בסופה של ההכתרה של המלך והמלכה בנוכחות הנסיכים והנסיכות ומנהגי ספרי האגדות, עמדו שרק ופיונה על המרפסת של ארמון באקינגהאם עם כתרי ההכתרה המיוחדים לראשם, לצידם בני המשפחה, אלו הייצוגיים, לא כולל סקאר האריה הזועף מלוס אנג'לס, רק אלו שיגדלו להיות אלזה והארי פוטר, ונופפו בידיהם לחברי הכת המלכותית שנאספו אל מול הארמון.
האלפים שחיכו יומיים להזדמנות לראות את צ'ארלס וקמילה כמלך ומלכה התרגשו, ויחד כולם חיכו למטס שצומצם מאוד בשל תנאי מזג האוויר. כשהגיעו המסוקים, הרימו כולם את עיניהם והיטו את ראשם כלפי מעלה בכדי לראות את כלי הטיס. כולם, מלבד המלך והמלכה.
הכתרים על ראשם הכבידו והחשש מנפילתם הביא לכללי זהירות. הם רק הביטו היישר אל המעריצים המנפנפים בדגלים וראו אהבה והערצה. הכתר נותר יציב על ראשם אבל השחר הקרוליאני רק הפציע. הסיכומים יערכו לקראת ההכתרה הבאה.
הם רק הביטו היישר אל המעריצים המנפנפים בדגלים וראו אהבה והערצה. הכתר נותר יציב על ראשם אבל השחר הקרוליאני רק הפציע. הסיכומים יערכו לקראת ההכתרה הבאה
בבוקר ההכתרה הלכתי ברחוב לסטר הסתמי בשכונה שלי. ביום ראשון תערך בו מסיבת רחוב שכונתית, ידידותית ושמחה, האנשים מכל רחבי בריטניה ובעולם שגרים בפרבר הלונדוני ישמחו להיפגש, להרגיש כקהילה ולהיות גאים בבריטיותם, הקבועה או הזמנית, כאורחים או חלק מהוויתם.
בבוקר שבת, בוקר ההכתרה הראשונה מזה 70 שנה, רק בית אחד קישט את חזיתו בדגלים. בהלואין הרחוב מלא בעטלפים, עכבישים ודלעות. בחג המולד הרחוב מהבהב מאורות החורף ובעת הקורונה תלו אזרחים רבים רבים ציורי הזדהות עם שירות הבריאות הלאומי. המלך צ'ארלס השלישי, לפי הסקר הלא מדעי הזה, פחות פופולרי מדלעת חלולה שנר מאיר בה.
בבוקר שבת, רק בית אחד קישט את חזיתו בדגלים. בהלואין הרחוב מלא בעטלפים, עכבישים ודלעות. המלך צ'ארלס השלישי, לפי הסקר הלא מדעי הזה, פחות פופולרי מדלעת חלולה שנר מאיר בה
הויכוח לגבי העלות – כמאה מיליון ליש"ט – לעומת תועלת, פרסום, כוח בינלאומי וחגיגה לאומית מפספס את העיקר. יש מקום להניח שההוצאה הזו משתלמת, אבל היא עדיין שגויה ולא ראויה. זה היה מרהיב ומגוחך, תיאטרלי ומנותק.
השעתיים בכנסיית וסטמינסטר היו בריטיות כמו חנות צעצועים של המליז בשדה תעופה. בעיניים פחות ביקורתיות (אני מודע שיש כאלו פה ושם) אולי זו היתה תצוגה תכלית משכנעת, אבל עבור אזרחי הממלכה הזיוף בלט מבעד לכל כלי הפולחן העתיקים, המסורת שכביכול עברה מדור לדור וחסדי האל שהורעפו על המולך ולחשי הקסם של הארכיבישוף מקנטרברי.
ב-1953, כשאליזבת השנייה הוכתרה למלכה, זה היה פחות מנותק משלל סיבות. בריטניה הייתה אז בדמדומי האימפריה אבל עדיין כוח בינלאומי, ובית המלוכה היה חשוב לתושביה.
ב-1953, כשאליזבת השנייה הוכתרה למלכה, זה היה פחות מנותק משלל סיבות. בריטניה הייתה אז בדמדומי האימפריה אבל עדיין כוח בינלאומי, ובית המלוכה היה חשוב לתושביה
בריטניה יצאה אז ממלחמת עולם שבו היא התמודד באופן הירואי בנאציזם, בשנים הראשונות לבדה, בזמן שברית המועצות כרתה בריתות עם היטלר וחירבה עמים בשטח שבינה ובין גרמניה.
ההכתרה ההיא הייתה התצוגה האחרונה של האימפריה והזדמנות למעט גאווה אחרי שנים קשות. על הכס עלתה נסיכה צעירה בת 27 שעתידה הייתה למלוך 70 שנה ואף למלא את התפקיד בכוח האישיות שלה. קל להתחבר להכתרה של הרמיוני גריינג'ר לעומת זו של גולום בן 74.
זו לא גילנות אלא תחושה ברורה שלמרות אריכות הימים של הוריו, התקופה הקרוליאנית, זו של צ'ארלס, היא רק תקופת מעבר עד לזו של בנו ויליאם ועובדה די ברורה שהמלך אינו ניחן ביכולת של אימו ליצור קשר עם נתיניו. קל גם להתרגש מסמלי המלוכה כשאלו עדיין מייצגים את התושבים וקשה שלא להבחין שהפעם הם נועדים לכסות על שקיעת המוסדות האלו.
התחושה היא שלמרות אריכות הימים של הוריו, התקופה הקרוליאנית, זו של צ'ארלס, היא רק תקופת מעבר עד לזו של בנו ויליאם ועובדה די ברורה שהמלך אינו ניחן ביכולת של אימו ליצור קשר עם נתיניו
המלך והמלכה לבשו בגדים עם מוטיבים מכל ארבעת חלקי בריטניה אבל סקרים מגלים שהמוסד הופך להיות אנגלי ושאר חלק הממלכה מגלים פחות עניין בו. על מעמדה של בריטניה ככוח בינלאומי חשוב אין צורך להרחיב במילים ולכן יש מקום לטקסים.
בדומה למעמד הגדל משנה לשנה של טקס המשואות הישראלי, כך יש צורך בהנדוס טקס שאמור להיות מסורת עתיקה יומין ובעצם הוא יציר העת המודרנית עם כמה אלמנטים עתיקים.
הכס, הכף, כתרים וגלימות, אבן הגורל – כולם עתיקים. אבל הטקסים של בית המלוכה הפכו למפוארים ומרהיבים רק בתחילת המאה העשרים, אחרי ששאר בתי המלוכה נעלמו מול כיתות יורים או צומצמו עד למינימום הגיוני.
הכס, הכף, כתרים וגלימות, אבן הגורל – כולם עתיקים. אבל הטקסים של בית המלוכה הפכו למפוארים ומרהיבים רק בתחילת המאה העשרים, אחרי ששאר בתי המלוכה נעלמו מול כיתות יורים או צומצמו למינימום הגיוני
הטקסים המפוארים בהכתרות, חתונות והלוויות הפכו לצידוק חשוב לקיום בית המלוכה, ומאז מצטיינים האנגלים בהוצאתם לפועל. אני מודה, תנו לי תהלוכה צבאית עם נגני חמת חלילים ומתופפים סקוטים כל יום ואני נתין מאושר. לפחות לכמה דקות.
התפאורה של כנסיית וסטמינסטר משרתת היטב את המופע כשהמקהלות שרות והמצלמה מרחפת לעבר התקרה המופלאה של הבניין המרשים. כל הארכיטקטורה של הבניין נועדה ומצליחה לרגש בתנועה הזו.
כשיחידות הצבא צועדות במעלה או במורד וויטהול, יכול האזרח הבריטי לומר לעצמו "אף אחד לא עושה את זה טוב כמונו" בשכנוע עצמי עמוק. אולי הוא אפילו צודק. אבל הטקס הזה אותנטי כמו המחשבה שהצלבים שהתנוססו בו נושאים שבבים של הצלב האמיתי מירושלים. או שהמלך נמשח בחסד האל האנגליקני.
כשיחידות הצבא צועדות במעלה או במורד וויטהול, יכול האזרח הבריטי לומר לעצמו "אף אחד לא עושה את זה טוב כמונו" בשכנוע עצמי עמוק. אולי הוא אפילו צודק
בריטניה היא אומה חילונית שפחות מחצי ממנה מגדירים עצמם כנוצרים, שראש ממשלה הינדואי הקריא בה טקסט מהברית החדשה ושרוח הקודש מתבקשת לתמוך במלך החדש.
טקס פתיחת המשחקים האולימפים של 2012 היה כל מה שבריטניה המודרנית רצתה לחשוב על עצמה. פתוחה, רב תרבותית, תוססת, ומבורכת באזרחים יצירתיים ולא בחסדי אל מסוים. זו היתה אחת מתוכניות הטלוויזיה הגדולות בכל הזמנים, כולל הופעת אורח מבריקה של אליזבת השנייה. הכתרת צ'ארלס אף היא הצטיינה בהפקה מצוינת, אבל המסר היה שונה ומטריד.
בחיי היום-יום יש לבית המלוכה את הקסם של המעמד הלאומי, החשיבות של סלברטיז מוכרים כמעט כמו דיוויד בקהאם, וגם סוג של קלילות. המלכה הייתה אישה אהובה ומנהיגה אבל גם הפרצוף הזה מהבולים והשטרות; צ'ארלס כוכב סיפורי הרכילות; ובניו הם היורשים המתקוטטים.
למשך שעתיים בשבת נעלמה הקלילות הזו ונותרה רק רצינות מבהילה ופנטיות דתית מעיקה. הם לא קיבלו את תפקידם בחסד אל זה או אחר, ולא משנה אם השמן שבו נמשח המלך הגיע מזיתים שנמסקו בהרי ירושלים הקדושים או כמה מזמורים דתיים יושרו ופרקים מספרי השליחים יוקראו. הם כאן בחסד אנכרוניסטי וכוח שאין לו מקום בהיקפו הנוכחי בחברה דמוקרטית.
למשך שעתיים בשבת נעלמה הקלילות ונותרה רק רצינות מבהילה ופנטיות דתית מעיקה. הם לא קיבלו את תפקידם בחסד אל זה או אחר. הם כאן בחסד אנכרוניסטי וכוח שאין לו מקום בהיקפו הנוכחי בחברה דמוקרטית
הטקס הלא צנוע נועד לחזק את המעמד הנחלש של בית המלוכה הגדול האחרון. הנתינים התבקשו להשבע אמונים למלך החדש ויורשיו, בקשה מעט מוזרה בהתחשב בכך שאחד היורשים מתקשה בעצמו לגלות נאמנות לכתר.
אחרי שבוע שבו הוא מילא את תפקידו באופן הולם וכיסה את ההכנות אבל לא נסחף לתעמולה, הבי-בי-סי איבד את הבלמים כמו אחד הסוסים במול. במשך דקות ארוכות ניהלו שלוש נשים אינטיליגנטיות דיון בלתי אינטילגנטי על כובעי הנוכחות בטקס. קצין צבא בכיר אמר ש"שלוש קריאות ההידד למלך היו המהדהדות ששמעתי בחיי וזה הביא דמעות לעיניי".
במשך דקות ארוכות ניהלו שלוש נשים אינטיליגנטיות דיון בלתי אינטילגנטי על כובעי הנוכחות בטקס. קצין צבא בכיר אמר ש"שלוש קריאות ההידד למלך היו המהדהדות ששמעתי בחיי וזה הביא דמעות לעיניי"
"זו הייתה החוויה הגדולה של חיי" אמרה אחת הנשים שראתה את המלך על המרפסת, וזו זכותה. כל אחד והחוויות הגדולות של חייו. אבל זה היה מעציב. "זו חוויה של פעם בחיים", אמרו מגישים ומרואיינים רבים – גם הצעירים שבהם, למרות ההסתברות הברורה שלא.
ה"טיימס" הלונדוני פרסם כתבה ובה ההסבר מדוע הבגדים התואמים של הנסיכה שרלוט ואמה קייט הם בעלי חשיבות. "המהלך צפוי לקבע את שרלוט כדמות אופנתית, וזו הפעם הראשונה שבה היא הופיעה בציבור עם אופנה עילית", נכתב. התחושה הייתה של טפשת נוראית שהתפשטה בקהל כנגיף.
ניסיונות לנהל דיון מעמיק יותר העלו כמה סוגיות חשובות: כיצד עורכים מודרניזציה של משהו בלתי מודרני במהותו, איך מחדשים מוסד בן אלף שנה ואיך הופכים משהו בלתי רלוונטי לרלוונטי?
ניסיונות לנהל דיון מעמיק יותר העלו כמה סוגיות חשובות: כיצד עורכים מודרניזציה של משהו בלתי מודרני במהותו, איך מחדשים מוסד בן אלף שנה ואיך הופכים משהו בלתי רלוונטי לרלוונטי?
כל בחינה של סקרי דעת קהל בקרב הצעירים מגלה שהם לא מתענינים בבית המלוכה, בטח לא בצ'ארלס השלישי; שהם חילונים מובהקים; ושערכים רבים של בית המלוכה זרים להם.
במילים אחרות: הכתר על ראשו של צ'ארלס מתנדנד. הוא לא ייפול, כי לא חשוב מספיק להפיל אותו, הוא רק יאבד ממשקלו. אלא אם המלך יצליח לענות על השאלות המהותיות האלו.
מעבר לקטעים המוזיקליים, ההפקה המרשימה והמטס החביב, היה גם אלמנט מרגש אחד באמת ובתמים. כשפיונה ושרק עלו למרפסת, להבדיל מכל טרלולי הארי פוטר והאבנים הקדושות מסקוטלנד, סיפור אגדות אחד התגשם.
החיים של צ'ארלס וקמילה הובילו אותם בדרכים שונות, לפעמים נוראיות ממש מבחינה אישית, לפני שהם התאחדו מחדש. במקרה הזה, האהבה באמת ניצחה הכול: הם הפכו למלך ומלכה וזוג. אם לא מהאגדות אז לפחות מארמון בקינגהאם.
החיים של צ'ארלס וקמילה הובילו אותם בדרכים שונות, לפעמים נוראיות ממש, לפני שהתאחדו מחדש. במקרה הזה, האהבה באמת ניצחה הכול: הם הפכו למלך ומלכה וזוג. אם לא מהאגדות אז לפחות מארמון בקינגהאם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהאנושות ככל שהיא יותר מתבגרת, ככה היא הופכת למעאפאנה יותר. התמונה הזאת של המלך ומסביבו עדת העסקנים המקורבים לצלחת עם בגדיהם המפוארים זה זה התגלמות העליבות של האדם. בסופו של עניין, הטבע יביא זעזועים הרבה יותר רציניים מהקורונה ומרעידת האדמה בטורקיה – ואז האדם יעלה כיתה, יבין. אין ברירה, האנושות זה ילד קטן וחסר אחריות שללא עונש רציני הוא לא יתבגר. אך ורק רצון שיוויוני והרמוניה ואהבה ושלום בין כל בני האדם זה זה אלוהות, ויגיע לאחר מסע של שיעורים. בקיצור, שלוק אוזו ואני מסודר