פורום לא שיגרתי התכנס השבוע בכנסת: השרה להגנת הסביבה עידית סילמן נפגשה עם צמד חברי הכנסת מהאופוזיציה, יוראי להב־הרצנו מיש עתיד ונעמה לזימי מהעבודה, שמובילים את השדולה הסביבתית בכנסת.

סילמן ביקשה מעמיתיה – אותם עמיתים שכיהנו איתה בקואליציה הקודמת ושהיא שלחה במו ידיה לספסלי האופוזיציה – תמיכה בחוק האקלים כשזה יגיע למליאת הכנסת. הם הבטיחו לה את האצבעות שלהם.

"חד־משמעית נתמוך בחוק האקלים", אומר להב־הרצנו, "אנחנו אופוזיציה עניינית וטיפול במשבר האקלים הוא חלק משמעותי באג'נדה שלנו. נתמוך בחוק אם הוא יגיע לכנסת – אבל השאלה אם הוא יגיע. בכלל לא בטוח שסילמן תצליח להעביר אותו בממשלה".

ואכן, השבוע הזה עומד בסימן מאבק עז בין משרדי הממשלה על גורלו של חוק האקלים, שבהסכמים הקואליציוניים הממשלה התחייבה להעביר בתוך שישה חודשים מיום הקמתה (מתוכם חלפו קצת יותר מארבעה חודשים).

יוראי להב הרצנו (צילום: נעם ריבקין פנטון, פלאש 90)

השבוע הזה עומד בסימן מאבק עז בין משרדי הממשלה על גורלו של חוק האקלים, שבהסכמים הקואליציוניים הממשלה התחייבה להעביר בתוך שישה חודשים מיום הקמתה

סילמן ביקשה להעלות אותו ביום ראשון האחרון לאישור בוועדת השרים לחקיקה, אבל פגשה שני מתנגדים עיקשים – משרד האנרגיה בראשות ישראל כ"ץ, ומשרד האוצר. מתברר שלפחות בתחום הזה, הממשלה שסילמן הביאה להקמתה לא מדברת איתה באותה שפה.

חוק האקלים הוא חוק רב מערכתי, שמגדיר את יעדי הממשלה בתחום פליטות גזי חממה והפחתת הזיהום, ואת המנגנונים שאמורים לבצע זאת.

ישראל היא המדינה היחידה בין המדינות המפותחות שעדיין אין לה חוק כזה, והיא המדינה שהכי זקוקה לו – הביצועים שלה בתחום צמצום הפליטות וקידום האנרגיות המתחדשות הם העלובים ביותר, והיעדים שהציגה בזירה הבינלאומית הם הצנועים ביותר. וגם הם, בהיעדר חוק, בגדר המלצה בלבד.

לשם השוואה: ממשלת ישראל התחייבה להפחית עד 2030 27% מפליטות גזי החממה שלה (בהשוואה ל־2015), וב־2021 הצליחה להגיע לצמצום של 2%.

קירוי סולארי על חניון בעמק חפר. אילוסטרציה (צילום: אנרגיה ירוקה ייעוץ וניהול)

ישראל היא המדינה היחידה בין המדינות המפותחות שעדיין אין לה חוק כזה, והיא המדינה שהכי זקוקה לו – הביצועים שלה בתחום צמצום הפליטות וקידום האנרגיות המתחדשות הם העלובים ביותר

לעומת זאת, גרמניה התחייבה על צמצום של 52% בפליטות גזי החממה עד 2030, וב־2021 כבר הצליחה להפחית את הפליטות שלה ב־18%; בריטניה הציבה יעד של 49% עד סוף העשור, וב־2021 כבר הצליחה לבצע הפחתה של 20%; צרפת – יעד של 47%, ביצוע ב־2021 – 11%.

בדיוק לפני שנה הממשלה הקודמת העבירה חוק אקלים בקריאה ראשונה, אבל אז התחילה לקרוס והחקיקה נבלמה. יעד ההפחתה בהצעת החוק של תמר זנדברג עמד על 27% עד סוף העשור, עליו הצליחה לקבל, במאמץ רב, את הסכמת משרדי האוצר והאנרגיה.

ההצעה שסילמן הניחה על שולחן הממשלה שאפתנית הרבה יותר – צמצום של 50% עד 2030. במונחים עולמיים מדובר ביעד ממוצע, במונחים ישראליים זה כמעט מדע בדיוני – וזה בדיוק מה שחושבים במשרדי האנרגיה והאוצר.

בנייר העמדה שהניח משרד האנרגיה על שולחן ועדת השרים נטען שהיעדים לא ריאליים ולא ניתן להגיע אליהם תוך כדי אבטחת אספקה אמינה ורציפה של חשמל למשק, שזה כידוע תפקידו העיקרי של משרד האנרגיה.

מחאה למען האקלים בירושלים, 28 בנובמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

בנייר העמדה שהניח משרד האנרגיה על שולחן ועדת השרים נטען שהיעדים לא ריאליים ולא ניתן להגיע אליהם תוך כדי אבטחת אספקה אמינה ורציפה של חשמל למשק

נוסף על כך, משרד האנרגיה דורש לשבת ליד ההגה הניהולי של האופרציה העצומה הזו. "נכון שכל נושא הפחתת הפליטות ינוהל על־ידי משרד האנרגיה", נכתב בנייר העמדה, ובהתאם לכך, בין השאר, מוצגת הדרישה ש"מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות ימונה לראש מועצת האקלים".

מבחינת המשרד להגנת הסביבה, מדובר בדרישה בלתי קבילה לחלוטין. ממתי נותנים לחתול – המשרד שאחראי על משק האנרגיה המזהם – לשמור על השמנת? לנוכח הפערים הגדולים, החליטה ועדת השרים שלא לדון בהצעת החוק ושלחה את הצדדים החלוקים למשא ומתן שבסיומו הם האמורים לחזור אל הממשלה עם נוסח מוסכם.

במשרד להגנת הסביבה הריחו ניסיון למרוח ולמסמס את החוק ומיהרו להבהיר שכל זה אמור לקרות עד ההתכנסות הבאה של ועדת השרים לחקיקה – יום ראשון הקרוב. ואכן, אתמול (שלישי) התכנסו הצדדים למשא ומתן בניסיון להגיע להסכמות. "הולך קשה", סיכם בלקוניות אחד המשתתפים בפגישה.

מחוץ לחדר המשא והמתן, סילמן עשתה כמה מהלכים בניסיון להפעיל לחץ היקפי. גורמים הבקיאים בנעשה אומרים שהיא קיבלה גיבוי מפתיע מלשכת ראש הממשלה וכי מנכ"ל משרד ראש הממשלה הבהיר לשרים שיהיה חוק אקלים, נקודה, ומוטב שיגיעו לפשרה.

עידית סילמן משוחחת עם בנימין נתניהו במליאה, 28 בדצמבר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הפגישה של סילמן עם הח"כים הירוקים מהאופוזיציה נועדה לשדר מסר שלפחות במליאה יש לה תמיכה, אירוע לא שיגרתי בממשלה הנוכחית ובכלל מאז שהכנסת הפכה לבית מקוטב

הפגישה של סילמן עם הח"כים הירוקים מהאופוזיציה נועדה לשדר מסר שלפחות במליאה יש לה תמיכה, אירוע לא שיגרתי בממשלה הנוכחית ובכלל מאז שהכנסת הפכה לבית מקוטב שבו שני הצדדים לא מסכימים על כלום.

במישור אחר, המשרד להגנת הסביבה פרסם שלשום (שני), בעיתוי "מקרי", את דוח הביצועים של ישראל בתחום הפחתת פליטות גזי החממה והעמידה ביעדי האקלים. התוצאות, כצפוי, מביכות, מה שאפשר לסילמן להדגיש במפגש עם עיתונאים את הדחיפות בהעברת חוק האקלים, ול"אדם טבע ודין" להודיע ש"מהדוח עולה שוב כי המודל של יעדים וולונטריים פשוט לא עובד".

