמר בן-גביר להתפתחויות השליליות בשטח (הכתבת הושעתה משידור), לקח קרדיט על החזרת הכסף שלקח עו"ד איל בסרגליק ממשפחתו של יורי וולקוב ז"ל, הצטרף לשר התקשורת שלמה קרעי ב"תלונה" נגד תאגיד השידור הציבורי על שידור כתבות המתנגדות למהפכה המשפטית, ועוד.

וזה, כאמור, רק יבול של קצת יותר מחודשיים.

"מוסרי" או "בצלמו"?

גליק, 35, נשוי ואב לארבעה ילדים, נולד בירושלים למשפחה חרדית והתחנך במוסדות חרדיים. סבו הוא פרופ' שמעון גליק, ממייסדי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, ודודו הוא חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק.

את הפעילות בתחום אותו הוא מכנה "זכויות אדם ברוח היהודית" התחיל בהתנדבות, במקביל לעבודה בהייטק: "עבדתי ב-HP ובעוד כמה חברות. בוא נגיד שרוב החברות בהן עבדתי לא כל כך מתגאות בזה. נאלצתי להוריד פרופיל בזמן העבודה אצלן".

את הפעילות בתחום אותו הוא מכנה "זכויות אדם ברוח היהודית" התחיל בהתנדבות, במקביל לעבודה בהייטק: "עבדתי ב-HP ובעוד כמה חברות. בוא נגיד שרוב החברות בהן עבדתי לא כל כך מתגאות בזה"

למרות שעיקר פעילותו – לפחות זאת שזוכה לתשומת לב ציבורית – מוקדשת לרדיפה אחרי ארגוני ואנשי שמאל מובהקים, גליק מתעקש שהוא "פעיל זכויות אדם קולקטיביות".

"יש לי קול יחודי", הוא מצטנע. "אין אף ארגון בישראל שמגדיר עצמו כזכויות אדם ברוח יהודית. יש זכויות אדם של מחבלים, של שמאלנים, של מסתננים – אבל זכויות אדם שמשתייך לימין אין. אני תמיד אומר שאני מספר אחת בתחום, לא כי אני שחצן אלא פשוט כי אין מספר שתיים".

בשנה האחרונה, הוא מעיד, הניהול של תנועת "בצלמו" הפך למשלח ידו המרכזי.

אלא שסביב נתיב הכסף הציבורי הפתלתול של "בצלמו", המגיע מתרומות, יש פיצול אישיות והרבה תמיהות שאינן ניתנות להסבר סביר.

קודם כל העמותה עצמה. אין עמותת "בצלמו", יש עמותת "מוסרי – ארגון זכויות אדם יהודי" שנרשמה ברשם העמותות ב-2016 על ידי היו"ר שי חנניה כארגון זעיר עם תקציב שולי של 18,000 שקל בלבד וללא עובדים. מסמכי רשם העמותות מראים כי בתחילה ניסו ראשיה לרשום את העמותה בשם "בצלמו" ולבסוף אישר הרשם את "מוסרי", כנראה כדי לא להתבלבל עם "בצלם".

עד 2019 "מוסרי" הייתה עמותה עם מחזור כספי של 130 אלף שקל. אבל ב-2020 חל שינוי משמעותי ותקציבה זינק בבת אחת פי 30 ל-4 מיליון ו-162 אלף שקל.

עד 2019 "מוסרי" הייתה עמותה עם מחזור כספי של 130 אלף שקל. אבל ב-2020 חל שינוי משמעותי ותקציבה זינק בבת אחת פי 30 ל-4 מיליון ו-162 אלף שקל

במסמכי "מוסרי" קשה למצוא עדויות לפעילותו של גליק ולפעילות של "בצלמו". למעשה, "בצלמו" אינה נזכרת, לפחות לא בשמה. וכך נוצרת כפילות מוזרה: התקציבים, הדוחות, התקנון והתרומות רשומים על שם "מוסרי". אבל הפעילות של גליק מוצגת בכל מקום בתור "בצלמו" – גם באתר האינטרנט של הארגון, גם בפרסומים של גליק וגם בתקשורת. מעטים בציבור מכירים את "מוסרי".

באתר של "בצלמו" הארגון מוגדר כ"עמותה לשמירה על זכויות אדם", כאילו היה עמותה העומדת בפני עצמה. רק כאשר לוחצים על כפתור "מי אנחנו" מצוין שמדובר ב"אגף בתוך עמותת מוסרי".

"בצלמו" מבצעים גיוסי כספים לפעילותם וגם שם לא טורחים להזכיר את שם העמותה במסגרתה הם פועלים. למשל, קמפיין שבו גויס סכום של 110 אלף שקל תחת הכותרת "לא יסתמו לנו את הפה" ובמסגרתו לא ניתן למצוא זכר ל"מוסרי".

"בצלמו" מבצעים גיוסי כספים לפעילותם וגם שם לא טורחים להזכיר את שם העמותה במסגרתה הם פועלים. למשל, קמפיין תחת הכותרת "לא יסתמו לנו את הפה" ובמסגרתו לא ניתן למצוא זכר ל"מוסרי"

בפעולותיה אלה מתנהלת עמותת "מוסרי" באופן בלתי מקובל, ולדעת מספר מומחים עימם שוחחנו גם בניגוד מפורש לחוק. כללי רשם העמותות ברורים בעניין זה:

"על עמותה להשתמש בשמה המלא כפי שהוא מופיע בתעודת הרישום…שם העמותה צריך להופיע על מסמך, שילוט או פרסום היוצא מטעם העמותה בהתאם לדרישה זו. אסור לעמותה להשתמש בשמות חלופיים במסגרת קידום פרויקטים שונים".

גם סעיף 8א בחוק העמותות קובע כי "שם העמותה יצויין בכל מסמך, שילוט או פרסום היוצא מטעמה, בצורה המלאה המופיעה בתעודת הרישום".

גליק, שמשמש מנכ"ל בצלמו מזה מספר שנים, מסר לזמן ישראל גרסאות שונות לגבי הזיקה בין "מוסרי" ובין "בצלמו".

פעם אחת הצהיר על זהות מוחלטת בין השתיים: "יש החלטה של רשם העמותות שהיום לא קוראים לעמותות בשמות דומים כדי שלא יתבלבלו. יש הרבה מאוד עמותות שהשם האמיתי שלהן הוא לא השם של הארגון. אני לא מסתיר את זה: 'בצלמו' ו'מוסרי' זה אותו דבר".

זה אותו גוף?
"כן. באנו לרשם והוא לא הסכים שנקרא לארגון 'בצלמו' כי היו פעמים שהתבלבלו בתרומות בגלל השם. זו הסיבה".

"באנו לרשם והוא לא הסכים שנקרא לארגון 'בצלמו' כי היו פעמים שהתבלבלו בתרומות בגלל השם. זו הסיבה"

אולם כאשר מגיעים לסוגיות כספיות, גליק נהיה מעומעם יותר, ואז 'בצלמו' הופכת ל"מחלקה בתוך 'מוסרי'".

עמותת "מוסרי" מגייסת בשנה מיליוני שקלים במימון המונים – האם זו עבודה שלך?
"'למוסרי' יש כל מיני מחלקות, לא רק 'בצלמו'. זה כסף של עם ישראל".

בקיצור, אז "בצלמו" זה בתוך "מוסרי".
"בצלמו זה גוף בתוך מוסרי".

"מוסרי" זו עמותה שלך?
"לא, אני מנכ"ל של 'בצלמו'".

ל"מוסרי" אין מנכ"ל? אתה לא הבוס?
"לא, יש יו"ר, אתה יכול לדבר איתו, בחור מקסים. שי חנניה. אני המנכ"ל של 'בצלמו'".

הטעיה ומצג שווא

כיו"ר של "מוסרי" אכן רשום שי חנניה – בעוד שכיו"ר "בצלמו" מציג עצמו (גם באתר, וגם בעל פה) יהודה פואה. שני יו"רים באותה עמותה הם תופעה חריגה. ניתן אולי להסדירה בתקנון העמותה – אך במקרה של "מוסרי" הוא לא מוסדר.

מומחים לדיני עמותות עימם שוחחנו הצביעו על כך שגם אם לא מדובר בעבירה על החוק, כאשר ממנים יו"ר למחלקה בתוך עמותה, ומציגים למעשה שני ארגונים שונים עם שני יו"רים שונים – יש כאן בפירוש הטעיה ואף מצג שווא. זאת, מכיוון שהארגון הפומבי והגלוי לציבור מסתתר הלכה למעשה מאחורי עמותה עם שם אחר ודמויות אחרות. בין השאר, כנראה, כדי לעשות שימוש בתקציביה.

לצד שמו של יו"ר "מוסרי" חנניה – שהוא גם אחד ממורשי החתימה בעמותה – מופיע במסמכי העמותה מספר טלפון. המעלעל התמים במסמכים מניח, מן הסתם, שזהו מספרו של חנניה. אולם בדיקה מעלה שזהו בכלל מספר הטלפון של פואה, היו"ר של "בצלמו", למרות שפואה ו"בצלמו" אינם מוזכרים בדוחות של "מוסרי".

פעם אחת ויחידה בכל זאת צץ במפתיע פואה במסמכי העמותה – במסגרת התכתבות עם רשם העמותות ב-2018, בה פואה מציג את עצמו בתפקיד חדש: "מנכ"ל מוסרי". זאת, על אף שבדוחות שהוגשו לשנה זו, כמו בכל שנות קיומה של העמותה, דווח כי בכלל אין לעמותת מוסרי מנכ"ל"

מבולבלים? גם אנחנו. אבל לפואה יש תשובות עמומות אפילו יותר מאשר לגליק.

"חנניה לא מתראיין. אפשר לשאול אותי שאלות על 'מוסרי'", פואה מצהיר, אף על פי שעל פניו אין לו תפקיד ב"מוסרי".

אתה יו"ר "בצלמו"?
"כן. חנניה הוא יו"ר 'מוסרי'. 'בצלמו' הוא גוף בתוך 'מוסרי'. יש יו"ר ל'מוסרי' ויש יו"ר ל'בצלמו'. זה שני יו"רים שונים. יש את הגוף הגדול והגוף הקטן".

למה בדוח רשם העמותות אין שום איזכור לפעילות של "בצלמו", למרות שהפעילות של "בצלמו" היא הכי מוכרת בציבור?
"נכון. כי אין חובה לעמותה לדווח מה כל גוף עשה. כל הפעולות של 'בצלמו' היא בעצם הפעילות של 'מוסרי'. היא לא צריכה להגיד 'עשיתי ככה לבצלמו וככה למוסרי'. הבנת?"

אז אתה אומר שכל הפעילות של "מוסרי" זה "בצלמו"?
"לא אמרתי כל הפעילות. אבל הרבה מהפעילות של 'מוסרי' זה 'בצלמו', עיקר הפעילות. ברשם העמותות אתה לא צריך לפרט מה עשית בכל פעולה".

זה בהחלט מפתיע ששי גליק לא מופיע בדוחות של "מוסרי".
"בסדר. לא מופיע. זה תקין. קיבלת תשובות לכל השאלות: יש 'בצלמו', יש 'מוסרי'. זהו".

גליק מכהן כמנכ"ל בצלמו מזה מספר שנים, ולעדותו שלו אינו מתנדב בתפקיד – זהו כיום משלח ידו המרכזי. פואה, יו"ר "בצלמו", אישר גם הוא בהתכתבות עם זמן ישראל כי גליק אכן "מנכ"ל 'בצלמו' ומקבל על כך שכר".

כללי רשם העמותות מחייבים עמותות לדווח על חמשת מקבלי השכר הגבוה המועסקים על ידה, אולם לפחות נכון לדוח 2021 אין לגליק זכר בין מקבלי השכר של "מוסרי" (המונים שניים בלבד). דוח 2022 טרם יצא, אבל בדוח 2021 מוצהר כי אין בכלל מנכ"ל לעמותת "מוסרי", וגם במסמך הסיכום של אסיפת הוועד של "מוסרי" ביוני האחרון אין איזכור לקיומו של מנכ"ל.

פואה וגליק התעלמו שניהם משאלות על המקור התקציבי של שכרו של גליק.

גיוס כספים למטרות לא חוקיות

שלושה מיליון ו-800 אלף שקל: אלו עלויות הפעילות של "מוסרי", המהוות יותר מ-90% מתקציבה. אך מי שמחפש להבין איך מתחלק הכסף, למה הוא נועד, מה מטרותיו ולאן הוא הולך – לא יבוא על סיפוקו. גם הדוח המילולי וגם הדוח הכספי נמנעים מכל פירוט. כמעט 4 מיליון שקלים מכספי תרומות, ואפס שקיפות.

כשסכומי הכסף הגדולים זרמו פנימה ל"מוסרי"-"בצלמו" והמחזור המריא למעלה, הורחבו גם מטרות העמותה, שמוגדרות כיום כ"הגנה על זכויות האדם ותיקון עוולות על פי תורת ישראל באמצעות מחקר, פרסום וניהול מאבקים ציבוריים, סיוע לנפגעים, חינוך והסברה".

אלה מטרות שמתאימות לסוג הפעילות של גליק ו"בצלמו" (מאבקים ציבורים, הסברה, פרסום וכו') – אבל הרבה פחות לפעילות המוצהרת של "מוסרי" עצמה. בשנים האחרונות יצאה "מוסרי"-"בצלמו" במבצעי גיוס המון ענקיים ומיוחדים למען שורה של מאחזים בשטחים שנקלעו למצוקה, חלקם כאלה שאינם חוקיים ואף הוגדרו על ידי המדינה כמועמדים לפירוק.

למען חוות מעון של פטי ושירה תור גויסו כבר למעלה ממיליון וחצי שקל בגיוס המונים, על אף שנגד החווה הוצעו עשרות צווי הריסה לאורך השנים.

הפנייה לתרומות כוללת טקסט מרגש כיצד בעלי החווה "גואלים במו ידיהם אלפי דונמים" ומשלמים מחירים אישיים, אך ההתקפות האלימות של אנשי חוות מעון על פלסטינים לא מוזכרות. גם למען החווה של משפחת מן במעון גויסו כ-850 אלף שקלים באמצעות "מוסרי".

הפנייה לתרומות כוללת טקסט מרגש כיצד בעלי החווה "גואלים במו ידיהם אלפי דונמים" ומשלמים מחירים אישיים, אך ההתקפות של אנשי החווה על פלסטינים לא מוזכרות

לחווה הלא-חוקית של אברהם יצחק פופר (בנו של הרוצח עמי פופר) גייסה מוסרי 178 אלף שקל (קמפיין התרומות עדיין נמשך, עם יעד של רבע מיליון שקל) על אף שנגד החווה – שמתוארת בסרטון כיוזמה משפחתית פרטיזנית לגרש ערבים מהגבעה עליה התיישבו – הוצאו שישה צווים לאורך השנים.

בצלאל סמוטריץ' מתגייס למען "בצלמו", ספטמבר 2020

למען משפחה בשכונת גל בקרית ארבע, שביתה נשרף, גויסו למעלה מ-727 אלף שקלים מהציבור באמצעות "מוסרי". גם נגד הבתים במאחז זה הוצאו לאורך השנים צווי הריסה.

באמצעות "מוסרי" גויסו גם כספים למטרות אחרות. למשל, כ-66 אלף שקל למלחמה "נגד הכפייה הפרוגרסיבית", שכללה סרטון הטוען כי לאחר ש"תלמידים בבית ספר ממלכתי-דתי גילו שאחד התלמידים היא בת המופיעה כבן" הם חוו "טראומות", "דיכאון", "הרטבה במיטה", "התפרצויות זעם", "בעיות אלימות ואמון קשות" – הכל בגלל שאחד הילדים בכיתה חווה תהליך של תהיות סביב מגדרו. האם לכך מתכוונים בהגדרה "תיקון עוולות על פי תורת ישראל"?

בשרשרת הגיוסים למען מאחזים לא-חוקיים, המגיעה למיליוני שקלים, מפרה לכאורה "מוסרי" את מטרותיה כפי שנמסרו לרשם העמותות. זאת מכיוון שסיוע או תמיכה בהתנחלויות (בוודאי כאלה שאינן חוקיות) אינו מוזכר כלל. אמנם במטרות מוזכר "סיוע לנפגעים", אולם בפועל מבצעי מימון אדירים אלה אינם סיוע לנפגעים גרידא אלא תמיכה אקטיבית בהתיישבות בגדה, ועוד בכזו שאינה חוקית. בנוסף, מקבלים התורמים פטור ממס מהמדינה על תרומותיהם במסגרת סעיף 46.

בשרשרת הגיוסים למען מאחזים לא-חוקיים, המגיעה למיליוני שקלים, מפרה לכאורה "מוסרי" את מטרותיה כפי שנמסרו לרשם העמותות. זאת מכיוון שסיוע או תמיכה בהתנחלויות אינו מוזכר כלל

כך נוצר מצב אבסורדי לפיו המדינה מוותרת על מיסים למי שתורם למאחזים לא-חוקיים אשר המדינה הוציאה כנגדם צווי הריסה.

בהקשר זה מעניין לציין שפואה, אותו יו"ר-שאינו-יו"ר של "בצלמו", הוא מנכ"ל של עמותה אחרת, חדשה יחסית, בשם "צדקה לכולם" – שם דווקא "סיוע להתיישבות" היא מטרה מוצהרת.

גם היום באנו אל ומול הכנסת בדרישה ברורה.
בעד הרפורמה ונגד שנאת חינם.
מותר להיות שונים, אסור להיות שונאים.
מי מנחש מה יש במזוודה? pic.twitter.com/vh8AlLoB1w

— שי (@shamaiglick) February 13, 2023

לאחרונה הגישה תנועת "שלום עכשיו" עתירה, באמצעות עו"ד מיכאל ספרד, בדרישה ממשטרת ישראל לפתוח בחקירה נגד "מוסרי" בחשד למעורבות בבניית מאחזים בלתי-חוקיים ובהזרמת כספים אליהם. בעתירה מוזכרים גיוסי כספים נוספים של "מוסרי": למשל, עבור מתנחלים שפלשו לאדמות הכפר דיר-אסתייה במערב השומרון וגייסו באמצעות חשבונה של "מוסרי" למעלה מ-200 אלף שקל.

לטענת שלום עכשיו, "מפירוט הקמפיין עולה חשד כבד וממשי שהתרומות ישמשו ישירות לצורך בנייה מחדש של המבנים הבלתי חוקיים במאחז המכונה 'קרני ראם' כאקט של תגמול". (ההדגשות במקור).

"מפירוט הקמפיין עולה חשד כבד וממשי שהתרומות ישמשו ישירות לצורך בנייה מחדש של המבנים הבלתי חוקיים במאחז המכונה 'קרני ראם' כאקט של תגמול"

גיוס גדול אחר שנעשה באמצעות מוסרי ומוזכר בעתירה היה לבנייה מחדש של "חוות יהודה" – שלמענה נאספו למעלה מ- 330 אלף שקל – על אף שנבנתה באופן לא חוקי ללא היתרי בנייה. מאחז בלתי חוקי אחר שעבורו שימשה "מוסרי" כצינור כספים באמצעות תרומות הוא "נוף אב"י", שהמנהל האזרחי הורה לפנותו.

"מטרתה האמיתית של העמותה", נכתב בעתירת שלום עכשיו, "היא ליצור מצג שווא של עמותה לקידום 'זכויות אדם' לשם קבלת מעמד 'מוסד ציבורי', ולעשות בו שימוש לצורך הלבנת כספים המשמשים למטרות בלתי חוקיות, תוך מתן סבסוד ציבורי (בצורה של זיכוי מס) לפעילות ולתורמים".

יו"ר בצלמו פואה (שהצהיר כי הוא משיב בשם "מוסרי" למרות של"מוסרי" יש לכאורה יו"ר נפרד) מסר בתגובה: "העמותה מסייעת לנפגעים גם כאשר מדובר ביהודים שגרים על הגבול וסובלים מטרור. לצערנו מיכאל ספרד נלחם בנו על כך, אך אנחנו נמשיך לסייע לכל מי שנוכל".

כאמור, תקציב הפעילות של מוסרי מגיע כמעט ל-4 מיליון שקל, והערבוב בין הארגונים "מוסרי" ו"בצלמו" מעלה תהיה איך מתבצעת חלוקת הכספים בין הארגונים. גליק מאשר שפעילותו במסגרת "בצלמו" עולה לא מעט כסף: "מכתב משפטי, לדוגמה, יכול להגיע לעלות של 2,500 שקל, גרפיקה של כל מודעה עולה 500-600 שקל. סכומים מאוד יקרים".

אבל כששואלים אותו על גיוסי הכספים עבור פעילויות "בצלמו", שלא מפורטים כלל בדיווחים לרשם העמותות, הוא נהיה עמום: "יש לנו הרבה מאוד תרומות, מכל גווני הקשת הפוליטית. יש לנו אפילו תורמים ממרצ. יש קצין בצבא מצביע מרצ שאמר שהוא לא רוצה שיציגו אותו כפושע מלחמה, הוא תרם לי אלף שקל".

"יש לנו הרבה מאוד תרומות, מכל גווני הקשת הפוליטית. יש לנו אפילו תורמים ממרצ. יש קצין מצביע מרצ שאמר שהוא לא רוצה שיציגו אותו כפושע מלחמה, הוא תרם לי אלף שקל"

סיוע לנפגעים, כולל נתניהו

פעילות תמוהה אחרת שנעשתה באמצעות "מוסרי", ואינה מתקרבת אפילו למטרות המוצהרות של העמותה, היא איסוף כספים למען משפטו של בנימין נתניהו. כמעט 4 מיליון שקלים גויסו במסגרת הקמפיין "לעולם לא תצעד לבד", באמצעות "מוסרי".

את הגיוס למען מימון משפטו של נתניהו קידם איש התקשורת ינון מגל, "מתוך תחושה והבנה שמשפט נתניהו הוא תוצאה של רדיפה וניסיון להשיג בכל דרך ובכל מחיר הרשעה של מנהיג המחנה ומתוך כוונה להרחיק אותו מהנהגת המדינה", כפי שהוגדר רשמית בעמוד הקמפיין.

לאחר שנאספו כספים רבים, מיהר בנק דיסקונט להקפיא אותם, כדי ש"מוסרי" לא תוכל לעשות בהם שימוש לפני שמוסדרת הסוגיה החוקית, והבנק הבהיר שכספי התרומות של נתניהו שמצויים בחשבון הבנק של העמותה הועברו לפיקדון מעוכב, עד שהעמותה תקבל אישור משפטי, בין היתר מוועדת האתיקה של הכנסת (שרק באחרונה חזרה לפעול אחרי השבתה של שלוש שנים).

אבל איסוף הכספים למען ראש הממשלה, גם אם שוכב בחשבון של "מוסרי" בלי שישתמשו בו למטרות אחרות, מעלה גם בעיות אחרות. ראשית, מה הקשר בין איסוף כספים למען מימון משפטו של ראש הממשלה לבין מטרות "מוסרי" המוגדרות כזכויות אדם, ניהול מאבקים ציבוריים, סיוע לנפגעים וכיו"ב?

אם בתרומות למען מאחזים לפחות אפשר עוד לסמן "נפגעים" כלשהם מהמצב, באיזה אופן ראש הממשלה הוא "נפגע" הזקוק לסיוע פרטי מהציבור?

חמורה יותר הבעיה בשימוש בסעיף 46 המקנה פטור לתרומה ממיסים. רשות המיסים מתנה את הפטור בכך שהפעילות תהיה "מכוונת ומשרתת את טובת הציבור ואילולא קיומה לא היתה מתבצעת על על ידי גופים פרטיים, אלא היה הכרח לבצעה על ידי גוף ממלכתי ציבורי". קשה מאוד לראות את איסוף התרומות עבור נתניהו ככזה.

גליק מודה שהוא לא שלם עם איסוף הכספים עבור נתניהו, אבל לא מעז לרגע לוותר עליהם. "אם התרומה לא תאושר, אז הכסף יוחזר לציבור. הכסף נמצא אצלנו אבל לא הוצאתי ממנו אגורה. אם הכסף לא יאושר, אז מי שרוצה יקבל אותו בחזרה. מי שרוצה, יתרום לארגון. מי שרוצה בחזרה יקבל ב-100% היו כבר אנשים שביקשו את הכסף שלהם חזרה והחזרתי להם".

גליק מודה שהוא לא שלם עם איסוף הכספים עבור נתניהו, אבל לא מעז לרגע לוותר עליהם. "אם התרומה לא תאושר, אז הכסף יוחזר לציבור. הכסף נמצא אצלנו אבל לא הוצאתי ממנו אגורה"

האם זה סביר בעיניך שאזרחים פשוטים, חלקם אף קשיי יום, יתרמו לראש ממשלה עשיר למימון משפטו?
"אף אחד לא כפה על אנשים לתרום".

מדובר בראש ממשלה עשיר מאד.
"כשנפתח הקמפיין הזה קיוויתי שהסכום הזה יגיע אבל ממיליוני אנשים, חמישה ועשרה שקלים כל אחד, ככה שזה לא פוגע בכיס של אנשים אלא מהווה אמירה ציבורית שנעשה לו עוול. הסיפור של המשפט של ביבי היה עניין ציבורי בעיניי, לא עניין של כסף. אנשים אמרו שנעשה לו עוול. ביבי הוא עשיר, אבל יש אנשים שרוצים לתרום לו ואני לא יכול להכריח אנשים שלא לתרום".

מבחינתו של פואה אגב, החוק החזירי שמאפשר לראש הממשלה לקבל תרומות למימון משפטו, שעבר השבוע בקריאה טרומית, הוא כבר עובדה מוגמרת: "החשבון לא מוקפא. הכספים שמורים אצל עמותת מוסרי עד לקבלת אישור להעבירם לראש הממשלה".

אני לא מגנה – אני רוצה לפטר

בכל הקשור לגליק עצמו, יעדי הפעולה שלו משתנים ומתרבים – אבל השיטות דומות, פרימיטיביות, ולעיתים יעילות באופן מעורר השתאות. את פעילותו הוא ממתג תחת "חופש הביטוי", למרות שחלקן הלא מבוטל נראה כמו סתימת פיות לכל דבר.

מנהל משכן האמנים בהרצליה רן קסמי אילן מספר כיצד פנה אליו גליק בנופת צופים בבקשת חברות בפייסבוק, עם מסר של הידברות ופתיחות. "אשמח שתאשר אותי אם אתה מאמין בחופש הביטוי", כתב לו בווטסאפ.

משכן האמנים בהרצליה רן קסמי אילן מספר כיצד פנה אליו גליק בנופת צופים בבקשת חברות בפייסבוק, עם מסר של הידברות. "אשמח שתאשר אותי אם אתה מאמין בחופש הביטוי", כתב לו בווטסאפ

"מהר מאד הבנתי שזאת דרך לאסוף מודיעין על פעילויות שלנו כדי לפעול נגדן", אומר קסמי אילן, "ואכן מאותו רגע הוא לא הפסיק להפציץ אותי בהתכתבויות על כל שטות".

דברי הנימוסין הפכו מהר מאד להטרלות בקצב הרומבה, כשגליק מנסה לשדל את קסמי אילן להצטרף אליו בקריאות לפגיעה במשלח ידם של אנשי תרבות. "מה עם פיטורי יאיר גרבוז?", כתב לו גליק בעקבות התבטאות "מנשקי הקמעות" המפורסמת.

קסמי אילן: "לפטר אותו מאיפה? הוא פנסיונר".

גליק: "הוא אחראי סל תרבות ארצי! קובע מה נכנס ומה יוצא".

קסמי אילן: "הוא לא אחראי סל תרבות…שמאי, אתה מנסה לחנך אותי?"

גליק: "הוא יושב ראש הוועדה. כתוב בויקיפדיה. צר לי שלא מעיפים אדם כמוהו ממקום רגיש".

גליק המשיך לשלוח לינקים מוויקיפדיה ולנזוף בקסמי אילן כאילו הוא עובד שלו. "לא הבנתי, הם לא חולשים על תקציב של מיליונים? וצר לי שלא נשמעה ממך הקריאה לפטרו".

קסמי אילן: "אז אתה כן מנסה לחנך אותי. אין לי שום צורך לגנות את גרבוז כי זה רק ייתן יותר דלק לאמירות האומללות שלו. אמירות שמייצגות דור מסוים וצבע מסוים. צר לי שאני מצער אותך".

גליק (ממשיך לשלוח לינקים): "אני לא מגנה אני רוצה לפטר. שים לב מה הוא אומר כאן".

קסמי אילן: "אז תפטר. אני לא הבוס שלו".

גליק: "חחח. תשתף קריאה וביחד נפרסם והוא יפוטר. אבל אתה לא תשתף. ולמה? כי הוא שמאלני משלכם. כמו שלא אמרת מילה על יצחק לאור. כי הוא שמאלני. ויהושע סובול…"

קסמי אילן: "יאיר גרבוז, יהושע סובול ואני לא באים מאותו בית גידול. תפסיק עם ההכללות שמאי…אל תנסה לעשות לי ניתוח פסיכולוגי בגרוש".

אחרי כמה סיבובים כאלה התייאש קסמי אילן וביטל את החברות עם גליק. אבל חתול גמיש כמו גליק לא נעלב והמשיך לשלוח בקשות חברות.

שיטת המצליח של הפצצת הרשויות במכתבים חזרה על עצמה בעשרות מקרים. עם הזמן הוא מקבל ביטחון מועצם ביכולותיו. לקראת ההקרנה בפרדס חנה של הסרט "H2: מעבדת השליטה" שעוסק ביישוב היהודי בחברון, גליק "הלשין" לראשת המועצה הגר פרי-יגור, אשר נבהלה וביטלה את האירוע. האמנים שילמו את המחיר בלי דיון סביר או אפילו בדיקה של עובדות בסיסיות.

התהליך היה פשוט באופן מעליב. נועם שיזף, יוצר הסרט, פירסם את קיומה של ההקרנה בטוויטר. גליק הבחין במודעה והגיב בשתי מילים בלבד, כמו קומיסר פרוסי יעיל: "מטפל. יבוטל". מעטים התייחסו למודעה, מעטים עוד יותר להבטחה של גליק (בסך הכל שני לייקים בטוויטר) – אבל מכאן הכל התקדם מהר מאוד.

נועם שיזף, יוצר הסרט, פירסם את קיומה של ההקרנה בטוויטר. גליק הבחין במודעה והגיב בשתי מילים בלבד, כמו קומיסר פרוסי יעיל: "מטפל. יבוטל"

"להבנתי גליק נתפס לכך שהזכרתי את המילים 'כיבוש ודיון פוליטי'", אומר שיזף. "את הסרט הוא בוודאות לא ראה, מעטים ראו אותו בשלב הזה. אחרי שמארח ההקרנה התווכח עם המועצה, גליק עשה חיפוש באינטרנט ומצא טור שבו כתבתי שאני חושב שחרם הוא דרך לגיטימית לסיים את הכיבוש, ועוד טור שבו כתבתי על הפעם שבה סירבתי לשרת בשטחים ב-2002.

"מאז הוא כותב שאני פעיל BDS וסרבן שירות. שני הדברים לא נכונים. אחר כך הוא כתב שפנו אליו תושבי פרדס חנה לגבי ההקרנה. זה קשקוש גמור, כמעט אף אחד לא ידע על ההקרנה עד שהוא הצליח לבטל אותה. אבל בשורה התחתונה הוא השיג את מטרתו".

הסרט ויוצריו אמנם קיבלו בדרך תשומת לב ויחסי ציבור חינמיים, אבל הרדיפה אחריהם לא נעצרה בפרדס חנה. "התיאבון שלו התעורר והוא התלבש עלינו ולא הירפה", מספר שיזף. "כשמסעדה פרטית בחרה לארח אותנו, הוא קרא לתומכיו להיכנס לעמוד שלה ולהוריד לה את הדירוג, בלי קשר לאיכות האוכל או השירות ובלי לבקר בה אפילו.

"הוא ניסה לבטל את ההקרנה בחולון, גם שלנו וגם של הסרט 'שני ילדים ביום'. בפוסט שלהם הוא פרסם את הטלפון של ראש המועצה. זה לא הלך לו, הסינמטק שם לא התקפל, אז משם הוא עבר לניסיון לבטל את ההקרנה שלנו בסינמטק בירושלים.

"הוא הולך על הסינמטקים כי ככה הוא מצליח להפעיל לחץ פוליטי על ראשי הערים. גם במקרה הזה הוא פרסם לינק ישיר לווטסאפ הפרטי של ראש עיריית ירושלים. בכל מצב כזה הוא שולח הודעה לעיתונות, שלרוב מתעלמים ממנה, למעט ערוץ 14 ואתרי ימין קיקיוניים, אבל אם הוא מצליח – כמו במקרה של פרדס חנה או כשאחד השרים מתחבר אליו – אז מצטטים אותו גם בתקשורת המיינסטרים. הפוליטיקאים נענים לו מתוך חולשה ובורות".

"בכל מצב כזה הוא שולח הודעה לעיתונות, שלרוב מתעלמים ממנה, למעט ערוץ 14 ואתרי ימין קיקיוניים – אבל אם הוא מצליח, אז מצטטים אותו גם בתקשורת המיינסטרים. הפוליטיקאים נענים לו מתוך חולשה ובורות"

גם סביב הקרנה תמימה בסינמטק בהרצליה הצליח גליק לבדו לתרגם את האוויר החם שהוא נושף לנחשול. במקרה זה דווקא התקיימה הקרנת הסרט "שני ילדים ביום", על מעצרם של שני ילדים בשטחים, אך המכתבים ששלח לעירייה ולמשרד התרבות הניעו טורבינה פוליטית:

שר התרבות מיקי זוהר התקשר לראש העירייה משה פדלון, וזה לטענת גליק (שגם קיבלה ביטוי בעיתונות) "נזף" במנהלת הסינמטק גיתית וינר. להפגנה שאירגן הגיע רק קומץ זעיר של אנשים, אבל לא כל יום שר תרבות מתעסק בתלונות של פעיל חסר חשיבות.

"לא שמעתי עליו קודם לכן בכלל", אומרת וינר שמכחישה שקיבלה נזיפה וטוענת שכל תיאוריו של גליק "הם גיבוב של שקרים".

כל מקום שירדפו את חיילי צה"ל
נהיה שם להגן עליהם.
נקודה.
" מי שאוהב את חיילי צה"ל לא מוציא סרטים נגדם" pic.twitter.com/Y1DqhH6Sfr

— שי (@shamaiglick) January 16, 2023

"אלה אנשי תרבות שבאים לעשות את העבודה שלהם, ולא רגילים לזירה האלימה הזאת, ופתאום נכנסים בהם במאה קמ"ש ברשתות החברתיות", מסביר קסמי אילן. "גליק מעורר את הציבור ואת אישי הציבור נגדם ואז הם מקבלים איומים מאד קשים על חייהם. וכשבאים אליו בטענות שהוא מסית או מלבה שנאה, הוא מיתמם ואומר 'אני בסך הכל פועל במסגרת חופש הביטוי'. מדובר במגאפון פסיכי שמכה לכל עבר בלי אבחנה".

כשגליק עצמו נשאל איך הצהרותיו על תמיכה בחופש הביטוי מסתדרות עם הפגיעה בהקרנת סרטים שמפריעים לך, הוא משיב: "קודם כל מדובר רק על אירועים במימון ציבורי. דבר שני, הסרטים לא מפריעים לי אלא אם הם פוגעים בצה"ל. הנושא הוא לא פוליטי. נניח שייצא סרט שישראל צריכה לחזור לגבולות 67', אז אין לי שום בעיה איתו.

"קודם כל מדובר רק על אירועים במימון ציבורי. דבר שני, הסרטים לא מפריעים לי אלא אם הם פוגעים בצה"ל. הנושא הוא לא פוליטי. נניח שייצא סרט שישראל צריכה לחזור לגבולות 67', אז אין לי שום בעיה איתו"

"הוויכוח הוא לא על העמדות שלי, אלא סרטים שפוגעים בחיילי צה"ל. הסרט על חברון, לדוגמה. הוא בתמיכת BDS. אתה מבין שיש בו פגיעה בצה"ל".

שיזף מסר בתגובה לטענות גליק: "אין כמובן שום קשר בין הסרט לתנועת ה-BDS. להפך, מי שתמך בסרט הוא מדינת ישראל. והסרט בהחלט מראה פיגועים נגד יהודים – את תרפ"ט ואת הפיגוע בבית הדסה ואת שלהבת פס, בליווי קטעי ארכיון וראיונות. ברור לגמרי שהוא לא צפה אפילו בסרט".

יצא לך לראות את הסרטים "שני ילדים ביום" ו"מעבדת השליטה" שהפגנת נגדם?
"ראיתי. אני כמעט תמיד רואה לפני שאני מבקר משהו. אגב, הרבה פעמים אנשים פונים אליי עם תלונה על סרט או הצגה ואני אומר שאין בעיה איתם. למשל, הייתה הצגה בפסטיבל עכו שמדברת על נסיגה לגבולות 67', ואמרתי לאנשים שאין איתה בעיה.

"אבל הסרט על חברון הוא שקרי. אני עצמי ירו עליי בחברון. היו בחברון מאות פיגועים ואנשים שמתו, וזה לא מוזכר בסרט. דוד שלי נפצע בחברון, יש לי שני דודים שהשתתפו בקרב בחברון. כל הסרט הוצא מהקשרו. לא רק שמציגים צד אחד, פשוט לא מציגים את התמונה".

אנשי תרבות מאשימים אותך בהשתקה, בצנזורה וברדיפה. למשל הבאת לסגירתה של גלריה ברבור שאירחה תערוכות נגד הכיבוש ואירועים של שוברים שתיקה. הפעלת את שרת התרבות מירי רגב מול ראש העיר ניר ברקת והתוצאה לא איחרה לבוא. זאת פגיעה קלאסית בחופש הביטוי וחופש היצירה כשהיא מרגיזה אותך.
"גלריית ברבור זה מקרה קלאסי שנחשפתי אליו לפני חמש-שש שנים. לאט לאט הבנתי שרוב מוחלט מהפעילות שלה היא אנטי ישראלית מובהקת. כמו שוברים שתיקה ו-BDS. שבעה אירועים של 'דרכנו' שמנסה להפיל את הממשלה, תערוכה של מחבלים שרצחו יהודים. כל אלה בהפרש זמן קצר. הגלריה נסגרה בשעה טובה, הנכס חזר לשכונה. היא נפתחה שנתיים אחרי והיום היא לא עוסקת בפעילות אנטי ישראלית".

"גלריית ברבור זה מקרה קלאסי שנחשפתי אליו לפני חמש-שש שנים. לאט לאט הבנתי שרוב הפעילות שלה היא אנטי ישראלית מובהקת. כמו שוברים שתיקה ו-BDS"

גליק לא מדייק, בלשון המעטה. גלריה ברבור אמנם פונתה בסופו של דבר בהחלטה של בית המשפט, אבל מנימוקים של בעלות העירייה על הקרקע, שביקשה להקים במקום גן ילדים. הגלריה אכן אירחה אירועים פוליטיים משמאל, אבל בשום שלב לא "אירועי BDS" – ופניות לבית המשפט לביטול האירועים לא צלחו.

בבית המשפט העליון התקבלה בסופו של דבר באופן חלקי הטענה כי העירייה פגעה בגלריה גם ממניעים פוליטיים. התיק חזר למחוזי, הגלריה נסגרה, ונפתחה במשכנה החדש ב-2020.

מה עם הפגיעה שלך בפרנסה של אנשים?
"פרנסה של אנשים זה הדבר הכי קדוש בעיניי. ברוך השם אני לא פוגע בפרנסה ולהיפך אני דווקא נותן להם פרנסה גדולה יותר. הרי על הסרט 'מעבדת שליטה' אף אחד לא שמע עליו לפני שהתעסקתי איתו, החודש הוא מספר אחת בהוט, הגיע לפסטיבלים בכל העולם וכבר זכה בפסטיבל".

אז עשית לו שירות טוב?
"כן. גם גלריית ברבור, מי שמע עליה לפניי? קח את הסרט 'שני ילדים ביום', הוא עשה שלושים הקרנות מאז שהתחלתי לדבר עליו. לפני שנה יצא סרט דומה על שני ילדים פלסטינים, לא יצאתי נגד הסרט ואף אחד לא מכיר אותו".

"גלריית ברבור, מי שמע עליה לפניי? קח את הסרט 'שני ילדים ביום', הוא עשה שלושים הקרנות מאז שהתחלתי לדבר עליו. לפני שנה יצא סרט דומה על שני ילדים פלסטינים, לא יצאתי נגד הסרט ואף אחד לא מכיר אותו"

אז מה אתה טוען – שיוצרים ממש רוצים שתטנף על היצירה שלהם ותתלונן עליה?
"אני צוחק, אבל אני לא פוגע לאף אחד בפרנסה. יש פה מאבק על הנרטיב. אני שואל את עצמי האם הדברים האלה טובים או רעים? והתשובה: הם רעים. היצירות האלה רעות, שקריות. צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם. זה הנרטיב, ואני חושב שרוב העם מסכים".

קראת לפיטוריו של הרופא אחמד מחאג'נה בהדסה, בלי שבוצעה בדיקה. התברר שהסיפור שקרי ואתה רכבת עליו. כמעט גרמת לאובדן פרנסה של אדם חף מפשע, ששמו הטוב נהרס בפומבי.
"היה סיפור שהתפרסם בכל האתרים על הרופא הערבי. אני, אחרי הפרסומים האלה שפורסמו מעל כל במה, לקחתי את הסיפור והתקדמתי איתו הלאה; אמרתי שצריך לפטר את הרופא הזה. זה מאוד לגיטימי, ארגונים רואים כתבות ופונים. ככה זה עובד.

"אחרי שהבנתי שהסיפור לא נכון, הייתי היחיד בישראל לדעתי שהלך מיוזמתו, בירר את הנתונים והתנצל. מעל ומעבר התנצלתי, גם כאשר אתרי החדשות שפירסמו את הטעות לא התנצלו".

זה נכון שהתנצלת, ונכון שחלק מהעיתונאים התנהלו באופן מחפיר. אבל גם אתה גם דרשת שהרופא יתנצל. על מה בדיוק?
"תשאל את הדסה, לא אותי. אני לא פיטרתי אותו. אני מראה עד כמה אני האדם הכי מוסרי בעולם".

"בצלמו" חוזרים בהם מההאשמות נגד רופא הדסה דר' אחמד מג'אדלה. חייב לציין ששמאי גליק, יו"ר הארגון, מפגין כאן יושרה וענייניות. מעניין מתי הנהלת "הדסה" תרד מהעץ המטופש עליו טיפסה. pic.twitter.com/v4EhD0mxH0

— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) December 4, 2022

ואז, כשעיתונאים ביקרו אותך על הפשלה הזאת – איימת עליהם בתביעות.
"נכון. כל מי שפרסם שאני המצאתי את הסיפור הזה איימתי עליו בתביעה. יש הבדל בין להמציא סיפור לבין לפרסם אותו".

אולי לא המצאת את השקר, אבל רכבת עליו חזק.
"אבל אני התנצלתי. מגיעה לו התנצלות. זה מראה כמה אני מוסרי, כמה אני צדיק וחכם. ארגון 'בצלמו' מציב רף חדש של ארגון שיודע לחזור בו מטעויות".

אם רוב העם מסכים איתך – למה לא באים אנשים להפגנות שלך? מדובר באירועים פאטתיים כמעט, עם שלושה-ארבעה אנשים שמחזיקים שלט.
"קשה מאוד לארגן הפגנות. כל פעולה שאני עושה תלויה רק בי: אני פונה לגוף מסוים, אני מגיש עתירה. הפגנה תלויה באנשים אחרים ולכן כמעט לא עשינו. כשאני עושה הפגנה זה אומר שהפסדתי. היעד שלי הוא לבטל את האירועים האלה, לא להפגין נגדם".

"קשה מאוד לארגן הפגנות. כל פעולה שאני עושה תלויה רק בי: אני פונה לגוף מסוים, אני מגיש עתירה. הפגנה תלויה באנשים אחרים ולכן כמעט לא עשינו. כשאני עושה הפגנה זה אומר שהפסדתי"

"בבית המשפט גליק כמעט תמיד כושל"

פעילות אחרת שבה גליק היה מעורב, תוך הפצת שקרים, ואשר הביאה לתוצאות מזיקות למארגנים הייתה סביב המפגשים החינוכיים של פורום המשפחות השכולות, שאושרו על ידי משרד החינוך.

במכתב ששלח לכל חברי המועצה בכפר סבא, לקראת מפגש עם הפורום בבית הספר "גלילי" שבעיר, כינה את חברי הפורום "משפחות מחבלים שרצחו יהודים, גוף קיקיוני, שוטף מוח שטוען שחיילי צה"ל רוצחים ופושעי מלחמה". גם שני פוליטיקאים היו בין הנמענים: השר לבטחון לאומי איתמר בן-גביר וח"כ אלמוג כהן. שניהם פעילים ותיקים בפעילות נגד מפגשי הפורום.

בפועל, פורום המשפחות השכולות מזמין למפגשי החינוך בני משפחות של קורבנות תמימים משני הצדדים. אף אחד מהאורחים הפלסטינים במפגשים אינו מחבל או בן משפחה של מחבל, והפורום אינו טוען שחיילי צה"ל רוצחים ופושעי מלחמה.

במהלך ההתכתבות עם חבר מועצה ממרצ אשר טען כי גליק מפיץ דברי שקר, הגיב גליק: "אתה לא יודע מה זה חופש הביטוי. חופש הביטוי זה ודאי כולל גם לשקר. לא שאני משקר. אבל חופש הביטוי זה כולל גם לשקר".

במהלך ההתכתבות עם חבר מועצה ממרצ אשר טען כי גליק מפיץ דברי שקר, הגיב גליק: "אתה לא יודע מה זה חופש הביטוי. חופש הביטוי זה ודאי כולל גם לשקר. לא שאני משקר. אבל חופש הביטוי זה כולל גם לשקר"

מנהלת בית הספר נבהלה וביטלה את המפגש – בתחילה עם הבטחה לקבוע מועד חדש (מה שלא קרה). בתגובה אירגנו חברי סיעת מרצ בעיר מפגש פומבי בחסות העירייה, שאישרה את האירוע ואף קבעה לו תאריך. אך גם מפגש זה בוטל במחטף של הרגע האחרון, כשראש העיר ומנכ"ל העירייה נבהלו מתגובת הציבור אחרי גל הפיגועים בחודש שעבר. גליק טוען בגאווה שגם הביטול הזה הוא מעשה ידיו.

"הנושא הוא המאבק בין טוב לרע", הוא מצהיר. "לכאורה זה ארגון מעולה שרוצה שלום. אבל קראתי אצלם טקסט שטוען שהמתנחלים הם האיום הכי גדול. ככה לא נראה ארגון שרוצה שלום. 99% מהפוסטים שלהם הם על יציאה מהשטחים. זה לא שלום".

על אף השימוש התכוף במילים גבוהות כמו "חופש דיבור" ו"זכויות אדם", מרבה גליק לאיים בתביעות נגד מי שמבקר אותו בחריפות, ולא אחת גם מממש את האיום. הצלחותיו בבית המשפט אינן מרשימת, בלשון המעטה.

כאשר תבע את ארגון "שוברים שתיקה" שכינה אותו "טרול שקרן" התרחשה בבית המשפט אפיזודה משעשעת, כאשר השופט עצמו ביצע חיפוש וגילה כי אחת התוצאות הראשונות תחת שמו של גליק בחיפוש בגוגל מעלה שהוא מעיד על עצמו כי הוא "סוג של טרוריסט" ברשת. כלומר טרול לכל דבר. בלחץ השופט, ותחת איום כי ישית עליו הוצאות גבוהות, מחק גליק את התביעה נגד הארגון.

"ההצלחה של גליק היא ההוכחה הטרגית עד כמה המחנה שאותו הוא מטרגט חלש, כי מדובר באדם שהפעילות שלו היא פעילות חסרת מעוף, חסרת עומק", אומר עו"ד מיכאל ספרד אשר ייצג כמה גורמים שגליק תבע בתביעות השתקה, בהם "שוברים שתיקה". "הפעילות המשפטית שלו עלובה ברמה מביכה עד כדי כך שהוא מעורר אצלי אמפתיה, כי הוא נעבעך מוחלט.

"ההצלחה של גליק היא ההוכחה הטרגית עד כמה המחנה שאותו הוא מטרגט חלש, כי מדובר באדם שהפעילות שלו היא פעילות חסרת מעוף, חסרת עומק, עד כדי כך שהוא מעורר אצלי אמפתיה, כי הוא נעבעך מוחלט"

"ברגע שהוא מגיע לבית משפט, ברגע שזה מגיע לשלב העובדות, הוא כושל מייד. בכל שצומת שנתקלתי בו בבית משפט זה הסתיים בפארסה מוחלטת ובהפסד שלו.

"הסיבה שהוא מצליח להטריל את המערכת היא שבמשטרים כמו שלנו שעוברים תהליך של פשיזציה, גורמים כמוהו שבסך הכל לא מגיעים ממרכז הבמה אבל מסייעים למנהיגות לפגוע ולהשתיק את מבקריהם, הופכים לאידיוטים שימושיים של השלטון".

תביעתו של גליק נגד פרופ' ענת מטר מאוניברסיטת תל אביב, שגם היא יוצגה על ידי ספרד, נגמרה במפח נפש גדול אפילו יותר מבחינתו. מטר כתבה פוסט ובו כיתה את גליק "ארכי פשיסט", על רקע פעילותו לשלול תקציבים מהתיאטרון היהודי-ערבי ביפו.

