במשך שנים התנהלה הבורסה לניירות ערך בתל אביב כמעט במנותק מהגזרה הפוליטית והתאימה את עצמה לשווקי העולם. חוסר יציבות שלטונית ומערכות בחירות חוזרות ונישנות לא הטרידו את השוורים באחד העם, שדהרו כסדרם אפילו בקורונה.

הרבעון החולף שבר את השגרה הזו. אחרי שנתנה תשואה עודפת על מדדי חו"ל ברבעונים הקודמים, הבורסה בתל אביב החלה להאט אחרי הבחירות ועברה לתשואת חסר שהתגברה לאחר מסיבת העיתונאים שבה הכריז שר המשפטים יריב לוין על הרפורמה שבכוונתו להעביר לשליטה ברשות השופטת והחלשת מערכת המשפט.

תזכורת לחריגות המקומית התקבלה ביום רביעי האחרון, כאשר בורסות העולם עלו בעוצמה ואילו תל אביב נפלה בשיעור חד.

זה קרה יממה לאחר תחילת ההידברות בבית הנשיא, שאף אחד לא תולה בה תקוות גדולות, ושעות ספורות אחרי שהנשיא ביידן הודיע שראש הממשלה בנימין נתניהו לא יוזמן בעתיד הקרוב לוושינגטון. התוצאה היתה ירידות חדות במניות ובאג"ח המקומיים והמשך הבריחה מהשקל למטבעות הזרים.

הבורסה לני"ע בתל אביב. המדינה הגדילה את הגנת התשואה לקרנות הפנסיה אך לא עדכנה את הריבית על הקצבאות עצמן (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

עוברים מתל אביב לחו"ל

ביום חמישי האחרון השוק המקומי נרגע. התנודתיות צפויה להימשך ובסופו של דבר ברור לכל שגורל החסכונות וכוח הקנייה של הישראלים יחד עם הפעילות הכלכלית במשק עצמו, ייפלו או יתייצבו בעיקר לאור תוצאות המגעים בבית הנשיא. הסכמה רחבה תביא לתיקון מסוים בבורסה ובשקל, וכישלון יעמיק את המשבר עם צפי לנפילה בהכנסות המדינה ממיסים.

החסכונות וכוח הקנייה יחד עם הפעילות הכלכלית במשק ייפלו או יתייצבו לאור תוצאות המגעים בבית הנשיא. הסכמה תביא לתיקון בבורסה ובשקל, וכישלון יעמיק את המשבר

אך גם אם הכול פה יסתדר, המשק ימשיך לסבול מהחולשה העולמית בהייטק, חשש מגל הדף של המשבר בבנקאות העולמית ומניות הנדל"ן יספגו את עלויות הריבית הגבוהה, שצפויה לעלות מחר (שני) בפעם התשיעית ברציפות, ככל הנראה ברבע אחוז ל-4.5%.

ברבעון הראשון של השנה, שנפתח עם כניסת השרים ללשכותיהם, המשקיעים במניות ובאג"ח בתל אביב הפסידו כ-85 מיליארד שקלים, שרובם נגרעו מהחסכונות של כולנו. השקל נחלש מול הדולר והאירו ב-3% ו-4% בהתאמה וליבה את האינפלציה הגבוהה ממילא. הכנסות המדינה ממיסים ירדו ב-4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

הציבור הפנים את המגמה וכבר פודה בעיקר את הכספים הנזילים שאפשר להוציא בלי לשלם מס. כך למשל, ברבעון החולף נמשכו מקרנות נאמנות המשקיעות בני"ע מקומיים כ-17 מיליארד שקל והועבר סכום של כ-15 מיליארד לקרנות הכספיות ועוד 3 מיליארד לקרנות חו"ל.

ויש גם מרוויחים במשבר ההתייקרויות העולמי. מניות האנרגיה בתל אביב זינקו ב-23% בעשרת הימים האחרונים של המסחר בעקבות התגבשות עסקת ענק לרכישת מחצית מהשותפות המחזיקה בשדה הגז לוויתן על ידי חברות בינלאומיות בפרמיה משמעותית על שווי השוק.

מניות האנרגיה בתל אביב זינקו ב-23% בעשרת הימים האחרונים של המסחר בעקבות התגבשות עסקת ענק לרכישת מחצית מהשותפות המחזיקה בשדה הגז לוויתן

המרוויחה הגדולה היא השותפות "ניו מד", שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה. השותפות מחזיקה בכמעט מחצית משדה הגז הגדול שעומד להירכש וסיימה את השנה ברווח עצום של 470 מיליון דולר.

נדב פרי בבית המשפט המחוזי בלוד. 18 במאי 2022 (צילום: FLASH90)

לאור ההתייקרויות בחשבון החשמל של הישראלים אפשר היה לפחות לדון באפשרות של הטלת מס על רווחי יתר של החברות שמחזיקות בשדות הגז לוויתן ותמר. מס כזה הוטל אשתקד על ידי שר החוץ דאז – והיום ראש הממשלה – רישי סונאק בבריטניה, ושיעורו עלה השנה פעם נוספת.

קשה לדמיין את הממשלה הנוכחית שוקלת צעד פרוגרסיבי כזה. וחמור מכך: גם בתקשורת המיינסטרים האפשרות הזו אפילו לא תעלה לדיון.

הלוביסט נדב פרי בטח לא יישאל על כך בהופעות הרבות שלו בטלוויזיה וברדיו. הוא עולה לשידור רק כדי לדבר על המצב הפוליטי, תוך התעלמות מכך שהוא למעשה לוביסט של שותפות הגז וממנף את קשריו הפוליטיים לצורך הזה. פרי קיבל השנה כ-480 אלף דולר מבעלי לוויתן.

מתנה לחברות המשקאות

מעבר להפיכה המשטרית של הממשלה, למדיניות שנקבעת בירושלים תמיד יהיו השלכות על החברות עצמן. כך למשל אוזלת היד בטיפול בריכוזיות וניצול כוח שוק. הממשלה שהוקמה על בסיס המנדט להילחם ביוקר המחיה לא שיקפה את המחויבות הזו בתקציב והתוכנית שאושרו בקריאה ראשונה השבוע.

אפשר לראות את זה בשוק הרכב: התוכנית הכלכלית דווקא כן מציינת את העלות הגבוהה מדי של התחזוקה ורכישת החלפים, אך מציעה בסך הכל לפרסם מדד של עלות תחזוקת הרכבים הנמכרים בישראל במקום רפורמות אמיתיות שיוזילו את השירות. במקביל, האוצר מציע לאפשר לצי הרכב הממשלתי לייבא את הרכבים בעצמו.

התוכנית הכלכלית מציינת את העלות הגבוהה מדי של התחזוקה ורכישת החלפים, אך מציעה רק מדד של עלות תחזוקת הרכבים במקום רפורמה אמיתית שתוזיל את השירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים בתל אביב. 2 במרץ 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

שני המהלכים האלה לא ידגדגו את יבואניות הרכב שנהנות מריכוזיות גבוהה מצד אחד וכשל מתמשך בתחבורה הציבורית מצד שני, כזה שהופך את רובנו לשבויים של הרכב הפרטי.

התוצאה היא, שיבואניות הרכב מצטיינות בהדפסת כסף. קרסו (יבואנית רנו, ניסאן ועוד), שהרוויחה השנה 380 מיליון שקל, עלייה של 38%; או דלק רכב (יבואנית מאזדה, פורד וב.מ.וו, שפועלת גם בתחום הפסולת באמצעות ורידיס), שרווחיה גדלו בשיעור קל ל-772 מיליון שקל.

סמוטריץ' דווקא כן התיימר להיאבק ביוקר המחיה, כאשר נכנע ללחץ החרדים וחתם השבוע על ביטול המס על המשקאות הממותקים, למרות הנזק לבריאות הציבור. שר האוצר אף ציין שחברות המשקאות צפויות להוריד מחירים בעקבות כך. אשרי המאמין שחברות המשקאות יגלגלו את מלוא הורדת המס לצרכנים.

בינתיים יפאורה, חברת המשקאות הקלים השנייה בגודלה, הודיעה שהמס פגע במכירותיה וכי כעת, הודות לביטולו, היא מצפה ליהנות מעלייה במכירות. השפעה דומה צפויה גם על מונופול קוקה קולה של החברה המרכזית לייצור משקאות קלים. ואפשר להוסיף בשם החברות האלה ובעליהן תודה גדולה לסמוטריץ'.

יפאורה, חברת המשקאות הקלים השנייה בגודלה, הודיעה שהמס פגע במכירותיה וכי כעת, הודות לביטולו, היא מצפה ליהנות מעלייה במכירות

מפעל קוקה קולה ישראל (צילום: יעקב נעומי, פלאש 90)

"טרם ניתן להעריך"?

בעלי השליטה המודאגים מהשלכות המהפכה המשפטית נפגשו בשבועות האחרונות עם הנשיא יצחק הרצוג, יו"ר ש"ס אריה דרעי וגם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי לנסות להבהיר להם את גודל הבעיה, אחרי שמאות האזהרות של כל בכירי המשק האחרים לא הספיקו.

הדאגה אמיתית וההשלכות מורגשות כבר עכשיו בבנקים שרואים העברות כספים לחו"ל, בבתי ההשקעות, חברות הנדל"ן, יזמי ההייטק ובסופו של דבר גם הקמעונאים שגם ככה יתמודדו עם האטה בתקופה הקרובה.

אחד מאנשי העסקים שהובילו את המפגשים האלה הוא בעל השליטה בפוקס הראל ויזל אשר בהתאם לסכום שמשך השנה מהחברה כשכר מנכ"ל, יש לו קרוב לתשעה מיליון סיבות לרצות שהחגיגה תימשך.

בכיר נוסף במגזר העסקי שהגיע למפגשים האלה הוא נתן חץ. חברת הנדל"ן שבשליטתו, "אמות", היתה זהירה יחסית באזהרה שפרסמה ביחס למהפכה המשפטית:

המחלוקות שהתגלעו בעקבותיה עלולים להוביל להורדת דרוג האשראי של ישראל, לפגיעה בהשקעות במשק הישראלי ולהוצאת כספים והשקעות מישראל לרבות במגזר ההייטק, לגידול בעלות מקורות הגיוס במשק הישראלי ולפגיעה בפעילותו של המגזר הכלכלי בכלל ומגזר ההייטק" ושגם חברות הנדל"ן עלולות להיפגע מכך.

האזהרות האלה חזרו על עצמן כמעט בכל הדוחות השנתיים של החברות בבורסה. היו כאלה שכתבו כי "בסבירות גבוהה" המהפכה המשפטית תגרום למשבר ואחרים היו יותר עמומים.

זהירות מופלגת נקטה גם חברת הספנות והאחסון "גולד", שציינה כי "טרם ניתן להעריך" מה תהיה ההשלכה של החקיקה המשפטית על מצב המשק. החברה הזו הינה בשליטת שלומי פוגל, מקורבו של נתניהו, שגם השתתף במפגש של אנשי עסקים איתו במצודת זאב.

שלומי פוגל, מבעלי מספנות ישראל, קבוצת אמפא וגולד בונד (צילום: יח"צ)

יש משהו קומי בניסוחים המשפטיים האלה, שנזהרים מלקבוע את מה שנצעק בשבועות האחרונים על ידי כל מי שהוא משהו בעולם העסקי-כלכלי.

אם בחברה של המקורב לנתניהו "טרם" מצליחים להעריך מה יהיו השלכות הרפורמה, אולי כדאי שיטו אוזן לדבריהם של הנגידים לשעבר, זוכי פרס נובל, שר האוצר לשעבר של ארה"ב, בכירים לשעבר בשירות הציבורי ובעצם קונצנזוס מקצועי מוחלט, שצופה עתיד כלכלי קודר אם וכאשר המהפכה של שמחה רוטמן ויריב לוין תתממש.

במקרה כזה, תיפסק גם חגיגת המשכורות והדיווידנדים לשכבה מצומצמת של בעלי שליטה ומנהלים בשוק ההון.