1
איתמר בן גביר נכנס לממשלה עם הרבה יומרות והבטחות חגיגיות; שמירה על חופי ישראל מפני יוזמות נדל"ן לא נכללה ברשימה הזו. חופים לא מזוהים עם משילות וגם לא עם ימין על מלא-מלא.
ובכל זאת, השבוע בן גביר הפך למציל החופים וליקיר הסביבה. מי יודע, אולי מהמרד שלו נגד שר האוצר בגין חלוקת הכספים הקואליציוניים עוד יצמח משהו טוב.
בעשרים השנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים להעביר בכנסת תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית, וכולם הסתיימו במפח נפש. החוק עצמו, שאושר ב-2004, הוא אחד החשובים והאפקטיביים ברשימת החוקים הירוקים בישראל:
בעשרים השנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים להעביר בכנסת תיקון לחוק שמירת הסביבה החופית, וכולם הסתיימו במפח נפש. החוק עצמו הוא אחד החשובים והאפקטיביים ברשימת החוקים הירוקים בישראל
הוא אוסר לחלוטין על בנייה בטווח של 100 מטר מקו המים, ומחייב להעביר לאישור ועדה מיוחדת (הולחו"פ – הוועדה לשמירה על הסביבה החופית) כל תכנית שמבקשת לבנות בין 100 ל-300 מטר מהים.
כך שומרים על החופים מפני השתלטות של נדל"ניסטים ובעלי הון, שהיו שמחים לשים עליהם יד ולהפקיע אותם מכלל הציבור.
רק שבחוק המקורי יש לקונה: הוא לא רטרואקטיבי. הוא לא חל על תוכניות שאושרו במוסדות התכנון בטרם החוק נכנס לתוקף. במהלך הזמן התברר שבמגירות, חלקן כאלה שאיש לא פתח מאז שנות ה-60' וה-70' של המאה הקודמת, יש כמה עשרות תוכניות מאושרות שכוללות בנייה מאסיבית סמוך לקו המים.
התוכניות האלה היו מתאימות בזמנו, כשבישראל היו הרבה פחות אנשים והרבה יותר חוף לכל אדם, וכשבנייה של בתים או מלונות לעשירים על שפת הים נחשבה ל"פיתוח" ולא להנצחת הפערים בין טייקונים לפשוטי העם.
התוכניות אמנם מיושנות אבל מאושרות, ואם היזם יבקש לקדם אותן יהיה קשה לעצור אותו. הסכנה אינה תיאורטית: רק לאחרונה נבנה מלון באשדוד סמוך לקו המים על סמך תוכנית שאושרה אי שם במאה הקודמת.
התוכניות אמנם מיושנות אבל מאושרות, ואם היזם יבקש לקדם אותן יהיה קשה לעצור אותו. הסכנה אינה תיאורטית: רק לאחרונה נבנה מלון באשדוד סמוך לקו המים על סמך תוכנית שאושרה אי שם במאה הקודמת
תוכניות נוספות פרושות על כל קו החוף: בחדרה אושרה תוכנית לבניית צמודי קרקע על שפת הים, בבת ים מגדלים ומלונות, ובבצת שלושה כפרי נופש ואגם מלאכותי. והרשימה עוד ארוכה.
קדנציה אחר קדנציה ניסה ח"כ דאז דב חנין, המחוקק הירוק החרוץ, להעביר תיקון לחוק ולהחיל אותו רטרואקטיבית. באחת ההזדמנויות הוא התקרב מאוד אל היעד, גייס חתימות של 70 חברי כנסת מכל סיעות הבית, אבל נבלם ברגע האחרון בגלל התנגדות נחרצת של שר התיירות, אחד בשם יריב לוין.
בקדנציה הנוכחית מקל השליחים הופקד בידי ח"כ יוראי להב-הרצנו מיש עתיד. הסיכוי של ח"כ מהאופוזיציה להעביר הצעת חוק בכנסת הנוכחית שווה לסיכוי שבדואר ישראל יענו אי פעם לטלפון, אבל להב-הרצנו החליט לנסות.
הוא נפגש עם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, וקיבל את תמיכתה ותמיכת המשרד. "הצעת החוק מביעה גישה סביבתית חיובית שנועדה להשיג גם מטרות חברתיות בצד האקולוגיות", מסכמת את עמדת המשרד להגנת הסביבה עו"ד דלית דרור, היועצת המשפטית.
"על רקע גידול האוכלוסייה והצפיפות הרבה במדינת ישראל, קיים משנה חשיבות להגנה על החוף כמשאב מוגבל עבור הציבור כיום ועבור הדורות הבאים".
דרור גם מוסיפה את ההשלכות הצפויות של שינוי האקלים: "התגברות אירועי קיצון ועליית מפלס הים עלולים לצמצם עוד יותר את רוחב החופים, ובכך מתחזק הצורך לבחון תוכניות ישנות ולא ממומשות אשר מאפשרות בנייה משמעותית בחוף הים".
"התגברות אירועי קיצון ועליית מפלס הים עלולים לצמצם עוד יותר את רוחב החופים, ובכך מתחזק הצורך לבחון תוכניות ישנות ולא ממומשות אשר מאפשרות בנייה משמעותית בחוף הים"
כדרכן של הצעות חוק פרטיות, ההצעה עלתה השבוע לדיון בוועדת השרים לחקיקה. סילמן תמכה אבל שר האוצר סמוטריץ' התנגד והממשלה החליטה להתנגד להצעה. חוקים רבים נקברים בשלב הזה, אבל להב-הרצנו הריח הזדמנות והעלה בכל זאת את ההצעה להצבעה טרומית במליאת הכנסת. ואז הגיעה התפנית בעלילה.
השרה סילמן נקראה לדוכן להשיב בשם הממשלה, ובלית ברירה היא הייתה אמורה להודיע שהממשלה מתנגדת לחוק. רק שאז, בעודה נואמת, ניגש אליה ח"כ אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, ולחש לה להודיע על תמיכה. סילמן המופתעת אמרה "מה באמת?" ומיהרה להודיע שהממשלה תומכת בחוק.
השינוי הפתאומי נבע ממלחמות התקציב בקואליציה: השר בן גביר הודיע שעוצמה יהודית, כמחאה על הקיצוצים במשרדיה, תתמוך בהצעת החוק של האופוזיציה, ומכיוון שהקואליציה ממילא עמדה בפני הפסד, ראשיה החליטו לחסוך את המבוכה והורו לח"כים להצביע בעד.
התוצאה: 55 קולות בעד, 0 מתנגדים. כנסת ישראל מעולם לא הייתה מאוחדת כל כך בהגנה על החופים. ההצעה עברה אחר כבוד לוועדת הפנים והסביבה.
לכאורה, זו שמחה זמנית בלבד, שמחת עניים. הרי ברגע שהסדר בקואליציה ישוב על כנו, הצעות החוק של האופוזיציה יושלכו מתחת לגלגלים. רק שלהב-הרצנו מתעקש להישאר אופטימי.
לכאורה, זו שמחה זמנית בלבד. הרי ברגע שהסדר בקואליציה ישוב על כנו, הצעות החוק של האופוזיציה יושלכו מתחת לגלגלים. רק שלהב-הרצנו מתעקש להישאר אופטימי
"בוועדת הפנים והסביבה מתקיימים דיונים רציניים, ואני מתכוון לנצל את זה כדי להביא אל השולחן את כולם – האוצר, רשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים וכמובן הגנת הסביבה והשרה שרתומים לעניין", הוא אומר.
"על פי הניתוח שהכינו במשרד להגנת הסביבה, יש כיום 30 תוכניות ישנות לבנייה על החופים. שמונה מתוכן אינן בעייתיות ולא צריך לשנות דבר. בתשע צריך לעשות שינויים קטנים עד בינוניים, וב-13 צריך לעשות שינויים משמעותיים או לבטל.
"לפי הצעת החוק, כשתוכנית מבוטלת, המדינה צריכה להציע ליזמים ניוד זכויות לקרקע במקום אחר או פיצוי כספי. זו הסיבה שהאוצר מתנגד – כי לא ברור לאיזה סכומים זה מצטבר.
"לפי הצעת החוק, כשתוכנית מבוטלת, המדינה צריכה להציע ליזמים ניוד זכויות למקום אחר או פיצוי כספי. זו הסיבה שהאוצר מתנגד – כי לא ברור לאיזה סכומים זה מצטבר"
"אז בדיוק בשביל זה נשב בוועדה, ננסה להבין מה ההיקף הכספי שאנחנו מדברים עליו ומאיפה מביאים את הכסף – אולי קרן הניקיון, אולי קרן העושר, אולי מקור אחר. זו הזדמנות פז ואני מתכוון למצות אותה עד הסוף".
2
זה כבר הפך למסורת: שבועות מתקרב, ו"חוות החופש" – מרכז השיקום הגדול בעמק חפר לבעלי חיים שניצלו מתעשיית המזון – יוצאת בקמפיין. המטרה: להזכיר לכולנו שפניה האמיתיים של תעשיית החלב הם לא בדיוק אלה שמשתקפים בפרסומות ובאין ספור האייטמים היחצ"ניים על עוגות גבינה.
אחרי שנים של שטיפת מוח, שבועות הפך כמעט רשמית לחג מתן חלב, כאילו שתיית שוקו היא מצווה מדאורייתא. לאן נעלמו הביכורים?
פרסומת טיזר נגד חגיגת החלב בחג השבועות (וידיאו: "חוות החופש")
אשתקד חוות החופש קיבלה מתנה: ברשות השנייה פסלו את התשדיר שהוכן בעמל רב, והפסילה הפכה לשיחת היום. תשדיר פסול תמיד יותר מעניין ומעורר הדים מתשדיר מאושר.
השנה הצליחו בחוות החופש לדלג מעל המכשולים הצנזוריאליים וכבשו ברייק יוקרתי במהלך האירוויזיון. בהמשך עלו תשדירים גם בערוצים 12 ו-13, שילוט על גבי אוטובוסים, תשדירי רדיו וקמפיין ברשתות החברתיות.
השנה הצליחו בחוות החופש לדלג מעל המכשולים הצנזוריאליים וכבשו ברייק יוקרתי במהלך האירוויזיון. בהמשך עלו תשדירים גם בערוצים 12 ו-13, שילוט על גבי אוטובוסים, תשדירי רדיו וקמפיין ברשתות החברתיות
גם השנה הדרך אל המסך לא הייתה חלקה, אבל המכשולים היו קטנים יותר ובחוות החופש הגיעו מוכנים:
כדי שלא לזעזע נמנעו משימוש בפרות ועגלים אמיתיים; וכדי שהסרטון יענה על הדרישה היבשה "לתועלת הציבור", הוסיפו בסיומו כמה פרטים על החיסכון בפליטות גזי החממה שמניבה תזונה מהצומח. שהרי לדאוג לרווחתם של בעלי החיים זה לא 'לתועלת הציבור', בעוד להיאבק במשבר האקלים – דווקא כן; וכאילו אפשר להפריד בין השניים.
ניסיונות הטרפוד שבכל זאת נעשו התרכזו בפס הקול: את התשדירים של חוות החופש מלווה "בולרו" של רוול. זה לגמרי לא מקרי. בזיכרון הפרסומי בישראל היצירה של רוול מזוהה עם הקמפיין המיתולוגי של יטבתה, בכיכובו של מיכאל הנגבי שהתענג על כמויות נדיבות של שוקו על רקע נופי הערבה.
בחוות החופש השתמשו באותו בולרו כדי לנפץ את המיתוס המפנק של השוקו, והראו ילדים – איך אפשר פרסומת לשוקו בלעדיהם – שמאבדים את החשק ללגום מהמשקה החום המתוק אחרי שהם מבינים מה באמת קורה ברפת.
למרבה האירוניה, אסי שביט, שותף במשרד הפרסום 'שביט וזהו' שעומד מאחרי הקמפיין של חוות החופש, היה בשעתו מנהל הקריאייטיב של 'שלמון, אבנון, עמיחי' שליווה את הקמפיין של יטבתה.
איך שלא מסתכלים על זה, מדובר במאבק של דוד נגד גוליית. חוות החופש היא עמותה קטנה, שהצליחה לגייס לטובת הקמפיין מאות אלפי שקלים מתרומות של אזרחים מודאגים. מולה ניצבות המחלבות הגדולות בישראל שמגלגלות מיליארדים.
חוות החופש היא עמותה קטנה, שהצליחה לגייס לטובת הקמפיין מאות אלפי שקלים מתרומות של אזרחים מודאגים. מולה ניצבות המחלבות הגדולות בישראל שמגלגלות מיליארדים
על אף יחסי הכוחות החד-צדדיים, בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים ממירים את חלב הפרה בסוגי 'חלב' אחרים – שיבולת שועל, סויה או שקדים. חברת הפודטק 'רימילק', שמייצרת חלבון חלב בלי להשתמש בחלב מהחי, כבר קיבלה אישור ממשרד הבריאות לעלות על המדפים.
![פרסומת של “חוות החופש” על גב אוטובוס (צילום: "חוות החופש")](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/05/IMG-20230517-WA0030-1024x640.jpg "פרסומת של “חוות החופש” על גב אוטובוס (צילום: "חוות החופש")")
הכיוון ברור, העתיד ידוע, ולא נותר אלא לתהות, כמאמר השיר הנהדר ההוא – למה לא עכשיו, מה שבטח יבוא כבר מחר.
3
נדב גר ביישוב קטן ליד בית שמש. בחלק מימי השבוע הוא עובד בתל אביב, ובמקום לעמוד בפקק על כביש מס' 1 הוא מעדיף לנסוע ברכבת. בקרבת התחנה בבית שמש יש שני חניוני "חנה וסע" שמיועדים לנוסעי הרכבת והחנייה בהם חינם. עד כאן הכול תקין ואפילו למעלה מזה.
נדב מקפיד להגיע לפחות חצי שעה לפני שהרכבת יוצאת, אבל לעיתים זה לא מספיק. מגרש החנייה עולה על גדותיו. מילא שהיה מלא במכוניות של נוסעי הרכבת שהקדימו ותפסו את החנייה, אבל מתברר שלחניון יש לקוחות נוספים:
חלק ממקומות החנייה תפוסים על ידי רכבים במצב טוטאל-לוס שכנראה מציבים שם המוסכים הסמוכים, ואחרים על ידי ערימות גזם שהעירייה בוחרת משום מה להחנות שם ולא ממהרת לפנות.
חלק ממקומות החנייה תפוסים על ידי רכבים במצב טוטאל-לוס שכנראה מציבים שם המוסכים הסמוכים, ואחרים על ידי ערימות גזם שהעירייה בוחרת משום מה להחנות שם ולא ממהרת לפנות
אז נדב, בלית ברירה, עושה פניית פרסה ומצטרף לשיירה הארוכה שמזדחלת לכיוון גוש דן.
אחרי שנדב פנה למערכת "יהיה בסדר" בגל"צ ובעקבות פנייה לעירייה ולרכבת, החניות וערימות הגזם פונו. על אף שהחניונים שייכים לעירייה והאחריות מונחת לפתחה, דווקא ברכבת גילו יותר מחויבות ורצון לסייע לנוסעים.
אלוהים, בעיקר בתחבורה הציבורית בישראל, נמצא בפרטים הקטנים. גם אם הרכבת עובדת מצוין – וזה לא תמיד המצב, כידוע – יש בעיה קשה עם מה שמכונה "הקילומטר האחרון": ההגעה מדלת הבית לתחנת הרכבת.
לרוב התחנות הפריפריאליות קשה עד בלתי אפשרי להגיע בתחבורה ציבורית; אז מגיעים במכונית, ובמקרים רבים החנייה מלאה. המעט שאפשר לעשות למען הנוסעים, זה לדאוג שהחנייה לא תהיה תפוסה על ידי עצים וגרוטאות.
4
בעוד ישראל רוגשת מגיחותיה של כלבת הים יוליה לחופי גוש דן, עירין ענבר אייזינגר, ישראלית שמטיילת בהולנד, נתקלה בצפון המדינה בגור כלבי ים שעלה לחוף.
הרשויות ההולנדיות, להבדיל מהישראליות, לא נדרשו להציב גדרות כדי למנוע מהסקרנים להתקרב יתר על המידה, ושום כלב לא הפחיד את כלב הים והבריח אותו בחזרה אל המים כמו שקרה בחוף תל ברוך.
הרשויות ההולנדיות, להבדיל מהישראליות, לא נדרשו להציב גדרות כדי למנוע מהסקרנים להתקרב יתר על המידה, ושום כלב לא הפחיד את כלב הים והבריח אותו בחזרה אל המים כמו שקרה בחוף תל ברוך
הסתייגות קלה: גם ההולנדים לא הקפידו על ההנחיה המצוינת בשלט – שמירה על מרחק של 30 מטר והתבוננות דרך משקפת. יש גזירות שאפילו הציבור ההולנדי המנומס לא יכול לעמוד בהן.
הסתייגות קלה: גם ההולנדים לא הקפידו על ההנחיה המצוינת בשלט – שמירה על מרחק של 30 מטר והתבוננות דרך משקפת. יש גזירות שאפילו הציבור ההולנדי המנומס לא יכול לעמוד בהן
5
אסף שוהמי שם לב לנקודה אופטימית משהו בתמונה הזו שצולמה בישיבה שקיימו שר האוצר, נגיד בנק ישראל ואנשיהם: הכיבוד כולל בעיקר פירות וסנדוויצ'ים, המים מוגשים בקנקנים וכוסות מזכוכית. שונה מאוד מנוף הג'אנק והפלסטיק שכיכב מאז ומתמיד בישיבות ממשלתיות.
אז בכל זאת התקדמנו קצת, אם לא לוקחים בחשבון שאין בפריים אפילו אישה אחת לרפואה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו