ההתעוררות האזרחית המקיפה והעיקשת ביותר מאז הקמת המדינה שמתקיימת עכשיו בישראל קשורה בטבורה לאהבת ישראל.
המחאה נגד ההפיכה המשטרית התפשטה כאש בשדה קוצים גם ברחבי העולם היהודי, שבו מפגינים – ליברלים ופרוגרסיביים, מתונים ומתנגדי הכיבוש – יוצאים בהמוניהם למחות נגד השינויים המשפטיים של הממשלה והשלכותיהם על המרחב החברתי, על יחסי דת ומדינה, על יוקר המחייה, על הבטחון האישי, על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ועל מעמדה של ישראל באזור ובעולם.
המגוון האנושי הזה מתייצב למען ישראל דמוקרטית וצודקת, שהיא מהות קיומו. אף שכל העיניים התמקדו בשבוע שעבר במצעד ההצדעה לישראל שהתקיים בניו יורק, המגה-אירוע הזה הוא רק קצה הקרחון של תנועה שהגיעה לכל פינה בעולם וחובקת כמעט כל קהילה יהודית.
היקף התסיסה וחוסר הנוחות שמעוררת מדיניותה של הממשלה הנוכחית ומה שהיא מייצגת הוא אכן תופעה בקנה מידה בינלאומי. כדי להבין את מלוא משמעותה ראוי להסתכל מעבר לצפון אמריקה ואירופה, לקהילות יהודיות מרוחקות יותר במקומות אחרים. אוסטרליה מהווה דוגמה מצוינת ומאלפת.
הקהילה היהודית באוסטרליה, המונה כ-120,000 בני אדם, היא אחת המלוכדות, המאורגנות והקשורות ביותר לישראל בתפוצות. המוסדות הקהילתיים שלה – ממערכת בתי הספר הפרטיים שבה לומדים קרוב ל-70% מהילדים היהודים, מגוון תנועות נוער, שירותים חברתיים, עיתונות, מועדוני ספורט, בתי כנסת, עמותות, וארגוני הגג – ממוקדים בישראל באופן יוצא דופן ובמקרים רבים אף משעתקים מנעד גופים בישראל.
היקף התרומות לנפש לישראל הוא הגבוה ביותר בעולם; כמעט כל היהודים האוסטרלים מבקרים בישראל לעתים קרובות; לרבים מהם יש משפחה בארץ. הקשר הישראלי שלהם הוא עקרוני ואישי כאחד.
היקף התרומות לנפש לישראל הוא הגבוה ביותר בעולם; כמעט כל היהודים האוסטרלים מבקרים בישראל לעתים קרובות; לרבים מהם יש משפחה בארץ. הקשר הישראלי שלהם הוא עקרוני ואישי כאחד
הקהילה היהודית באוסטרליה צמחה בחברה חופשית. היא משגשגת בסביבה רב-תרבותית שתומכת בפלורליזם ובסובלנות. היא נהנית, בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה, ממלוא טווח זכויות האדם וחירויות האזרח. המוסדות שלה נתמכים על ידי מענקים ממשלתיים. וזהותה משלבת גאווה יהודית עם ערכים אוניברסליים של חופש, שוויון וצדק חברתי, וכן עם הערכה עצומה לקשר בין חברה אזרחית תוססת לבין חוסן דמוקרטי.
עד לאחרונה הצירוף בין לכידות יהודית לליברליזם רעיוני שירת את חברי הקהילה היטב, תוך הדגשת השילוב בין חום קהילתי ותשוקה לצדק חברתי.
ואז הגיע המשבר הפוליטי, החברתי והאידיאולוגי הנוכחי שאופף את ישראל בחודשים האחרונים. כמו אחיותיהם ואחיהם במקומות אחרים, יהודי אוסטרליה צריכים להתמודד כעת עם המורכבות וחוסר הוודאות של היום. הם בוחנים מחדש את משמעות ישראל עבורם ועבור קהילתם ואיך נכון להביע את אהבתם למדינה בזמנים הפכפכים אלה.
בביקור שערכתי לאחרונה באוסטרליה, שבמהלכו פגשתי מאות יהודים והייתה לי הזדמנות לשוחח בעיקר (אך לא רק) עם מנהיגי הקהילה הליברלים בערים מרכזיות, נתקלתי ברמות שונות של חוסר נוחות, הכחשה ואף דכדוך – לצד מידה לא מבוטלת של נכונות להגדיר מחדש את מקורות קירבתם לישראל.
הטריגר הראשוני – השינויים המשפטיים האנטי-דמוקרטיים שמקדמת הממשלה הנוכחית – הובילו במהרה לדאגה לנוכח החרפת השסעים החברתיים במדינה, המצב הכלכלי המקרטע, האלימות הגואה בישראל ובשטחים הכבושים, וכן מצבה הפגיע של המדינה בזירה הבינלאומית.
פגשתי בתגובות רבות ושונות מהותית ביחס לקורה כאן. אף שהממסד היהודי הביע רשמית (אולי בפעם הראשונה) "דאגה" לנוכח כמה ממהלכי הממשלה, התייחסותם הייתה הרבה יותר מאופקת מזו שנשמעת בחצי הצפוני של כדור הארץ.
אפילו בחוגים יהודים פרוגרסיביים, שם ההתנגדות למהלכים של הימין הלאומני-דתי הוא תקיף בהרבה ומהדהדת את מסרי המחאה הדמוקרטית, הניסוחים רכים יותר. גם ביבשת זו רק מעטים – ברובם מאד מעורים בנעשה בארץ ומאד מחוברים לישראל – מעיזים לקשור בין המשבר המשטרי לכיבוש המתמשך והמעמיק של ישראל בשטחים. רבים מעדיפים שלא להיכנס לפרטים שמא מחויבותם למדינה תתערער.
גם ביבשת זו רק מעטים – ברובם מאד מעורים בנעשה בארץ ומאד מחוברים לישראל – מעיזים לקשור בין המשבר המשטרי לכיבוש המתמשך והמעמיק של ישראל בשטחים
פגשתי בתמהיל מורכב של דאגה אמיתית, מבוכה, בלבול, וחוסר אונים—יחד עם נכונות גוברת לשקול מחדש את אופן תמיכתם וקשריהם עם ישראל. בשביל קהילה כמו זו של יהדות אוסטרליה, זה כשלעצמו מהפך אדיר.
קיימות סיבות רבות לרתיעתם של יהודי אוסטרליה מלהתבטא בתקיפות רבה יותר כלפי חוץ על מה שמתרחש בישראל. חלק מההסברים קשורים למספר הגדול של ניצולי שואה וצאצאיהם בקהילה ולחששם הממשי מפני הצתת ביטויי אנטישמיות נוספים.
אחדים מצדיקים את השתיקה שלהם בחוסר רצון "לכבס את הכביסה המלוכלכת של ישראל" בפרהסיה. אחרים טוענים כי הם אינם רוצים להשמיץ את ישראל בשל מעידות זמניות, ובכך ממעיטים בחומרת המשבר הנוכחי ובהיקפו.
רבים מסתתרים מאחורי הטענה שאין זה מעניינם – או מעניינה של אוסטרליה, לצורך העניין – להתערב בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת (אף על פי שארצות הברית ורוב מדינות אירופה מתבטאות יותר ויותר בנושאים אלה מאז פרוץ המשבר). כך, למעט בחוגים פרוגרסיביים, מתפתח פער הולך וגדל בין הביקורת שמבוטאת בשיחות פרטיות ובדיונים פנימיים לבין העמדה הפומבית של ארגונים ומנהיגים רבים בקהילה.
באוסטרליה היום מכהנת ממשלת לייבור לראשונה מאז 2013. עם עלייתה לשלטון, היא ביטלה את ההכרה של קודמתה במערב ירושלים כבירת ישראל והתחייבה להכיר במדינה פלסטינית (אם כי טרם קבעה מועד ליישום ההחלטה).
אולם נבחרי ציבור רבים שעמם נפגשתי (מרביתם מהקואליציה השלטת ובפרט חברי פרלמנט ממחוזות בחירה בעלי ריכוז גבוה של יהודים בסידני ובמלבורן) נמנעים מלהתבטא ציבורית בנושאים הקשורים לישראל. יחד אם זאת, גם הם, כמו רבים ממצביעיהם היהודים, חולקים בשיחות פרטיות את רתיעתם ממה שמתרחש בארץ ובשטחים הפלסטיניים.
נבחרי ציבור רבים שעמם נפגשתי נמנעים מלהתבטא ציבורית בנושאים הקשורים לישראל. יחד אם זאת, גם הם חולקים בשיחות פרטיות את רתיעתם ממה שמתרחש בארץ ובשטחים הפלסטיניים
בהדרגה, הדיסוננס הזה נמתח עד קצה הגבול, הן בזירה הפנימית והן בזו הכללית. קיימת הכרה גוברת בכך שיש הבדל בין התנגדות לישראל לבין אי הסכמה עם מדיניות אנטי-דמוקרטית.
מפציעה גם ההבנה כי תמיכה עיוורת בקואליציה הנוכחית בארץ עלולה לערער את הקשר עם הרוב המכריע של אזרחי ישראל, שעל פי הסקרים יצביעו למפלגות האופוזיציה במרכז ובשמאל אם יתקיימו בחירות בעתיד הקרוב.
כמובן שגם קיים פער מתרחב בין תמיכה בישראל בשל אינטרסים הדדיים לבין הזדהות עם ישראל בשל ערכים משותפים. התמיכה התועלתנית מובנת; ההזדהות הערכית נעשית קשה יותר לשימור לא רק עבור האוסטרלים באופן כללי, אלא גם עבור חברות וחברים רבים בקהילה היהודית.
אלה הגורמים העיקריים שמביאים ארגונים יהודיים רבים – המקבלים גם חיזוק מישראלים החיים באוסטרליה שהצטרפו לעמיתיהם ברחבי העולם תחת הדגל של תנועת UnXeptable – להציב כעת שאלה נוקבת יותר: איזו ישראל הם אוהבים?
מה שעומד על הפרק איננו הרעיון של ישראל כחוף מבטחים או כפוליסת ביטוח או התפיסה של ישראל כמולדתו של העם היהודי, אלא הערכים שהיא דבקה בהם והאופן שבו היא מתייחסת למיעוטים שחיים בקרבה.
מה שעומד על הפרק איננו הרעיון של ישראל כחוף מבטחים או כפוליסת ביטוח או התפיסה של ישראל כמולדתו של העם היהודי, אלא הערכים שהיא דבקה בהם והאופן שבו היא מתייחסת למיעוטים שחיים בקרבה
חלקם – אם כי בוודאי לא הרוב – גם תוהים עד כמה הנושאים האלה קשורים לדיכוי הגובר של ישראל כלפי הפלסטינים שתחת שליטתה המתהדקת.
הסוגיות הללו מעסיקות מעגלים מתרחבים בקהילה היהודית. ככל שהם לומדים יותר על המצב בישראל, כך גדלות התלבטויותיהם. באופן אירוני, הפחד מהצבת שאלות נוקבות מעודדת בחלק מהקהילה נטייה לשטחיות בכדי שלא יצטרכו לאתגר את תמיכתם במדינה.
לעומתם, הבקיאים במתרחש הם שחווים גם יותר אי-נוחות. בשיחות פרטיות הם מסמנים קווים אדומים, שאם ייחצו יובילו אותם לחדד את דעותיהם הן אישית והן פומבית. מיעוט נמצא בשלבים שונים של ייאוש – תופעה מוכרת לא רק בארץ, אבל גם בחלקים רבים של העולם היהודי.
בכל המקרים, הם מצדיקים את עמדתם במחויבותם למסורת היהודית ובדאגתם לדורות הבאים.
החוט המקשר בין רוב יהודי אוסטרליה הוא ניסיונם להתגייס במטרה ליישר את המציאות בישראל עם תפיסתם את חזון המדינה ועם ערכיהם: למזג בין ליבם היהודי לבין נפשם ההומניסטית. מכאן ברור כי למה שקורה בישראל ולמדיניות שלה השפעה רבה על יהודים בכל העולם.
החוט המקשר בין רוב יהודי אוסטרליה הוא ניסיונם להתגייס במטרה ליישר את המציאות בישראל עם תפיסתם את חזון המדינה ועם ערכיהם: למזג בין ליבם היהודי לבין נפשם ההומניסטית
התמורות הנוכחיות בקרב הקהילה היהודית החמה, מסבירת הפנים והמסורה של אוסטרליה משדרות מסר חזק: הבעת דעה כנה על מה שקורה בישראל היא לא רק ביטוי של אהבה, היא גם דרך להביע את קשרי הגומלין בין ישראלים לבין יהודי התפוצות במאה ה-21.
הדילמות הנוכחיות שעמן מתמודדים יהודים באוסטרליה מעצימות את ההתחבטויות בקהילות יהודיות אחרות ומהדהדות את אלה של מרבית אזרחי ישראל. תהליך זה הוא הסימן הבולט ביותר להתבגרותה של יהדות העולם 75 שנה לאחר קום המדינה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו