השבוע היה יום זיכרון סודי ליצחק רבין, למה לעשות מזה עניין? קורה שרוצחים ראש ממשלה. הסתכלתי על אחת התמונות שלו שצילם משה שי, ובה הוא יושב באיזה מכולת בכפר שלם ושותה סודה. הצילום הזה מספר על הדרך שעברנו מהאיש השפוי הזה שעוצר במכולת בכפר שלם, קונה שתיה ומשלם בעצמו.
תחשבו על בנימין נתניהו, הבובה המאופרת הקמצנית, סכסכנית ומרופדת מאבטחים, ששולט במדינה מאז הרצח כמין עונש תנ"כי. רה"מ יצחק שמיר כינה אותו פעם "מלאך חבלה" ולא הקשבנו. גם רבין הזהיר מפניו, אבל חשבנו שהמדינה חזקה מראש ממשלה כזה או אחר. וטעינו. יש לו כוח להשחית והוא משתמש בו באין מפריע, כי אין מפריע, ואם יש – הוא נזרק לים מהסיפון כמו חבית ריקה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כרגיל נהניתי עד אין קץ לקרוא.
תיקון קטנטן: את "שיר ערש" כתב נתן אלתרמן ולא אברהם חלפי, והלחין להפליא סשה ארגוב.
ואוסיף רק: חבל שאת כל כך צודקת וחבל שכל כך עצוב. הורסים לנו את המדינה לנגד עינינו ואנו חסרי אונים.