24 אלף יהודים נרצחו ביממה אחת בסוף 1943: שיא פעולתו התעשייתית של מחנה הרצח השיטתי וההמוני שנקרא מיידאנק.

מספר זהה – 24 אלף יהודים – נספו מרעב וקריסת מערכות הגוף ב-3 השבועות שלאחר שחרור מחנה הריכוז וההתעללות ההמונית שנקרא ברגן-בלזן בשנת 1945.

24 אלף ישראלים, לעומת זאת, נהרגו במלחמות, במבצעים, בקרבות, בפעולות עלומות, בתאונות אימונים, בעקבות התאבדויות, בעקבות תאונות דרכים לרבות תאונות תעופה במהלך השירות הצבאי ובעטיין של מחלות במהלך שירות צבאי. המספר כולל גם את הישראלים שנרצחו בפעולות טרור. הוא כולל גם מי שנהרגו בתקופת המחתרות, בבריגדה היהודית בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ועוד. זהו המספר שנמנה החל משנת 1860 (היציאה היהודית מחומות העיר העתיקה בירושלים) עד היום. עד 2023.

24 אלף יהודים נרצחו ביממה אחת ב-1943 במיידאנק. 24 אלף יהודים נספו ב-3 השבועות לאחר שחרור ברגן בלזן ב-1945. 24 אלף ישראלים, לעומת זאת, נהרגו במהלך שירותם הצבאי או בפעולות טרור מאז 1860 ועד היום

כדאי אפוא למקם את הדברים בהקשרם הנורא אך המדויק בטרם מפחידים אותנו מפני השואה השנייה של היהודים. הכוח הריבוני, הצבאי, הטכנולוגי, הגרעיני (לפי פרסומות זרות), הכלכלי והמדיני בתמיכת ארצות הברית ומדינות דמוקרטיות נוספות, לצד הקשרים האסטרטגיים של מדינת ישראל עם מצרים וירדן – כל אלו הופכים את ההפחדות לכוזבות עוד יותר.

מהי כן סכנה קיומית: ובכן, מתברר שיש מי שמסכן את הכוח הצבאי הישראלי. יש מי שמחולל חורבן בעתיד הטכנולוגי הישראלי. יש מי שמחולל חורבן כלכלי. יש מי שהביא אותנו לעברי-פי-פחת מדיני. הכל בשל פועלו לבצע הפיכה משטרית, לכונן דיקטטורה, להימלט מהכלא ולשלוט ללא מצרים במחיצת אנשי עליונות אתנית.

כן, יש מי שפיתח כלפיו סלידה עמוקה, חוסר אמון מוצדק ורתיעה מצד הממשלים בארצות הברית, בקנדה ובמדינות אירופה הדמוקרטיות. מושא הסלידה והרתיעה הוא אותו אחד שגם מסכן את הקשרים האסטרטגיים עם מצרים וירדן.

שימו לב, שכשהוא מחליט לכבות את הלהבה ואוסר עליית יהודים להר הבית, משתרר לפתע שקט יחסי. כלומר: כששאריות השפיות גוברות לפתע על המכלול הבלתי נסבל, המשבר האסטרטגי עם ירדן ומצרים נרגע קמעא. והפלסטינים חשים מעט יותר בטוחים. מעט.

מהי כן סכנה קיומית: ובכן, מתברר שיש מי שמסכן את הכוח הצבאי הישראלי. יש מי שמחולל חורבן בעתיד הטכנולוגי הישראלי. יש מי שמחולל חורבן כלכלי. יש מי שהביא אותנו לעברי-פי-פחת מדיני

ומול העיניים מתבהרים הדברים:

ממשלה שכל רכיביה תומכים בהנצחת משטר האפרטהייד בגדה והדיקטטורה הצבאית בחיי מיליוני פלסטינים (תבדקו את סכומי העתק שעומדת לשפוך השרה רגב על מכלול כבישים ליהודים בלבד בגדה) היא ממשלת גזענות מבישה שמעצימה משטר עליונות אתנית בזוי. אפשר להמשיך לדבר על משטרי עליונות אתנית ועל דיקטטורות גם בימים נוספים מלבד יום השואה. למעשה, חובה לעשות כן.

ממשלה זו גם רוצה להחריב את היסודות הרעועים של הדמוקרטיה הלקויה בתחום מדינת ישראל הריבונית (הקו הירוק המטושטש) ולחסל כל הגנה שנותרה על זכויות האדם.

שום נציג ממשלה שמטרתה היא הפיכה משטרית, כינון דיקטטורה והנצחת משטר עליונות אתנית, אינו אמור לפקוד את בתי העלמין הצבאיים והאזרחיים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולקורבנות הטרור.

כשם שאיש מהם אינו רשאי לדבר בכלל על הפקת לקחים מהשואה. הלקח הלאומני והגזעני שלהם מהשואה שטומן בחובו גם צדקנות שמבקשת להצדיק מעשי עוול בשם קורבנות הג'נוסייד היהודי, הוא הדבר הכי מביש. הוא טומן בחובו אפילו ניצחון רעיוני מסוים של הנאציזם.

שום נציג ממשלה שמטרתה היא הפיכה משטרית, כינון דיקטטורה והנצחת משטר עליונות אתנית, אינו אמור לפקוד את בתי העלמין הצבאיים והאזרחיים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולקורבנות הטרור

אם בכלל ישנו לקח מהשואה, הרי הוא הפוך: ביצור משטרים דמוקרטיים והגנה על זכויות אדם אוניברסליות לרבות זכות היסוד החוקתית לשוויון.

המשטר הנאצי היה כמובן המשטר הנורא מכל, הגזעני מכל, האלים מכל, הפשיסטי מכל והמחריד מכל:

קורבנותיו המרכזיים היו 6 מיליון יהודים ברצח העם השיטתי והמתועש והמדוקדק בהיסטוריה. מיליון וחצי מתוכם היו תינוקות ופעוטות וילדים וילדות ונערים ונערות.

ולצדם מאות אלפי צוענים. מאות אלפי מתנגדים פוליטיים, אינטלקטואלים ופעילי זכויות אדם, תומכי ליברל-דמוקרטיה, תומכי סוציאל-דמוקרטיה, קומוניסטים, להט"בים, מתמודדי נפש ומפגרים.

מיליוני פולנים ובני אומות אחרות שהעזו להתנגד או הצטיירו כמתנגדי משטרי הכיבוש הנאצי.

ובסך הכל 65 מיליון בני אנוש שנרצחו, נספו, נהרגו וקיפחו את חייהם במכלול אוניברסלי של אכזריות בלתי נתפסת במלחמת העולם השנייה.

אבל גרמניה הנאצית היא רק הביטוי הקיצוני ביותר לתופעה שממדיה עצומים ומקיפים לאין ערוך: איטליה הפשיסטית שהייתה בת בריתה. יפן הקיסרית שהייתה בת בריתה. ציר ברלין-רומא-טוקיו האיום. והממשלים משתפי הפעולה תחת הכיבוש הנאצי:

ממשל וישי בצרפת, ממשלי הבובות בבלגיה ובהולנד, הממשל הפשיסטי בהונגריה, הממשל הקרואטי שהפעיל את פלוגות האוסטשה, שיתוף הפעולה מטעם פולנים, ליטאים, לטבים, אוקראינים, סרבים, צ'כוסלובקים, רומנים ואזרחי מדינות נוספות (שבכל אחת מהן גם פעלה מחתרת ובכל אחת מהן היו פרטיזנים ובכל אחת מהן נמצאו גם מעט חסידי אומות עולם שאין גבול לאומץ ליבם ואנושיותם) – כולם ידעו לסייע היטב למשטר הנורא בתולדות ההיסטוריה האנושית.

אבל גרמניה הנאצית היא רק הביטוי הקיצוני ביותר לתופעה שממדיה עצומים: איטליה הפשיסטית ויפן הקיסרית שהיו בנות בריתה. ציר ברלין-רומא-טוקיו האיום. והממשלים משתפי הפעולה תחת הכיבוש הנאצי

בכלל, משטרים טוטליטריים הם משטרי פשע:

ספרד הפשיסטית של הגנרל פרנסיסקו פרנקו. פורטוגל הפשיסטית של אנטוניו דה אוליביירה סלזאר. יוון בתקופת ממשל הקולונלים.

הדיקטטורות הצבאיות באמריקה הלטינית (הממשל הצבאי בברזיל, ממשל הגנרלים בארגנטינה, ממשל אוגוסטו פינושה הידוע לשמצה).

דיקטטורים איומים במדינות אפריקה שאזרחיהן קיוו לכונן דמוקרטיות לאחר עידן הקולוניאליזם. תקווה שנכזבה על פי רוב.

המשטר הקנאי בערב הסעודית. המשטר הקנאי באיראן (ולפניו דיקטטורה אכזרית בראשות המלך שכונה שאח).

דיקטטורות חילוניות אכזריות במדינות ערביות כדוגמת ממשל סדאם חוסיין בעיראק ומשטר בשאר אסד המחריד בסוריה.

