לפי דוח חדש של מכון "זולת", ממשלות בנימין נתניהו פועלות באופן נמרץ, עקבי ומתוכנן בעשור האחרון כדי להחליש ולמוטט את מוסדות שומרי הסף במשרדי הממשלה וברשויות הציבוריות. זאת כחלק ממאמץ כולל לערער את מעמדם של מוסדות אלה, לגרום לראשיהם להתפטר או לפגום ביכולתם להבטיח מנהל תקין במינוי ובהעסקת עובדים, בפרויקטים, בהתקשרויות ובהליכים משפטיים.
הדוח, שכותרתו "משומרי סף לשומרי המשטר הסמכותני והשחיתות", משלים את הדוח הקודם – שגם הוא פורסם לראשונה בזמן ישראל לפני חודשיים – שסוקר את שרשרת החוקים העצומה שממשלות נתניהו מנסות להעביר כדי להחליש את בתי המשפט ולייסוד משטר סמכותני נטול איזונים ובלמים.
הדוח הקודם סתר את התזה המקובלת, לפיה נתניהו חותר לקידום משטר סמכותני בעיקר כדי להיחלץ מאימת משפטו – והמחיש כיצד הזליגה של ישראל לעבר דיקטטורה משפטית היא חלק מתוכנית סדורה ומתמשכת של ממשלות נתניהו, שרק קיבלה חיזוק בממשלה הנוכחית באמצעות ההפיכה המשטרית.
הדוח הנוכחי מראה את הצד השני של תהליך החקיקה: הפגיעה המתמשכת – ורבת העוצמה – במוסדות שומרי הסף, שבניגוד לבתי המשפט (הדנים בעיקר בתיקים המגיעים אליהם לאחר עתירה) מופקדים על ה"יום־יום" של האתוס הדמוקרטי, ואמורים לפקח על אלפי תהליכים שגרתיים הכוללים מכרזים, החלטות, מינויים וחוזים בשירות הציבורי.
הדוח הנוכחי מראה את הצד השני של תהליך החקיקה: הפגיעה המתמשכת במוסדות שומרי הסף, שבניגוד לבתי המשפט מופקדים על ה"יום־יום" של האתוס הדמוקרטי, ואמורים לפקח על אלפי תהליכים שגרתיים
עמעום דעת והשמצות ממוקדות
לפיכך, הפגיעה בהם אינה מתאפיינת רק בהחלטות רשמיות כמו חוקים ותקנות, אלא גם – ואולי אף בעיקר – על־ידי תהליך מתמיד של הכפשה, זלזול ופגיעה פרסונלית בעושים במלאכה.
ואכן, הדוח סוקר שורה של מהלכים מתמשכים כנגד שומרי הסף ומאבחן ש"כפי שנעשה בברזיל תחת הנשיא ז'איר בולסונרו, בהונגריה תחת ויקטור אורבן, בפולין תחת שלטון מפלגת 'חוק וצדק' ובארה"ב תחת דונלר טראמפ – השיטה של ממשלות נתניהו היא ניהול קמפיינים 'עקרוניים' המלווים בתיאוריות קונספירציה וכן ניהול קמפיינים הממוקדים בשומרי סף ספציפיים".
הקמפיינים האלה יכולים להביא להתפטרותו של שומר הסף, אבל לפעמים אין בכך צורך – די בעמעום דעת (גִּזְלוּת או בלעז: "גזלייטינג") מתמשך כדי לפגום במעמדו של שומר הסף ולמנוע ממנו לבצע את מלאכתו נאמנה:
"מבחינת ממשלות נתניהו, לקמפיינים האלה ישנה חשיבות רבה, אף אם הם אינם מצליחים להוביל להתפטרות או לפיטורין של שומר סף ספציפי, מאחר שבכל מקרה הם מעבירים מסר למועמדים לתפקידים – שכדי להתמנות עליהם להיות מראש נאמנים למפלגת השלטון ולאינטרסים הפוליטיים והאישיים של חבריה.
"גם לשומרי הסף הנוכחיים מועבר מסר שעליהם 'ליישר קו' אם ברצונם להימנע מלהפוך למטרה בקמפיין בריוני שימרר את חייהם המקצועיים והאישיים (למשל ברשתות החברתיות)".
בין הקמפיינים שמונה הדוח, ניתן למצוא גם כאלה שהתחילו זמן רב לפני שהוגש כתב אישום נגד נתניהו, כבר על רקע העלאת החשדות כנגדו. בשנים אלה המיקוד לא היה בזעם כלפי השופטים, אלא דווקא כלפי "הפקידים", שאמורים היו לקבל החלטות לגבי המשך החקירה או הגשת כתב האישום.
כך, למשל, החל קמפיין "שלטון הפקידים" ב־2015, שכלל "מסע דה־לגיטימציה כלפי הדרגים המקצועיים, בליווי מסרים המזכירים את המסרים הקונספירטיביים של נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ ותומכיו נגד מה שמכונה ה־Deep State", נכתב בדוח.
קמפיין זה נוהל באופן גורף כלפי כלל הדרג המקצועי ברשויות הציבוריות ובמשרדי הממשלה, אבל גם באופן ספציפי כנגד "הפקידים" שהיו מעורבים בחקירות ובהעמדה לדין פלילי של נתניהו.
קמפיין מתמשך נוסף שבו פצחו אנשיו של נתניהו בעקבות החקירות והאישומים הפליליים נגדו כלל האשמות כלפי מערכת המשפט ואכיפת החוק על תפירת תיקים ורדיפה פוליטית נגד הימין כביכול, ונגד נתניהו באופן אישי במטרה "להפיל את שלטון הימין" (כפי שהצהיר נתניהו עצמו באפריל 2021).
במקרה של מבקר המדינה, נדמה שהקמפיין נחל הצלחה: אשתקד פורסם כי מספר צווי ההגנה ל"חושפי שחיתויות" ירד באופן תלול מ־25 לפני היבחרו, לשלושה בלבד ב־2021
הקמפיין היה ממוקד באישים הבכירים במערכת אכיפת החוק ובהם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט (שכפי שחשפנו בזמן ישראל הפך ל"אויב רשמי" כחלק ממסע מתוזמר) והתובעת בתיקי האלפים עו"ד ליאת בן ארי (שכנגדה הופעל מכבש אדיר של הכפשה, כפי שנחשף בתחקיר זמן ישראל).
מוסד שומר סף מובהק נוסף שנפגע לפי הדוח, במסגרת התהליך המתמשך הזה, הוא מבקר המדינה. מחבר הדוח, ד"ר איתי מק, מציין:
"ככל הנראה כהפקת לקחים לאחר שדוחות מבקר המדינה יוסף שפירא היו בחלקם ביקורתיים ביותר, ובפרט הדוח משנת 2015 בעניין ההוצאות במעון ראש הממשלה, שהביא לפתיחת חקירה פלילית וכתב אישום, נתניהו החליט לקדם את המועמדות של מתניהו אנגלמן לתפקיד מבקר המדינה".
הדוח גורס כי אנגלמן "נבחר על בסיס תפיסותיו השמרניות והמצמצמות לגבי תפקיד מבקר המדינה ואמונתו בדבר 'ביקורת בונה', כפי שהצהיר בנאום ההשבעה שלו לתפקיד ביולי 2019, אז אף הודה לראש הממשלה נתניהו ולחברי הכנסת שתמכו במועמדותו".
במקרה של מבקר המדינה, נדמה שהקמפיין נחל הצלחה: אשתקד פורסם ב"כלכליסט" כי מספר צווי ההגנה ל"חושפי שחיתויות" – אחד התפקידים היעילים והחשובים של מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור – ירד באופן תלול מ־25 לפני היבחרו ב־2016, לשלושה בלבד ב־2021.
הדוח מזכיר ששנים לפני פרוץ המחאה הנוכחית כבר הורגשה הפחתה משמעותית במספר חקירות השחיתות הציבורית, מאז השלמת החקירות בתיקי האלפים
למגר את החתרנות הפקידותית
קמפיין אחר, שמדברים עליו רבות בשנה האחרונה אבל התחיל בפועל כבר לפני כמה שנים, מכוון נגד עצמאות המשטרה וראשיה. לאחרונה זכה הקמפיין הזה לבולטות בעקבות התפטרותו של מפקד מחוז תל אביב עמי אשד, שהצביע בבירור על ציפייה שהועברה אליו מצד השר לביטחון לאומי – לרצות אותו באמצעות שימוש בכוח מופרז נגד המפגינים במחאה הנוכחית.
אבל הדוח מזכיר ששנים לפני פרוץ המחאה הנוכחית כבר הורגשה הפחתה משמעותית במספר חקירות השחיתות הציבורית, מאז השלמת החקירות בתיקי האלפים.
קמפיין בולט נוסף להחלשת שומר סף קשור בניסיון למנוע בקרה וביקורת במערכת הפיננסית. בהקשר זה מציינים בדוח את ניסיונות הפגיעה האחרונים בעצמאות בנק ישראל, אך עוד קודם לכן את הקמפיין הבולט נגד הממונה על התקציבים במשרד האוצר שאול מרידור.
מרידור פנה במכתב לשר הממונה דאז ישראל כ"ץ וציין ש"היכולת לבצע את תפקידי הפכה לבלתי אפשרית […] אתה לא מאפשר לי ולמשרתי ציבור אחרים באגפים השונים במשרד האוצר ובמשרדי ממשלה אחרים, לעשות את מה שאנו יודעים לעשות – לגבש, להציע, לנתח ולבקר צעדי מדיניות".
קמפיין בולט נוסף להחלשת שומר סף קשור בניסיון למנוע בקרה וביקורת במערכת הפיננסית. בהקשר זה מציינים את הקמפיין נגד הממונה על התקציבים באוצר לשעבר שאול מרידור
הדוח מזכיר שהעמדה של כ"ץ לא הייתה בהכרח עצמאית:
"חודש קודם לכן, ראש הממשלה נתניהו שיתף בדף הפייסבוק שלו פוסט שפרסם ח"כ שלמה קרעי (כיום שר התקשורת, א"ה) בצירוף תמונות של מרידור, שבו כתב 'כבר הכרנו את התופעה שבה פקידים מנסים לשלוט במדינה נגד נבחרי הציבור […] תפקידם של פקידים הינו לבצע את מדיניות הממשלה. כל ניסיון להחיל מדיניות משלהם בניגוד למדיניות הממשלה מהווה חתרנות פקידותית'".
נתניהו, שכאמור שיתף את הפוסט של קרעי, הוסיף:
"בלתי נתפס שפקידים מתודרכים נגד החלטות שקיבלו בממשלה ופועלים לסכן אותן. לא נקבל זאת".
הדוח מציין שכ"ץ, בתפקידו כשר האנרגיה, המשיך לתקוף גם את הממונה על התקציבים במשרד האוצר הנוכחי, יואב גרדוס. הדוח גם מצביע כיצד כאשר הדברים תואמים את האינטרסים של ראש הממשלה ושלוחיו, הם אינם בוחלים גם במאבק אישי ונקמני נגד נציגי שלטון, אפילו כאשר אלה משמשים פקידים בכירים במשרדים פחות מרכזיים לכאורה מבחינה פוליטית.
כך, למשל, עיכבו משמעותית את מינויה של עו"ד דנה נויפלד, ככל הנראה משום שכיהנה בתפקיד היועצת המשפטית של משרד התקשורת בעת שפרשות 1000 ו־4000 הפכו לכתבי אישום, ואף העידה במשטרה.
"המהלכים האגרסיביים של ממשלת נתניהו נגד שומרי הסף מאפשרים במקביל את חיזוק המשטר הסמכותני ואת הרחבת תופעת השחיתות, כאשר אלה כרוכים זה בזה"
ההשפעה של הקמפיינים האלה לדעת מחברי הדוח היא דרמטית: "המהלכים האגרסיביים של ממשלת נתניהו נגד שומרי הסף מאפשרים במקביל את חיזוק המשטר הסמכותני ואת הרחבת תופעת השחיתות, כאשר אלה כרוכים זה בזה.
"לפי עמדת ה־OECD, האו"ם, ארה"ב, האיחוד האירופי והמחקרים המרכזים […] מדינות סמכותניות ואלו החותרות לכיוון סמכותני מנצלות את השחיתות כדי להנציח את השלטון בבית ולערער את הדמוקרטיה ברחבי העולם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם