חברי הכנסת ה-21, שהושבעו רק לפני חמישה חודשים, לא דמיינו לעצמם שכהונתם תהיה קצרה כל כך, הקצרה בתולדות המדינה. 11 מהם לא יזכו לשבת על כיסאות עור הצבי בכנסת הקרובה, אך גם בלעדיהם, הפרופיל הדמוגרפי של חברי הכנסת ה-22 די דומה לזו שלפניה (אך שונה מזו שלפניהן), ומשקף מגמות שונות שמתרחשות בחברה הישראלית ויכולות להצביע על עתידנו. הנתונים נכונים ליום ה' בשעה 10:00 ויכולים להשתנות מעט בהמשך.
ותיקים מול חדשים
לכנסת ה-22 יצטרפו רק 8 ח"כים חדשים, שלא כיהנו מעולם כחברי כנסת. מסיבות מובנות זו ירידה דרמטית מהכנסת ה-21 המקוצצת, אליה הצטרפו לא פחות מ-49 ח"כים חדשים, שהיוו 40% מחברי הכנסת החדשה מספר גבוה יותר מ-39 הח"כים החדשים שנבחרו בבחירות 2015.
אגב, תשעה מאותם ח"כים שנכנסו לראשונה לכנסת בבחירות 2019 מועד א', והתמודדו בבחירות 2019 מועד ב', לא יכהנו יותר כח"כים ויוכלו לרשום לעצמם בקורות החיים כהונה קצרצרה במיוחד בתפקיד.
גברים מול נשים
הנתון הבולט ביותר בהרכב הכנסת החדשה הוא מיעוט הנשים, שמהוות יותר מחצי מהאוכלוסייה הכללית. רק 27 נשים יכהנו, ירידה של 2 ממספר הנשים שהושבעו בכנסת ה-21 בתחילתה ונמוך משמעותית ממספר הנשים שכיהנו בתום הקדנציה של אותה כנסת, בעקבות התפטרויות ופרישות.
סטרייטים ולהט"בים
ירידה נרשמה במספר חברי הכנסת המזהים עצמם כלהט"בים, קהילה המהווה על פי הערכות 5%-10% מהאוכלוסייה. בעוד בכנסת ה-20 כיהנו שניים כאלה, איציק שמולי (העבודה) ואמיר אוחנה (הליכוד), ובכנסת ה-21 הגיע מספרם ל-5 לאחר שהצטרפו אליהם עוד שלושה ח"כים להט"בים, הרי שבכנסת ה-21 ירד מספרם לארבעה. מעניין לציין שהלהט"בים בכנסת הם די הומוגניים ומעולם לא היו בכנסת נציגים של הקהילה הלסבית, הטראנסית ועוד.
נשואים או בזוגיות
בחינת מצבם המשפחתי של חברי הכנסת ה-22 מעלה תמונה משפחתית ומסורתית, הדומה לתדמיתה של החברה הישראלית בעיני עצמה. לא פחות מ-104 מחברי הכנסת נשואים, ועוד שישה נמצאים בזוגיות קבועה, עלייה קלה מהכנסת ה-21, שבה כיהנו 101 ח"כים נשואים ועוד שבעה בזוגיות קבועה. רק חמישה חברי כנסת הם ללא ילדים, ולשאר הח"כים יש בממוצע 3.5 ילדים, שיעור הגבוה במעט מהשיעור הממוצע בכלל החברה הישראלית.
שיאן הילדים בכנסת החדשה הוא חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה, שהביא לעולם לא פחות מארבעה עשר ילדים.
מבוגרים ומבוגרים מאוד
גילם הממוצע והחציוני של הח"כים המיועדים עומד על 52, גיל הגבוה משמעותית מהגיל הממוצע והחציוני של כלל האוכלוסייה שעומד על כ-30, כולל ילדים ותינוקות. המבוגרת מבין חברי הכנסת היא יעל גרמן בת ה-72 מ"כחול לבן", שהיא גם היחידה שנולדה לפני הקמת המדינה.
הצעירים מבין חברי הכנסת הם סתיו שפיר (העבודה-גשר), יבא היזבק (הרשימה המשותפת) ורם שפע (כחול לבן), כולם בני 34, שהדיחו את צעיר חברי הכנסת הקודם, יוראי הרצנו (כחול לבן) בן ה-30, שנבחר לראשונה בכנסת הקודמת ולא הצליח להיכנס בזו הנוכחית.
יהודים וכל השאר
הקמתה המחודשת של הרשימה המשותפת, הביאה לעלייה קלה בייצוגן של האוכלוסיות הלא יהודיות בישראל, המהוות 20% מהאוכלוסייה, והביא אותה ל-14 ח"כים, לעומת 12 בכנסת היוצאת. עם זאת, מדובר בירידה משמעותית מייצוג אוכלוסיית המיעוטים שנרשם בכנסת ה-20, אז כיהנו 17 ח"כים לא יהודים.
מעניין במיוחד מספרם של הח"כים הדרוזים, שעומד על 2 בלבד. מדובר במספר דומה למספרם בכנסת היוצאת, אך בירידה דרמטית לעומת כוחם בכנסת ה-20 אז עמד מספרם על חמישה נציגים בסיעות מגוונות. ייתכן שהמספר הנמוך משקף את המשבר הגדול שחשים רבים בעדה בשל חוק הלאום.
אשכנזים
בחינה עדתית של חברי הכנסת היהודים שנבחרו מעלה תמונה צפויה ועגומה. כמעט מחצית (59) מחברי הכנסת הם יהודים ממוצא אשכנזי, בעוד רק מעט יותר מרבע הם יהודים ממוצא מזרחי (36). שמונה ח"כים מייצגים את עולי רוסיה, ושניים מייצגים את עולי אתיופיה.
הרוב המכריע של חברי הכנסת – 102 נולדו בישראל, לעומת 18 שנולדו במדינות שונות בעולם, בהן מרוקו, אוקראינה, אתיופיה ועוד. מדובר בתמונה זהה כמעט לחלוטין לזו של הכנסת ה-21.
דתיים ודתיים יותר
לאחר שיא הייצוג של דתיים בכנסת ה-19, שעמד על 21 ח"כים, מידרדר ייצוג המגזר בכנסת מדי בחירות. בכנסת ה-20 עמד מספרים על 19 ח"כים, בכנסת ה-21 ירד מספרם משמעותית והגיע ל-14, ובכנסת הנוכחית הוא עומד על 13 בלבד, מעט פחות משיעור בני ובנות הציונות הדתית באוכלוסייה.
בנוסף, 18 חברי כנסת שמהווים 15% מהכנסת ה-22 כולה הם יהודים חרדים. מדובר בהמשך מגמת העלייה של הח"כים החרדים בשתי הכנסות האחרונות, שהגיעה לאחר ירידה משמעותית בכוחם: משיא של 19 המנדטים שקיבלה ש"ס בשנות ה-90, ומ-20 נציגים של ש"ס ויהדות התורה בכנסת ה-19.
העלייה בכוחם של החרדים נובעת הן מצמיחה במספר המנדטים של ש"ס ויהדות התורה והן מהעובדה שגם ברשימת כחול לבן יש נציגה למגזר, עומר ינקלביץ', שתהיה החרדית השנייה אי פעם לכהן בכנסת ישראל. קדמה לה צביה גרינפילד (מרצ) שכיהנה כח"כית למשך שלושה חודשים.
תל אביבים וירושלמים מול כל השאר
חברי הכנסת החדשה מתקבצים בגוש דן. 45% אחוז מהם (55) מתגוררים במרכז הארץ, מתוכם 15מתגוררים בתל אביב, העיר שממנה יוצאים הכי הרבה חברי כנסת, אך ירדה מכוחה בכנסת ה-21, אז מנו בניה ובנותיה של העיר בכנסת 19 ח"כים.
13 ח"כים מתגוררים בירושלים ועוד 12 בסביבות עיר הבירה. מתוך אותם תשעה, שני ח"כים, יועז הנדל וחילי טרופר החדשים מכחול לבן, מתגוררים במושב נס הרים, מושב קטנטן שחיים בו פחות מ-1,500 איש. המושב איבד שליש מכוחו בכנסת, לאחר פרישתו של רועי פולקמן (כולנו), שכיהן בכנסת הקודמת.
רק ארבעה ח"כים מתגוררים מעבר לקו הירוק (לא כולל השכונות הרלוונטיות בירושלים), שיעור נמוך מעט משיעורם של המתנחלים באוכלוסייה. רק שני ח"כים מתגוררים בקיבוץ, שניהם חברים ברשימת "כחול לבן", וזאת בדומה לשיעורם באוכלוסייה.
זיקה לצבא, לחינוך, להיי-טק ולהרבה כסף
הגנרלים ואנשי הביטחון חזרו לכנסת הנוכחית במלוא הכוח. לא פחות מעשרה בכירים מאוד במערכת הביטחון יכבשו את הכנסת הקרובה, ועוד ארבעה שעיקר ניסיונם לפני הפוליטיקה היה במערכת הביטחונית. מדובר ב-14 ח"כים בכנסת החדשה, מספר דומה למספרם בכנסת הקודמת וכפול מזו שלפניה.
אנשי חינוך, לעומת זאת, כמעט שלא נראה בכנסת הקרובה. רק שישה כאלה יכהנו בכנסת הקרובה, שניים מהם חברי הרשימה המשותפת.
ועדי העובדים יזכו לארבעה נציגים, שניים מימין (חיים כץ ואתי עטייה מהליכוד) ושניים מהשמאל-מרכז (עמיר פרץ מהעבודה-גשר ואבי ניסנקורן מכחול לבן).
גם לעולם ההיי-טק והעסקים יהיו ארבעה נציגים בכנסת ה-22, אחד בליכוד (ניר ברקת), אחד בכחול לבן (יזהר שי) ושניים בימינה (איילת שקד ונפתלי בנט). להון הגדול יש לפחות 8 נציגים, בעלי רכוש והון ששווה מיליונים רבים, כמחציתם במרכז וכמחציתם בימין.
חשודים בפלילים בתיקי שוחד מרמה והפרת אמונים
מהכנסת הבאה נודף ריח רע במיוחד של חקירות ושחיתויות. לא פחות מ-9 ח"כים, היו מעורבים או עדיין מעורבים בפרשות פליליות, עוד לפני שהכנסת החלה ומבלי לספור פרשות שהסתיימו ללא הרשעה.
הריח הרע מגיע בעיקר מהמפלגות שכנראה ירכיבו את הקואליציה הבאה. מפלגת השלטון, הליכוד, מתהדרת בח"כ אחד בעל רקורד בעייתי, צחי הנגבי, ועוד שלושה ח"כים עם תיקים פתוחים בהליכים מתקדמים.
אחד מהשלושה מיועד להיות ראש ממשלה, נגדו עומדים שלושה תיקי שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיקי האלפים השונים. נגד השניים האחרים, חיים כץ ודוד ביטן, עומדים תיקי שוחד והפרת אמונים פתוחים, ושניהם המיועדים להיות שרים.
בראש שתי המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, עומדים נציגים החשודים בפלילים. אריה דרעי (ש"ס) כבר ישב בכלא על עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, ולאחרונה המליצה המשטרה להעמידו לדין בשנית בעבירת מרמה.
גם את יעקב ליצמן, העומד בראש סיעת אגודת ישראל ביהדות התורה ובראש המפלגה כולה, ממליצה המשטרה להעמיד לדין בשל התערבות פסולה שלו בחוות דעת פסיכיאטריות של אנשי משרדו וקבלת שוחד.
בנוסף לשניהם, אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, הורשע בעבר בתקיפת קטין וזוכה מפרשות פליליות רבות בנסיבות מעט תמוהות.
בשמאל-מרכז אין חברי כנסת שהורשעו או מואשמים בפלילים, אבל עברם של שניים מהח"כים של כחול לבן הוכתם. עומר ינקלביץ' הורשעה בדין משמעתי בנציבות שירות המדינה על דיווח שעות שקרי, וגבי אשכנזי הסתבך בפרשת הרפז המפורסמת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו