כאשר אבו מאזן החליט לבוא לבקר את ג'נין ואת מחנה הפליטים שלה, רדיו פלסטין הכתיר את הביקור "היסטורי". תיאור זה חושף את חולשת אבו מאזן, מכיוון שביקור של ראש הרשות בשטח שבאחריותו אמור להיות טבעי ולא "היסטורי".

אחת הביקורות הקשות ביותר נגד אבו מאזן, שמגיעה מתוך החברה הפלסטינית, היא שהוא מתבודד במוקטעה, מנותק מעמו, ולא מכבד את הפלסטינים בביקורים. יש רבים האומרים שהוא מפחד לצאת מן המוקטעה המוגנת היטב.

אחת הביקורות הקשות ביותר נגד אבו מאזן, שמגיעה מתוך החברה הפלסטינית, היא שהוא מתבודד במוקטעה, מנותק מעמו, ולא מכבד את הפלסטינים בביקורים. רבים אומרים שהוא מפחד לצאת מן המוקטעה המוגנת

מדוע החליט הפעם לצאת לרחוב? כי הגיעו מים עד נפש. על פי מקורות ברמאללה, הרשות הפלסטינית כבר נוגעת בקיר של ה-אין מוצא מכמה כיוונים, והיא כבר מריחה את סופה.

כאשר יורש העצר של סעודיה, מוחמד בן סלמאן, הזמין את אבו מאזן לפגישה, הייתה תקווה כי סעודיה תחדש את הסיוע לרשות. כבר כמה שנים ששום מדינה ערבית לא תומכת ברשות, חוץ מאלג'יריה. אבל הפגישה הייתה מאכזבת. סעודיה התנתה את חידוש הסיוע ברפורמות עמוקות ברשות ובפיוס עם חמאס, כלומר: ממשלת אחדות חדשה.

גם אירופה הפסיקה את הסיוע לרשות, ומעמידה שורה של דרישות שבראשן בחירות כלליות לחידוש הלגיטימיות של הרשות, והחלפת מוחמד שתייה בראשות הממשלה.

כלומר: במערב ובעולם הערבי הרשות נתפסת כלא רלוונטית, ומבחינת הידרדרות המצב בשטח – התפרעויות נוער הגבעות בכפרים הפלסטיניים, בלי שכוחות הביטחון של הרשות עושים דבר, מערערות את הלגיטימיות של הרשות ומגבירות את הביקורת על התיאום עם ישראל.

וכאשר הרשות עומדת באפס מעשה מול נוער הגבעות, באה פעולת צה"ל במחנה הפליטים, בלי שיידעו את הרשות מראש, והיא שוב מוצגת כחדלת אישים.

במערב ובעולם הערבי הרשות נתפסת כלא רלוונטית. כשהרשות עומדת באפס מעשה מול נוער הגבעות, ופעולת צה"ל במחנה הפליטים התבצעה בלי שיידעו את הרשות מראש, היא שוב מוצגת כחידלת אישים

וכדי להוסיף מכה על מכה, כאשר המפרץ החליט לסייע בשיקום מחנה הפליטים הוא החליט להעביר את הסכום הצנוע של 15 מיליון דולר דרך אונר"א ולא דרך הרשות. כלומר: העולם הערבי, חוץ ממצרים ואלג'יריה כבר לא מתייחסים לרשות כסמכות רלוונטית.

בדברים שנשא אבו מאזן בג'נין, הוא עמד על כך שהרשות ורק הרשות תשקם את המחנה, אבל ראש הממשלה שלו, מוחמד שתייה תיקן אחר כך, שהרשות יחד עם אונר"א ישקמו את המחנה.

אחד המוטיבים של רדיו פלסטין ביום הביקור היה שהרשות כבר התחילה לשקם את המחנה "בלי טובות של אף אחד" – כלומר בלי המפרץ שמעביר את הסיוע לאונר"א ולא לרשות, וכי הרשות תארגן את ההגנה הבינלאומית להגנה על הפלסטינים מפני ישראל ומהמתנחלים.

מדוע ראש הממשלה שתייה דאג "להבהיר" את דברי אבו מאזן כי השיקום ייעשה יחד עם אונר"א? בגלל זכות השיבה.

אחד המוטיבים העיקריים בהסברה הפלסטינית ביום הביקור היה שמחנה הפליטים ג'נין מגן על זכות השיבה. אם הרשות לוקחת את מקומה של אונר"א בג'נין – פירוש הדבר הוא שהרשות משקמת את מחנות הפליטים לקראת ביטול דה פקטו של אבן הראשה של אש"ף, שהוא אירגון של פליטים ועיקר הצדקת קיומו הוא זכות השיבה.

כדי להוסיף מכה על מכה, כשהמפרץ החליט לסייע בשיקום מחנה הפליטים הוא העביר את 15 מיליון הדולר דרך אונר"א ולא דרך הרשות. כלומר: העולם הערבי, חוץ ממצרים ואלג'יריה, כבר לא מתייחסים לרשות כסמכות רלוונטית

כעת הרשות תצטרך להתהלך על חבל דק, בין שיקום המחנה למצב "יותר טוב משהיה" כפי שהתפייט אבו מאזן, והיא – הרשות – תוביל את השיקום, מה שייראה כביטול זכות השיבה – או שתניח לאונר"א לעשות זאת או להוביל זאת, ושוב תתעורר שאלת הרלוונטיות של הרשות בעיני הערבים ואירופה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.