ואז בשמונה ועשרה בערב זה קרה. מדינה שלמה עצרה מלכת, מילולית, וחיכתה למוצא פיו של המנהיג. מזמן לא חיכינו כך למנהיג שידבר. אחרי הכל, אלה היו שלושה מהחודשים הגרועים בתולדות המדינה.

ואז בשמונה ועשרה בערב זה קרה. מדינה שלמה עצרה מלכת, מילולית, וחיכתה למוצא פיו של המנהיג. מזמן לא חיכינו כך למנהיג שידבר. אחרי הכל, אלה היו שלושה מהחודשים הגרועים בתולדות המדינה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ממשלה מטורללת, כהניסטים בקודש הקודשים הביטחוני, התפוררות כלכלית, חברתית, מדינית, ביטחונית. פיגוע רודף פיגוע, פיחות רודף פיחות, חקיקה מופקרת, נסיעות הזויות של ראש הממשלה ופמלייתו לחו"ל, ומדינה שלמה במחאה שעל ידה מחאת יום הכיפורים שגרמה לגולדה מאיר ללכת הביתה היא משמרת מחאה מצומצמת.

ביממה שלפני הנאום זה עוד התעצם. פיטוריו השרירותיים של שר הביטחון הוציאו גם את אחרוני הספקנים מהבתים. מאות אלפים יצאו ספונטנית מהבית, בתי הספר נסגרו, שדה התעופה הושבת, הקניונים ננעלו, מדינה בהפיכה אבל על אמת. כאוס ברמה שלא שררה פה מיום שאני זוכר את עצמי, ואני יליד שנות ה-70.

24 שעות הוא שתק, ישב מוקף בעדר סמרטוטיו ויש שיגידו גם בעדר שליטיו ומילא פיו מים. מהחלון הסגור אולי עלו פה ושם קולות המהומות, אבל אותו זה לא הטריד. היתה לו קואליציה לשמר, עסקאות לסגור עם השר הכהניסט, תומך טרור מורשע, שמינה לאחראי על הביטחון הלאומי.

ואז הוא עלה לדבר. אפור, מקומט למרות האיפור, עיניים מצומצמות, שיער עשוי כהלכה עם מיטב שיטות החיסכון וההלוואה המוכרות.

כהניסטים בקודש הקודשים הביטחוני, התפוררות בכל התחומים, פיגוע רודף פיגוע, חקיקה מופקרת, נסיעות הזויות של רה"מ ופמלייתו לחו"ל ומדינה במחאה, שמחאת יום הכיפורים היא משמרת מחאה מצומצמת לידה

הוא מצמץ רגע, כמתרגל מחדש לאור הזרקורים האהוב עליו ואז, כאילו עברה עליו מטאמורפוזה מוחלטת, שינוי בחלקיק שניה, הפך להיות ביבי הישן, המוכר והרע.

האיש שמפעל חייו הוא הסתה, שיסוי, פילוג, זריעת האשמות ובעיקר האשמת מתנגדיו במה שלרוב צריך להיות מיוחס לו עצמו, פתח את הפה ויצא משם זרם ג'ורה שלא היה מבייש את השפדן.

סרבנות בלתי מקובלת, אנרכיסטים, אזרחים חסרי אחריות, אנשים שרוצים לפלג את המדינה כמו במשפט שלמה והוא, ביבי הגדול, איש האיחוד והממלכתיות, לא ייתן להם לעשות את זה (דפיקה על הדוכן).

על מנת לחזק קצת את הבייס הכהניסטי הוא הביע תמיכה והתרגשות אדירה מאותם אנרכיסטים אמיתיים (בניגוד לגיבורים השומרים על הדמוקרטיה) שממש באותם רגעים הגיעו לירושלים שלא על מנת להפגין, אלא על מנת להשתולל ולהרביץ.

וכמו שהוא מחמיא לכהניסטים ומטנף על כל השאר, הוא פשוט סיים את הנאום. רוב רובם של אזרחי המדינה עמדו מול המסך עם עיניים קרועות לרווחה, משפשפים חזור ושפשף את עפעפיהם העייפים מלילה ללא שינה, המומים.

כדי לחזק קצת את הבייס הכהניסטי – נתניהו הביע תמיכה והתרגשות אדירה מהאנרכיסטים האמיתיים (בניגוד לגיבורים השומרים על הדמוקרטיה) שממש באותם רגעים הגיעו לירושלים להשתולל ולהרביץ

יממה שלמה שהתחילה בפיטורי שר הביטחון גלנט, ואין כלום. לא מילה על השר המפוטר, לכאן או לכאן, לא לקיחת אחריות מינימלית על מדינה שהתדרדרה לכאוס, לא הושטת יד משמעותית, אלא הסכמה רפה ללכת לנשיא ולעצור את החקיקה לתקופה של פחות מחודש' שרובה בלאו הכי נופלת תחת חגי הלאום, ימי הזיכרון ופסח. זהו.

בנימין אני מאשים נתניהו סיים להאשים את כל העולם ובעיקר את אלה שלא תומכים בו בכל צרות המדינה, השים עצמו, המסית הגדול בתולדות ישראל, בתפקיד המחבר שלא יתן למלחמת אחים, שיבח את הכהניסטים האלימים וסיים. חזר הביתה למשפחתו, לבנו, לאשתו העבריינית המורשעת ותשקוט הארץ לארבעים שנה.

ובאולפנים? במקום זרם חזק ומכוון של ג'ורה, בחזרה לפניו של זה שמעז להפוך את המדינה ולא לקחת גרם אחריות, ישבו שוכני האולפנים בשקט סטואי. אולי התגעגעו ללכת הביתה למקלחת או לתת נשיקה לילדים ולבני הזוג.

אולי סתם התעייפו. אבל כאחרוני משתפי הפעולה הם הסבירו שיופי, יש עצירה, החקיקה נעצרת, אפשר להחזיר את הדגלים לארון ולקפל את המוטיבציה להפגין. הכל טוב, הכל יפה, המנהיג הדגול שהרגע נתן נאום שמזכיר כל דיקטטור היסטורי שאיבד קשר עם המציאות, מושיט לנו יד ומבין שצריך לשנות.

ובאולפנים? במקום זרם חזק ומכוון בחזרה לפניו של זה שמעז להפוך את המדינה ולא לקחת גרם אחריות, הסבירו שיופי, יש עצירה, אפשר להחזיר את הדגלים לארון ולקפל את המוטיבציה להפגין

ואנחנו? הישראלים הטובים, מימין ומשמאל, מכל העדות והגוונים, אלה שפשוט לא משלימים עם דיקטטורה במקום דמוקרטיה ליברלית מתקדמת? אנחנו עמדנו המומים מול המסך, מנסים לשכנע את עצמנו שמה שראינו זה עתה לא היה נאום אמיתי אלא חלום רע שתיכף נתעורר ממנו.

וכמו שאמרה נועה רוטמן-רבין בהספד ההוא ליצחק רבין, עוד קורבן הסתה מבית היוצר המוכר, גילינו שבמקום להתעורר מסיוט, אנחנו מתעוררים אל סיוט. מקיצים אל החלום גירסת האימה.

ולכן, זה הזמן לפנות לבני גנץ, יאיר לפיד וכל מי שמשים עצמו אידיוט שימושי והולך לדבר עם נאשם בפלילים על מערכת המשפט. זה הזמן להדק עוד ועוד את הכתר, עוד ועוד את הסגר.

מדינת ישראל לא יכולה להתקיים דקה אחת בלי הכוחות הליברליים שלה, עם כל הכבוד לתרומת מצביעי קואליציית הנאשם. אין למדינת ישראל תקומה בין משפחות העמים ללא הכוחות המתקדמים שלה, וכאמור, זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין של השקפה דמוקרטית ליברלית מתקדמת.

אני פונה לראשי המחאה, תמשיכו, ביתר שאת, בכל הכוח, הריפוי יבוא לישראל רק מהפלתו (הפוליטית) של הדיקטטור והמשך משפטו. בלי הנחות, בלי טובות, לא נותנים הנחות למי שמחזיק לנו אקדח טעון לרקה.

אני פונה לראשי המחאה, תמשיכו, ביתר שאת, בכל הכוח, הריפוי יבוא לישראל רק מהפלתו (הפוליטית) של הדיקטטור והמשך משפטו. בלי הנחות, בלי טובות, לא נותנים הנחות למי שמחזיק לנו אקדח טעון לרקה

לוחצים עוד ועוד, עד לניצחון. וביבי? הוא ימשיך להאשים את כולם, בזה הוא הכי טוב. בלקיחת אחריות, מוסר וניהול מדינה, כך מסתמא, פחות.

יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, חבר הקואליציה לביטחון אזורי. לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.