הסימנים במערכת הפוליטית מלמדים על האפשרות שמכל חוקי ההפיכה המשטרית (הכוללים את קבוצת החוקים המצומצמת שהממשלה רואה בהם חלק מ"הרפורמה המשפטית", והעוסקים באופן ישיר בשינויים במערכת המשפטית) תסתפק ממשלת נתניהו בהישג אחד סמלי, שאותו היא תמסגר כתמונת ניצחון.

הישג כזה מבחינת תומכי ההפיכה עשוי להיות ביטול שיטת הסניוריטי שלפיה נבחר עד היום נשיא בית המשפט העליון, מקרב שופטיו.

ואולם הקואליציה אינה מסתפקת בהישג תיאורטי כזה, אלא שהמטרה היא סיכול מינויו המיועד של השופט יצחק עמית לנשיא הבא של בית המשפט העליון.

יום הולדתה ה-70 של נשיאת העליון אסתר חיות הולך ומתקרב, והיא עתידה לפרוש מכהונתה ב-16 באוקטובר, בעוד פחות מחצי שנה. השופט השני ברשימת הוותק אחריה, עוזי פוגלמן, הודיע זה מכבר כי הוא מוותר על מינויו לתפקיד נשיא העליון, מאחר שפרק הזמן הצפוי לו בתפקיד זה עומד על שנה אחת בלבד.

כתוצאה מכך, השופט הבא אחריו בוותק – יצחק עמית – אמור להתמנות לנשיא, בהתאם לעקרון הסניוריטי, למשך ארבע שנים, במקום שלוש השנים שהיו צפויות לו כנשיא בחישוב המקורי.

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מסיבה כלשהי, דווקא עמית הוא סדין אדום בעיני קואליציית נתניהו. המאבק שזו מנהלת נגדו עשוי להביא לכך שהאפשרות שפוגלמן בכל זאת יכהן כנשיא למשך שנה, עד לפרישתו, תחזור לתמונת האפשרויות. זו אפשרות תמוהה במקצת, שכן פוגלמן נחשב לשופט בעל גישה ליברלית לא פחות מעמית, ואולי אף יותר.

מכל מקום, כהונתו של פוגלמן כנשיא למשך שנה עשויה לשמש פתרון מניח את הדעת מצד כל הצדדים, מעין הפוגה בקרבות למשך שנה, לפני התחדשות אפשרית של המאבק הנוגע למינוי נשיאי בית המשפט העליון בעתיד.

כהונתו של פוגלמן כנשיא למשך שנה עשויה לשמש פתרון מניח את הדעת מצד כל הצדדים, מעין הפוגה בקרבות למשך שנה, לפני התחדשות אפשרית של המאבק הנוגע למינוי נשיאי בית המשפט העליון בעתיד

מבחינה חקיקתית, הקואליציה יכולה להביא לביטול הלכה למעשה של שיטת הסניוריטי אף מבלי לחוקק תיקון כלשהו לחוק.

עקרון הסניוריטי, שמכוחו התמנו נשיאי בית המשפט העליון מאז ומעולם לפי שיטת הוותק, אינו מעוגן בשום חוק. הסמכות הקבועה בחוק יסוד השפיטה נתונה לוועדה לבחירת שופטים לבחור את נשיא בית המשפט העליון מבין אחד משופטיו.

בהתאם לנוהג שהתקבע מאז קום המדינה, עם פרישתו של הנשיא היוצא, רק שופט אחד מגיש את מועמדותו לוועדה להתמנות לנשיא הבא – השופט הבא בוותק לאחר הנשיא, דהיינו זה שנותר הוותיק ביותר עם פרישת הנשיא היוצא.

שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אי אפשר להוציא מכלל אפשרות, כמובן, שבסבב הבחירה הקרוב של נשיא לעליון, יהיו בעליון שופטים שיבחרו להגיש את מועמדותם, גם שלא בהתאם לעקרון הסניוריטי.

בהקשר זה עלה שמו של השופט יוסף אלרון, שעם פרישתן של הנשיאה חיות והשופטת ענת ברון בחודש אוקטובר הקרוב, יהיה השישי בוותק בבית המשפט העליון.

אם כך יהיה – ויותר משופט אחד בעליון יגיש את מועמדותו להתמנות לנשיא העליון – תעמוד הוועדה לבחירת שופטים בפני מצב תקדימי, שבו יהיה עליה לבחור מבין כמה מועמדים.

אם יהיה יותר משופט אחד בעליון יגיש את מועמדותו להתמנות לנשיא העליון – תעמוד הוועדה לבחירת שופטים בפני מצב תקדימי, שבו יהיה עליה לבחור מבין כמה מועמדים

מי שעומדת בחזית המאבק הפומבי נגד מינויו של יצחק עמית לנשיא, היא ח"כ טלי גוטליב. אפשר שבכך היא מתעלת את רצונותיהם של ראשי המהפכה המשפטית בקואליציה, ואפשר שהיא עוסקת בוונדטה אישית, נוכח הפרסומים על כך שעמית היה זה שפסל את מועמדותה של גוטליב להתמנות לשופטת שלום לפני 11 שנים. גוטליב, כך פורסם, נפסלה בשל היעדרו של מזג שיפוטי.

