חוקי המהפכה המשפטית – ובראשם ביטול עילת הסבירות – נראים בימים אלה כחזות הכול – ובמידה רבה בצדק. אלא שבצדם ובחסותם הממשלה מקדמת נושאים נוספים, שאחד המרכזיים שבהם כרוך באפליה ובדחיקה של האוכלוסייה הפלסטינית בתוך ומעבר לקו הירוק.
מטרת העל סומנה על סדר היום של הממשלה עם כינונה, כשבסעיף הראשון של קווי היסוד נכתב ש"לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל". במלים אחרות, בין הירדן לים וברמת הגולן.
הכוונה הלא מוסתרת היא להרחיב את התחולה של חוק הלאום לכל השטחים הכבושים. בנייר עמדה שנכתב על ידי ארגון עדאלה קצת אחרי השבעת הממשלה, הם ניסחו את מפת הדרכים למה שכינו "העמקת משטר העליונות היהודי".
בחלוף קצת יותר מחצי שנה להקמת הממשלה, אפשר לסקור רק כמה ניסיונות מתוך בולמוס של חקיקה והחלטות ממשלה שפוגעות בזכויות הפלסטינים, אותם מקדמים בימים אלה הלכה למעשה.
שיטור גזעי
"חוק בן גביר" המקורי לתיקון פקודת המשטרה עבר ריכוך בחוק שהונח על־ידי ח"כ צביקה פוגל, בתקווה שהנוסח יחליק בגרון בבג"ץ ויקשה עליו לקבוע כי יש בו פגיעה בעצמאות המשטרה.
היועצת המשפטית לממשלה חשבה שגם הריכוך מנוסח באופן עמום מדי, בלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו שלא תהיה פוליטיזציה והתערבות של השר בהפעלת הכוח. משכך, היא אפשרה לשר להגיש את תגובתו לעתירות בנפרד.
"חוק בן גביר" רוכך בתקווה שבג"ץ יתקשה לקבוע שיש בו פגיעה בעצמאות המשטרה. היועמ"שית חשבה שגם הריכוך מנוסח באופן עמום מדי מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים
בהקשר זה, בארגון עדאלה התריעו מפני "שיטור גזעי", ומציינים את ההסכם הקואליציוני עם "עוצמה יהודית", שמסמן במפורש את אזרחי ישראל הערבים כ"איום אסטרטגי" שמגלם אזרחות לא שווה ויחס של נתינים זרים. אלו היו גם מסקנות ועדת אור, שקבעו כי המשטרה חייבת להטמיע בקרב שוטריה את התובנה שהציבור הערבי בכללו אינו האויב שלהם.
אחד הביטויים של המדיניות הזו, הוא איסור הנפת דגל של "ישות עוינת", שהונח על ידי ח"כ אלמוג כהן ואושר בטרומית, יחד עם הצעת חוק שתכפיל את העונש על הטרדה מינית אם נמצא שהרקע למעשים לאומני.
החשש כאן הוא מיצירה של מערכת אכיפת חוק נפרדת ליהודים וערבים, המגובית ביחידות ייעודיות לאוכלוסייה הערבית במשטרה ובשב"כ, וכן בהקמת המשמר הלאומי שנדון בוועדה שהוקמה לצורך כך.
מערכת מעמדות כפולה
החוק לשלילת תושבות או אזרחות של פעילי טרור עבר ביוני למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה. ההצעה תאפשר גם גירוש של פלסטינים ממזרח ירושלים אל שטחי הרשות או רצועת עזה. חוק כזה יוצר מערכת מעמדות כפולה על בסיס גזעי ומהווה הפרת זכויות אדם של ערבים־ישראלים שיסווגו כפעילי טרור גם אם זרקו אבנים בהפגנה.
הממשלה מכוונת להעמקת ייהוד המרחב ולהפרת התושבים על רקע גזעי, לאומי ודתי באזורים שהוגדרו כ"אתגר דמוגרפי", כשעיקר המאמץ מתרכז בנגב ובגליל.
הרחבת ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. החוק הנוכחי מאפשר את הנוהג המפלה הזה רק ביישובים של עד 400 משפחות ובמצב החדש זה יקרה גם ביישובים של עד 1,000 משפחות, לרבות בגדה המערבית. החוק יאפשר להדיר מועמדים על רקע תרבותי ואי־התאמה חברתית. בג"ץ כבר לא יעזור ועתירות שהוגשו בעבר נדחו.
הרחבת ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ותאפשר את הנוהג המפלה הזה ביישובים של עד 1,000 משפחות במקום 400 בלבד כיום
לכך מצטרפים תוכניתו של השר עמיחי שיקלי לחיסול הפזורה הבדואית תוך הגברת האכיפה נגד הבנייה הלא מוסדרת בניסיון לכפות על הבדואים להיעקר לאזורים עירוניים באמצעות הריסת בתיהם.
במקביל, הממשלה מאשרת הקמת יישובים חדשים בנגב ובגליל, שמעבר לחוסר ההיגיון התכנוני, מיועדים כמעט רק ליהודים, כמו "רמת ארבל" שבגליל התחתון. להשלמת התמונה, מקודמת הרחבת סמכויות מִנהליות להריסת בתים ותוספת נציגים מהמשרד להתיישבות לוועדות התכנון המחוזיות.
הסיפוח בדרך
גם בתחום הרווחה האפלייה תתחדש, עם סיבוב נוסף למכרז כרטיסי המזון שיזם אריה דרעי. בפעם הקודמת הוכח שהמכרז נוסח ככה שהמוטבים יהיו בעיקר חרדים, על חשבון אוכלוסיות מוחלשות בקרב הציבורי היהודי וכן, גם הערבי. מהסיבה הזו, היועצת המשפטית לממשלה מעכבת עכשיו את המכרז.
בתחום החינוך, הממשלה תנסה לכפות את תוכנית הלימודים הישראלית על 20 אלף תלמידים במזרח ירושלים ולהחזיר את שב"כ למנגנון קבלת אנשי החינוך הערבים לעבודה.
כאמור, מעל הכל עומד חזון סיפוח השטחים. משרד התחבורה מקצה רבע מתקציבו לתשתיות בגדה המערבית, שישרתו רק אחוזים בודדים מאוכלוסיית המדינה, רחוק מגושי ההתיישבות.
השר בצלאל סמוטריץ' קיבל אחיזה במִנהל האזרחי, אלפי יחידות דיור אושרו ומאחזים קיימים הוכשרו. בעדאלה טוענים שמדובר בהפרות הדין הבינלאומי שמחייבות התערבות מצד הגופים הרלוונטיים.
סמוטריץ' קיבל אחיזה במנהל האזרחי, אלפי יחידות דיור אושרו ומאחזים קיימים הוכשרו. בעדאלה טוענים להפרות הדין הבינלאומי שמחייבות התערבות מצד הגופים הרלוונטיים
באופן אירוני, הקריאה של המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל היא בדיוק הדבר שממנו מתריעים גם מתנגדי המהפכה המשפטית ממרכז המפה הפוליטית. הם חוששים שפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תסלול את הדרך להתערבות של בתי הדין הבינלאומיים.
"העמקת העליונות היהודית"
ד"ר סוהאד בשארה, המנהלת המשפטית של מרכז עדאלה, אומרת: "חצי השנה האחרונה מלמדת שההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לקראת כינון הממשלה הנוכחית לא היו רק המפורטים ביותר שאי־פעם נוסחו, אלא שהן גם תוכניות עבודה אופרטיביות המוצאות לפועל באופן אינטנסיבי".
היא מצביעה על כך, שבאופן טבעי, "מרבית תשומת הלב מכוונת עתה אל השינויים המשטריים המסוכנים שכונו על־ידי יוזמיהם 'הרפורמה המשפטית', ואולם עד שזו תעבור, הממשלה כבר העבירה וצפויה עוד להעביר שורה ארוכה של צעדים המגלמים העמקה והרחבה של מדיניות מבוססת גזע שבה תיעדוף אזרחים יהודים הוא ערך עליון".
היא מציינת כי בקווי היסוד של הממשלה "הוצב ערך על המעגן זכות בלעדית להגדרה עצמית לעם היהודי בכל השטחים שתחת שליטת ישראל, ומצהירה באופן מפורש על כוונתה לספח את השטחים הכבושים.
"לקבוצה לאומית אחת תהיינה כל הזכויות, והשאר יוכפפו תחתיה כנתינים משוללי זכויות הרשאים במקרה הטוב להתגורר במרחבי מחייה מוגדרים וכפופים למשטר דיכוי"
"יש כאן תןכנית עבודה סדורה לבסס ולהעמיק משטר שבו לקבוצה לאומית אחת, המונה קצת פחות ממחצית מהתושבים שבין הים לירדן, תהיינה כל הזכויות, כאשר כל השאר יוכפפו תחתיה כנתינים משוללי זכויות הרשאים, במקרה הטוב, להתגורר במרחבי מחייה מוגדרים וכפופים למשטר דיכוי.
"אין מדובר במדיניות חדשה כמובן אבל אנו עדים כעת להאצה בביסוס והעמקת העליונות היהודית וההפרדה הגזעית, המחייבת גם התייחסות של טריבונלים בינלאומיים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם