החברה הערבית־ישראלית סוערת: שוטרי מג"ב ירו למוות ביום שישי בעיר העתיקה בירושלים בד"ר מוחמד אלעסיבי – צעיר מחורה שבנגב – שסיים לאחרונה לימודי רפואה. פרטי האירוע אינם ברורים ונמצאים בחקירת מח"ש. במשטרה טוענים שאלעסיבי ניסה לבצע פיגוע, אך עדי הראייה מכחישים. הטענה לא מגובה בצילומים ומתקבלת בחברה הערבית – ולא רק בה – בחוסר אמון.

בחברה הערבית התקיימה ביום ראשון שביתת מסחר כללית במחאה על התקרית. ביישובים הבדואיים התקיימו בימים ראשון ושבת הפגנות סוערות – ממש במקביל להפגנות הסוערות נגד המהפכה המשפטית ומדיניות הממשלה. ההפגנות במוצאי שבת התקיימו ביותר ממאה יישובים יהודיים, בעשרות קהילות יהודיות בחו"ל – אך באף יישוב ערבי.

גדיר האני, אשת חינוך ומגשרת מעכו ופעילה בארגונים החברתיים "עומדים ביחד" ו"נשים עושות שלום", נאמה בשבת בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בחיפה. האני היא חברה טובה של לילא אלעיסיבי, אימו של ד"ר מוחמד אלעסיבי.

האני אמרה בנאומה: "אני צופה בתדהמה איך מאות־אלפי אזרחיות ואזרחים עוזבים הכול ובאים שבוע אחר שבוע למאבק החשוב מכל, על הדמוקרטיה. אני כאן בכל מוצאי שבת ואין יום שאני לא נשאלת, 'איפה אתם? הרי אתם, הערבים, תהיו הראשונים להיפגע!' יש ערבים בהפגנות, אבל אני עונה: 'אתם צודקים'.

"אני כאן בכל מוצאי שבת, ואין יום שאני לא נשאלת, 'איפה אתם? הרי אתם, הערבים, תהיו הראשונים להיפגע!' יש ערבים בהפגנות, אבל אני עונה: 'אתם צודקים'"

הפעילה החברתית גדיר האני נואמת בהפגנה נגד המהפכה המשטרית בחיפה, 1 באפריל 2023 (צילום: מחאת העם חיפה)

"כולנו בני הארץ הקדושה וראויים לחיות כאן בחופש, שלום ושוויון – וצריכים להיאבק על כך ביחד. עכשיו, כשאולי יש הפוגה בבליץ החקיקה בזכות המאבק שלנו, הגיע הזמן לשאול – האם הדמוקרטיה שאנו נלחמים עליה היא בשביל כולם? אין דמוקרטיה בלי שוויון זכויות מלא לכולם".

דבריה נענו בתשואות סוערות. האני אמרה בקול רועד: "בשבת נהרג מוחמד, בן של חברה שלי, בן 26, שסיים רק לפני שבועיים ללמוד". היא פרצה בבכי והוסיפה: "לא כל הפרטים התבררו עדיין. אבל יש דבר אחד ברור מאוד. תקשיבו היטב: האצבע הקלה על ההדק שמופנית כלפינו, הפלסטינים בישראל ובשטחים, תגיע לכולם".

"אם השר הגזען, המורשע בטרור, יקים משטרה פרטית, את הפלנגות, המיליציות החמושות שלו, אנחנו – הערבים – נהיה הראשונים להיפגע. בתירוץ של הגנה על היהודים הם יפגעו, יתסיסו וישברו אותנו. אבל זה יגיע גם אליכם. אף אחד לא יהיה בטוח. האם תילחמו לצדנו?" לפי התשואות וצפצופי הזמבורות שנשמעו בקהל, נדמה שהתשובה חיובית.

"אם השר הגזען יקים את המיליציות החמושות שלו, אנחנו, הערבים, נהיה הראשונים להיפגע. אבל זה יגיע גם אליכם. אף אחד לא יהיה בטוח. האם תילחמו לצדנו?"

הרגע הזה, של אחווה יהודית–ערבית בתוך הנאום הסוחף, היה אירוע נדיר במאבק על המהפכה המשפטית. האני הייתה הנואמת היחידה בעצרת בחיפה שהזכירה את מותו של מוחמד אלעסיבי. הדוברים בעצרת המרכזית בתל אביב התעלמו ממנו כליל, אף שתפש כותרות ולמרות הקשר בינו למאבק על הדמוקרטיה.

שוטרים בעיר העתיקה בירושלים סמוך לזירה שבה נורה למוות מוחמד אלעסיבי, 1 באפריל 2023 (צילום: Jamal Awad, Flash 90)

בירושלים הוא הוזכר בנאום אחד בלבד, של ד"ר נעמי זוסמן. יו"ר הנהלת מרצ אורי זכי הזכיר אותו בנאום שנשא בהפגנה בכפר סבא, ואמר: "לא יודע מה קרה שם, אבל האירוע מראה כמה חשוב שמח"ש תישאר עצמאית".

גם כשהדמוקרטיה הישראלית נלחמת על חייה, ליהודים ולערבים שתומכים בה יש סדר יום מקביל – ושונה. "אירועים כמו הריגתו של מוחמד אלעסיבי מסעירים את החברה הערבית ומוציאים אותה לרחובות הרבה יותר מההפיכה המשטרית", אומרת האני לזמן ישראל.

גם כשהדמוקרטיה הישראלית נלחמת על חייה, ליהודים ולערבים יש סדר יום מקביל – ושונה: "אירועים כמו הריגתו של מוחמד אלעסיבי מסעירים את החברה הערבית ומוציאים אותה לרחובות הרבה יותר מההפיכה המשטרית"

המהפכה המשפטית נתפשת בתקשורת ובחברה היהודית והערבית כאחד כעניין פנים־יהודי, וזאת אף שברור לכול שהערבים עלולים להיפגע ממנה קשות. סיקור השיחות בבית הנשיא עוסק באינטנסיביות בשאלה מי ישתתפו בהן מבין המפלגות היהודית.

העובדה שגם רע"ם וחד"ש מעוניינות להשתתף – מדווחת רק בשוליים, אף שהן עשויות להשפיע עמוקות על תוכן השיחות ועל תוצאותיהן, אם יהיו כאלה בכלל.

מפגין נושא את דגל פלסטין בהפגנה נגד הממשלה בכיכר הבימה, 7 בינואר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

אזרחים ערבים משתתפים בהפגנות נגד המהפכה המשפטית, אבל ההערכה היא שמספרם קטן מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה. זה לא היה כך מהתחלה: בהפגנה הראשונה בתל אביב, ב־7 בינואר, היה שיעור גבוה של ערבים. לפי ההערכות, מדובר באלפים מבין כ־30 אלף משתתפים.

את ההפגנה יזם הארגון היהודי־ערבי "עומדים ביחד", בעזרת האגודה לזכויות האזרח וארגון השמאל "שוברים שתיקה". יו"ר חד"ש איימן עודה נאם בה, רבים מהנאומים והשלטים היו נגד הכיבוש ואפליית ערבים, ונראו בה גם מעט דגלי פלסטין, לצד דגלי ישראל, שגם הם היו מעטים.

תנועות "הדגלים השחורים", "קומי ישראל", "קריים מיניסטר" והתנועה לאיכות השלטון הצטרפו באיחור לארגון ההפגנה, ולא היו מרוצים מאופייה. הוויכוחים גרמו למפגינים להתפצל לשתי צעדות נפרדות. דגלי פלסטין עוררו מתקפות של תומכי הממשלה ואיומים במעצרים.

בהפגנות הבאות, "הדגלים השחורים" ותנועות נוספות עם אג'נדה ציונית־ליברלית, הקימו מטה מאבק ש"עומדים ביחד" אינם חברים בו. ארגוני המטה חילקו למפגינים המוני דגלי ישראל שכיסו את הכיכרות, אסרו על ח"כים לנאום בעצרת המרכזית בתל אביב – ובמקומם הזמינו נואמים רבים עם רקע צבאי וביטחוני.

תנועות עם אג'נדה ציונית־ליברלית הצטרפו באיחור לארגון ההפגנה ולא היו מרוצים מאופייה. בהפגנות הבאות חילקו למפגינים דגלי ישראל והזמינו נואמים עם רקע ביטחוני

מחאת המילואימניקים נגד המהפכה המשפטית, 2023 (צילום: Flash90)

מאז, דגלי פלסטין מתקבלים בהפגנות בזעם, לעתים אף באלימות. בנאומים ובשלטים בולטים ביטויים "יהודיים", ציונים וצה"ליים – מ"אחים לנשק" ועד "חורבן הבית". נראה כי האופי הלאומי (ואולי לאומני) של ההפגנות גורם ליהודים להרגיש בהן בנוח ולנהור אליהן בהמוניהם, ובה בעת מבריח מהן את הערבים. זאת, אף שבחלק מההפגנות יש גם נואמים ערבים.

הערבים יכולים לקיים הפגנות מקומיות ביישובים ערביים באופי ובצביון המתאימים להם, כפי שיהודים עושים ביישובים יהודיים קטנים, אבל יש רק מעט הפגנות כאלה.

"עומדים ביחד" והארגונים "יוזמות אברהם" ו"חיראק אל מיידאני" הצליחו, בינתיים, לארגן שתי הפגנות ברהט והפגנות חד־פעמיות בחמישה יישובים – חורה, כפר מנדא, טמרה, יפיע וכפר כנא. ביום שישי הקרוב תתקיים הפגנה באום אל־פחם.

בהפגנות הללו אין דגלי ישראל או פלסטין, ובסיסמאות ובשלטים יש מסרים המתאימים לחברה הערבית, כמו "אנחנו בעלות הבית" וקריאות לשלום. משתתפים בהן עשרות עד מאות בני אדם, חלקם הגדול פעילים חברתיים ופוליטיים מחוץ ליישובים שבהם הן נערכות, רבים מהם יהודים.

בינתיים התקיימו שתי הפגנות ברהט והפגנות חד־פעמיות בחורה, כפר מנדא, טמרה, יפיע וכפר כנא. משתתפים בהן עשרות עד מאות משתתפים, חלקם הגדול פעילים מחוץ ליישובים שבהם הן נערכות, רבים מהם יהודים

הפגנה בכפר מנדא נגד המהפכה המשפטית, 13 במרץ 2023 (צילום: גילי צמחוני, "עומדים ביחד")

יש גם שלוש הפגנות משותפות קבועות ליהודים ולדרוזים בצמתי הצפון, והפגנה משותפת אחת ליהודים ולערבים מאבו גוש בצומת הראל – וזה הכול. "זה לא מספיק", אומרת האני, "היינו אמורים להיות ממובילי המחאה. אבל אנשים אומרים, 'בבתי המשפט אין צדק, יש דין לערבים ודין ליהודים. מה הם עשו בשבילנו? למה שנפגין בשבילם?'"

את מסכימה איתם?
"מצד אחד כן. בית המשפט מאשר את האפליה בין יהודים לערבים באישורי בנייה והריסת בתים – ואישר את חוק הלאום וחוק קמיניץ. לכן, קשה לי לשכנע אנשים. מצד שני, במקרים רבים בתי המשפט כן עשו צדק, בניגוד לעמדת הממשלה. אם הממשלה תשתלט עליהם יהיה הרבה יותר גרוע, ואסור לתת לזה לקרות".

את חושבת שיש אנשים בחברה הערבית שאומרים, "המהפכה המשפטית תזיק למדינה היהודית – אז בואו ניתן להם להעביר אותה"?
"לצערי, כן. הרבה אנשים אומרים: 'תנו ליהודים לריב ביניהם ושיעזבו אותנו בשקט'. לפני יום שישי שעבר הם אמרו, 'ברמדאן הזה המשטרה מציקה לנו פחות ונותנת לנו לחגוג, כי הם עסוקים ברפורמה שלהם – אז יופי, אל תפריעו'".

"אנשים אומרים, 'בבתי המשפט אין צדק, יש דין לערבים ודין ליהודים. מה הם עשו בשבילנו? למה שנפגין בשבילם?' או 'תנו ליהודים לריב ביניהם ושיעזבו אותנו בשקט'"

מפגינים נגד הכוונת להקים משמר לאומי, 1 באפריל 2023 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

השבוע, ההחלטה לאפשר לשר איתמר בן גביר להקים "משמר לאומי" בשליטתו נמצאת במרכז המחאה. זה גורם לאנשים בחברה הערבית להזדהות איתה יותר?
"זה מפחיד מאוד. ובאמת יש התעוררות, יותר אנשים אמרו שיבואו להפגנות".

"לא רוצים להפריע למאבק"

מנהיגים פוליטיים בחברה הערבית מספקים הסבר אחר, פרגמטי, לעובדה שהערבים ממעטים להשתתף במחאה. לדברי ראש עיריית כפר קאסם עאדל בדיר, איש רע"ם: "בחברה הערבית יש התנגדות חריפה מאוד להפיכה המשפטית. כולם יודעים שהיא תפגע קודם כל במיעוטים, במיוחד בערבים שלא מיוצגים בממשלה. בתי המשפט הם לפעמים המגן היחיד שלנו מעריצות הרוב.

"אבל, אם ניכנס לתמונה ונפגין – זה ייתפש כעניין של ערבים נגד יהודים ויוריד את המוטיבציה של היהודים להיאבק, יבואו פחות יהודים להפגנות והמאבק ייכשל. אנשים תמיד נאבקים בשביל עצמם. היהודים נאבקים עכשיו בכל הכוח, זה מאבק בתוך קבוצת הרוב – ולכן הוא משפיע. איך אומרים אצלכם? 'צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים'. אז למה להפריע?"

"אם ניכנס לתמונה ונפגין זה ייתפש כעניין של ערבים נגד יהודים, יבואו פחות יהודים להפגנות והמאבק ייכשל. אנשים תמיד נאבקים בשביל עצמם. עכשיו זה מאבק בתוך קבוצת הרוב, ולכן הוא משפיע"

ראש עיריית כפר קאסם עאדל בדיר (צילום: עיריית כפר קאסם)

בגלל זה לא התקיימה אף הפגנה נגד המהפכה המשפטית בכפר קאסם?
"אני לא קובע אם יעשו הפגנה, אבל אני לא מעודד את זה. גם לא הלכתי לנאום בהפגנות, אף שהיו פניות כאלה. זה ראוי, אבל שגוי מבחינה טקטית".

אתה שומע מסביבך את הטענה שהערבים לא צריכים להגן על בתי המשפט כי בתי המשפט לא מגנים עליהם?
"אני שומע, אבל היא לא נכונה. בג"ץ הגן עלינו מאפליה הרבה פעמים. גם ישירות. למשל, כשהכניסו יישובים ערביים לרשימת היישובים הזכאים להטבות מס. לפעמים עצם הפניה לבג"ץ השפיעה על המדיניות, גם כשהעתירות נדחו. העתירות נגד חוק קמיניץ, למשל, נדחו, אבל גרמו לממשלה לרכך את המדיניות הדורסנית שלה בפועל.

"בג"ץ הגן עלינו מאפליה פעמים רבות. למשל, כשהכניסו יישובים ערביים לרשימת הזכאים להטבות מס. לפעמים עצם הפניה לבג"ץ השפיעה על המדיניות, גם כשהעתירות נדחו"

"רוב הציבור הערבי נגד הרפורמה ונגד הממשלה הזאת בכלל. גם המדיניות שלה בשטחים מעסיקה ומדאיגה אנשים כאן – ההתבטאויות של בן גביר ובצלאל סמוטריץ'; ביטול ההתנתקות; הבנייה בהתנחלויות; הפרובוקציות באל־אקצא; וגם המיליציה של בן גביר.

"אם המיליציה תהפוך לעניין מעשי, חלילה, אנשים כאן יצאו לרחובות. אבל אנחנו מכירים את נתניהו, הוא עובד על כולם, אז אנחנו מקווים שיעבוד גם עליו".

כפר קאסם, ארכיון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

חד"ש ורע"ם מעוניינות להשתתף בשיחות בבית הנשיא על המהפכה המשפטית. אתה תומך בכך?
"כן, הם צריכים להשתתף כי אנחנו חלק מהמדינה וגם הנפגעים המרכזיים מהחקיקה. צריך להראות שאנחנו רוצים הידברות. אבל זה הכול חרטא, דיבורים פורמליים לפרוטוקול. הממשלה לא תסכים לשינויים מהותיים".

אז אתה מעריך שהמהפכה המשפטית תעבור?
"אין לי מושג מה יהיה. אולי נתניהו יישבר ולא יעביר אותה בגלל הפגיעה הכלכלית. אבל אני יודע שאם היא תעבור, חלילה, ותהיה לממשלה שליטה מוחלטת במדינה – אני אחזיר את המפתחות ואלך. שיביאו בובה אחרת לבית הבובות שלהם".

גם עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל ארגון עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי – לא מצפה מהציבור הערבי להשתתף במחאה, אף שכמנהל ארגון שפעילותו נשענת על הליכים משפטיים הוא מודע לסכנה שהמהפכה המשפטית מהווה לערבים.