דמוקרטיות ליברליות שהפכו לדיקטטורות בכסות של דמוקרטיה פורמלית (הונגריה, פולין וטורקיה). מדינות שהפכו למשטרי עריצות נפשעים שמחוללים פשעי מלחמה (ממשל ולדימיר פוטין ברוסיה).

הרשימה נמשכת. מדינות קומוניסטיות שחוללו פשעים עצומי היקף: ברית המועצות של יוזף סטאלין. קמבודיה של פול פוט. סין הקומוניסטית. צפון קוריאה המסוגרת בעלת משטר האימה שמחולל זוועות. וגם מדינות קומוניסטיות באירופה מאחורי מסך הברזל בחסות ברית המועצות. רומניה של ניקולאי צ'אושסקו שהיה אכזרי במיוחד.

וגם דיקטטורים באסיה: פרדיננד מרקוס בפיליפינים.רודריגו דוטרטה בפיליפינים. המשטר הצבאי במיאנמר (בורמה). משטר החושך של טליבאן באפגניסטן. והרשימה מעובה.

בכלל, משטרים טוטליטריים הם משטרי פשע: משטרים פשיסטיים, דיקטטורות צבאיות באמריקה הלטינית, דיקטטורים באפריקה ובאסיה, משטרים קנאיים, דיקטטורות חילוניות ועוד

גם מעשי רצח עם נמשכו במאה ה-20: משטר פול פוט הקומוניסטי רצח 2 מיליון קמבודים בין 1975 ל-1978. מיליון אזרחי רואנדה משבט הטוטסי נרצחו בידי פושעי שבט ההוטו שטבחו גם באנשי הוטו מתונים. לפחות חצי מיליון נטבחו בדרום סודן. 400 אלף במלחמת האזרחים הסורית. מאות אלפים נטבחו במלחמות אזרחים (150 אלף בלבנון בין 1975 לבין 1989 וכן 250 אלף בגואטמלה במסגרת טיהור אתני נורא) ובידי דיקטטורים באפריקה (אוגנדה, ליבריה, קונגו ועוד).

אפשר גם לדלג לאחור: ההערכה היא ש-10 מיליון מתושבי קונגו נטבחו בידי אנשיו של המלך הפסיכופת ליאופולד השני בשל תאוות הבצע הפתולוגית, תוך ניצולם של ילדים ומבוגרים לחצוב למענו משאבים טבעיים שונים. מי שלא עבד מהר דיו – זרועו נקטעה. צילומי ילדים שחורים קטועי יד לצד פושעים מטעמו של המלך הבלגי הפסיכופת מצויים גם בגוגל. תמונות איומות. קורעות לב. רצח העם פסק לאחר שמארק טווין הדגול הוביל חבורת אנשי רוח בינלאומית שדרשה את הוצאת השליטה בקונגו מידי המלך הבלגי. השליטה עברה לממשל הבלגי שקיים בקונגו משטר קולוניאלי רגיל: פשעים וניצול לצד יצירת תנאי חיים מעט פחות איומים. אך לא עוד רצח עם.

בין 800 אלף למיליון וחצי ארמנים נטבחו בידי טורקיה בשנת 1915. הממשל הטורקי מסרב להכיר בכך. כמיליון אזרחי נמיביה נטבחו בידי המשטר הקולוניאלי הגרמני בתחילת המאה ה-20. ואפשר להמשיך למנות.

נדמה אפוא שהדברים ברורים: דיקטטורות שמפרות זכויות אדם. משטרים פשיסטיים שמקדשים את האומה ושוללים זכויות אדם ממי שמתנגד להם. משטרים אוטוריטריים וגזעניים שמעצבים מדינת טרור וטובחים בבני אומות אחרות שמצטיירות הן כסכנה בדיונית לאומה הטהורה והן כשייכות לגזע נחות יותר. דיקטטורות טוטליטריות שמחוללות פשעים נגד האנושות בשם תורת גזע, טוהר האומה, רצון הפיהרר, החלטת הרודן, חינוך גזעני, שטיפת מוח לאומנית, השלטת סדר קומוניסטי או השלטת סדר פשיסטי.

משטרים פשיסטיים מקדשים את האומה ושוללים זכויות אדם ממי שמתנגד להם. משטרים אוטוריטריים וגזעניים מעצבים מדינת טרור וטובחים בבני אומות אחרות שמצטיירות כסכנה בדיונית לאומה הטהורה

נדמה שהדברים ברורים עוד יותר: רק משטרים דמוקרטיים שמגנים מכל וכל על זכויות האדם באמצעות איזונים ובלמים, שוויון לפני החוק, הפרדת רשויות, ביזור כוח, תקשורת חופשית, שומרי סף עצמאיים, עצמאות שיפוטית והגנה חוקתית על זכויות אדם – רק המשטרים הללו יכולים להימנע מביצוע פשעים נגד האנושות (וגם זה כמובן לא ודאי: ארצות הברית בוויטנאם, צרפת באלג'יריה, בריטניה במושבות קולוניאליות שונות ומדינת ישראל בלבנון ובמשלוחי נשק למגוון דיקטטורות אפלות לרבות משטר האפרטהייד בדרום אפריקה).

רק משטרים ליברל-דמוקרטיים וכן משטרים סוציאל-דמוקרטיים שרובם המכריע הם משטרי דמוקרטיות חוקתיות שטומנות בחובן מגילת זכויות אדם מוגנות – ובוודאי משטרים דמוקרטיים שגם מעניקים סמכות שיפוט לבתי משפט בינלאומיים לזכויות אדם (כדוגמת בית המשפט האירופי לזכויות אדם) – רק הם אלו שיכולים לבלום פגיעה בזכויות אדם, הפרת זכויות אדם ושלילת זכויות אדם.

ממשלה שמחוללת הפיכה משטרית לכינון דיקטטורה שהיא ממשלה שכל רכיביה מתנגדים לערך השוויון, מתנגדים לחוקה דמוקרטית שתגן על זכויות אדם משוריינות, מתנגדים לשוויון זכויות חוקתי לנשים, להט"ב ואזרחים ערבים, מתנגדים לסיום משטר האפרטהייד והדיקטטורה הצבאית בגדה ופועלים לספח מיליוני פלסטינים ללא אזרחות וללא זכויות אזרח ובכך פועלים להפוך את משטר האפרטהייד למשטר רשמי –

ממשלה כזו היא ממשלה בלתי לגיטימית שיש להתנגד לפועלה כל הזמן בצורה של התנגדות אזרחית בלתי אלימה ובלתי פוסקת.

לכן אין מקום שמי משרי הממשלה הזו ינאם בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות מדינת ישראל וקורבנות הטרור.

ודאי שאין מקום לשלוח לבתי העלמין שרים כדוגמת בצלאל סמוטריץ' שמשנתו גזענית בצורה מוחלטת, שחזונו הוא מדינת אפרטהייד רשמית ושכתב לא אחת שפלסטינים שיסרבו לקבל משטר עליונות גזעית רשמי, ייאלצו לחוש את נחת זרועה של מדינת ישראל ולא בצורה רכה כמו היום, לשיטתו המזוויעה.

ומעל הכל אין לשלוח לבית העלמין הצבאי בבאר שבע את הצייצן לחוסר ביטחון לאומי, הלא הוא שר הפיתות בטיקטוק, איתמר בן גביר: מדובר במעריצו של רוצח ההמונים ממערת המכפלה. ומדובר גם במעריצו של מאיר כהנא שהניח על שולחן הכנסת הצעת חוק זהה לחוקי נירנברג.

השבוע ציינו את יום הזיכרון לשואה. מקורותיה החוקיים והרעיוניים של השואה עוצבו בחוקי נירנברג – 7 שנים לפני ועידת ואנזה בה עוצב הפתרון הסופי. הכשרת בן גביר ומינויו לשר שמופקד על משטרת ישראל ושב"ס היא שפל מיוחד לאור הערצת הרב כהנא שבוקעת מפיו עד היום. הערצת האיש שהניח הצעת חוק זהה לחוקי נירנברג.

הכשרת בן גביר ומינויו לשר שמופקד על משטרת ישראל ושב"ס היא שפל מיוחד לאור הערצת הרב כהנא שבוקעת מפיו עד היום. הערצת האיש שהניח הצעת חוק זהה לחוקי נירנברג

שליחתו של בן גביר לבית עלמין צבאי ביום הזיכרון פירושה יריקה בפרצופי בני המשפחות השכולות. בזכרם של המתים הישראלים שטמונים בקרקע בית העלמין. בזכרם של 6 מיליון יהודים שנרצחו בשואה. בהיסטוריה היהודית שמלמדת שחוקי הפרדה גזעית ומשטר עליונות אתנית הם פשעים מזוויעים שעלולים להמיט בהמשך פשעים מזוויעים עוד יותר: פשעי מלחמה ואף פשעים נגד האנושות.

משפחות שכולות לראש העיר ב"ש: מנע את הגעת בן גביר לטקס יום הזיכרון https://t.co/OaG9rOJ7ba

— Haaretz הארץ (@Haaretz) April 10, 2023

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.