אתמול (ראשון) הודיעה גוטליב על כוונתה להציג את מועמדותה להיבחר כאחת מנציגות הכנסת לוועדה לבחירת שופטים. היא הסבירה שמטרתה לבנות, יחד עם שר המשפטים יריב לוין ושר נוסף שייבחר, "בלוק חוסם כנגד מינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. לא צריך רפורמה בשביל זה".

ח"כ טלי גוטליב בכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

ההיגיון העומד בבסיס המוטיבציה הזו שגוטליב הכריזה עליה, הוא שבלוק של שלושה מחברי הוועדה לבחירת שופטים, במתכונת הנוכחית של הוועדה, יכולים למנוע את מינויו של מועמד מסוים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון.

אלא שטעות בידה של גוטליב. "חוק סער" שנחקק בשנת 2008, המחייב רוב מיוחד של שבעה מתוך תשעת חברי הוועד, לצורך מינוי שופט לבית המשפט העליון – אינו חל על סוגיית מינוי נשיא העליון.

"חוק סער" הוא למעשה סעיף 7(ג)(2) לחוק בתי המשפט. לשונו:

"הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה, תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים".

לעומת זאת, מינוי נשיא העליון מוסדר בסעיף 8(א) קובע:

"נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק יסוד השפיטה, מקרב שופטי בית המשפט העליון".

אף מילה על דרישת רוב מיוחד, או על כפיפות הליך מינוי הנשיא ל"חוק סער".

שרת הפנים איילת שקד, שר המשפטים גדעון סער, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הישיבה הראשונה של הוועדה לבחירת שופטים, 9 באוגוסט 2021 (צילום: רפי בן חקון)

המשמעות: אם שר המשפטים לוין יכנס את הוועדה לבחירת שופטים במתכונתה הנוכחית, ואפילו אם הקואליציה תיוצג על ידי ארבעה נציגים בוועדה – שני שרים ושני ח"כים – עדיין תהיה קיימת אפשרות למינוי נשיא העליון בניגוד לעמדת הקואליציה.

אם לוין יכנס את הוועדה לבחירת שופטים במתכונתה הנוכחית, ואפילו אם הקואליציה תיוצג על ידי ארבעה נציגים בוועדה, עדיין תהיה קיימת אפשרות למינוי נשיא העליון בניגוד לעמדת הקואליציה

הדבר תלוי בשני גורמים מרכזיים: האחד הוא נכונותו של לוין לכנס את הוועדה ולהציב את סוגיית בחירת נשיא העליון על סדר יומה, תוך שהוא יודע כי הנשיא שימונה אינו על דעתו; השני הוא זהות נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים.

בהקשר זה, הבחירות למוסדות הלשכה, שיתקיימו ב-20 ביוני, עשויות להיות הדרמטיות ביותר שהתקיימו אי פעם. בדרך כלל, מערכת הבחירות למוסדות הלשכה מעניינת אחוז קטן מעורכי הדין. אחוזי ההצבעה סובבים באופן מסורתי סביב 15%.

כעת, משהצטרפו למרוץ מלבד ממלא-מקום ראש הלשכה הנוכחי, עו"ד עמית בכר, גם ראש הלשכה לשעבר עו"ד אפי נוה וח"כ לשעבר רויטל סוויד, ברורה גם לציבור עורכי הדין החשיבות שבמוקדי הכוח בלשכה – תפקיד היושב ראש ויחסי הכוחות במועצה הארצית של הלשכה, הבוחרת את נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים.

שני הנציגים הנוכחיים של הלשכה בוועדה יסיימו השנה את כהונתם. עו"ד מוחמד נעאמנה יסיים שלוש שנות כהונה בחודש יולי הקרוב, ועו"ד אילנה סקר, שהייתה בעבר מזוהה עם המחנה של נוה בלשכה, תסיים בחודש נובמבר.

יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה בבית משפט השלום בראשון לציון לפני הקראת גזר דינו, 8 בנובמבר 2022 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

המשימה הראשונה שתעמוד בפני המועצה הארצית החדשה שתיבחר ביוני הקרוב, תהיה למנות נציגים חדשים לוועדה לבחירת שופטים – אם הרכב הוועדה לא ישתנה עד אז.

שיוכם האידיאולוגי – למחנה של עו"ד בכר מצד אחד, או למחנה של עו"ד נוה מצד שני – עשוי לקבוע את יחסי הכוחות בוועדה לבחירת שופטים, גם אם כל חוקי ההפיכה המשטרית ייגנזו.