במאמר שכתב אסף קולינר על הסרט "חברון: מעבדת השליטה" הוא תוקף אותי ואת מיקי זוהר ואומר: "אל תתנו לאף אחד לעבוד עליכם. לא לשר התרבות ולא לשי גליק ולא לאף אחד אחר. הסרט 'חברון: מעבדת השליטה' של עידית אברהמי ונועם שיזף (2022) אינו 'משמיץ את חיילי צה"ל' וגם לא 'פוגע בשמה של המדינה'. הסיבה היחידה לכך שאף אחד לא רוצה שאתם – או כל אדם אחר – תצפו בסרט היא, שהוא מספר באופן בהיר ואמין ובטון אובייקטיבי, כיצד מתנחלי חברון השתלטו על מדינת ישראל".

וכעת לעובדות:

חברון היא לא מעבדת שליטה של צה"ל.
חברון הינה אחת מארבע הערים הקדושות של העם היהודי.

בכל שנה, כבר אלפי שנים, קוראים מיליוני יהודים מכל העולם על כך שאברהם אבינו קנה בכסף מלא את מערת המכפלה והשדה לידה מידי עפרון החיתי.

חברון היא לא מעבדת שליטה של צה"ל אלא אחת מארבע הערים הקדושות לעם היהודי. בכל שנה, כבר אלפי שנים, קוראים מיליוני יהודים מכל העולם שאברהם אבינו קנה בכסף מלא את מערת המכפלה והשדה לידה

בכל שנה בשבת חיי שרה באים קרוב לחמישים אלף איש מכל העולם להיות בחברון באותה שבת ולהרגיש את קדושת המקום.

בניגוד לדבריו של מר קולינר: "חברון איננה רק מעבדת השליטה של צה"ל בשטחים. היא קודם כל ובעיקר המעבדה שבה למדו הקיצוניים שביהודים, בניסוי (שלהם) וטעייה (של ממשלות ישראל), כיצד לכפות על הציבור הישראלי את מאווייהם המשיחיים ולהפוך את ישראל לגיהינום שהיא כיום עבור כל מי שאינו שותף לחזון האוטופי של הציונות המשיחית" – אך בעיני רוב העם היהודי לאורך הדורות חברון הרבה יותר חשובה מתל אביב והרצליה. חברון גם קדמה לרעננה וכפר סבא.

חברון זה מלשון חיבור.

מערת המכפלה הינו המקום השני בקדושתו לעם היהודי ובמקום מבקרים קרוב למיליון איש בשנה. לפי המסורת המערה יושבת על פתחו של גן עדן.

קולינר כותב ואני מצטט: "ראשוני המתנחלים פלשו לחברון עוד בטרם התפוגג עשן מלחמת ששת הימים וערכו בה חתונה המונית על רקע מערת המכפלה, בטקס שלא היה מבייש את ארגון החמאס. בתוך פחות משנה, הם התנחלו במלון פארק בעיר וכפו על מדינה מסויגת מאוד לספק להם אבטחה. ראש עיריית חברון המוסלמית, אדם מתון ומלא בכוונות טובות, הסכים להקצות להם זמני תפילה משלהם בתוך המסגד שעל מערת המכפלה, תוך הגמשת חוקי האסלאם, וב-74' נתן את ברכתו להתיישבותם דרך קבע על אדמות סמוכות לעיר, להלן קריית ארבע".

עם כל הכבוד, יהודים גרו בחברון אלפי שנים. בפרעות תרפ"ט, שקולינר "שכח" משום מה להזכיר במאמר, הם גורשו משם אחרי שנרצחו באכזריות רבה עשרות אזרחים נשים וילדים, חפים מפשע כולם.

יש ליהודים זכות מלאה לגור בחברון ולהתפלל במערת המכפלה. הם לא צריכים שום אישור מאף בנאדם.

קולינר כותב שראש העיר חברון "הסכים להקצות" להם זמן תפילה במסגד. כנראה הוא שכח שלפני שהמקום היה מסגד הוא היה קברי אבות וגם לפי המוסלמים הוא קברי אבות, והמקום מכונה מסגד איברהים על שם אברהם אבינו.

יש ליהודים זכות מלאה לגור בחברון ולהתפלל במערת המכפלה. הם לא צריכים אישור מאף אחד. קולינר כותב שראש העיר חברון "הסכים להקצות" להם זמן תפילה במסגד. כנראה שכח שלפני המסגד היו קברי האבות

חופש הפולחן נוגע בליבת האינטרס של זכויות אדם, תחת המונח המהותי והמשמעותי שנקרא חופש הפולחן וחופש הגישה למקומות קדושים. זה נקבע עוד בסעיף 15 של המנדט הבריטי, לאחר 400 שנה של שלטון עות'מאני אשר לא כיבד רעיונות אלה. לאחר 700 שנה שבהן לא נתנו ליהודים להתפלל במערת המכפלה, צה"ל שחרר את מערת המכפלה ונותן כיום חופש פולחן מלא לבני כל הדתות.

חופש הפולחן הוכר גם בחוק הישראלי כזכות יסוד. חופש הפולחן ליהודים במערת המכפלה איננה "מתנה" שראש העיר הערבי נותן ליהודים. זה חלק מזכויות יסוד שמגיעות להם.

יהודי חברון באו לגור בחברון ביחד עם המקומיים. אף אחד לא גירש אותם. הם גירשו את עצמם אחרי שיהודים נרצחו שוב ושוב בעיר חברון.

ראש העיר של חברון כיום הוא תייסר אבו סנינא שנמנה עם חולייה שרצחה שישה יהודים בחורי ישיבה, שכל פשעם היה שהם בחרו להתפלל בעיר חברון.

וזה אחרי אינספור פיגועים קשים שבהם נרצחו עשרות יהודים בעיר חברון.

אגב, גילוי נאות, יש לי בן דוד שנפצע ביום חתונתו בחברון. עלי אישית ירו בחברון, ודוד שלי קיבל את אות הנשיא על שחילץ פצועים תחת אש בחברון. ושוב, כל המקרים הללו זה מחבלים שירו באזרחים חפים מפשע בכוונת מכוון, דבר שמהווה פשע מלחמה.

חופש הפולחן הוכר גם בחוק הישראלי כזכות יסוד. חופש הפולחן ליהודים במערת המכפלה איננה "מתנה" שראש העיר הערבי נותן ליהודים. זה חלק מזכויות יסוד שמגיעות להם

אחרי עשרות פיגועים קשים בחברון החליט הצבא לחלק את חברון: 3 אחוז ליהודים ן-97 אחוז לפלסטינים. האם זה הוגן? ממש לא. ובכל אופן הסרט "חברון: מעבדת שליטה" לא מספר את זה אלא בוחר לספר רק על השלושה אחוז.

הסרט, כמו המאמר, מתעלמים מעשרות פיגועים קשים ורצחניים. תושבי חברון הולכים עם נשק כדי להגן על חייהם מפני צמאי דם שצולפים ורוצחים תינוקת בת שנה (שלהבת פס) בעודה בעגלה.

כבר בוטלה הקרנתו של הסרט בפרדס חנה וברחובות והוא כמעט ואיננו מוקרן ברחבי הארץ .

אני אמשיך להוביל את המאבק בהקרנת הסרט, שלא מספר באמת את סיפורה של חברון והקשר שלה לעם היהודי, או את סיפורם של תושבי חברון שחזרו הביתה, לא במטרה לפגוע באף אחד, אבל מהווים מטרה לפגיעה בידי מחבלים צמאי דם.

ולא יעזור כלום, רוב אזרחי ישראל מרגישים שחברון זה חיבור.

שי גליק, 33, הוא מנכ"ל ארגון בצלמו, לזכויות אדם ברוח יהודית, הפועל למען ערכי צדק משפט ומאבק בשחיתות משפטית. הוא איש מחשבים שאוהב לעזור לאנשים ולא מסוגל להשאר אדיש לעוולות. הוא אוהב משחקי שחמט ואוספים, בהם, אוסף של מאות מחזיקי מפתחות. אם יש למישהו מחזיק מפתחות מדובאי הוא ישמח לקבל.