אישיות
מיכאל ספרד

המלשין של הימין

תחקיר שי (שמאי) גליק מרים דגלים של חופש ביטוי וזכויות אדם, אך בפועל הוא רודף באובססיביות אחר יוצרים, ארגונים ואזרחים ומרבה להגיש תביעות השתקה ● הוא מציג את עצמו כמנכ"ל "בצלמו", ארגון המסתתר מאחורי עמותת "מוסרי" - האוספת כספים עבור מאחזים לא-חוקיים וגם עבור נתניהו ● מעמדו ומשכורתו של גליק כלל אינם מדווחים במסמכי העמותה ● יו"ר "בצלמו": "אנו פועלים על פי כל דין" ● גליק: "אני עוסק במלחמה על התודעה"

עוד 6,341 מילים ו-4 תגובות

בלב בנימין, על רקע נוף יפהפה, עומד נעול ודומם מתקן טיהור השפכים שהיה אמור לטפל בביוב של ההתנחלות עפרה והכפרים הפלסטיניים הסמוכים ● אחרי יותר מעשור של התכתשויות משפטיות וסחבת בירוקרטית, סוף סוף יוצא מכרז להפעלת מתקן הטיהור ● אבל גם אם אחד המפגעים הקשים בשטחים ייפסק, הוא עדיין ישמש סמל לנזק הסביבתי העצום שנגרם מהסכסוך בין העמים

עוד 1,288 מילים

פאטו בנסודה, התובעת מהאג שדורשת לחקור את הנעשה בשטחים, שימשה בעבר כפרקליטה במשטר הדיקטטורי בגמביה ● היא לא מכחישה זאת, אך גם מסרבת לדבר על הפרק הזה בחייה ● כעת, פוליטיקאים ועיתונאים ישראלים מנסים להשתמש בעובדה הזו כדי לפגוע בה ● האם הם יצליחו? ● פרשנות

עוד 1,425 מילים

העו"ד המתמחה בדין הבינלאומי, אומר שפסקת ההתגברות עלולה להפוך את ישראל ל"רודנות של ממש" ● פרופ' קנטורוביץ', פורום קוהלת: "אין קשר בין הגבלת בג"ץ לחסינות מהעמדה לדין בחו"ל - זה טיעון מאפיונרי" ● אל"מ במיל' פנינה שרביט-ברוך: "ההתגברות המורחבת היא צעד מרחיק לכת"

"האפשרות שהחוק ימנע מבג"ץ לפסול החלטות של שרים, זה כבר עולם אחר. זה מאפיין שבלעדיו אי אפשר אפילו לטעון לדמוקרטיה", כך אומר "לזמן ישראל" עו"ד מיכאל ספרד, מומחה לזכויות אדם ודין בינלאומי. ספרד מתייחס לפרסומים מאתמול, שלפיהם הממשלה תנסה לחוקק פסקת התגברות, שתמנע מבג"ץ את האפשרות להתערב בהחלטות הרשות המבצעת. זאת, בנוסף להתגברות שעליה דובר עד כה, לפיה הכנסת תוכל לחוקק חוקים שנפסלו בבג"צ.

"אי אפשר לטעון למדינת שלטון חוק, כי אם אין את זה, זה אומר שהשרים והפקידים יכולים לפעול בניגוד לחוק ואין מי שיפסול אותם", הוא מוסיף.

שאלה: באיזו מידה יוזמות החקיקה החדשות, עשויות להסיר את השכפ"צ המשפטי של חיילי צה"ל ובכירי הממשל?

עו"ד ספרד: "באופן מאוד צר, המשפט הפלילי הבינלאומי, מבטא את עקרון המשלימות, שלפיו לא יחקרו ולא יעמידו לדין בטריבונלים בינלאומיים, אם המדינה שבה בוצע לפי החשד הפשע, מסוגלת לחקור ובפועל גם להעמיד לדין במוסדות אכיפת חוק שהם עצמאיים ומקצועיים ואין לחשוד בהם כפארסה. אם וכאשר יוזמות החקיקה האלה ישתכללו לחוק ולא תהיה לבג"ץ את הסמכות לבצע ביקורת שיפוטית על החלטות של הפרקליטות, אז הטענה של ישראל בעולם, שיש לנו מערכת שמסוגלת באופן עצמאי ומקצועי לבחון את הדברים, תאבד באופן משמעותי מתוקפה והדבר הזה יחזק את הדרישה שטריבונלים ומוסדות בינלאומיים יבצעו חקירות והעמדות לדין."

לתת סעד לפלסטינים היה אחד מנקודות ההסברה כי גדולות של ישראל מאז ומעולם: שאמנם הכיבוש לא דמוקרטי, אבל הוא נאור

שאלה: כל זה על אף שיש מוסדות אכיפה כמו הפרקליטות והתביעה צבאית?

עו"ד ספרד: "הפרקליטות והתביעה הצבאית הם מוסדות שיש בהם פגם חמור של עצמאות, הם לא נתפסים כגופים עצמאיים שחוקרים את עצמם, ולא יכולים לחקור מפקדים בכירים. המשטרה הצבאית לא יכולה לחקור את הרמטכ"ל, זה לא עניין של חוק אבל זו מערכת היררכית, כמו שטראמפ אמר, 'אני יכול לתת חנינה לעצמי'. הרמטכ"ל יכול לתת פקודות לכולם, אבל ישראל תמיד אומרת שמעל הרמטכ"ל והפרקליטות יש את בג"ץ, שהם לא כפופים לרמטכ"ל ולשר הבטחון. ברגע שאתה מוריד את הדבר הזה, זה לא מספיק."

בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות (צילום: הדס פרוש)
בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות. ימשיך לפקח על הממשלה? (צילום: הדס פרוש)

שאלה: מה חדש ביוזמות שדווח עליהן אתמול?

עו"ד ספרד: "התגברות של הכנסת על פסילת חוקים בבג"ץ זה דבר אחד, אבל אם נניח תעבור היוזמה הרחבה שעליה דווח אתמול, של התגברות על פסילת פעולות מנהליות – זה דבר אחר לחלוטין שלא דובר עליו עד אתמול. כמעט בכל מדינות העולם הדמוקרטי בית המשפט יכול לפסול חוקים שמנוגדים לחוקה. פסילה של החלטות של הרשות המבצעת, בין אם זה שר ובין אם זה מפכ"ל ובין אם זה פרקליט של משרד הפנים, היא דבר בסיסי בכל דמוקרטיה".

פרופ' יוג'ין קנטורוביץ': זה טיעון מאפיונרי: אם לא תתן לי מה שאני רוצה, זה בסדר. אבל אתה לא תאהב את החברים שלי בחו"ל

שאלה: מה יהיו ההשלכות ביחס לשליטה הישראלית בגדה המערבית למשל?

עו"ד ספרד: "מה שסביר שיקרה הוא הגבלת כוחו של בית המשפט – כל בתי המשפט – לתת סעד לפלסטינים, וזה היה אחד מנקודות ההסברה כי גדולות של ישראל מאז ומעולם: שאמנם הכיבוש איננו שלטון דמוקרטי אבל הוא נאור מאחר שיש בקרה וביקורת על הפעולות של השליט שהוא הצבא והממשלה. ברגע שמורידים את זה, מכריזים קבל עם ועולם שהשליטה בפלסטינים היא רודנות, לא סתם מדינה לא דמוקרטית אלא רודנות של ממש – יש פה שליט שהוא הצבא ובגלל המבנה החוקתי שלנו זו בעצם הממשלה, והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה."

שאלה: וזה יפעל כבומרנג?

עו"ד ספרד: "ללא ספק נשלם על זה מחיר, אבל קשה לומר מה המחיר עד נובמבר 2020, שבו טראמפ והממשל שלו שולטים בארה"ב ואירופה עסוקה בברקזיט ובמשבר הפליטים. כמובן שהדברים האלה עשויים להשתנות ואז הממשלה לא תעיז לעשות את זה. בעולם של לפני שנתיים שלוש לא העיזו לחוקק את חוק ההסדרה למשל, עד שטראמפ נבחר".

אל"מ במיל' ועו"ד פנינה שרביט-ברוך (צילום: יח"צ)
אל"מ במיל' ועו"ד פנינה שרביט-ברוך (צילום: יח"צ)

לדעתו של ספרד שותפה גם אל"מ במילואים ועו"ד פנינה שרביט-ברוך, ששרתה בעבר במחלקה הבינלאומית בפרקליטות הצבאית. לדבריה, "המקצועיות והעצמאות של בית המשפט בישראל, היא בהחלט אחד הדברים שבודקים כדי לראות אם מדינה יכולה לקיים עקרון משלימות ולבצע חקירות כנות, genuine. אם המערכת השיפוטית במדינה מסוימת היא לגמרי פוליטית, או מושחתת, אז זה מאוד יחליש את העיקרון הזה. מההיבט הזה, כל צעד שיחליש את המעמד של בית המשפט עלול להשפיע."

שרביט ברוך אומרת שהיא מתקשה להתייחס לחקיקה שדווח עליה אתמול, לפיה תימנע מבית המשפט האפשרות לפקח על הממשלה: "אני עדיין לא לגמרי מבינה את הרעיון הזה, שהוא לא רק פסקת התגברות, כי צריך סעיף שמגביל את בית משפט לבחון פעולות של ממשלה. אם באמת ינסו בחקיקה לשלול מבג"צ את היכולת לפקח על הממשלה זה צעד מרחיק לכת. אני מתקשה להאמין שהולכים לכיוון כזה שאפילו משפטנים מהצד הימני של המפה הפוליטית מתנגדים לו. אם כן, זה יחליש את המעמד של בית המשפט."

אין קשר בין הגבלת בג"ץ לחסינות מטריבונל בינ"ל

דעה אחרת מביע ראש תחום המשפט בפורום קוהלת, פרופ' יוג'ין קנטורוביץ', שטוען שאין קשר בין הגבלת התחום שבו בג"צ יכול לעסוק לבין העצמאות של מוסדות האכיפה בישראל: "אף אחד לא יודע מה ההצעה כרגע, לא מדובר על להיפטר מבג"צ, אלא להגביל את היכולת של בגצ להתערב בהחלטות מנהליות."

לדבריו, החששות מוגזמים, ואין מקום לחשוב ש"אם לא ניתן לבג"צ את מקסימום הכוח שהוא שואף אליו, העולם יתנפל עלינו. אין מקום לתת לתפיסה של מוסדות שעוינים אותנו לקבוע את המבנה החוקתי שלנו. מדוע כשבג"צ לא יוכל לקבוע כמה פלסטינים נכנסים מעזה לאירועי יום הזיכרון בישראל, למה זה אומר שבתי המשפט פחות עצמאיים ואפשר להעמיד לדין חיילים בבית דין בינלאומי על פשעי מלחמה?"

קנטורוביץ' טוען עוד, שהטיעונים נגד הגבלת בג"ץ, מאפשרים למוסדות זרים לקבוע את המבנה החוקתי של ישראל: "ממילא גם עכשיו בתי הדין הבינלאומיים בוחנים כל מני חקירות בשלבים מקדמיים, למרות בג"צ. זה נראה לי כמו טיעון מאפיונרי: אם לא תתן לי מה שאני רוצה, זה בסדר. אבל אתה לא תאהב את החברים שלי – בהם אני לא יכול לשלוט. למה שנשנה או שנתפור את המבנה החוקתי שלנו לפי העדפות של שחקנים מחוץ לריבונות הישראלית שממילא אין להם עניין לגיטימי להתערב בענייננו? במובן מסויים הגופים הזרים האלה מקבלים זכות לכתוב את החוקה שלנו."

עוד 912 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

כל הזמן // יום שישי, 29 במרץ 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־175 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

משלחות המוסד והשב"כ יצאו לדוחה וקהיר להמשך המו"מ

בלשכת רה"מ אישרו: משלחות יצאו בימים הקרובים לקטאר ומצרים עם מרחב פעולה להמשך המו״מ ● צה"ל התנקש בחיי סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חזבאללה, עלי עבד אל־חסן נעים ● ברקע הלחימה: צה"ל לא יקיים השנה את מטס חיל האוויר והמשט באילת ביום העצמאות ● דיווח בסוריה על 42 הרוגים, שישה מהם אנשי חזבאללה, בתקיפות בקרבת נמל התעופה בחלב

עוד 25 עדכונים

למקרה שפיספסת

פשטידה אמריקאית

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: יכול להיות שהשתייה המופרזת והתנהגותו המופקרת של טד קנדי, מי שהיה התקווה הליברלית האחרונה של הממסד הדמוקרטי ומוסס את עתידו בכוסית ויסקי עם קרח, היו בכלל סוג של הגנה עצמית

עוד 2,100 מילים

החבר המפוקפק של השגריר שלנו בפולין

האם שגריר ישראל מייצג את מדינת ישראל? האם שגריר ישראל מייצג את העם היהודי? או שמה שגריר ישראל מייצג את עצמו או את הפוליטיקאי שיושב במקרה באותה עת על כורסת שר החוץ?

האם שגריר ישראל במדינה כלשהי בעולם, יכול להזמין או יכול להיות חבר של מישהו, הידוע כמי שאינו אוהב יהודים? אילו היו מספרים לכם שבמדינה כלשהי, במהלך אירועי יום העצמאות למדינת ישראל, יוזמן השגריר כאורח כבוד לצד אישיות בעייתית, אחד כזה שיש לו רקורד מוכח של אנטישמיות, כמו תדיאוש רידזיק, האם הייתם לוקחים חלק באירוע?

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,064 מילים

תגובות אחרונות

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אַבָּא 211

"אבא בוא", השיר החדש, הצנוע ושובר הלב של נונו, מספר על חיינו יותר מאלף נאומים מלאי פאתוס של "אבי האומה"

עוד 892 מילים

עקורים

הגבורה של עמית סוסנה ועליבות ממשלת ישראל

עד רגע זה, ככל הידוע, שום שר בממשלה לא התקשר לעמית סוסנה וביקש סליחה, הודה לה על עמידתה בזוועות השבי והביע את הוקרת ממשלת ישראל לאזרחית שהמחדל נחרט בגופה. בוודאי לא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

צריך להדגיש. ישראל למודת מלחמות ושבי של לוחמים, אבל מעט מאוד נשים נפלו בשבי במהלך מלחמות ישראל. האירוע הידוע מתש"ח הוא נפילת גוש עציון. כ-160 איש נטבחו בידי הלגיון הערבי, ועשרות אזרחים ובהם נשים רבות נפלו בשבי הלגיון. עשרות נשים חששו מאונס כאשר ההמון ניסה לחטוף אותן מידי הלגיון, אך לפי עדויות הלגיון קיבל הוראה מהמלך הירדני לנהוג לפי אמנת ז'נבה ולא לגעת בנשים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 627 מילים

הוועידה שלחה מסר ללפיד שהיא רוצה דמוקרטיה עד הסוף

רק 15 קולות הפרידו בין ההפסד של בן ברק להפיכתו ליו"ר יש עתיד - 15 קולות שהצילו את הכבוד של היו"ר ומייסד המפלגה לפיד ● בפועל, אין הבדל אידאולוגי בן השניים, אבל בן ברק הצליח לשכנע את חברי הוועידה בשיחות אישיות שקיים על כל אחד ואחד כי יעניק להם כוח פוליטי רב, והם קנו את זה בשמחה ● בן ברק לזמן ישראל: "הציבור שלנו רוצה דמוקרטיזציה. התוצאה שהשגתי תביא לשינוי ברוח הזו" ● פרשנות

עוד 690 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו חשב שיעשה קסם. זה לא עבד על בג"ץ והיועמ"שית

ההתנהלות נתניהו סביב חוק הגיוס מלמדת כי חשב שהוא יכול לרבע את המעגל ולגרד עוד זמן מבג"ץ ● אבל נתניהו לא קרא נכון את המפה ● בג"ץ לא טרח לתת ולו גרם של משקל לעמדתו ביחס לעתירות, וגם לא לבקשתו לקבל ארכה של 30 ימים לצורך השלמת חוק חדש ● יחד עם היועמ"שית, בית המשפט שלח מסר ברור: לא תתאפשר כל מניפולציה של המשך אי גיוס החרדים או תשלומי התמיכות ללא הסמכה מפורשת בחוק ● פרשנות

עוד 1,138 מילים

אפליית נשים בתחב"צ עולה מדרגה: במודיעין עילית מצמידים לחלק מהאוטובוסים סימן צהוב ומגדירים אותם כמיועדים לגברים בלבד ● בחברת "קווים" טוענים שמדובר בפעולה של עבריין בודד ושהחברה פועלת להסרת המדבקות, אבל בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם נשים הושארו בתחנה ● ציפי לביא, פמיניסטית חרדית: "האחריות היא על הנהג, החברה ומשרד התחבורה ואני מצפה מהם לאכוף את החוק"

עוד 1,173 מילים

"האומנם הפקירו אותנו?"

בעלה ובנה נרצחו, בן נוסף נפל בקרב כמעט מול עיניה – והיא הייתה אחת מ־30 אנשי משמר הירדן שלחמו בעוז במאות חיילים סורים בלי לקבל סיוע עד שנשבתה ● סיפור הגבורה המדהים של רבקה (פיינשטיין) גרבובסקי – שמזכיר את גבורת הלוחמים והלוחמות ב־7 באוקטובר – נעדר כמעט לחלוטין מהאתוס המוכר, ויש לזה כנראה סיבה פוליטית

עוד 2,388 מילים

בכפוף להחלטת הקבינט, צה"ל נערך למלחמה קצרה וקטלנית בלבנון

אתמול סיימו כל מפקדי הגדודים בסדיר ובמילואים סדנה לקראת מהלך אפשרי בלבנון ● "מלחמת לבנון הבאה, מתי שלא תפרוץ, תהיה קצרה יותר ממה שאנחנו חושבים, במיוחד בגלל היבט הלגיטימציה הבינלאומית", אומר לזמן ישראל גורם במערכת הביטחון ● המשמעות היא שישראל חייבת להכין תוכנית פעולה קטלנית, שתביא את ההישג הנדרש בזמן קצר מאוד ● פרשנות

עוד 779 מילים ו-2 תגובות
היום ה־174 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

מפקד הכוחות המזוינים של ארה"ב: לא סיפקנו לישראל את כל הנשק שהיא ביקשה מאיתנו

יושב ראש המטות המשולבים אמר שחלק מזה נובע מכך שישראל ביקשה דברים שאין לארצו יכולת לספק או שהיא לא מעוניינת לספק כרגע ● בג"ץ קבע שמיום שני תופסק התמיכה הכלכלית במוסדות תורניים שתלמידיהם נדרשים להתגייס לצבא ● לפיד ניצח בבחירות לראשות יש עתיד עם 52.5% מהקולות ● כוחות הביטחון הרגו את אחד מעשרת הפעילים הבכירים בזרוע הצבאית של חמאס

עוד 52 עדכונים

חל שיפור בהכנסת הסיוע, אך ישראל מציבה מכשולים

המתאם ההומניטרי של האו"ם בעזה ובגדה המערבית טוען כי ישראל עדיין מגבילה את הסיוע - אם כי חל שיפור מתון ● הוא מצביע על עיכובים משמעותיים בצד הישראלי, בהם בדיקות חוזרות של הסיוע על ידי צה"ל וסגירת מעבר הסחורות בכרם שלום בגלל השבת ● בשיחה עם זמן ישראל הוא מזהיר מפני ההשלכות של פלישה אפשרית לרפיח

עוד 1,608 מילים

פרויקט "ממספרים לשמות" משתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות מצולמים אלמונים בתמונות שצולמו לפני, במהלך או אחרי השואה ● בריאיון לזמן ישראל, מייסד הפרויקט דניאל פאט מספר כי בעזרתו הצליחו לזהות מאות מצולמים בתמונות שאחרת היו נשכחות מהעולם ● "יש מיליוני פנים שעוד לא עברו אנליזה"

עוד 1,147 מילים

תחזית הבלהות של האוצר

בתחילת המלחמה היה נדמה שהמוני צעירים חרדים יתגייסו וכתוצאה מכך ישתלבו בעבודה ● אלא שבעסקה הנכרכת מעל ראשיהם הם ימשיכו להיות כבולים בישיבות עד גיל מאוחר ● לפי האזהרה חסרת התקדים של האוצר מדובר בהפסד של 104 מיליארד שקל בעשור הקרוב ● באוצר ממליצים לבטל את גיל הפטור, לתחום את מספר הלומדים בישיבות ולגייס את השאר

עוד 1,568 מילים

תלמידי העוטף חזרו ללימודים באזור הגבול בלי מיגון מתאים

מאות ילדים ובני נוער מהעוטף חזרו ללמוד סמוך לגבול בבית ספר מחודש, אך לטענת הנהגת ההורים ללא מיגון מתאים ● לזמן ישראל נודע כי משרד החינוך מאפשר לתלמידים להיכנס לכיתות לימוד מחודשות עם ממ"דים שגודלם כמחצית מהתקן ● חלק מההורים כבר הודיעו כי לא ישלחו את הילדים ● משרד החינוך מתחמק ממענה ● המועצה האזורית: קיבלנו אישור מפיקוד העורף

עוד 758 מילים ו-1 תגובות

נשף המסכות של החרדים

שעות ארוכות ישבו אתמול השרים החרדים עם נתניהו, והביעו את התנגדותם לחוק הגיוס המתגבש ● הם נגד מכסות, יעדי גיוס והסנקציות שמוצעים בחוק, למרות שהם יודעים היטב כי מדובר בדרישות פיקטיביות ● היום המדינה צריכה למסור את תשובתה לבג"ץ - שכבר הבהיר כי בכוונתו להכריע עוד השבוע בעניין כספי התמיכה לתלמידי ישיבות שאינם מגויסים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של ״מכסות״ גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח - מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים... המשך קריאה

אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.

עוד 521 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה