בחודשים האחרונים מתקיימת תופעה משמחת, מפתיעה ויוצאת דופן: המדינה נמצאת במצב ביטחוני ופוליטי גרוע מאוד, סובלת מירידה חדה בהשקעות הזרות והענף הכלכלי המרכזי שלה – ההייטק – נמצא במצוקה ומפטר עובדים, אך למרות זאת, האבטלה נשארת נמוכה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש מאי השנה שיעור האבטלה הבסיסי עלה מעט ל־3.5%, אחרי שירד באפריל לשפל כמעט חסר תקדים של 3.1%. בניכוי גורמים עונתיים, שיעור האבטלה לא השתנה ועומד על שיעור אבטלה מנוכה־עונתיות של 3.6%, כלומר, נמוך מאוד.
יחד עם מובטלים שחיפשו עבודה במשך שנה והתייאשו, וכאלה שיצאו לחל"ת במשבר הקורונה ולא חזרו לעבוד, מספר המובטלים הגיע במאי ל־4.4%.
שיעור התעסוקה הכללי עמד במאי על כ־61.8% – גבוה יחסית לישראל, שמתאפיינת בשיעור גבוה של אנשים שאינם עובדים ואינם מחפשים עבודה.
הפעם הקודמת שבה ישראל נמצאה במצב ביטחוני גרוע – ושההייטק העולמי והמקומי נמצאו במשבר עמוק – הייתה בזמן האינתיפאדה השנייה, בעת משבר פקיעת בועת הנאסד"ק, בשנים 2001–2002. באותה תקופה האבטלה עמדה על כ־10%.
האבטלה הנמוכה אינה ייחודית לישראל. שיעור האבטלה בארה"ב עמד במאי על 3.4% – הנמוך מזה 54 שנה; האבטלה בבריטניה עמדה באפריל על 3.9%; ביפן – 2.6%; בצרפת – שנוטה לאבטלה גבוהה – 7.1%; בגרמניה – 5.6% ובקפריסין – 4.9%.
אבטלה נמוכה קיימת בישראל ובמדינות מפותחות אחרות מזה כמה שנים. האבטלה בישראל הגיעה ב־2019 לשפל היסטורי של 3.8%. בזמן סגרי הקורונה, האבטלה בישראל ובעולם זינקה לממדים מפלצתיים, אבל ב־2021 היא ירדה בחדות – ומאז לא עלתה עוד.
האבטלה הנמוכה סותרת תחזיות רבות של כלכלנים ומומחים לתעסוקה, שהזהירו מ־2018 ועד לאחרונה כי האבטלה תעלה "בקרוב". ארגון OECD הזהיר בנובמבר מפני עלייה באבטלה, המכון למדיניות כלכלית בארה"ב פרסם מחקר דומה בפברואר. מומחים ישראלים שהתראיינו לאתר זה באפריל השמיעו אזהרה דומה. ייתכן שהאזהרות יתממשו, אך בינתיים אין סימנים לכך.
החזקים מפוטרים, החלשים מקבלים תוספות שכר
מפתיעה עוד יותר העובדה שהאבטלה בישראל נשארה נמוכה גם אחרי שחברות ההייטק פיטרו רבבות מהנדסי תוכנה.
לדברי גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה: "מאז אפריל שעבר נוצרה תופעה נדירה בשוק התעסוקה – עלייה משמעותית ועקבית באבטלת העובדים החזקים, בעיקר בהייטק, וירידה מתמשכת באבטלת עובדים ברמות שכר וסטטוס פחות גבוהות.
"רואים את זה באופן בולט בנתונים על מקבלי הבטחת הכנסה. מספר מבקשי הבטחת ההכנסה הוא הנמוך ביותר משנות ה־90. ההסבר לכך הוא ביקוש גבוה לעובדים לא מקצועיים, שממשיך לעלות במקביל לפיטורים בהייטק".
"מאז אפריל שעבר נוצרה תופעה נדירה: עלייה משמעותית ועקבית באבטלת העובדים החזקים, בעיקר בהייטק, וירידה מתמשכת באבטלת עובדים ברמות שכר פחות גבוהות"
כאמור, המצב בהייטק הולך ומתדרדר. לדברי מורן צ'מסי, שותף־מנהל בקרן ההשקעות בהייטק "אמפלפילדס אינווסטמנטס": "ב־2022 היו חברות שפיטרו, חברות שעצרו גיוסי עובדים וחברות שהמשיכו לגייס. עובדים שנפלטו מחברה אחת מצאו עבודה באחרת, בשכר נמוך יותר.
"אבל כנראה שחלק מהחברות לא הבינו ב־2022 את גודל המשבר. בחודשים האחרונים, מתחילת 2023, בערך, חלק גדול מהחברות מפטרות, ורק מעט, אם בכלל, מגייסות. מגיעים אלינו יותר ויותר הייטקיסטים שרוצים לממש את האופציות שברשותם אחרי שפוטרו, במספרים שלא היו מ־2001".
"הראשונים ללכת הביתה הם הג'וניורים, הצעירים בשנות ה־20 והתיכוניסטים שגויסו בגאות של 2021, חלקם בלי ניסיון והכשרה. אבל יש פיטורים גם של מהנדסים"
מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי מאיה שוורץ מציינת: "יש עדיין חברות שמגייסות. השוק הקשור לצבא, לסייבר, לפיתוחים ביטחוניים – פורח. אבל המגמה מאוד בעייתית וברור שיש הרבה יותר פיטורים מגיוסים".
מה הפרופיל הטיפוסי של המפוטרים?
"פרופיל מגוון. יש חברות שמפטרות בכל המחלקות. בדרך כלל, הראשונים ללכת הביתה הם הג'וניורים, הצעירים בשנות ה־20 והתיכוניסטים שגויסו בגאות של 2021, חלקם בלי ניסיון ואפילו בלי הכשרה. אבל יש פיטורים גם בליבת החברות, גם של מהנדסים".
האם הם מוצאים עבודות חדשות, ואם כן, במה?
"חלקם נעשים מובטלים. אני מעריכה שמדובר באלפים. אנשים שלפני כן הרוויחו ממש טוב. לפי הערכות, מהנדסי התוכנה השתכרו ב־2022 30–40 אלף שקל ברוטו בחודש. הם צרכו בלי חשבון, קנו דירות יקרות, שכעת גם המשכנתאות עליהן מתנפחות.
"רובם לא ימכרו את הדירות, אם כי יש כאלה שמוכרים, או מבטלים רכישות, וייתכן שזה אחד הגורמים לירידת מחירי הדירות. אחרים מקצצים בצריכה, פחות מסעדות, פחות שופינג. הם לא מסכנים, אבל מצבם גורם לירידה בצריכה שמעלה את הסיכון למיתון בכל המשק.
"הרבה מהמפוטרים, בעיקר הג'וניורים, אבל לא רק הם, הולכים לעבוד בתחומים אחרים הזקוקים לכוח אדם: ממלצרים, מוכרים ושליחים ועד לחינוך או עבודה סוציאלית"
"חלק מהמהנדסים נקלטים מחדש בשכר נמוך יותר. הם משתכרים, לפי הערכות, בדומה לשכרם שלפני הקורונה, באזור ה־20 אלף למהנדס תוכנה. גם מי שלא פוטר, עבר בחודשים האחרונים קיצוצי שכר של כ־10%–20%.
"יש מפוטרים, וגם יזמים, שמהגרים או מבצעים רילוקיישן. יש מדינות שקופצות על היזמות הישראלית, כמו, למשל, גרמניה, שבה השוק מציע להם תנאים חלומיים; ופורטוגל, או איחוד האמירויות, שמציעות לחברות הטבות מס ורגולציה שאין בארץ.
"אבל כרגע, הנדידה הזאת עדיין בשוליים. הרבה מהמפוטרים, בעיקר הג'וניורים, אבל לא רק הם, הולכים לעבוד בתחומים אחרים הזקוקים לכוח אדם – ממלצרים, מוכרים, שליחים ועד לחינוך או עבודה סוציאלית".
בענפים אחרים עדיין זקוקים לעובדים?
"משוועים להם. כמובן שאם המשבר בהייטק יחריף, תיווצר מצוקה בכל הענפים והאבטלה תעלה. אבל זה ממש לא המצב כרגע".
מנהלים בענפי ה"לואו־טק" מציגים תמונה דומה. לדברי נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים: "בתעשייה חסרים עובדים. היו חסרים לפני הקורונה וכיום חסרים יותר. זאת אף שהשכר בתעשייה גבוה – כ־17 אלף שקל ברוטו לחודש בממוצע, ונמצא במגמת עלייה".
גם ענף התיירות, שסבל מקשיים ופיטר את מרבית עובדיו בזמן משבר הקורונה, עבר בשנה האחרונה למצב של מחסור בידיים עובדות. בהתאחדות המלונות מדווחים על חוסר בכ־2,000 עובדים בענף.
לדברי מנכ"לית ההתאחדות יעל דניאלי: "בתפקידים כמו חדרנים, מרבית העבודה מתבססת על עובדים זרים. ישראלים פשוט לא באים לעבוד בזה. גם בתפקידים מתגמלים יותר עם אופק לקידום, כמו טבחים, חלק מהעובדים הם זרים. גם בתפקידים נוחים כמו פקידי קבלה חסרים עובדים".
"גם בתפקידים מתגמלים יותר, עם אופק, כמו טבחים, חלק מהעובדים הם זרים. גם בתפקידים נוחים כמו פקידי קבלה חסרים עובדים. וזאת אף שהשכר עלה בחדות"
אולי לא משלמים להם מספיק?
"השכר בענף עלה בחדות מאז הקורונה כדי להתמודד עם המחסור. השכר הממוצע בענף הוא כ־9,300 שקל בחודש. אי־אפשר לשלם יותר, כשכיסי החברות ריקים מאז הקורונה וכל ההוצאות עולות בגלל האינפלציה. המלונאים 'מחזרים' אחרי העובדים, עושים ירידי תעסוקה – ואין מספיק".
איך מלון מתפקד עם מחסור בעובדים?
"בתי המלון עושים הכול כדי שהלקוח יקבל שירות מיטבי – וזה מקשה על העובדים הקיימים והמנהלים".
המפעלים חוזרים למערב
המצב שבו דווקא בהייטק מפטרים עובדים, ובענפי הלואו־טק קשי היום חסרות ידיים עובדות, הוא תופעה חדשה וחסרת תקדים – וקשה להסבר.
קל להבין את הסיבה לפיטורים בהייטק. מנתוני מכון "סטארטאפ ניישן פוליסי" (SNPI) שפורסמו לאחרונה עולה כי ההשקעות בהייטק הישראלי צנחו במחצית הראשונה של 2023 ב־68% בהשוואה למחצית הראשונה אשתקד. 77% מחברות ההייטק מדווחות על קושי גובר בגיוס הון. וכשאין השקעות, מצטמצמים.
הסיבות לצניחה בהשקעות ידועות. שוק ההייטק העולמי התכווץ ב־2022, לאחר שהתנפח בזמן הסגרים, כאשר שירותים רבים עברו לדיגיטל והיקף הגלישה ברשת זינק. מאז, הביקוש לפיתוחי הייטק ירד מאוד, וחברות נסגרו ונאלצו להצטמצם.
בענף מתרחשים גם שינויים בתרבות הארגונית, שפועלים לרעת החברות. לדברי צ'מסי: "המשקיעים מצפים כיום מחברות הייטק לרווחיות. זה דבר חדש שלא היה קיים אפילו במשבר של 2001. נגמר הזמן שחברות גייסו כסף על סמך רווחים עתידיים שיגיעו 'מתישהו'.
"בזמן הגאות של תקופת הקורונה, הרבה חברות הייטק הונפקו בבורסות. בבורסה המשקיעים מצפים לרווחים מיידיים. הציפיה לרווחים התגלגלה גם למשקיעים פרטיים. מי שלא רווחי – מפסיד השקעות".
נוסף על כך, ההייטק בישראל ספג מכה קשה הרבה יותר מאשר במקומות אחרים, בצל החשש מפני המהפכה המשטרית. בקרנות ההון סיכון מדווחים כי ההשקעות בהייטק בארה"ב התחדשו לאחרונה, בעיקר בטכנולוגיה החדשה והמבטיחה של הבינה המלאכותית, ואילו בישראל "יש קיפאון מוחלט".
ההייטק בישראל ספג מכה קשה הרבה יותר, בצל החשש מפני המהפכה המשטרית. ההשקעות בהייטק בארה"ב התחדשו לאחרונה, בעיקר בבינה המלאכותית, ואילו בישראל יש קיפאון מוחלט
קשה יותר להסביר דווקא את הביקוש הגבוה, והמתמשך, לעובדים בתעשייה ובענף השירותים.
כשהמחסור בעובדים החל, בשלבים המאוחרים של משבר הקורונה, כלכלנים ומנהלים הסבירו אותו בסיבות הקשורות במשבר עצמו – הורים שנשארו בבתים כשמוסדות החינוך נסגרו; עובדים חולים וכאלה הנמצאים בבידוד; עובדים בסיכון וכאלה שחששו להידבק במגפה; עובדים שלא התחסנו והושעו עקב התו הירוק.
לאלה נוספו עובדים שיצאו לחל"ת בזמן הסגרים ולא רצו לחזור לעבודה כיוון שדמי האבטלה ("דמי החל"ת") ניתנו לזמן בלתי מוגבל. חלקם עבדו "בשחור", ואחרים בחרו שלא לעבוד ולהתקיים בצניעות מדמי החל"ת ומחסכונות.
אבל ההסברים הללו אינם רלוונטיים כיום. דמי החל"ת הופסקו לקראת סוף 2021, מגבלות הקורונה בוטלו באביב 2022 – והמחסור בעובדים נמשך גם אחר כך.
בזמן הגאות בהייטק, צעירים רבים ויתרו על מקומות עבודה בענפים אחרים לטובת התעשייה המתגמלת. ד"ר אופיר פינטו, סמנכ"ל התכנון בשירות התעסוקה, אמר לזמן ישראל ביוני 2022: "המחסור בעובדי הייטק מחלחל לענפים אחרים". אבל המחסור בעובדי הייטק הסתיים וכיום, כאמור, הם מפוטרים.
"יש שינויים עמוקים בשוק העבודה, שמגדילים את הביקוש לעובדים, ואנחנו לא מבינים אותם עדיין מספיק טוב", אומר זהר. על השינויים הללו נמנים שינוי מבני שעברה הכלכלה העולמית בעשור האחרון, ותהליכים חברתיים ותרבותיים שהתרחשו בעולם מאז משבר הקורונה.
"יש שינויים עמוקים בשוק העבודה, שמגדילים את הביקוש לעובדים, ואנחנו לא מבינים אותם עדיין מספיק טוב". על השינויים הללו נמנים תהליכים חברתיים ותרבותיים שהתרחשו בעולם מאז משבר הקורונה
בחלק מהמדינות המפותחות נרשמה ירידה חדה באבטלה עוד לפני הקורונה. האבטלה בארה"ב ירדה באוקטובר 2018 ל־3.7% – שפל של 50 שנה. מצב דומה שרר בשנים 2016–2019 בבריטניה, ביפן, בגרמניה וגם בישראל.
כלכלנים וסוציולוגים הסבירו את הירידה באבטלה בתהליך שנקרא "Reshoring" – החזרת משרות. אחרי שבסוף המאה ה־20 חברות רבות העבירו את הייצור מהמדינות המפותחות שבהן פעלו בעבר למדינות מתפתחות, בעשור האחרון חל תהליך הפוך, וחלק מהחברות החזירו את הייצור למדינות האם.
חברות רבות העבירו את הייצור מהמדינות המפותחות למדינות מתפתחות. בעשור האחרון חל תהליך הפוך
לפי מחקר של מכון GED מ־2019, ה־Reshoring נובע מתהליכי מיכון שעברו החברות והגדלת השימוש במכשירים כמו רובוטים, מדפסות תלת־ממד, מסועים מתוחכמים ועוד. האמצעים הללו מאפשרים לחברות להעסיק פחות עובדים – אבל מחייבים אותן לשכור עובדים מיומנים יותר שיפעילו את המכונות הללו. העובדים הללו נמצאים בעיקר במדינות המפותחות, ביניהן ישראל.
לפי אותו מחקר, אדידס, בוינג, ג'נרל אלקטריק, פיליפס ובוש צמצמו או סגרו בעשור הקודם את מפעליהן באסיה והרחיבו אותם במדינות כמו ארה"ב וגרמניה. בשל ה־Reshoring, אחרי סגרי הקורונה, האבטלה ירדה מהר יותר במדינות מפותחות מאשר במדינות מתפתחות.
עושים כסף בקריפטו ומפנים מקומות עבודה
זהר: "האבטלה הייתה נמוכה מאוד גם לפני הקורונה. בחודשים האחרונים אנחנו מתחילים לחזור לרמות אבטלה די דומות ללפני הקורונה. אבל כיום, בהייטק מפטרים, ואילו בתעשייה ובענף השירותים הביקוש לעובדים גבוה עוד יותר מאשר לפני הקורונה.
"אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות לאן נעלמו כל כך הרבה עובדים, אבל ההערכה היא שמדובר בתהליכים חברתיים ותרבותיים".
איזה תהליכים?
"חלק מהעובדים שפוטרו במשבר הקורונה התפתחו והתקדמו הלאה. אחרים עברו למשרות חלקיות. זה התחיל בגלל אילוצי הקורונה, כמו הצורך להיות עם הילדים בבית, ומאז הם התרגלו למצב החדש".
ממה הם מתפרנסים?
"אנחנו לא יכולים לדעת, אבל כנראה שחלקם חסכו כסף בזכות הירידה בהוצאות במשבר הקורונה ותשלומי החל"ת, וכך הם מסתדרים כיום עם הכנסה קטנה למרות האינפלציה. אחרים גילו שהם מעדיפים לעבוד פחות ולהוציא פחות. אחרים מצאו ערוצי השתכרות חלופיים הקשורים, ברובם, באינטרנט".
"כנראה שחלקם חסכו כסף, וכך הם מסתדרים כיום עם הכנסה קטנה למרות האינפלציה. אחרים מצאו ערוצי השתכרות חלופיים הקשורים, ברובם, באינטרנט"
שון מניץ', צעיר בן 20 מאשקלון שמתגייס בקרוב לצה"ל, עוסק מזה כשנה וחצי בהשקעות ומסחר וירטואלי בבורסה האמריקאית ובשוק הקריפטו. לפני כשלושה חודשים הוא התפטר מעבודתו בגלידריה, ומאז הוא עוסק רק בהשקעות. הוא למד את עיסוקו החדש מקורסים אינטרנטיים ומחברים.
"הגעתי להשקעות בהשפעת חבר שלי, בן 27, שעוסק בזה כבר כמה שנים ומתפרנס מזה טוב", הוא מספר, "הוא הראה לי את תדפיסי ההשקעות שלו, ורציתי להיות כמוהו.
"אני בתחילת הדרך, עדיין אני לא עושה הרבה כסף. אני מרוויח בסדרי גודל דומים למה שהרווחתי ב'גולדה'. לוקח זמן להתפתח וללמוד. אבל ההכנסות הולכות ועולות – והמסחר מרתק אותי".
ייתכן שזה מה שתרצה לעשות לפרנסתך גם בעתיד?
"אני יודע שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים".
"הגעתי להשקעות בהשפעת חבר שעוסק בזה כבר כמה שנים ומתפרנס טוב. אני עדיין מרוויח בסדרי גודל דומים למה שהרווחתי ב'גולדה', אבל ההכנסות הולכות ועולות – והמסחר מרתק אותי"
המסחר מחייב אותך להיות צמוד כל הזמן למסך?
"ממש לא. יש עדכונים אוטומטיים על דברים שקורים, וכשאני מקבל אותם, אם אני יכול, אני מגיב. אם לא, אז לא, תבוא עסקה אחרת, יש לי גם חיים. יש ימים שאני עובד רק שש שעות וימים שאני עובד יותר, אבל זה גמיש, מתי שנוח לי".
המסחר העצמאי במניות ובקריפטו שבו עוסק מניץ' ("מסחר יומי") הפך בשנים האחרונות לתחום העיסוק של לא מעט אנשים בגילים שונים, מנערים ועד פנסיונרים. קשה לדעת כמה משום שמדובר בתחום פרוץ שלעוסקים בו אין מקום עבודה או עסק מוגדר, והכנסותיהם מדווחות כרווחי הון (אם בכלל).
מסיפוריו של מניץ' עולה האפשרות כי מספר ה"סוחרים היומיים" גדול מכפי שנדמה: "יש לי המון חברים שעובדים ומתפרנסים ממסחר. אני בקבוצת ואטסאפ של 543 אנשים שלמדו מסחר באותו קורס. הרוב עובדים בזה – ויש המון קבוצות כאלה. המון".
צעירים אחרים שהפסיקו לעבוד מייצרים מוצרים, כמו עבודות יד ומאכלים ביתיים, ומשווקים אותם ברשת. אחרים עובדים כעצמאים בתכנות ובניית אתרים. לחלקם יש תיקים במס הכנסה, לאחרים לא. הם מפנים מקומות עבודה לצעירים אחרים, פחות יזמיים, כפי שמניץ' פינה את מקום עבודתו ב"גולדה".
"יש לי המון חברים שעובדים ומתפרנסים ממסחר. אני בקבוצת ואטסאפ של 543 אנשים שלמדו מסחר באותו קורס. הרוב עובדים בזה – ויש המון קבוצות כאלה. המון"
הביקוש הגבוה לעובדים מעלה את השכר בשכבות ההכנסה הנמוכות. לדברי זוהר: "אנחנו בשוק של עובדים – וזה נותן לעובדים כוח מיקוח".
אם ההכנסות בהייטק ובענפים מתגמלים אחרים יורדות, ויש עלייה בשכר העובדים בשכבות הנמוכות, הפערים החברתיים מצטמצמים?
"אני חושב שכן, השינויים הללו מקטינים את הפערים החברתיים.
הפערים ירדו בשנים שלפני משבר הקורונה בזכות התעסוקה והעלייה בשכר המינימום ובקצבאות. הפערים התרחבו מאוד בזמן המשבר כי החלשים נפגעו הכי הרבה והחזקים הרוויחו. כיום אני מעריך שהפערים ירדו אפילו מתחת לרמה שלפני הקורונה. אבל צריך לחכות לנתונים נוספים, כמו נתוני שכר ומדד ג'יני כדי לדעת".
לצד יתרונות התעסוקה המלאה בענפי הלואו־טק, יש לה גם חסרונות. העלייה בשכר מגדילה את הוצאות העסקים ודוחפת אותם להעלות את מחירי המוצרים. התיאוריה הכלכלית הקלאסית גורסת שתעסוקה מלאה גורמת לאינפלציה, וייתכן שזוהי אחת הסיבות להתפרצות האינפלציה הנוכחית בעולם ובישראל.
"הפערים ירדו בשנים שלפני משבר הקורונה והתרחבו מאוד בזמן המשבר. כיום, הפערים ירדו אפילו מתחת לרמה שלפני הקורונה"
עם זאת, האינפלציה בעולם המערבי נמצאת כיום בירידה בשל הריבית הגבוהה והירידה במחירי הסחורות בשווקים העולמיים, למרות האבטלה הנמוכה.
האם האבטלה הנמוכה תימשך ותהפוך לנורמה החדשה? רוב המומחים מסכימים שאם המשבר בהייטק הישראלי יעמיק ויימשך זמן רב בשל המהפכה המשטרית – הוא יביא לירידה חדה בייצוא, בצריכה, בהכנסות עסקי הולאו־טק ובהכנסות ממיסים – ויגרור את המשק כולו למיתון, שיביא עמו עלייה חדה באבטלה הכללית. אבל כרגע זוהי רק אפשרות, שתלויה בעיקר בהתפתחויות הפוליטיות.
בטווח הארוך יותר, קשה לדעת האם האבטלה הנמוכה תשרוד את ההתפתחויות הדרמטיות בתחום הבינה המלאכותית. התקשורת שופעת תרחישי אימים, לפיהם חלק ניכר מהעובדים יהפכו תוך שנים מעטות למיותרים ויוחלפו בידי מערכות AI.
"לדעתי, ה־AI לא רק שלא תייתר עובדים ותביא לפיטורים, אלא להפך", אומר צ'מסי, "בעבר אמרו שהמחשבים יחליפו את עובדי המשרד, והרובוטים יחליפו את עובדי הייצור. בסוף, הטכנולוגיה יצרה יותר מקומות עבודה והאבטלה ירדה.
"לדעתי, ה־AI לא רק שלא תייתר עובדים ותביא לפיטורים, אלא להפך. אמרו שהמחשבים יחליפו את עובדי המשרד, והרובוטים יחליפו את עובדי הייצור. בסוף, הטכנולוגיה יצרה יותר מקומות עבודה"
"ה־AI יאפשר ליזמים להקים חברות שייצרו מוצרים חדשים ונהדרים, יעשו כסף וישכרו עובדים. יהיו יותר מקומות עבודה, יותר פיתוח, יותר רווחה, יותר אפשרויות. ככה העולם מתפתח, והוא ימשיך בכך".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם