שרפת פסולת לא חוקית באזור לכיש (צילום: באדיבות מטה המאבק "שואפים לנשום אוויר נקי")
באדיבות מטה המאבק "שואפים לנשום אוויר נקי"

תושבי לכיש חולמים על אוויר נקי

אחרי יותר מעשור של מחנק ושאיפת עשן רעיל, תושבי מזרח לכיש עתרו לבג"ץ כדי שהמדינה תפעל להפסקת שרפת הפסולת האלקטרונית בכפרים הפלסטיניים הסמוכים ● המדינה ביקשה לגנוז את העתירה בטענה שהיא פועלת בנושא, אבל השופטים לא התרשמו והציעו להקים צוות בין־משרדי שיפעל משני צדי הקו הירוק ● במקביל, גם מבקר המדינה נכנס לתמונה

עשרות תושבים מהמועצה האזורית לכיש עלו ביום ראשון לירושלים לדיון בבג"ץ, בתקווה שבית המשפט יפזר סוף־סוף את עננת העשן הרעילה שהם חיים בתוכה כבר יותר מעשור. שנים של מאבק ציבורי ותקשורתי, שלא הניב כמעט דבר, הפכו את תושבי אמציה, שקף, אליאב – ושאר יישובי קו התפר – לסקפטיים.

נותר להם רק לשים את יהבם על בית המשפט, שאולי יגרום למדינה לעשות את מה שלא עשתה מיוזמתה עד היום. התעשייה המשגשגת של הברחת פסולת אלקטרונית מישראל לשטחים והבערתה, כיכבה בשנים האחרונות בשורה של תחקירים.

מדובר בשיתוף פעולה פורה בין עבריינים מישראל לעמיתיהם הפלסטינים. עשרות אלפי טונות של מחשבים, מקררים, מכונות כביסה, ושאר מכשירי חשמל שסיימו את תפקידם, חוצים מדי שנה את הקו הירוק מישראל לשטחים, שם הם נמסרים לידי כמה משפחות בכפרים אידנא ובית עווא, שמפעילות אתרי פסולת פיראטיים.

באתרים הללו מבעירים מכשירים בשביל להיפטר מהפלסטיק ולהגיע אל כבלי הנחושת והמתכות בעלות הערך. אחרי המיצוי, רוב המתכות מוברחות חזרה לישראל בשביל להימכר. בתהליך הזה יש מרוויחים – העבריינים ובני משפחותיהם, אבל בעיקר מפסידים: תושבי הכפרים הפלסטינים ושכניהם הישראלים מהגבעות הסמוכות, שנושמים את העשן הרעיל שנפלט בשרפות.

שרפת פסולת לא חוקית באזור לכיש (צילום: באדיבות מטה המאבק "שואפים לנשום אוויר נקי")
שרפת פסולת לא חוקית באזור לכיש (צילום: באדיבות מטה המאבק "שואפים לנשום אוויר נקי")

לפי מחקר של פרופ' יעקב גארב מאוניברסיטת בן גוריון, שיעור הילדים הלוקים בסרטן בכפרים הפלסטינים שבהם מרוכזות השרפות גבוה פי ארבעה מאשר בשאר הגדה המערבית

לפי מחקר של פרופסור יעקב גארב מאוניברסיטת בן גוריון, שיעור הילדים הלוקים בסרטן בכפרים הפלסטינים שבהם מרוכזות השרפות גבוה פי ארבעה מאשר בשאר הגדה המערבית. בקיץ האחרון תושבי לכיש הרגישו כי הגיעו למבוי סתום ועתרו לבג"ץ באמצעות עו"ד (וד"ר) ציפי איסר־איציק, לשעבר מנכ"לית "אדם, טבע ודין" – וכיום שותפה במשרד ליפא מאיר ושות'.

העתירה הוגשה על ידי איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון נגד שורה של משרדי ממשלה, בראשם המשרד להגנת הסביבה והמנהל האזרחי, בטענה שאינם עושים די כדי להגן על התושבים מפני מפגע מסוכן ומתמשך. באוקטובר המדינה הגישה תגובה מקדמית לעתירה, שבה ביקשה למחוק אותה על הסף בטענה שהיא מטפלת בנושא ואינה מזניחה אותו.

השופט חאלד כבוב כנראה לא התרשם שזה המצב, דחה את הבקשה והעביר את העתירה לדיון – שכאמור התקיים השבוע. ערב הדיון הגישה המדינה לבית המשפט הודעה מעודכנת הכוללת את הפעולות שעשתה למיגור הברחת הפסולת האלקטרונית.

לפי הנתונים שהציגה המדינה, ב־2022 נתפסו והוחרמו על ידי פקחי יחידת "דוד", שעוסקת בפיקוח על המעברים, 169 משאיות ורכבים שניסו להעביר פסולת, מתוכם 24 עם פסולת אלקטרונית ושמונה עם מזגנים. "הנתונים האלה באים להראות שיש אכיפה אינטנסיבית", אומרת עו"ד איסר־איציק, "אבל בשנים 2014–2020 תפסו בממוצע 190 משאיות בשנה. כלומר, בפועל מדובר בירידה".

שרפת פסולת לא חוקית באזור לכיש (צילום: באדיבות מטה המאבק "שואפים לנשום אוויר נקי")
שרפת פסולת לא חוקית באזור לכיש (צילום: באדיבות מטה המאבק "שואפים לנשום אוויר נקי")

לפי הנתונים שהציגה המדינה, ב־2022 נתפסו והוחרמו על ידי פקחי יחידת "דוד", שעוסקת בפיקוח על המעברים, 169 משאיות ורכבים. עו"ד איסר־איציק: "אבל בשנים 2014–2020 תפסו בממוצע 190 משאיות בשנה"

כדי לוודא שלא מדובר בדיון תיאורטי, ביקשה איסר־איציק מהתושבים דיווח עדכני מהשטח. בתשובה היא קיבלה מקבץ של צילומים מיום חמישי האחרון המתעדים פסולת בוערת ממש מול בתיהם. "אין שום שינוי לטובה", אומר אלמוג אלה, תושב היישוב אליאב ופעיל וותיק במאבק, "ממש כלום.

"יש קורלציה מסוימת בין קצב השרפות למחיר הנחושת בשוק, כשהוא יורד – יש קצת פחות שרפות, אבל בעיקרון מדובר במפעל. כל עוד יש ביקוש למתכות – יהיו שרפות. זה כמו מפעל למגבים שימשיך לעבוד כל עוד אנשים יצטרכו מגבים. עכשיו ברמדאן שורפים בעיקר בלילה, מסיימים את הארוחה ויוצאים לשרוף".

"זה לא שהמדינה מתכחשת לבעיה", אומרת איסר־איציק, "עובדה שיש טיוטה של הצעת מחליטים של הממשלה לטיפול רב מערכתי, רק שהיא לא עוברת. אין תחושת דחיפות.

"הבעיה עם הפסולת אלקטרונית היא שיש בה ממד מטעה. כשאתה רואה משאית מלאה מחשבים ישנים – אולי זה מחשבים לתיקון? יש גורמים שיש להם היתר להעביר פסולת, והם משתמשים בזה כדי להעביר מחשבים ישנים לאתרי שרפה. אם מתוך עשרות אלפי טונות בשנה עוצרים במעברים 30 משאיות, זה בטל בשישים.

שרפת פסולת לא חוקית באזור לכיש (צילום: באדיבות מטה המאבק "שואפים לנשום אוויר נקי")
אוויר רעיל. שרפת פסולת באזור לכיש (צילום: באדיבות מטה המאבק "שואפים לנשום אוויר נקי")

"זה לא שהמדינה מתכחשת לבעיה", אומרת איסר־איציק, "עובדה שיש טיוטה של הצעת מחליטים של הממשלה לטיפול רב מערכתי, רק שהיא לא עוברת. אין תחושת דחיפות"

"במבחן התוצאה הציון הוא נכשל. השופטים (המשנה לנשיאת העליון עוזי פוגלמן והשופטים דפנה ברק־ארז ונעם סולברג) הסתכלו בתמונות ושאלו אותי, 'מה את רוצה שהמדינה תעשה, תרדוף אחרי כל טנדר כזה?' התשובה היא לא. צריך לעצור את זה במעברים. התושבים נתנו צ'אנס למדינה, במשך 10 שנים הם ניסו הכול. הגיע הזמן שהם יוכלו לנשום".

האוויר בגבעות הירוקות של מזרח לכיש לא יהיה נקי יותר מחר, אבל התושבים יצאו מבית המשפט עם אופטימיות זהירה. השופטים הציעו למדינה להקים צוות בין־משרדי שיתכלל את הטיפול של הממשלה בבעיה ויפעל משני צדי הקו הירוק. לבקשת נציגי הפרקליטות, השופטים קצבו למדינה 90 יום כדי לחזור עם תשובה.

במקביל, גם מבקר המדינה נכנס לתמונה. בשבוע שעבר ביקר צוות גדול מטעם משרד המבקר באזור המועד לפורענות, ערך תצפיות וקיבל הסברים ונתונים מהתושבים. אחרי פסח תיערך פגישה של אנשי המבקר גם עם עו"ד איסר־איציק. אם הממשלה רוצה לחסוך לעצמה דוח מביך במיוחד, מומלץ לה לפעול מהר.

עוד 741 מילים
סגירה