לקראת הבחירות לרשויות המקומיות נדמה כי מספר הנשים המתמודדות השנה על ראשות הערים והמועצות האזוריות הוא הגבוה ביותר אי־פעם. למרות הזינוק המרשים, הניסיון הפוליטי של העשור האחרון מלמד כי ההתמודדויות לא מבטיחות גם עלייה משמעותית במספר הנשים הנבחרות.

במערכות הבחירות של 2013 ו־2018 נוהלו קמפיינים של נשים לראשות ערים, ואף הייתה מודעות ציבורית גדולה לנושא הצורך בקידום נשים בזירה המקומית. אף על פי כן, מספר הנשים שהצליחו להגיע לצמרת היה מוגבל.

בשנת 2013 עמדו שש נשים בראש רשויות מקומיות. ב־2015 הצטרפה אליהן ליאת שוחט כראש עיריית אור יהודה. בשנת 2018 עלה מספרן ל־15, ובסך הכול 6% מתוך 250 ראשי רשויות – שיעור ייצוג זעום.

לפי נתונים שהוצגו בכנסת על־ידי ח"כ מטי צרפתי הרכבי מיש עתיד לפני כמה שבועות, ידוע בשלב המקדמי הזה על 83 מועמדות לראשות הערים והמועצות האזוריות – וההזדמנות עדיין פתוחה. צרפתי הרכבי הייתה בעצמה ראשת המועצה האזורית יואב עד לפני כשנה והיא מכירה את התחום המקומי היטב.

ח"כ מטי צרפתי הרכבי (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

בשנת 2013 עמדו שש נשים בראש רשויות מקומיות. ב־2015 הצטרפה אליהן ליאת שוחט כראש עיריית אור יהודה. בשנת 2018 עלה מספרן ל־15, ובסך הכול 6% מתוך 250 ראשי רשויות – שיעור ייצוג זעום

ביש עתיד גם הוחלט להציב מועמדת בולטת לראשות עיריית תל אביב־יפו – השרה לשעבר אורנה ברביבאי. קמפיין הבחירות שלה הוא אחד המשמעותיים והמסוקרים ביותר בזירה המקומית. בתל אביב מתמודדת על ראשות העיר גם חברת המועצה וסגנית ראש העיר לשעבר ציפי ברנד.

ריבוי המועמדות (באופן יחסי) מביא לכך שיש בכמה אזורים יותר ממתמודדת אחת על ראשות העיר. למשל, בירוחם טל אוחנה תתמודד פעם נוספת מול נילי אהרון (שנתמכת על־ידי הליכוד). ברמת השרון מתמודדות עו"ד גייל שורש – לשעבר בכירה במוסד – ועו"ד קרן ברנדס, לצד מתמודדים גברים נוספים.

בעיר גדרה מתמודדות אלוף־משנה במילואים וסגנית ראש המל"ל לשעבר טליה לנקרי, וזהר גוילי – חברת מועצה ומנכ"לית חברה בתחום הרפואי.

הבחירות לרשויות המקומיות ייערכו ב־31 באוקטובר 2023 ואפשר להירשם עד למועד הגשת הרשימות – 21 בספטמבר. הנתונים להלן נאספו על־ידי פורום 31 – ארגון ששם לעצמו יעד להכפיל (פלוס אחת) את מספר הנשים הנבחרות.

טל אוחנה, ראשת המועצה המקומית ירוחם (צילום: פלאש90)

לפי נתוני הפורום, מספר הנשים שהכריזו על התמודדות בשלב המקדמי הזה לפני חמש שנים היה 72. מדובר, אם כן, בעלייה מתונה ביותר במספר המתמודדות

לפי נתוני הפורום, מספר הנשים שהכריזו על התמודדות בשלב המקדמי הזה לפני חמש שנים היה 72. מדובר, אם כן, בעלייה מתונה ביותר במספר המתמודדות. לפי דוח של מכון המחקר של הכנסת משנת 2019, שסיכם את מערכת הבחירות ב־2018, ב־37% מהרשויות לא קיים ייצוג של נשים בכלל.

אותו מחקר, שטיפל גם בהשפעות החקיקה של תקצוב עודף לרשימות המציגות לפחות שליש נשים, הדגיש את הפער בין הגברים לנשים (על אף המימון). לפי המחקר, כמעט שליש מהגברים שהתמודדו נבחרו למשרה, ואילו רק חמישית מהנשים המועמדות נבחרו. כלומר, גם כאשר נשים שמות את עצמן בחזית – הן פחות מצליחות להגיע לקו הגמר.

שפה בלי נשים

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות מתארגנות מספר קבוצות לפעילות מקומית פוליטית כדי לקדם התמודדות של נשים. מעבר ל"פורום 31", מיזם 5050 שותפות ושוויון מגדרי וקהילת מקומית נועדו להעניק כלים לפעילות המתמודדות בבחירות המקומיות.

הרעיון הוא להעניק לקהיליות מקומיות כלים להתמודדות עם העדר השוויון וכן לסייע לנשים שרוצות להתמודד בכל ההיבטים של ניהול קמפיין. בכנס של צרפתי הרכבי הוצג גם סקר שהוזמן על־ידה מאת הסוקר רפי סמית, שבוצע במהלך חודש יוני 2023.

אורנה ברביבאי מכריזה על התמודדותה לראשות עיריית תל אביב־יפו, 21 ביוני 2023 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

כששואלים את הציבור האם יש או אין להם קושי להצביע לרשימה שאין בה נשים בכלל – 62% משיבים שאם הם מזדהים עם הרשימה, לא משנה להם שאין באותה הרשימה נשים

תוצאות הסקר מעידות על יחס מדשדש כלפי נשים בפוליטיקה המקומית. לפי תוצאות הסקר, יש העדפה קלה בקרב כלל הבוחרים לבחירת נשים – 19% מכלל הציבור מעדיפים נשים, 14% מעדיפים גברים ו־63% מציינים שזה לא משנה להם.

כששואלים את הציבור האם רשימת ריצ'רץ' (אישה וגבר לסירוגין ברשימה) מהווה שיקול בהחלטת הבוחר באיזה רשימה לבחור, 51% השיבו שהנושא הזה לא משפיע על החלטתם, 37% השיבו שזה כן משפיע עליהם ול־12% לא הייתה דעה בנושא.

אולם, כששואלים את הציבור האם יש או אין להם קושי להצביע לרשימה שאין בה נשים בכלל – 62% משיבים שאם הם מזדהים עם הרשימה, לא משנה להם שאין באותה הרשימה נשים. רק רבע מהציבור אמר כי לא יצביע לרשימה בלי נשים.

כלומר, הציבור הרחב העיד על עצמו שלא משנה לו אם בראש הרשות עומד/ת גבר או אישה. המודעות הכללית בציבור למספר הנשים המכהנות בראש רשות כשלהי נמוכה למדי, ולפי הסקר נשים עדיין צריכות להיות בעלות תכונות "גבריות" כדי להצליח בפוליטיקה המקומית.

נשים מפגינות נגד ההפיכה המשטרית, 19 ביולי 2023 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

"הרשויות בראשן אנו עומדות תמשכנה לפרסם מכרזים ומסמכים רשמיים מטעם הרשות באופן שוויוני ומכבד, תוך מתן ייצוג שוויוני לנשים ולגברים, ובשפה מכילה מגדרית"

ראשות עיר ומועצות אזוריות הן מיעוט קטן אך מדי פעם מזדמנת להן האפשרות לשתף פעולה. לפני כמה ימים הודיע נציב שירות המדינה פרופסור דניאל הרשקוביץ כי מסמכים מטעם הנציבות ייכתבו בלשון זכר בלבד. "יש להקפיד על כתיבת מסמכים כגון תיאורי תפקיד וחוזרים שונים בלשון זכר סתמית, ללא לוכסנים", כתב הנציב בהנחיות שהופצו למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות.

אולם, פנייה לנשים בשפה מכילה מעלה את הסיכוי שנשים ייראו את עצמן מוזמנות להתמודד על תפקידים. ברשויות רבות לא אהבו את ההנחיה. כמי שמפרסמים מכרזי עבודה ורכש קבלני בכמויות גדולות, להחלטה של ראשי הערים להתנער מהנחיות הנציב יש משמעות רבה. לא רק ראשות ערים קיבלו את ההחלטה הזאת אלא גם ראשי הערים תל אביב והרצליה.

ראשת המועצה האזורית גזר רותם ידלין ציינה בחשבון הטוויטר שלה: "פורום ראשות הרשויות מבהירות בעקבות הודעת נציב שירות המדינה על מעבר ללשון זכר סתמית, שהרשויות בראשן אנו עומדות תמשכנה לפרסם מכרזים ומסמכים רשמיים מטעם הרשות באופן שוויוני ומכבד, תוך מתן ייצוג שוויוני לנשים ולגברים, ובשפה מכילה מגדרית".

בהמשך פרסמו עשר ראשות עיר ומועצות גילוי דעת על התדרדרות מעמד הנשים בישראל, כפי שהוא בא לידי ביטוי במהלכי החקיקה השונים. אם כך, להצלחה של נשים בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2023 יכולה להיות השלכה ישירה על איכות החיים של נשים רבות בישראל.

שפה משנה מציאות.
פורום ראשות הרשויות מבהירות בעקבות הודעת נציב שירות המדינה על מעבר ללשון זכר סתמית, שהרשויות בראשן אנו עומדות תמשכנה לפרסם מכרזים ומסמכים רשמיים מטעם הרשות, באופן שוויוני ומכבד, תוך מתן ייצוג שוויוני לנשים ולגברים, ובשפה מכילה מגדרית.
שבת שלום לכולם ולכולן. pic.twitter.com/HnRNnLtHNP

— ????️רותם ידלין – Rotem Yadlin (@RotemYadlin) July 14, 2023