לדברי ג'בארין: "הערבים נגד ה'רפורמה' ובעד המחאה נגדה. ה'רפורמה' מסכנת את הזכויות הכי בסיסיות שלנו, שבתי המשפט מגנים עליהם, כולל אפילו הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת. הרי ועדת הבחירות המרכזית פוסלת את המועמדים שלנו לכנסת שוב ושוב, ובג"ץ מאשר אותם מחדש. כיום יש שורת הצעות חוק שפוסלת אותם מהשתתפות בבחירות, שפשוט מחכות ל'רפורמה'".

"ה'רפורמה' מסכנת את הזכויות הכי בסיסיות שלנו כולל אפילו לבחור ולהיבחר. הרי ועדת הבחירות המרכזית פוסלת את המועמדים שלנו לכנסת, ובג"ץ מאשר אותם מחדש"

מנכ"ל ארגון עדאלה חסן ג'בארין בדיון בוועדת הבחירות המרכזית, 9 בדצמבר 2012 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אז אתה משתתף בהפגנות נגד המהפכה המשפטית?
"לא".

למה לא? ולמה לדעתך הרבה אנשים אחרים בחברה הערבית לא משתתפים?
"כי אנחנו לא יכולים להתחבר לסיסמאות, לדגלים, לנוכחות הבולטת של אנשי הביטחון, לנרטיב הדומיננטי שלא קורא לשינוי אלא לשימור המצב הקיים של עליונות יהודית. כשאנחנו חושבים על בית המשפט, שאישר את חוק הלאום, את המעצרים המנהליים, ועדות הקבלה, האפליה בין ערבים ויהודים בהגירה, אנחנו לא יכולים להרגיש ש'המערכת מגנה על הזכויות שלנו, בואו נגן עליה".

"אנחנו לא יכולים להתחבר לסיסמאות, לדגלים, לנוכחות הבולטת של אנשי הביטחון, לנרטיב הדומיננטי שלא קורא לשינוי אלא לשימור המצב הקיים של עליונות יהודית"

אבל הרגע אמרת שהיא מגנה על הזכויות הכי בסיסיות שלכם.
"זה גם נכון. בג"ץ נכשל בהגנה על זכויות מסוימות, והצליח בהגנה על אחרות, כמו חופש הביטוי, או חלוקה קצת יותר הוגנת של תקציבים. בית משפט הוא גוף שמרני מטבעו שתפקידו לקיים את החוק. הבעיה היא יותר אצל המחוקקים מאשר אצל השופטים. ואני יודע היטב שאם המחוקקים ובית המשפט יהפכו לגוף אחד – המצב יחמיר.

הפגנה של ישראלים מהמגזר הערבי נגד חוק הלאום. אוגוסט 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"במחאה הזאת יש משהו שנותן הרבה תקווה. עצם זה שיהודים מדברים פתאום על זכויות אזרח עשוי אולי בעתיד לפתוח פתח למאבק על שוויון אמיתי. אבל מכאן ועד להשתתף בהפגנות כפי שהן – אני, לפחות, לא מסוגל".

האם המפלגות שמייצגות את הערבים בכנסת צריכות, לדעתך, להשתתף בשיחות בבית הנשיא?
"זאת שאלה של יחסי כוחות. כל עוד מדובר במלחמת מאסף לשמירה על עצמאות בית המשפט, חברי הכנסת הערבים צריכים להשתתף במאבק הזה ככל יכולתם. הנשיא דיבר על חוק יסוד זכויות האדם. זה מצוין, הנציגים שלנו חייבים לקדם את הרעיון הזה.

"מצד שני, יאיר לפיד רוצה להפוך את השיחות לבסיס לחוקה. אין לנו אינטרס שזה יקרה. אם תיחקק חוקה כיום היא תהיה ימנית ושמרנית, לא תפריד דת ומדינה ותמסד את האפליה. אבל הסיכוי לכך ממילא קלוש".

"כל עוד מדובר במלחמת מאסף לשמירה  עצמאות בית המשפט, הח"כים הערבים צריכים להשתתף במאבק הזה. מצד שני, יאיר לפיד רוצה להפוך את השיחות לבסיס לחוקה. אין לנו אינטרס שזה יקרה"

לא מסוגלים לבנות חזית משותפת

שיתוף הפעולה בין הח"כים היהודים והערבים באופוזיציה לקוי לא פחות מאשר בין האזרחים בשטח. בין חד"ש־תע"ל למפלגות "רק לא ביבי" זורם דם רע, ולמעשה, יש ביניהן חרם הדדי קבוע.

הרשימה המשותפת חוגגת אחרי הפלת חוק האזרחות, 6 ביולי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אחרי בחירות 2020, הרשימה המשותפת המליצה באופן חריג על בני גנץ לראשות הממשלה – אבל גנץ הרכיב ממשלה עם נתניהו. ממשלת בנט–לפיד נפלה כשהמשותפת הצביעה נגד "חוק תקנות יו"ש" להסדרת השליטה בשטחים, והאופוזיציה בראשות בנימין נתניהו ניצלה זאת, הצביעה נגד החוק והפכה את ההצבעה להצעת אי־אמון. שני הצדדים זוכרים אלה לאלה את המחדלים.

אחרי הבחירות, אחמד טיבי הטיח בח"כים של יש עתיד שאינו מעוניין בשיתוף פעולה איתם: "אתם חבורת טיפשים. לכו לעזאזל. בחיים לא אקבל מכם הוראות, אתם רוצים ערבים שמשרתים אצלכם".

ממשלת בנט–לפיד נפלה כשהמשותפת הצביעה נגד "חוק תקנות יו"ש" והאופוזיציה ניצלה זאת. אחרי הבחירות, אחמד טיבי הטיח בח"כים של יש עתיד: "לכו לעזאזל"

לפיד, גנץ, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ויו"ר העבודה מרב מיכאלי לא מזמינים את עודה וטיבי לפגישותיהם. כשלפיד התראיין ונשאל מדוע, השיב: "כי הם עובדים עם ביבי".

היחסים בין רע"ם למפלגות היהודיות סבירים יותר, אבל מתוחים, מסיבות אחרות. יו"ר רע"ם מנסור עבאס לא רואה את עצמו כמתנגד אידיאולוגי לממשלה, אלא כפרגמטיסט שדואג לאינטרסים של המיעוט שהוא מייצג, ולכן לא פוסל עקרונית הצטרפות לממשלה בראשות נתניהו.

אביגדור ליברמן, בני גנץ, מרב מיכאלי, יאיר לפיד ומנסור עבאס בישיבה משותפת, 26 בדצמבר 2022

קשה להאמין שרע"ם תצטרף לממשלה הנוכחית, אבל הקו של עבאס מול הממשלה פחות לוחמני משל שאר האופוזיציה. עבאס מגיע לחלק מ"פגישות ראשי האופוזיציה" – ולאחרות לא. עבאס תומך בהידברות בנוגע למהפכה המשפטית. כמה ימים אחרי פרסום מתווה הנשיא הודיע שגיבש מתווה פשרה משלו לסוגיית בחירת השופטים.

לפי פרסומים אודות המתווה, עבאס מציע שיהיו בוועדה לבחירת שופטים 12 חברים, ביניהם שלושה שרים ושלושה שופטים, שמתוכם שופט ערבי, שלושה ח"כים מהקואליציה, שני חברי אופוזיציה וח"כ אחד מהמפלגות הערביות. זאת, לדבריו, כדי "שהוועדה תייצג את כל חלקי העם".

מתווה עבאס נמצא, אפוא, על הגבול שבין שליטה של הקואליציה בוועדה, כפי שמעוניינת הממשלה, לבין שליטה פוליטית רחבה בלי מונופול לקואליציה, כמו במתווה שפרסם הנשיא. רק במקרה שבו מפלגה ערבית נמצאת בקואליציה המתווה עשוי להעניק לה את השליטה המיוחלת.

מתווה עבאס נמצא על הגבול שבין שליטה של הקואליציה בוועדה לשליטה פוליטית בלי מונופול לקואליציה, כמו במתווה הנשיא. רק במקרה שבו מפלגה ערבית נמצאת בקואליציה, היא תקבל את השליטה המיוחלת

בראיונות קורא עבאס להידברות. בריאיון שהעניק לרדיו 103FM בשבוע שעבר, למשל, אמר: "יש לקיים משא ומתן מיידי בין הקואליציה והאופוזיציה כדי להגיע להסכמה. יש ויכוחים בין הצדדים, כולל הצד שלי, אין הידברות ויש התבצרות". עם זאת, עבאס מפנה את האשמה העיקרית לקואליציה ש"להוטה להעביר את הרפורמה, גם בלי הסכמה".

הנשיא יצחק הרצוג ונציגי סיעת חד"ש־תע"ל בבית הנשיא בירושלים, 29 במרץ 2023 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

עבאס דורש שרע"ם תהשתתף בשיחות בבית הנשיא. גם עודה דורש שחד"ש תשתתף בהן. טיבי טרם החליט אם הוא מעוניין שתע"ל תשתתף.

באופן אירוני, הקו שעודה רוצה להציג בשיחות מתון יותר מזה של לפיד, כיוון שלפיד דורש חוקה המבוססת על מגילת העצמאות, ואילו עודה אומר "כרגע אין סיכוי לחוקה שתתבסס על דמוקרטיה מלאה, אז אנחנו לא מעוניינים בכך", ומסתפק בהתנגדות לפגיעה בעקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה.

הרצוג הצהיר שכל המפלגות מוזמנות לשיחות, אבל בפועל, בפגישה משתתפים רק נציגי הממשלה, יש עתיד והמחנה הממלכתי. לפי פרסומים, לפיד וגנץ מעוניינים לייצג את כל האופוזיציה בעצמם בלי לערב מפלגות אחרות. אבל עודה הצהיר: "אנחנו לא צריכים את האישור שלהם להשתתף בשיחות".

עודה מגיע בכל מוצאי שבת להפגנות נגד המהפכה המשפטית, מצטלם כשהוא נואם נאומי רחוב, מתחבק ומסתחבק עם המפגינים היהודים. לדבריו: "הערבים צריכים להגיע להפגנות. זה חשוב לנו לפחות כמו ליהודים".

נאמתי הערב בהפגנת האלפים בתל אביב נגד ההסכמה לתת מיליציות חמושות לבן גביר.

נתניהו רוצה להסית את הדיון הדמוקרטיה לתהום של אלימות לאומנית אלימה. לשסות אזרחים נגד אזרחים. אבל אנחנו לא ניתן לו! יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים, חייבים להמשיך להאבק למען דימוקרטיה לכולם! pic.twitter.com/d0aeMIizFp

— איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh (@AyOdeh) March 29, 2023

נראה שהאזרחים הערבים נרתעים מהאופי הלאומי של ההפגנות. אולי הפתרון הכי פחות גרוע יהיה שערבים יפגינו במקביל ביישובים הערביים?
"לא. זה חשוב שניאבק ביחד, ערבים ויהודים, בהפגנות הגדולות, בתל אביב, בחיפה. הציבור שלנו מאוד כועס על השמאל הציוני.

"זאת היסטוריה ארוכה – הנכבה, הממשל הצבאי, הפקעת הקרקעות, הכיבוש, האינתיפאדות, אירועי אוקטובר. אי־אפשר להתעלם מהמשקעים ומהעובדה שהיהודים – גם באופוזיציה – מעוניינים לשמר מצב קיים של אפליה, שהוא לא דמוקרטיה מלאה.

"הערבים צריכים להגיע להפגנות הגדולות בתל אביב, בחיפה. אבל הציבור שלנו כועס על השמאל הציוני. על ההיסטוריה ועל העובדה שהיהודים מעוניינים לשמר מצב קיים של אפליה, שהוא לא דמוקרטיה מלאה"

המחאה בחיפה נגד המהפכה המשפטית, 26 במרץ 2023 (צילום: Shir Torem/Flash90)

"אבל האיום המשותף, תחת הממשלה הכהניסטית, הנוראה, יכול לאחד בינינו. בקשר לדגלים, אני מסביר לערבים: היהודים מהשמאל מרגישים שמצפים מהם להוכיח נאמנות למדינה. אנחנו דווקא יכולים להבין אותם בעניין הזה.

"בהפגנות יש זרמים שונים. יש קבוצה גדולה של חבר'ה מהשמאל שמפגינים נגד הכיבוש – ואנחנו יכולים לעמוד איתם. בסופו של דבר, התקופה הקשה הזאת יכולה להיות בסיס לחיבור בין ערבים ויהודים, שיצמח מתוך המאבק המשותף".

אבל כרגע אין מאבק משותף. הערבים, ברובם, לא משתתפים בו.
"נכון, לצערי".

"בקשר לדגלים, אני מסביר לערבים: היהודים מהשמאל מרגישים שמצפים מהם להוכיח נאמנות למדינה. אנחנו דווקא יכולים להבין אותם בעניין הזה"