לפני כשבועיים מפגינים מתנועת "אחים לנשק" התקיפו מפגינים מ"הגוש נגד הכיבוש" בהפגנה השבועית ברחוב קפלן בתל אביב. העילה הייתה כרזת ענק שהניפו אנשי הגוש נגד הכיבוש, שבה נכתב "חובה להתנגד לטרור המתנחלים".

בתגובה הראשונית לאירוע, תנועת אחים לנשק הרחיקה לכת ולקחה בעלות על המחאה, על הפטריוטיות, ועל אהבת המדינה, תוך האשמת אנשי הגוש נגד הכיבוש שהם מתנגדים לקיומה.

בתגובה הראשונית לאירוע תקיפת מפגיני "הגוש נגד הכיבוש", תנועת "אחים לנשק" הרחיקה לכת ולקחה בעלות על המחאה, על הפטריוטיות, ועל אהבת המדינה, תוך האשמת המפגינים נגד הכיבוש שהם מתנגדים לקיומה

אבל במה "אחים לנשק" באמת תומכים בעצם?

באופן ישיר, ובפרט במקרה הזה, הם תומכים בטרור המתנחלים. בכך הם מצדיקים את שמם – זה מה שגם צה"ל עושה בשטחים. לא מפריע להם שהרמטכ"ל, ראש השב"כ, ומפכ"ל המשטרה הגדירו את פעולות המתנחלים כטרור לאומני והתחייבו להילחם בהן. אולי בגלל פיצול האישיות של הרמטכ"ל עצמו, שכאמור מדבר נגד, אבל לא פוקד על קציניו וחייליו לפעול נגד.

https://twitter.com/ChoenAmit/status/1672731386958995459

מעבר לכך יש להניח ש"אחים לנשק" תומכים גם בכל תפיסת הביטחון של המדינה. זו שרואה בכל הפלסטינים טרוריסטים בפוטנציה, ומאמינה בהפעלת כוח לצורך "ניהול הסכסוך".

בשם תפיסת הביטחון הזו יוצאים למבצעים חוזרים ונשנים, שבכל אחד מהם מבטיחים להדביר את הטרור ולחזק את ההרתעה. בשנים האחרונות יש מבצע גדול למדי בעזה מדי שנה. אבל לא באמת ברור עד כמה המבצעים האלה מסכלים טרור ועד כמה הם גורמים לטרור.

במהלך המבצעים האחרונים נורו לישראל כמעט 7500 רקטות, שיותר מ-200 מהן חדרו את ההגנה של כיפת ברזל ופגעו בישובים. חלקן גרמו לפצועים ואפילו להרוגים. רוב המבצעים גם לא היו מבצעים יזומים לסיכול טרור, אלא תוצאה של הסלמה בלתי מתוכננת. בדיעבד התוצאה היא תמיד הפסקת אש בדיוק באותו המצב שהיה לפני המבצע.

יש להניח ש"אחים לנשק" תומכים גם בכל תפיסת הביטחון של המדינה. זו שרואה בכל הפלסטינים טרוריסטים בפוטנציה, ומאמינה בהפעלת כוח לצורך "ניהול הסכסוך"

בתקופה האחרונה רואים דפוס דומה, בקנה מידה קטן יותר, גם במחנה הפליטים ג'נין. המבצע הנרחב ביותר היה מבצע "בית וגן", לפני שבועיים, שבו נהרגו 18 חברי ארגונים פלסטינים ונזרע הרס רב במחנה. שבועיים לפני כן היה מבצע קטן יותר שבו נהרגו 6. בסוף ינואר גם היה מבצע בג'נין, ובפברואר היה מבצע בשכם, שבכל אחד מהם נהרגו 10.

לאורך התקופה התרחשו במקביל סדרת פיגועים נגד ישראלים, שאחד הבולטים בהם היה פיגוע הירי שבו נהרגו 4 ישראלים ליד ההתנחלות עלי. גם כאן קשה לוודא עד כמה הפעולות בג'נין מסכלות פיגועים כאלה ועד כמה הן מעודדות אותם: הפיגוע ליד עלי, למשל, היה יום אחרי המבצע הקודם בג'נין ובתגובה ישירה אליו.

אירועי טרור רציניים באיו"ש בעשור האחרון

עצם החזרתיות של המבצעים מוכיחה שאין כאן באמת שיפור בביטחון, ואכן מזה שנה ויותר מתחולל סביבנו גל טרור שלא היה כמותו בכל העשור האחרון. פעולות הנגד ללא ספק מסכלות פיגועים נוספים שתוכננו, אבל הן גם גורמות להרוגים ומלבות את השנאה – ובכך תורמות לגיוס מחבלים חדשים שלוקחים את מקומם של אלה שנהרגו.

במקביל נעשה שימוש הולך וגובר בכלי המעצרים המנהליים. מספר העצורים ללא משפט יותר מהכפיל את עצמו בשנה האחרונה, ומגיע כבר ליותר מאלף איש. גם במקרה הזה לא מובטח שההשפעה נטו היא צמצום הטרור: בתי הכלא הישראלים ידועים בתור חממה מצוינת לאינדוקטרינציה לטרור, בתנאי פנימייה 24/7 ובמימון ממשלת ישראל. בנוסף זה גם פוגע בהיותה של ישראל מדינת חוק דמוקרטית.

השפעת המעצרים המנהליים על הטרור

קשה לוודא עד כמה הפעולות בג'נין מסכלות פיגועים או מעודדות אותם: הפיגוע ליד עלי היה יום אחרי מבצע בג'נין ובתגובה ישירה אליו, ומזה שנה ויותר מתחולל גל טרור שלא היה כמותו בעשור האחרון

אבל מה אפשר לעשות כדי לצאת ממעגל האלימות הזה? הרי אין להכחיש שיש גל טרור. אז צריך לפעול נגד הטרוריסטים ונגד הסביבה שתומכת בהם. לא יעלה על הדעת להפקיר את דמם של יהודים ולהפסיק לנסות לסכל את הטרור. תנו לצה"ל לנצח.

אם הסכמתם עם הפסקה הקודמת, שימו לב למשפט אחד בה: "צריך לפעול נגד הטרוריסטים ונגד הסביבה שתומכת בהם". אבל יש גם אפשרות אחרת: לפעול נגד הטרוריסטים ולהפריד אותם מהסביבה שתומכת בהם.

הבסיס להבחנה הזו הוא ראייה דו-ממדית של האוכלוסייה בשטחים ובעצם בכל הארץ. ממד אחד הוא הממד הלאומי: ישראלים מול פלסטינים. אנחנו מול הם. לממד השני נקרא בפשטות "טובים" מול "רעים". התפיסה הפשטנית של הרבה ישראלים היא שבעצם שתי החלוקות האלה מתלכדות: הישראלים טובים והפלסטינים רעים. זה מקל על החיים ומצדיק תגובות בטן שלא דורשות מחשבה.

אבל בעצם זה לא לגמרי נכון. למשל, האמירה של "אחים לנשק" נגד אנשי הגוש נגד הכיבוש חושפת שהם רואים באנשי הגוש "ישראלים רעים". אולי בגלל זה הם כל כך התחרפנו – הרי לא אמור להיות דבר כזה.

ברגע שמקבלים את האפשרות ששתי החלוקות לא מתלכדות, צריך לזהות את הסיווגים הנכונים ומי שייך לאיזה צרוף. הבחנה כזו היא קריטית למאבק נגד האלימות והטרור. כשאין הבחנה ופועלים באופן גורף נגד כל פלסטיני מעצם היותו פלסטיני, זה לא מאפשר להבחין בין אלה שדוגלים בטרור לאלה שרוצים להימנע מאלימות. בכך לא מאפשרים למי שסולד מאלימות לחיות בכבוד, ודוחפים אותם לזרועות ההתנגדות הפלסטינית האלימה, כולל גיוס לארגוני הטרור.

כשפועלים באופן גורף נגד כל פלסטיני, זה לא מאפשר להבחין בין הדוגלים בטרור לאלה שרוצים להימנע מאלימות, לא מאפשרים לסולדים מאלימות לחיות בכבוד, ודוחפים אותם לזרועות ההתנגדות האלימה

הצורה היחידה למנוע זאת היא להראות שיש תוחלת לפלסטינים שסתם רוצים לחיות ולחזור הביתה בשלום. וכן, יש כאלה. אם ניתן להם צ'אנס, אולי נגלה שהם הרוב. המטרה שלנו צריכה להיות לתת להם אופק של תקווה וכבוד עצמי, שיחליף את הייאוש והדיכוי.

הפרדה כזו בין הטרוריסטים לשאר האוכלוסייה היא לא רעיון חדשני בכלל. היא כבר הופעלה בהצלחה בעבר. הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט נקט במדיניות כזו כדי להכיל את אינתיפאדת הסכינים בתחילת 2016.

כפי שניתן לראות בגרף, פעולות הטרור אכן דעכו תוך חודשים ספורים. זאת בניגוד למה שקרה באינתיפדה השנייה, אז ניסו להפעיל לחץ על האוכלוסייה בתקווה שהאוכלוסייה בתורה תפעיל לחץ על ארגוני הטרור. איך לומר בעדינות, זה לא עובד כך. אבל זה מה שהממשלה הנוכחית עושה, וגם מה שהממשלה הקודמת עשתה כשבני גנץ היה שר הביטחון.

אותה הבחנה קריטית גם להגנה על הדמוקרטיה הישראלית מפני מי שבאים להחריב אותה. כמו שהרמטכ"ל, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה אמרו, הפוגרומים של המתנחלים בשטחים הם טרור לכל דבר. וגם נגד הטרור הזה צריך להילחם, ולהפריד אותו מהסביבה שתומכת בו.

ה"ישראלים הרעים" שפוגעים במדינה הם לא אנשי הגוש נגד הכיבוש, אלא הפשיסטים המשיחיים שגוררים את כולנו לתהום של סיפוח ומדינת אפרטהייד דו-לאומית, תוך ביצוע פעולות טרור כמו הפוגרום בחווארה.

אותה הבחנה קריטית גם להגנה על הדמוקרטיה מהבאים להחריבה. כמו שהרמטכ"ל, ראש השב"כ והמפכ"ל אמרו, הפוגרומים של המתנחלים בשטחים הם טרור וגם נגדו צריך להילחם, ולהפרידו מהסביבה

אבל למרות קואליציית ה-64 שתומכת בהם כיום, הם לא הרוב. אחת הסיבות שהם כל כך לחוצים לקדם את האג'נדות שלהם בשיא המהירות היא שהם יודעים שהקואליציה הזו לא משקפת את הציבור באמת – למרות הטענות של הימין וההתרפסות של המרכז – אז הם רוצים לנצל את ההזדמנות כמה שיותר.

ההפיכה המשפטית של יריב לוין את שמחה רוטמן היא, בין היתר, תוצאה של הכישלון לעשות את ההבחנות האלה. היא מתודלקת בחזון המתנחלי לספח את הגדה ולהחיל משטר אפרטהייד רשמי בארץ ישראל כולה, מה שיהיה אפשרי אחרי שינטרלו את כל שומרי הסף ואת מערכת המשפט.

היא עדות לכישלון הניסיון של המתנחלים להתנחל בלבבות, שהחל אחרי ההתנתקות, ומעבר לאסטרטגיה של כוח נטו.

מה שקורה סביבנו כיום הוא רק קדימון למה שיקרה אם הם יצליחו. אז אי אפשר יותר להתעלם ממה שקורה בשטחים ומהזליגה של זה לגבולות הארץ. חובה להתנגד לטרור המתנחלים.

(גילוי נאות: כשאני הולך להפגנות, אני מצטרף לגוש נגד הכיבוש).

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.