עטרה חיימוביץ', יו"ר ומייסדת עמותת "בית חם" המסייעת לחולים – בעיקר ילדים – ולילדים עם צרכים מיוחדים, הזמינה תורם מולטי־מיליונר יהודי־אמריקאי לביקור במרכז של העמותה "מהלב לאמיר" בחיפה אחרי שהבטיח לתרום לה 100 אלף דולר. "חיכינו לו, הזמנו לו חדר במלון – והוא פשוט לא הגיע", היא מספרת. הסיבה: הסערות הפוליטיות בישראל.

פעילות העמותה, שמסייעת לכ־100 ילדים ומבוגרים בשנה, זקוקה לתקציב שנתי של כ־700 אלף שקל. כרגע, כל התרומות נעצרו – והתקציב השוטף יוצא מכספה הפרטי ומחסכונותיה של חיימוביץ'.

"כמה תורמים היו אמורים להעביר לנו כסף בתחילת השנה הזאת. כולם ביטלו. כשאנחנו מצלצלים אליהם ושואלים מה קרה, הם אומרים, 'זה בגלל המצב הפוליטי'".

שני מיליארד דולר בסכנה

המשבר הקשה שחוללה הממשלה הנוכחית ביחסים בין ישראל ליהדות המערבית העשירה והליברלית לא פוסח על עמותות רווחה, צדקה ובריאות בישראל, שרבות מהן זוכות לתרומות נדיבות מחו"ל.

עמותת "בית חם" בחיפה. יו"ר העמותה והמייסדת עטרה חיימוביץ' (משמאל) (צילום: יח"צ, לימור כרסנטי)

לפי הערכות, יהודים מרחבי העולם תרמו לעמותות בישראל בשנים 2010–2020 כ־2.4 מיליארד דולר בשנה, מהם כשני מיליארד מארה"ב לבדה. התרומות הללו היוו כ־40% מכלל התרומות של יהודי ארה"ב, כולל תרומות בתוך ארה"ב עצמה.

היקף התרומות רשם ירידה חדה בזמן משבר הקורונה, שגרם לעמותות ישראליות רבות להיסגר. מאז התרומות גדלו מחדש ועמותות ששרדו את המשבר התאוששו, גם בזכות גידול בתרומות המקומיות. אולם, ההערכה היא שהיקף התרומות לא חזר להיקפו המלא לפני המשבר.

"כמה תורמים היו אמורים להעביר לנו כסף בתחילת השנה וכולם ביטלו. כשאנחנו מצלצלים ושואלים מה קרה, הם אומרים, זה בגלל המצב הפוליטי בארץ"

רוב יהודי ארה"ב הם ליברלים בעמדותיהם, מצביעים למפלגה הדמוקרטית – ומתנגדים בחריפות למהלכי הממשלה הנוכחית, בעיקר למהפכה המשפטית ולמדיניותה בשטחים. חלקם משתתפים בהפגנות נגדה.

טל שניידר, הכתבת הפוליטית והמדינית של זמן ישראל, ציינה בטור שכתבה השבוע כי השתתפות של יהודים אמריקאים בהפגנות נגד ממשלת ישראל היא "אירוע חריג, לא דבר של מה בכך", מה שמצביע על עומק המשבר. רוב הארגונים היהודיים־אמריקאים שותפים בצורה כזאת או אחרת של מחאה.

תורמים לא מעטים הזהירו בפומבי בחודשים האחרונים כי יפסיקו לתרום אם וכאשר יעברו מהלכים שנויים במחלוקת של הממשלה הנוכחית.

ראשי קרן היסוד, ארגון מרכזי לגיוס תרומות של יהודים מהעולם המערבי לישראל, שלחו לאחרונה מכתב לממשלה שבו הזהירו כי יעצרו את התרומות אם יעבור חוק עונש מוות למחבלים, אותו הגדירו כ"קו אדום, שאחריו זאת לא ישראל שבה אנו רוצים לתמוך". קרן דן דוד, המסייעת למחקרים מדעיים, הזהירה ממהלך דומה אם המהפכה המשפטית תצא לפועל.

הפגנה נגד בצלאל סמוטריץ' בניו יורק בזמן שהוא נואם בכנס הבונדס בעיר, 12 במרץ 2023 (צילום: ג'ייקוב מגיד)

ראשי קרן היסוד שלחו מכתב שהזהיר כי יעצרו את התרומות אם יעבור חוק עונש מוות למחבלים, אותו הגדירו כ"קו אדום, שאחריו זאת לא ישראל שבה אנו רוצים לתמוך"

הקרנות הממוסדות מסתפקות בינתיים באזהרות. ואילו חלק מהתורמים הפרטיים מעכבים או מקפיאים את התרומות עד שיתברר האם המהפכה המשפטית עוברת – ועד כמה המצב בישראל מתדרדר.

לדברי חנן סרפוס, מנכ"ל קבוצת מינוף לסיוע לעמותות העוסקת, בין השאר, בגיוס תרומות: "יש תורמים שעושים כרגע 'הולד' בתרומות ומחכים לראות איך יתפתחו העניינים. ויש תורמים שבשלב הזה אין שינוי במדיניות התרומות שלהם. זה ממש תלוי בתורם ואי אפשר כרגע להגיד משהו גורף על כולם".

יש הערכה על שיעור התורמים שמקפיאים, מעכבים או מבטלים מכלל התורמים?
"לא. אנחנו לא יודעים".

"יש תורמים שעושים כרגע 'הולד' בתרומות ומחכים לראות איך יתפתחו העניינים, ויש תורמים שבשלב הזה אין שינוי במדיניות התרומות שלהם. זה ממש תלוי בתורם"

דירקטוריון ארגון קרן היסוד וראש הממשלה בנימין נתניהו במשרדו בירושלים, 24 לאוקטובר 2010 (צילום: עמוס בן גרשון, לע"מ ופלאש 90)

אי אפשר עם הממשלה, אי אפשר בלעדיה

חלק ממנהלי העמותות שסובלים מעצירת תרומות או חוששים מפניה, מצניעים את הבעיה ולא מדברים עליה בפומבי. בשיחות שערכנו עם עמותות לצורך הכנת כתבה דיברנו עם חמש עמותות שנתקלו בבעיה וסירבו להתראיין ולספר אודותיה (לצד מספר עמותות שלא נתקלו בה).

הסיבה לשתיקה, כנראה, היא שעמותות רבות העוסקות ברווחה, חינוך ובריאות מקבלות, במקביל לתרומות, גם תמיכה ממשלתית, מבצעות שיתופי פעולה עם הממשלה ונמצאות תחת הרגולציה שלה. חלקן מהוות, למעשה, הפרטה של פעילות ממשלתית.

חלק מהעמותות נמצאות במלכוד: תורמים מחו"ל שוקלים להפסיק לתמוך בהן בגלל קשריהן עם הממשלה, אבל הן חוששות לחשוף זאת כדי לא להיתפס כ"שמאלניות" וכ"מעורבות במחאה" ולהיכנס לעימות עם הממשלה.

"מנהלי עמותות מרגישים כיום בין הפטיש והסדן", אומר מנהל בעמותה העוסקת בטיפול באלימות, "לתורמים מתחילה להיות בעיה לעבוד עם עמותות בישראל, בעיקר עם אלה הקשורות לממשלה.

אירוע סולידריות עם העם היהודי בוושינגטון, 11 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

"אם העמותות יוציאו את זה לתקשורת, זה יעזור מול התורמים אבל ייצור בעיה עם הממשלה ואפילו עלול לפגוע בתקציבים ממשלתיים. בעיקר אם ה'רפורמה', ההפיכה המשטרית, תעבור, כשהממשלה תוריד מעצמה את כל הבלמים ותיכנס בכל מי שלא מוצא חן בעיניה".

"לתורמים מתחילה להיות בעיה לעבוד עם עמותות בישראל. אבל אם עמותות יוציאו את זה לתקשורת, זה ייצור בעיה עם הממשלה. בעיקר אם ה'רפורמה' תעבור, כשהממשלה תיכנס בכל מי שלא מוצא חן בעיניה"

עמותות בעלות אופי חברתי־פוליטי, שחלק מפעילותן הוא מאבק במדיניות הממשלה ("עמותות שמאל"), עשויות דווקא להרוויח תרומות במציאות שבה תורמים זועמים על המדיניות. הקרן החדשה לישראל, שתומכת במחאה נגד המהפכה המשפטית, מקיימת קמפיין שקורא לתרום לה כדי "לעזור בהצלת הדמוקרטיה". אבל לא כל התורמים מתרשמים ממסרים כאלה.

לדברי מיקי גיצין, מנכ"ל המשרד הישראלי של הקרן: "אני מזהה שתי מגמות סותרות. יש את אלה שאומרים, 'I'm done with Israel' באופן גורף. הם אומרים: 'השקענו עשרות שנים בפרויקט הישראלי והוא נכשל, גמרנו'.

"אצל חלק מהם זה מתבטא בעצירת תרומות בפועל, גם בארגונים פוליטיים שנאבקים בממשלה, או באיום שאם ההפיכה תעבור, התרומות יעצרו. ויש את אלה שאומרים, דווקא עכשיו נשקיע בישראל, בארגונים שמתנגדים לממשלה".

מיקי גיצין, מנכ"ל הסניף הישראלי של הקרן החדשה לישראל, תל אביב, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

וההשפעה של שתי המגמות על היקף התרומות מתקזזות?
"קשה עדיין לדעת בדיוק, אבל זה נראה שבינתיים כן, בערך. המקום היחיד שבו רואים שינוי בכיוון אחד זה בתרומות של ישראלים. שם יש ממש עלייה ברורה. אבל זה בהיקפים די קטנים עדיין, זה לא ברמה שזה משפיע לנו על המאזן".

"אני מזהה שתי מגמות סותרות. יש את אלה שאומרים, 'I'm done with Israel'. אצל חלקם זה מתבטא בעצירת תרומות בפועל. ויש את אלה שאומרים, 'דווקא עכשיו נשקיע בישראל'"

"דווקא בארגוני רווחה קלאסיים, לפי מה שאני שומע מהמנהלים שלהם, השפעת ההפיכה עדיין פחות מורגשת. הראש של התורמים לעמותות האלה, בגדול, זה 'אנחנו עם ישראל בכל מצב בלי קשר למגמות פוליטיות'".

איציק פלטק, מנכ"ל חברת פלטק את שחם, שמעניקה ייעוץ וליווי לכ־40 עמותות חברתיות, אומר שאף אחת מהן לא קיבלה הודעה על עצירת התרומות. הסיבה העיקרית לכך, לדעתו, היא שהתורמים מתקשים להאמין שהמהפכה המשפטית תעבור. זאת, כנראה, בגלל שזה המסר המרגיע שהם מקבלים ממנהלי העמותות עצמם – בהדרכת היועצים שלהן, כמוהו.

"אני לא חושב שיש עצירה בתרומות", אומר פלטק, "עמותות שמאל דווקא מרוויחות עכשיו מגידול בתרומות, כנראה גם עמותות ימין. העמותות החברתיות שמחלקות אוכל, מטפלות בילדים, תומכות בנשים מוכות ובאנשים עם מוגבלויות לא מושפעות בצורה משמעותית. התורמים היהודים־אמריקאים יושבים על הגדר ומחכים לראות איך הדברים יתפתחו".

"העמותות שמחלקות אוכל, מטפלות בילדים, תומכות בנשים מוכות ובאנשים עם מוגבלויות לא מושפעות בצורה משמעותית. התורמים היהודים־אמריקאים יושבים על הגדר ומחכים לראות איך הדברים יתפתחו"

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, 5 במרץ 2023 (צילום: נועם מושקוביץ)

מנהלי עמותות ומגייסי תרומות אומרים שחלק מאלה ש"יושבים על הגדר" מקפיאים תרומות.
"אז כנראה שיש כאלה. אני לא נתקלתי, ונראה לי שזה שולי. בסוף כולם יודעים שזה הכול קשקוש אחד גדול, שהרפורמה לא תעבור בצורה שמנסים להעביר אותה, או קרוב לזה, וישראל תישאר דמוקרטית.

"אף אחד לא חושב ברצינות שכמה מופרעים יצליחו להעביר הזיה כזאת מול כל האנשים החכמים בעולם, מול הצבא, ההייטק, הפרופסורים, המשפטנים, המגזר העסקי".

"אף אחד לא חושב"? אז למה כל כך הרבה אנשים מצהירים שזה מה שיקרה, בתקווה או בפחד?
"הממשלה רוצה להעביר את הרפורמה, ומי שיש לו ראש על הכתפיים חושש מזה. הכותרות הן חלק מהרעש שנועד לקדם את הטירוף או לעצור אותו. אני לא מאמין שהרפורמה תעבור, ונראה לי שרוב האנשים המתוחכמים והמפוכחים שתורמים לעמותות לא מאמינים שזה יקרה".

ואם אתה טועה והיא כן תעבור? מה יקרה לתרומות במציאות כזאת?
"להערכתי, אם חלילה יקרה כאן משהו רע, זה רק יגדיל את גיוס התרומות. כשקיצצו לחרדים קצבאות, תורמים חרדים מאמריקה פתחו את הכיס ותרמו יותר כדי להשלים. אותו דבר יכול לקרות עכשיו מהצד השני. יתרמו לכל מי שייפגע, נשים, להט"בק, ארגונים חילוניים, מערכת הבריאות והחינוך".

"אם חלילה יקרה משהו רע, זה רק יגדיל את גיוס התרומות. כשקיצצו לחרדים קצבאות, תורמים חרדים מאמריקה תרמו יותר כדי להשלים. אותו דבר יקרה עכשיו מהצד השני"

מרכז "בית חם" בחיפה לאירוח ילדים חולים ו/או עם צרכים מיוחדים (צילום: יח"צ, לימור כרסנטי)

ובינתיים, בחיפה, חיימוביץ' אינה יודעת כיצד תשרוד את התקופה הקרובה. חיימוביץ' היא אישיות חיפאית מוכרת, שגידלה בביתה במסגרת אומנה עשרות ילדים חולים ועם צרכים מיוחדים, שננטשו בידי הוריהם. בעבר החזיקה שני בתי אומנה, בחיפה ובערערה. ב־2021 הקימה את "מרכז בית לאמיר", שמארח ילדים חולי SMA ומחלות נדירות אחרות, ומעניק להם פעילויות פנאי והעשרה.

המרכז מתוכנן לעבור שדרוג שנועד להפוך אותו למוסד רפואי מוכר בידי משרדי הבריאות והחינוך. עצירת התרומות הקפיאה את השדרוג. חיימוביץ' מנסה לגייס כספים מתורמים קטנים בישראל בערב גאלה ובגיוס המונים, אחרת – כשלא תוכל לשרוף עוד את החסכונות שהיא ובן זוגה חסכו כל חייהם – המרכז ייסגר.

"תמיד יש בעיה עם תרומות", היא אומרת, "דווקא בקורונה התחילו לתרום יותר, כי חלק מהילדים המטופלים אצלנו מונשמים, ואנשים פתאום הבינו מה זה אומר להיות 'מונשם'. אבל בחודשים האחרונים זה נהיה פשוט נורא. לכאורה כרגע הכול טוב ויפה, יש לנו את כל הציוד שצריך לילדים. אבל מה הלאה? כל מיטת אשפוז שרכשנו עולה 100 אלף שקל. וכל הזמן צריך עוד דברים".

מה המסר שלך לתורמים, ולממשלה?
"אין לי תלונות לתורמים, הם לא חייבים לי כלום. אני יכולה רק לבקש מהם כי הילדים האלה זקוקים לתרומות. הממשלה מטומטמת. מטומטמת. הרי חלק מהדברים שאנחנו בעמותות עושים, הממשלה הייתה צריכה לעשות.

"אני קונה לילדים מתרומות ציוד שאין בקופת חולים, מכשירים שבלעדיהם הילד בסכנת חיים. אז לפחות תתעשתו ותיכנסו להידברות על הרפורמה שלכם לפני שתבריחו גם את התורמים".

"התורמים לא חייבים לי כלום; הממשלה מטומטמת. הרי חלק מהדברים שאנחנו עושים, הממשלה הייתה צריכה לעשות. אני מגייסת לילדים ציוד שאין בקופת חולים, אז לפחות תתעשתו לפני שתבריחו גם את התורמים"

פעילות לילדים עם צרכים מיוחדים בעמותת "בית חם" בחיפה (צילום: יח"צ, לימור כרסנטי)