אף שהמהפכה המשפטית משכה את מרב תשומת הלב בביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בברלין, השיחות המדיניות התמקדו דווקא בנושא האיראני.

בזמן שנתניהו שמע במסיבת העיתונאים המשותפת את דבריו הנחרצים של קנצלר גרמניה אולף שולץ בדבר החשיבות על "שימור הערכים המשותפים לשתי המדינות"  ועל "התקווה כי מתווה הנשיא יאומץ כבסיס לפשרה", בפגישה הסגורה הוא שמע דברים אחרים, שערבו מאוד לאוזניו בעניין פרויקט הגרעין האיראני.

"במשך שנים אנחנו מנסים להסביר לגרמנים עד כמה איראן מסוכנת, כל שכן כשהיא דוהרת לגרעין. הרבה מאד זמן הם הנהנו בראשם, שמעו – ולא הפנימו", מספר לזמן ישראל גורם ישראלי בכיר. "העניין האיראני נתפס בעיניהם כאובססיה ישראלית, כבעיה אזורית שניתן להכיל אותה.

"אולם, בשנה האחרונה משהו זז בברלין. הפלישה הרוסית לאוקראינה ושיתוף הפעולה של מוסקבה עם טהרן הזיז כאן את המחוג". הגורם, שנכח בכמה שיחות של מנהיגים ישראלים עם הקנצלר שולץ, אומר כי הגרמנים הולכים ומקצינים את עמדותיהם כלפי איראן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה אולף שולץ בברלין, 16 במרץ 2023 (צילום: AP Photo/Steffi Loos)

"הרבה מאד זמן הם הנהנו בראשם, שמעו – ולא הפנימו. בשנה האחרונה משהו זז בברלין. הפלישה הרוסית לאוקראינה ושיתוף הפעולה של מוסקבה עם טהרן הזיז כאן את המחוג"

"בעבר הבאנו לגרמנים – ולא רק להם – הוכחות חותכות וחומר מודיעיני חד־משמעי שהאיראנים מוליכים את העולם שולל ובונים יכולות גרעין מתחת לאף של הסוכנות לאנרגיה אטומית. גם אז הם שמעו ולא היו ממש נחרצים.

"אולם, בחודשים האחרונים הם נחשפן לממדי הדיכוי האלים באיראן ולפגיעה החמורה במפגינים – ומשהו השתנה. מה שלא עשה עבור ישראל חומר מודיעיני מהרמה הגבוהה ביותר – עשתה כאן מהסה אמיני. פתאום, כשהתווסף ממד של זכויות אדם – האוזן הפכה לכרויה".

לא צריך לזלזל בדברים הללו של הגורם הישראלי הבכיר. אבל, עובדתית, למרות ההכרה הגרמנית בסכנה האיראנית, הקנצלר מאוד זהיר. במסיבת העיתונאים, למגינת העמדה הישראלית – ודווקא אחרי דבריו הנחרצים של נתניהו בעניין האופציה הצבאית הישראלית בצוק העיתים – הדגיש שולץ במפורש: "גרמניה עדיין חושבת שאפשר וצריך לעצור את איראן בדרכים דיפלומטיות".

שולץ נזהר מאוד לא לומר מילים שיכולות להתפרש כאופציה צבאית, אפילו לא על דרך השלילה. זאת בשל החשש שזה יתפרש כהצטרפות או כתמיכה שקטה באיום הישראלי. גורם נוסף שהיה בפגישת המנהיגים מתאר מצב לא שגרתי מצד הגרמנים, שמרגישים נחיתות מול האיום הרוסי האפשרי.

נשיא איראן אבראהים ראיסי בפגישת פסגה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין, 19 בינואר 2022 (צילום: Pavel Bednyakov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

"בחודשים האחרונים הם נחשפן לממדי הדיכוי האלים באיראן ולפגיעה החמורה במפגינים – ומשהו השתנה. מה שלא עשה עבור ישראל חומר מודיעיני מהרמה הגבוהה ביותר – עשתה כאן מהסה אמיני"

"העובדה הזו מביאה את הגרמנים לדבר איתנו אחרת בתקופה האחרונה. אנחנו אומנם לא על אותו עמוד בהקשר האיראני, אבל בהחלט באותו ספר. זו התקדמות עצומה כי פעם לא היינו בכלל באותה ספרייה".

החשש הגרמני הזה מתורגם ללחץ גדול מאוד של הקנצלר להשלים במהרה את רכישת מערכות טילי חץ 3 מישראל. לצורך כך הוא ניהל לאחרונה שיחות אינטנסיביות עם הבית הלבן, שנתן בחודש האחרון אור ירוק לרכישה.

בפגישה עצמה קירר גורם מדיני בכיר את ההתלהבות ואמר שיש עוד כברת דרך עד הסיכום. בקרוב אמורה ממשלת גרמניה להגיע לסדרת פגישות של ממשלה מול ממשלה. שם, ככל הנראה, יסוכמו הפרטים ותיתחם העסקה.

"מה שברור הוא שגרמניה היא אולי המדינה הראשונה שתרכוש את מערכת החץ 3 הישראלית, אבל לא האחרונה באירופה",  אמר הגורם. ההערכות הן שגם המדינות הסקנדינביות ופולין מתעניינות במערכת, ולא נשללת אפשרות של שיתוף פעולה עם גרמניה להפעלה אחודה של המערכת.

שיגור חץ 3 במסגרת ניסוי באלסקה, ארה"ב, 3 בנובמבר 2019 (צילום: משרד הביטחון)

למרות המסרים החיוביים האלה לתעשיות הישראליות ושינוי העמדות כלפי איראן, ישראל עדיין נותרה לבדה במאבק המדבר באופן ברור על אופציה צבאית

כלומר, השליטה תהיה מגרמניה אבל סוללות של חץ 3 יוצבו במדינות האזור כדי לתת להן מטריית הגנה נגד טילים רוסיים. אולם, למרות המסרים החיוביים האלה לתעשיות הישראליות ושינוי העמדות כלפי איראן, ישראל עדיין נותרה לבדה במאבק המדבר באופן ברור על אופציה צבאית.

ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד ביקר בגרמניה בספטמבר האחרון והציג לשולץ כמה אופציות להגברת הלחץ על איראן. מאז הכריזה גרמניה על שורת סנקציות נגד אישים וגופים איראניים במטרה להדק את החנק הכלכלי על המדינה.

נתניהו הגיע כדי להמשיך את המגמה הזו. בשבועות הקרובים אמורה להתכנס מועצת הנגידים של סבא"א ולפרסם את הדוח התקופתי שלה. לפחות כרגע, האיראנים לא צפויים לספוג גינוי על חריגות האורניום המועשר ל־84%.

המטרה הישראלית לפי שעה היא לנסות ולמצוא את הסדק הראשון במדינות ה־E3 – גרמניה, צרפת או בריטניה – ודרכן להפעיל את סעיף "הגלגול לאחור", שיבטל למעשה לחלוטין את הסכם הגרעין עם איראן ויחזיר אותה לנקודת האפס עם מגבלות כלכליות משתקות.

נשיא איראן אבראהים ראיסי לוחץ את ידו של ראש סבא"א רפאל גרוסי בטהרן, 4 במרץ 2023 (צילום: Iranian Presidency Office via AP)

"בוא לא נתבלבל, סין לא רוצה איראן גרעינית. זה מסכן את כל הפעילות הכלכלית שלה באזור. איראן גרעינית לא תהיה קשובה תמיד לכל גחמה סינית"

בינתיים אירופה מתנגדת למהלך הזה, ועל סין או רוסיה אי־אפשר לבנות בהקשר הזה. אולם, גורם ביטחוני בכיר תיאר לאחרונה את ההתקרבות הסינית–איראנית כבעלת היבטים חיוביים מבחינת ישראל בהקשר הגרעין.

"בוא לא נתבלבל, סין לא רוצה איראן גרעינית. זה מסכן את כל הפעילות הכלכלית שלה באזור. איראן גרעינית לא תהיה קשובה תמיד לכל גחמה סינית. לכן, החיבוק הסיני הוא חיבוק דב מורכב. מצד אחד הוא חם ונעים לאיראנים, אבל בהיבט אחר, הדוב הסיני עדיין מניח יד על הכתף האיראנית ולא נותן לה לברוח הצידה או למעלה".