בעקבות פשרה בין הצדדים נאלץ גליק להודות כי "הבנתי שתביעות כאלה לא צריך להגיש" ואילו מטר "נאלצה" לפרסם פוסט נרחב שבו הסבירה מדוע לדעתה גליק אכן ארכי פשיסט. וכך כתבה:

"כדאי להזכיר את מקומה המרכזי של ההלשנה במשטר פשיסטי, או בעל תווים פשיסטיים ניכרים…מחזהו של ברכט, 'המלשין' הוא אולי הביטוי החזק והמתומצת ביותר לאימת ההלשנה: התגייסותו של האזרח מן השורה לשמש זרוע של המשטר ולהודיע על כל מופע של חריגה מהתכתתיב הלאומי-קונסנזואלי…לפיכך, ובהתאם לפעילותו של שי גליק וגישתו למוסדות, ארגונים ואנשים שמביעים עמדות החורגות כאמור מתכתיבי השלטון, תיאורו כפשיסט היה להבנתי המקצועית ולדעתי מדויק".

גליק, אגב, ממשיך לשכנע את עצמו שהשיג את מטרותיו בתביעה הזאת, למרות שמטר לא שילמה לו אגורה, ולמרות שבית המשפט העניק לה גושפנקא רשמית לכנותו "פשיסט": "היא הפסידה מזה עשרות אלפי שקלים כי נאלצה לשכור עורכי דין. אני ניצחתי בתביעה הזו כי בעצם מה שבית המשפט קבע זה שהיא לא קראה פשיסט במובן משפטי, אלא סתם בתור סיסמה. לא רציתי להרויח כסף, זה לא היה היעד שלי".

היו לך עוד תביעות השתקה. ברובן נכשלת. זאת הדרך שלך להשתיק ביקורת נגדך?
"היו לי עוד תביעות ואנשים נזהרים. מי שמשמיץ אותי ומשקר חוטף תביעה. אנחנו מאוד מאוד דואגים לשם שלנו. אני חושב שאנשים צריכים לכבד אחד את השני, לכן אני מתייחס לגופו של מעשה ולא לגופו של אדם. אני לא סותם פיות, אבל אני קובע כללים".

"היו לי עוד תביעות ואנשים נזהרים. מי שמשמיץ אותי ומשקר חוטף תביעה. אנחנו מאוד מאוד דואגים לשם שלנו. אני חושב שאנשים צריכים לכבד אחד את השני, לכן אני מתייחס לגופו של מעשה ולא לגופו של אדם"

אתה טרול.
"טרול רק מנסה לעשות רעש. אני מביא קבלות. אני היחיד שהביא את עניין זכויות האדם למחנה הימין".

זכויות אדם רק כשהן מתיישבות עם הדעות שלך.
"ברור. מה זאת אומרת? גם 'בצלם' זה ככה. הם מייצגים זכויות אדם רק למחבלים".

למרות התוצאות המביכות לעיתים בבית המשפט, והקהל הדליל בהפגנות – אין לזלזל באפקט המצטבר של פעולות ההלשנה של גליק: בעשרות מקרים הן זורעות פחד בקרב פקידי ציבור, חרדה ותבהלה בקרב פעילי תרבות שאינם מורגלים ברדיפה פוליטית שיטתית, ותהליך מתגלגל שבסיומו אירועים רבים מתבטלים כמעט מכוח האנרציה, בנימוקים מסולפים, מפחדנות או מעייפות החומר.

גליק היה מעורב גם בהפעלת לחצים מאסיביים למניעת מינויה של עו"ד לאה צמל לראשות הוועדה לבתי הדין הצבאיים במחוז ירושלים. הלחצים עבדו, והמינוי הוקפא. על צמל, שמרבה לייצג חשודים בטרור, הוכן גם סרט תיעודי.

גליק היה מעורב גם בהפעלת לחצים מאסיביים למניעת מינויה של עו"ד לאה צמל לראשות הוועדה לבתי הדין הצבאיים במחוז ירושלים. הלחצים עבדו, והמינוי הוקפא

כשזה עמד להיות מוקרן במעלות-תרשיחא במסגרת פסטיבל "דוקאביב", גליק נעמד  על הרגליים האחוריות. גם הפעם הלחצים עבדו, ראש העיר התכתב עם שרת התרבות מירי רגב, והריטואל הקבוע של "גליק מלשין – הפוליטיקאים מתייצבים לימינו" התרחש.

צמל מספרת שגליק פנה אליה גם בפרטי, ולא ממש בכללי הנימוס בהם הוא מתגאה תמיד. "אחרי שהיה ראיון איתי ב'הארץ' הוא שלח לי הודעה: 'שלום, את חושבת שאוהבים אותך? אז לא. מאחלים שתתחתני עם אחמד יאסין. זה מה שמגיע לך'. הגבתי לו שזה לא הוגן, כי יאסין היה נכה ועלה לשמיים'. כנראה שזה הצחיק אותו כי מאז לא שמעתי ממנו".

גליק מכחיש. "יש לי סרטון עם לאה צמל שבו אני מחייך איתה. נלחמתי חזק בסרט שלה אבל אין לי שום דבר אישית נגדה".

לא שלחת לה אז הודעה עם "ברכה מיאסין"?
"ממש לא, מעולם לא. לא היה ולא נברא".

ההורים שלך תומכים בך?
"כן ולא. ההורים שלי לא מסכימים עם כל דבר שאני עושה. גם אני לא מסכים עם כל הפעילות שאני עושה. החיים מורכבים. החוכמה בחיים היא למצוא את הדברים שמסכימים עליהם. זה גם מה שאהבתי בממשלה הקודמת, המוטו שלה היה 'בוא נמצא את הדברים שמסכימים'".

על מה אתה מסכים עם ארגוני השמאל שאתה מרבה להשמיץ?
"רוב אנשי השמאל הציונים באים מכוונות טובות. כמעט כולם רוצים לעשות טוב בעולם. הם טועים, אבל הם באים מכוונות טובות. והם לא בוגדים, רובם ככולם. לכן הגשתי תלונה נגד השלט 'שמאלנים בוגדים'. המשטרה אמרה שזה חלק מחופש הביטוי'".

"רוב אנשי השמאל הציונים באים מכוונות טובות. כמעט כולם רוצים לעשות טוב בעולם. הם טועים, אבל הם באים מכוונות טובות. והם לא בוגדים, רובם ככולם. לכן הגשתי תלונה נגד השלט 'שמאלנים בוגדים'"

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?
"או שהארגון יפרוש כנפיים, או שאעזוב אותו ואחזור להייטק. אבל אני מקווה שאמנף את בצלמו לארגון בינלאומי עם עם כל המשמעויות. 'אמנסטי' של 'בצלמו', זה המקום שבו אני רוצה להיות".

תגובות

לפני פרסום כתבה זו, זמן ישראל ניסה לקבל מיו"ר "בצלמו" יהודה פואה וממנכ"ל "בצלמו" שי גליק תשובות רשמיות לחלק מהשאלות הנוגעות לפעילות עמותת "מוסרי", אך על רובן הם בחרו שלא לענות או להתחמק ממענה.

באשר לשאלה "מדוע לא מקפידה 'בצלמו' להזכיר בפרסומיה את 'מוסרי'", השיב פואה: "בצלמו ומוסרי פועלים על פי כל דין".

אותה תשובה בדיוק חזרה על עצמה בהעתק-הדבק גם לגבי השאלה "מי אוסף כספים עבור נתניהו – מוסרי או בצלמו?"; "האם הועד המנהל של מוסרי מפקח על בצלמו ובאיזה אופן?"; ו"האם קיימת ברשותכם חוות דעת חשבונאית המאפשרת שלא לגלות בסעיפים נפרדים מהי הפעילות של בצלמו לעומת הפעילויות האחרות של מוסרי".