בתחילת שנת 2006, כשגדעון עזרא, סגן ראש השב"כ לשעבר, קיבל תפקיד חדש בממשלה, הוא ביקש להחליף את שם המשרד שעליו הופקד: מאיכות הסביבה להגנת הסביבה. למבקרים שראו בכך חלחול של עולם המושגים הביטחוני לתחום הירוק, הוא השיב: "הסביבה בישראל נמצאת תחת התקפה, אז צריך להגן עליה".
17 שנים אחרי, נראה כי יותר מאי פעם שעזרא המנוח צדק.
אתמול (ראשון) לפנות ערב התכנסו יותר ממאה פרצופים מודאגים סביב מדורת הזום למה שהוגדר "כנס חירום". היו שם ראשי עיריות (בראשם ד"ר יחיאל לסרי מאשדוד) ורשויות מקומיות, מדענים, בכירים מעולם התכנון ופעילי סביבה. על הפרק: חוק ההסדרים ההולך ומתרקם, שכולל רשימה ארוכה של סעיפים שנתפסים כמתקפה כוללת על הסביבה בישראל.
זה לא מסוג האיומים שמוציא מיליוני ישראלים לרחובות. למעשה, לרובם המכריע של הישראלים כלל אין מושג שזה קורה. קשה להאשים אותם. הקשב הציבורי נמצא במקום אחר, במהפכות אחרות, ובמעמקי חוק ההסדרים כידוע אפשר להחביא הכול, גם מקבץ חוקים ושינויים שהמשמעות המצרפית שלהם מהווה הפיכה אנטי-סביבתית שקטה.
בחזית של הדיונים על חוק ההסדרים גם לא יושב אחד כמו ח"כ שמחה רוטמן, שההתנהלות שלו הופכת את ישיבות ועדת החוקה להצגה עתירת רייטינג ומתדלקת את המחאה.
בחזית של הדיונים על חוק ההסדרים גם לא יושב אחד כמו ח"כ שמחה רוטמן, שההתנהלות שלו הופכת את ישיבות ועדת החוקה להצגה עתירת רייטינג ומתדלקת את המחאה
הסעיפים האפורים של תשתיות וסביבה נידונו אתמול באישון לילה בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) שקולו, הצרוד ממילא, הלך ונסדק לקראת חצות. הדיונים אמנם משודרים באתר הכנסת אבל נתוני הצפייה שלהם לא מאיימים על הריאליטי התורן שמשודר בערוצים המסחריים.
על רקע הנוף הפרלמנטרי והעימותים הגועשים סביב המהפכה המשפטית, ועדת הפנים והסביבה נראית כמו אי של שפיות, אולי כי הח"כים עצמם לא מציפים אותה בהמוניהם.
היו"ר אשר זוכה לשבחים על ניהול ענייני ומכבד של הדיונים. "הוא לא פראייר, יש לו דעה והוא שואל את השאלות הנכונות", אומר חבר באחד מארגוני הסביבה, "אבל הוא צריך להתמודד עם כל כך הרבה סעיפים וכל כך הרבה לחץ מהאוצר".
מבין חברי הכנסת, מי שכן נוכח שם – כמעט בכל שעה – הוא יוראי להב-הרצנו מיש עתיד, ובאופן מפתיע נראה שיש כימיה לא רעה בינו לבין עמיתו מהמפלגה החרדית.
"באוצר עדיין שבויים בפרדיגמה שהסביבה היא הגורם שמעכב את הליכי הפיתוח", אומר להב-הרצנו. "אני מתעקש מולם שתכנון שלא כולל איזון בין פיתוח ובין שמירה על הסביבה הוא תכנון פגום.
"באוצר עדיין שבויים בפרדיגמה שהסביבה היא הגורם שמעכב את הליכי הפיתוח. אני מתעקש מולם שתכנון שלא כולל איזון בין פיתוח ובין שמירה על הסביבה הוא תכנון פגום"
"כמעט שאין עיסוק בחסמים הקריטיים ובדברים שבאמת מעכבים את הפרויקטים בארץ – כמו סנכרון בין הגופים והוספת תקנים ומשאבים. התוצאה היא שחוק ההסדרים הוא התקפה על הסביבה ובריאות הציבור. חוסכים ומזרזים בטווח הקצר ומשלמים בריבית דריבית בטווח הארוך".
מי שעוד מפגינים נוכחות ערה בוועדה הם נציגי השלטון המקומי, "כי בסוף, כל עיגול פינות קטן בחוק יכול להסתיים בתחנת כוח שתתרומם מול החלון של התושבים שלהם", כדברי אחד הפעילים שעוקב אחרי הדיונים. מוסי רז, איש מרצ, אמנם כבר אינו חבר כנסת, אבל מפציע מדי פעם על תקן אזרח מודאג.
מי שעוד מפגינים נוכחות ערה בוועדה הם נציגי השלטון המקומי, "כי בסוף, כל עיגול פינות קטן בחוק יכול להסתיים בתחנת כוח שתתרומם מול החלון של התושבים שלהם"
חלק מהשינויים הכלולים בחוק הוזכרו כאן בחודשים האחרונים:
- נטרול הוועדה לשמירת הסביבה החופית מהדיון בתוכניות תשתית לאומיות;
- הפקעת זכות הווטו על הפעלת תחנות כוח מזהמות מידי המשרד להגנת הסביבה, מהלך שמהווה שינוי של חוק אוויר נקי, אחד החוקים החשובים והאפקטיביים בספר החוקים הישראלי;
- אפשרות להקים "מתקני חלוץ" בתחום התשתיות (מתקנים ניסיוניים = פיילוט) בלי היתר בנייה, כלומר אור ירוק ליזמים להתגלח על הזקן של הסביבה והציבור;
ועוד כמה וכמה סעיפים שמחלישים את יכולתו של הציבור להתנגד לתוכניות שמתרקמות במערכת התכנון והבנייה והופכים אותה לעוד פחות דמוקרטית מכפי שהיא היום – וכבר עכשיו, כידוע, מדובר במערכת לא שקופה ולא ידידותית לאזרח מהשורה.
מאבק מעניין ניטש על מעמדו של המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע לתכנון ואישור פרויקטים גדולים של תשתיות לאומיות.
בטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים, המשרד איבד את מעמדו כיועץ סביבתי שמלווה תוכניות ומחווה את דעתו עליהן; הכוונה הייתה להחליף את אנשי המשרד ביועצים מהמגזר הפרטי. מדובר בפתח לפסטיבל של ניגוד עניינים והפרטת שליחותם של שומרי הסף שמופקדים על האינטרס הציבורי.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן נעמדה על הרגליים האחוריות והצליחה לבטל את רוע הגזירה, אבל באוצר לא ממהרים לוותר וכרגע המשרד להגנת הסביבה ניצב בפני תקופת מבחן: המתכננים שלו יידרשו להעביר הערות לתסקיר הגנה על הסביבה בתוך שבוע ימים. אם לא יעמדו באתגר, האוצר יכריז עליהם כמי שמעכבים תוכניות ופרויקטים, ותוכנית ההפרטה תחזור אל השולחן.
"אנחנו חוששים שהאוצר בנה מתכון שנועד להכשיל את המשרד להגנת הסביבה", אומר אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, "לתת הערות לתסקיר של פרויקט תשתית גדול זה דבר שלוקח זמן. כדי לעשות את זה בתוך שבוע, המשרד יצטרך לחפף משמעותית".
"אנחנו חוששים שהאוצר בנה מתכון שנועד להכשיל את המשרד להגנת הסביבה. לתת הערות לתסקיר של פרויקט תשתית גדול זה דבר שלוקח זמן. כדי לעשות את זה בתוך שבוע, המשרד יצטרך לחפף משמעותית"
כדי להתמודד עם לוחות הזמנים התובעניים, המשרד להגנת הסביבה דורש תוספת תקציב של 30 מיליון שקל לשנה לצורך תקנים נוספים ושכירת יועצים פרטיים שיעבדו תחת פיקוחו. הסוגייה נמצאת במו"מ.
"כרגע לוחות הזמנים נמצאים בחוק, תוספת התקציב לא", אומר זנזורי, "ואנחנו יודעים איך זה עובד – בסוף ייתנו חלק, וימרחו את הזמן, וכשהמשרד להגנת הסביבה לא יעמוד בזמנים, התירוצים האלה לא יעניינו אף אחד.
"חשוב להבין שבפרויקטים עצומים, ההבדל בין המתנה של שבוע לחודש לחוות דעת הוא זניח, בסדרי גודל כאלה ממילא לוקח שנים לתכנן ולהתחיל לבנות. מנסים לחסוך ולקצר במקום הלא נכון, אלה פרויקטים שאם מחפפים בהם בסוף מקבלים פילים לבנים".
מהלכים ושינויים בתחום התכנון, הרגולציה והסביבה מורגשים לאורך זמן. זהו תהליך איטי וזוחל, לא משהו שהציבור ירגיש מחר בבוקר. וזו בדיוק הבעיה.
לרוב, הציבור יוצא למאבקים סביבתיים כשהצרה כבר עומדת להתרגש עליו בכל רגע או כבר קרתה – כשהחוף נלקח, הדחפורים כבר התחילו לבנות את היסודות למפעל מול החלון וסלילת המחלף הפכה לעובדה קיימת. אבל אז, במקרים רבים, זה מאוחר מדי.
הסעיפים שמוטמנים בחוק ההסדרים הנוכחי מסמנים תפיסה: הסביבה, הטבע, בריאות הציבור, הם מטרד שיש להסיר מהדרך כדי לפרוס שטיח אדום בפני התשתיות, ה"קידמה", ה"צמיחה".
הסעיפים שמוטמנים בחוק ההסדרים מסמנים תפיסה: הסביבה, הטבע, בריאות הציבור, הם מטרד שיש להסיר מהדרך כדי לפרוס שטיח אדום בפני התשתיות, ה"קידמה", ה"צמיחה"
קשה להאמין שב-2023 בממשלת ישראל עדיין לא הפנימו שסביבה בריאה וטבע מוגן הם התשתיות הבסיסיות והחיוניות ביותר לחיים איכותיים, אבל זה המצב.
אם בעולם המשפט ישראל, על אף כל בעיותיה, עדיין נחשבת אור לגויים בזכות בית המשפט העליון שלה, בתחום הסביבה כבר היום ישראל משתרכת אי שם בתחתית העולם המפותח בואכה העולם השלישי.
מכלול החקיקה שמונח על השולחן ייתן לנו דחיפה קטנה לכיוון הלא נכון, ובעוד כמה שנים נתעורר בבוקר ולא נראה את אירופה אפילו עם טלסקופ חלל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כמובן וכמובן שהאנושות זה מעל כל ענייני ישראל והפלסטינים והפוטין והטראמפ וכל המאבקי חרגול בנמלה על פיסת שליטה ברגב אדמה מחארבאט של גללי צואת חיה המגולגל על ידי חיפושית זבל שממלמלת לעצמה: "הזבל של האחד זה האוצר של האחר". או בקיצור(ט), נחש הנחושת זה הבנה ואמונה שהרעיון טהור – ואז הנקי מוגן, והגנב אנרגיות הקליפטומן הנתן אשל מתאבד, בצורה כלשהיא. מנהיגי המחאה וההתנגדות מוגנים