את החלטת משרד המשפטים האמריקאי להגיש כתב אישום לבית משפט פדרלי נגד נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ צריך להקביל לא להעמדתו לדין של בנימין נתניהו בינואר 2020, אלא לכתב האישום שהוגש נגד אהוד אולמרט באוגוסט 2009: הקו המחבר הוא לא רק ששניהם שימשו ראשי מדינות, אלא שכהונתם הסתיימה לפני שכתב האישום נגדם הוגש לבית המשפט.
הנה סעיף מס' 1 בכתב האישום שהוגש נגד טראמפ לבית המשפט הפדרלי במיאמי, פלורידה:
"הנאשם היה הנשיא הארבעים וחמישה של ארצות הברית. הוא החזיק בתפקיד מ-20 בינואר 2017 ועד 20 בינואר 2021".
וכך נפתח כתב האישום נגד אולמרט:
"משנת 1973 ועד 2009 כיהן הנאשם 1 כחבר כנסת ישראל. בין השנים 1993-2003 כיהן הנאשם, במשך שתי קדנציות רצופות, כראש עיריית ירושלים. מאוחר יותר, בתקופה שבין פברואר 2003 למאי 2006 כיהן הנאשם כממלא-מקום ראש ממשלת ישראל, והחל מינואר 2006 כראש הממשלה בפועל".
ובמילים אחרות: לכהונתם הציבורית של טראמפ ואולמרט הייתה חשיבות קריטית לעצם העבירות שבהן הם הואשמו. התפקיד הפוליטי היה מכשיר לביצוע העבירות.
אצל טראמפ האישומים נוגעים לתקופת כהונתו כנשיא, שבמהלכה אגר מאות מסמכים מסווגים ורגישים בעלי חשיבות לביטחון הלאומי של ארה"ב; אולמרט הואשם – ולימים אף הורשע חלקית – בעניינים פרוזאיים יותר, ביחס לשחיתות אישית מובהקת, בפרשות מעטפות הכסף ו"ראשונטורס".
ההחלטה של רשויות המשפט להעמיד לדין את שני ראשי המדינות הללו רק לאחר סיום כהונתם, התקבלה בנסיבות שונות בשני המקרים, אבל נובעת מנקודת מוצא דומה.
ההחלטה של רשויות המשפט להעמיד לדין את שני ראשי המדינות הללו רק לאחר סיום כהונתם, התקבלה בנסיבות שונות בשני המקרים, אבל נובעת מנקודת מוצא דומה
אצל טראמפ, העבירות – בפרשה הזו לפחות – אירעו והתגבשו רק לאחר סיום כהונתו, שהרי עצם אגירת המסמכים בתקופת כהונתו, בארגזי קרטון, אינה מהווה עבירה. העבירה גלומה בעובדה שלקח אותם איתו לאחוזתו מאר-א-לאגו וסירב להחזירם לממשל הפדרלי מייד עם הדרישה הראשונה.
אצל אולמרט, לעומת זאת, מדובר היה בעבירות שאירעו רובן ככולן לפני תחילת כהונתו כראש הממשלה, בכהונותיו כראש עיריית ירושלים וכשר בממשלה.
אך בשני המקרים, רשויות התביעה ידעו שהעמדתו לדין של ראש מדינה בעודו מכהן, היא אקט קשה על גבול הבלתי אפשרי.
במשרד המשפטים האמריקאי נוסח לפני עשרות שנים "מזכר מדיניות" שקובע כי חסינותו של הנשיא בתקופת כהונתו מונעת אפשרות להעמדתו לדין כל עוד הוא יושב במשרד הסגלגל. אין הלכה שיפוטית בעניין הזה אך זו המדיניות הנוהגת.
בישראל אין כלל דומה, אך המהלך להעמיד לדין את בנימין נתניהו בעת כהונתו כראש ממשלה, הוא ללא ספק מהלך טראומטי מכל בחינה אפשרית – כולל לרשויות התביעה והמשפט.
כתב האישום נגד טראמפ הוא השני המוגש נגדו בחודשים האחרונים, אך הראשון המוגש במסגרת הפדרלית, לאחר שלפני כחודשיים וחצי הוא הועמד לדין על ידי מדינת ניו יורק בפרשת תשלום דמי השתיקה לשחקנית הפורנו סטורמי דניאלס.
כתב האישום נגד טראמפ הוא השני המוגש נגדו בחודשים האחרונים, אך הראשון המוגש במסגרת הפדרלית, לאחר שלפני כחודשיים וחצי הוא הועמד לדין על ידי מדינת ניו יורק בפרשת תשלום דמי השתיקה
בד בבד, עשוי להיות מוגש נגדו כתב אישום שלישי, הפעם בבית משפט פדרלי בוושינגטון, שם מכונס חבר מושבעים גדול ודן באישומים בנוגע לניסיונו של הנשיא לשעבר להטות את תוצאות הבחירות של 2020 ואחריותו לאירוע ההסתערות על הקונגרס ב-6 בינואר 2021.
האישומים הפדרליים נגד טראמפ מסמנים שינוי חריף במצבו המשפטי. מלבד החשש הסביר שהוא ייעצר, לפחות למשך ימים אחדים, בעת שיתייצב בבית המשפט במיאמי כדי להשיב לאישומים, צפוי המשפט הפדרלי להיות מהיר, בוודאי באופן יחסי להליכים פליליים המתנהלים בבתי המשפט המדינתיים בארה"ב.
יש לכך השלכות כבדות כמובן גם על הזירה הפוליטית בארה"ב: טראמפ הכריז כי יתמודד על כהונה נוספת כנשיא בבחירות 2024, לאחר שב-2020 נחל תבוסה לג'ו ביידן. הוא עדיין לא קיבל את המועמדות מטעם המפלגה הרפובליקאית, והוא עומד אל מול תחרות מבית. התהום המשפטית שהוא ניצב לפניה, עשויה לשים קץ לניסיונותיו לזלזל ולהקטין את משקלם של האישומים נגדו.
אך המשקולת העיקרית המאיימת להטביעו, היא העובדה שהאישומים נגדו נוגעים לסוגיות של ביטחון לאומי. מאות מסמכים מסווגים נמצאו בחומרים שטראמפ לקח איתו וסירב להחזיר.
המשקולת העיקרית המאיימת להטביעו, היא העובדה שהאישומים נגדו נוגעים לסוגיות של ביטחון לאומי. מאות מסמכים מסווגים נמצאו בחומרים שטראמפ לקח איתו וסירב להחזיר
המסמכים שנמצאו ברשות טראמפ בפשיטה של האף-בי-איי כללו מידע רגיש ביותר: מידע בעניינים ביטחוניים; יכולות מסווגות של כלי נשק – הן של ארה"ב והן של מדינות זרות; תוכנית הגרעין האמריקאית; נקודות תורפה ביטחוניות של ארה"ב ושל בנות בריתה להתקפות צבאיות; ותוכניות לפעולות נגד במקרה של תקיפות כאלה.
זה לא עניין פוליטי, ואפילו לא דיון שמתנהל בעיקרו במגרש המשפטי, כשמשרד המשפטים האמריקאי כותב בכתב אישום נגד הנשיא לשעבר את המשפט הבא:
"חשיפה בלתי מורשית של מסמכים אלה עלולה להציב בסכנה את הביטחון הלאומי של ארה"ב, יחסי החוץ שלה, את ביטחונו של צבא ארה"ב, מקורות אנושיים ואת היכולת להמשיך ולהפעיל רשתות רגישות של איסוף מודיעין".
האיום לביטחון הלאומי איננו בגדר חשש פוטנציאלי. טראמפ מואשם כי בשתי הזדמנויות במהלך שנת 2021 הוא הציג מסמכים מסווגים, הנוגעים לתוכניות תקיפה צבאית, לגורמים פרטיים שאינם בעלי סיווג ביטחוני.
האישומים הללו, העוסקים בסוגיות ליבה של הביטחון הלאומי, הם בעלי משקל ציבורי עצום בארה"ב, וקשה הרבה יותר להציגם כפעלול פוליטי כמו כתב האישום במדינת ניו יורק בנוגע לדמי השתיקה.
מאחר שהחקירה נערכה על ידי האף-בי-איי וכתב האישום הוגש לאחר שחבר מושבעים גדול נחשף לראיות, המשפט עצמו מתחיל בנקודה קשה מבחינת טראמפ: הסיכוי שהוא ייצא ממנו זכאי שואף לאפס. ולא בגלל שהוא נרדף פוליטית, אלא בפשטות, מאחר שהראיות מלמדות שהוא אשם.
מה שמדהים הוא שהפיכתו של טראמפ לנאשם פלילי, ואפילו בעבירות פדרליות חמורות אינו מונע ממנו מלהתמודד בבחירות לנשיאות ארה"ב. וזאת, אפילו אם לוחות הזמנים יהיו כאלה שמשפטו לא יסתיים בטרם הבחירות בנובמבר 2024.
אין בחוקת ארה"ב, החולשת על דיני הבחירות לנשיאות, שום איסור על מי שעומד למשפט פלילי, חמור ככל שיהיה, מלהתמודד בבחירות. למעשה, אפילו אם יורשע ויהיה מצוי במאסר – יוכל להיבחר לנשיאות (אבל לא להצביע בבחירות, למרבה האירוניה).
אין בחוקת ארה"ב, החולשת על דיני הבחירות לנשיאות, שום איסור על מי שעומד למשפט פלילי, חמור ככל שיהיה, מלהתמודד בבחירות. למעשה, אפילו אם יורשע ויהיה מצוי במאסר – יוכל להיבחר לנשיאות
הכללים היחידים הקבועים בחוקה הם שעל מועמד לנשיאות ארה"ב להיות אזרח מלידה; שגילו יהיה 35 ומעלה; ושיהיה תושב ארה"ב במשך 14 השנים הקודמות להתמודדותו. בהינתן זאת, ספק רב אם מדינות בארה"ב רשאיות להוסיף מגבלות או התניות נוספות על הזכות להתמודד לנשיאות.
למען האמת, יש לכך תקדים מן העבר: בשנת 1920 התמודד יוג'ין דבס לנשיאות וגרף קרוב למיליון קולות, שהיו כ-3% מהקולות, בעודו מצוי מאחורי סורג ובריח, מרצה גזר דין של 10 שנות מאסר.
דבס, חבר המפלגה הסוציאליסטית, הורשע לפי חוק הריגול בשל נאומיו האנטי-מלחמתיים וקמפיין הבחירות שלו סבב סביב הטענה שהוא נרדף על ידי הממסד. הסלוגן שלו היה: "לנשיאות: אסיר מס' 9653".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו