לפני כשבועיים מפגינים מתנועת "אחים לנשק" התקיפו מפגינים מ"הגוש נגד הכיבוש" בהפגנה השבועית ברחוב קפלן בתל אביב. העילה הייתה כרזת ענק שהניפו אנשי הגוש נגד הכיבוש, שבה נכתב "חובה להתנגד לטרור המתנחלים".
בתגובה הראשונית לאירוע, תנועת אחים לנשק הרחיקה לכת ולקחה בעלות על המחאה, על הפטריוטיות, ועל אהבת המדינה, תוך האשמת אנשי הגוש נגד הכיבוש שהם מתנגדים לקיומה.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.
בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
האירועים הטרגיים שהתרחשו במתחם בז"ן בעקבות התקפת הטילים האיראנית, אשר גבו אובדן חייהם של שלושה עובדים מסורים, הם בראש ובראשונה טרגדיה אנושית שהותירה את כולנו אבלים וכואבים.
מבצע "עם כלביא", במסגרת מלחמת חרבות ברזל, הרחיב את הסיכונים הביטחוניים בכלל המדינה, ובתוך כך בערים כמו בת ים, ראשון לציון, בני ברק, תל אביב, באר שבע וחיפה. עם זאת, אין לגזור ממשבר ביטחוני זה מסקנות פזיזות באשר לעתידו של משק האנרגיה בישראל, כפי שמובאות בכתבתו של אביב לביא שפורסמה לאחרונה ב"זמן ישראל". למרבה האירוניה, העובדות המובאות בכתבה מובילות דווקא למסקנה הפוכה מזו שהכותב מציע – והן מחייבות חיזוק התעשייה המקומית, בוודאי שלא פירוקה.
ניר קנטור הוא מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים.
"אני לא מספיק רזה", "לא מספיק שרירי", "רחוקה מהאידיאל" – אלו רק חלק מהאמירות הנפוצות שמהדהדות בקרב רבים בקהילה הלהט"בית, המשקפות את הלחץ החברתי הנרחב בנושא דימוי הגוף. חודש הגאווה השנה היה אמור להביא איתו צבעוניות, שמחה וחגיגה של נראות – אך המלחמה השאירה את כולם במרחבים המוגנים מאימת הטילים האיראניים.
גם בימים כתיקונם, ללא ההסתגרות במקלטים ובממ"דים שחווינו במלחמה מול איראן, ישנם רבדים פנימיים עמוקים של התמודדות עם דימוי גוף ומשקל, המשפיעים באופן משמעותי על הבריאות הנפשית והפיזית של הקהילה.
ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה לחיים רפאל על ההדגמה היפה של כל מה שכתבתי על הצורך להבחין בין יהודים שונים ובין ערבים שונים, ולאו דוודא בין כלל היהודים לכלל הערבים.
לגופו של עניין, אני לא רואה עצמי מחוייב לחלקים הרעים אצל הערבים. אכן יש כאלה.
אבל כן מאוד מעציב אותי החלקים הרעים בין היהודים.
ובפרפרזה ישירה על מה שכתבת, אם היית תלמיד במסגרות החינוך הדתיות בישראל, מה אפשרויות הבחירה שלך?
התיחסות לבסיס ההסתה של היהדות לעליונות על כל בני האדם האחרים (שיהיו העבדים שלנו, חוטבי עצים ושואבי מים וכו')?
תובנות מכשלונות הממשלה בהענקת לימודי ליבה והכנה לחיים לחרדים תוך השקעת זיליוני שקלים?
זה אצלנו ובאחריותנו. על זה יש לנו השפעה. ועל זה צריך וראוי להלחם. המטרה צריכה להיות השאיפה להיות הכי טובים, לא להשתתף בתחרות מי הכי גרוע.
מה תרומת בסיס האלימות הערבית
כלשעצמה (נרצחים בחברת ערבי ישראל)?
אם היית תלמיד במסגרות החינוך הערביות, מה אפשריות הבחירה שלך?
התייחסות לבסיס ההסתה של האיסלם להשפלת היהדות (בני קופים וחזירים וכו') גם בירדן, מצרים ואירופה?
תובנות מכשלונות ארה"ב ב"חינוך" מדינות ערב תוך השקעת זיליוני $?
מה ההבדל בין מאורעות תרפ"ט, תקופת הפאדאיון לפני 67 וכו'.
אם תכנס לכפר ערבי כמה לא ישתתפו בלינץ'?