לפי הדוח של המשרד להגנת הסביבה, עד 2020 ישראל הגדילה בהתמדה את קצב הפליטות שלה, ורק ב־2021 התרחש לראשונה היפוך במגמה ונרשמה ירידה של 2.4 מיליון טונות גזי חממה.

חדשות טובות, לכאורה. אולם, לפי חישובי המשרד זה רחוק מאוד מלהספיק – אם קצב הצמצום הזה יימשך, ישראל תגיע לסוף העשור כשהיא מפחיתה את הפליטות שלה ב־12%. הרבה פחות מהיעד הנוכחי שעומד על 27%, ומרחק שנות אור מהיעדים והביצועים של מדינות המערב.

ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, 3 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)

"כפי שהדוח שלנו מראה", סיכמה סילמן, "למרות ההפחתה שבוצעה ב־2021, ישראל אינה צפויה לעמוד באף אחד מיעדי האקלים – הצנועים גם כך – שקבעה לעשור הזה. נדרשת פעולה משמעותית שתשנה את האופן שבו ישראל תוביל להפחתת פליטות, והדבר יכול להיות מושג רק באמצעות חוק אקלים ברור ומחייב".

השאלה המתבקשת היא אם גם צמצום של 27% נראה כרגע כיעד לא מושג, מה הטעם להעביר חוק שמגביה את היעד ל־50%? זה, אכן, אחד מסלעי המחלוקת בין המשרדים

השאלה המתבקשת היא אם גם צמצום של 27% נראה כרגע כיעד לא מושג, מה הטעם להעביר חוק שמגביה את היעד ל־50%? זה, אכן, אחד מסלעי המחלוקת בין המשרדים: במשרד להגנת הסביבה רואים לנגד עיניהם את ועידת האקלים שתיערך בנובמבר בדובאי. "חייבים להגיע לשם עם חוק אקלים ועם יעדים שאפתניים", אומרים במשרד, "אחרת זו תהיה מבוכה גדולה לישראל".

במשרד האנרגיה, לעומת זאת, סבורים שהמבוכה האמיתית תהיה אם הממשלה תקבע בחוק יעדים ותהיה רחוקה מלעמוד בהם. למעשה, משרדי הממשלה מתקוטטים על השאלה מהו סוג המבוכה המועדף.

מעבר למבוכה, חלק מגורמי המקצוע חוששים שקביעת יעדים מחייבים בחוק תאפשר לארגוני הסביבה לעתור לבג"ץ כשהממשלה לא תעמוד ביעדים שהיא עצמה הציבה. זה, כמובן, בהנחה שבג"ץ עדיין יהיה רלוונטי ב־2030.

אילוסטרציה: מצעד האקלים, 29 באוקטובר 2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש90)

במפגש עם עיתונאים שהתקיים לרגל פרסום הדוח, אפשר היה להתרשם שסילמן – שבתחילת הקדנציה נפגשה עם מכחישי אקלים ועוררה תהיות איפה בדיוק היא ממוקמת – הולכת עד הסוף עם המדע ועם הדרג המקצועי במשרדה ומחויבת לחלוטין להתמודדות עם משבר האקלים.

ההתמודדות הזו מחייבת הירתמות כלל ממשלתית ורב־מערכתית, וסילמן נקלעה לממשלה שנעה על הספקטרום שבין אדישות לסביבה להכחשת אקלים

אלא שההתמודדות הזו מחייבת הירתמות כלל ממשלתית ורב־מערכתית, וסילמן נקלעה לממשלה שנעה על הספקטרום שבין אדישות לסביבה להכחשת אקלים. כרגע נראה שהשאלה היא האם ממשלת ישראל תציב יעדים ולא תעמוד בהם, או כלל לא תציב לעצמה יעדים מחייבים. כל אפשרות אחרת תהיה בגדר הפתעה מרעישה.