JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרסום ראשון: מחקר חושף כי ישראל כבר נמצאת עמוק בתוך ההפיכה המשטרית | זמן ישראל
מפגין עם דגל ישראל חולף על פני כרזה עם תמונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, 25 במרץ 2023 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit
מפגין עם דגל ישראל חולף על פני כרזה עם תמונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, 25 במרץ 2023
"נתניהו ניצל רכיבים סמכותניים קיימים כדי לבצר את שלטונו"

ישראל כבר נמצאת עמוק בתוך ההפיכה המשטרית

פרסום ראשון הבהלה מהמהפכה המשפטית ומניסיונות החקיקה המואצים בחודשים האחרונים הזניקו מאות אלפים לרחובות במטרה לשמור על גחלת הדמוקרטיה ● אבל 27 שנים בדיוק אחרי שנתניהו נבחר לראשונה לראשות הממשלה, מתברר שעקרונות השוויון, החירות, הפרדת הרשויות ועצמאות המשפט כבר נתונות לפגיעה מתמשכת ● מחקר של מכון זולת חושף אבולוציה לכיוון משטר סמכותני, הנמשכת לפחות 14 שנים

עריכה

אתמול (שלישי) מלאו 27 שנים לליל הבחירות המפורסם, כשהציבור הלך לישון עם שמעון פרס – וקם עם בנימין נתניהו.

תקדימים רבים נרשמו באותו ליל שימורים מרתק ופוסט־טראומטי עבור מחנה השמאל. זאת הייתה מערכת הבחירות הראשונה בבחירה ישירה ובהצבעה כפולה (מפוצלת למנהיג ולמפלגה); הראשונה אחרי רצח רבין; ובמידה רבה הראשונה שבה התמודד אחד מוותיקי הגוורדיה מול סייח צעיר מהדור החדש, שנולד אחרי תש"ח – והפסיד לו.

נתניהו כיהן אז שלוש שנים קשות בבית ראש הממשלה בבלפור, רוויות בפרשיות תקשורתיות מביכות וב"קילקולים" ממשלתיים יום־יומיים. הוא כמעט חטף את כתב האישום הראשון שלו בפרשת בר־און חברון, כמעט הביא לביטול הסכמי השלום עם ירדן סביב ניסיון החיסול הכושל של חאלד משעל; וכמעט הצית מחדש את האינתיפאדה סביב פתיחת מנהרות הכותל.

הוא ירד מהשלטון בכישלון חריף בבחירות 1999 עם תווית של זגזגן חסר ניסיון, שעיקר כוחו בלריב מבוקר עד ערב עם התקשורת שנואת נפשו.

הפגנה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, 11 במאי 1999 (צילום: פלאש90)
הפגנה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, 11 במאי 1999 (צילום: פלאש90)

דוח חדש של מכון "זולת", הנחשף כאן לראשונה, מדגיש את מה שבאמת השתנה, בעיקר מאז שנתניהו חזר לכהונה נוספת, בלתי נגמרת, ב־2009 – התרחקות עקבית מעקרונות הדמוקרטיה

בציוץ משועשע הבליט פרשן חדשות 12 עמית סגל את הדמיון המפתיע בין אז להיום – נתניהו כראש ממשלה, אז והיום, נלחם בשר הביטחון שלו (ב־96 עם יצחק מרדכי, היום עם יואב גלנט).

כמו כן, אז והיום, אריה דרעי בראשות ש"ס נלחם בנבצרות הפלילית, אז – כמו היום – אהוד ברק כבכיר האופוזיציונרים תוקף את ראש הממשלה, שנכנע לחרדים, וכן הלאה. בקיצור: מה נשתנה הלילה הזה?

אולם, דוח חדש של מכון "זולת" – הנחשף כאן לראשונה – מדגיש דווקא את מה שבאמת השתנה, בעיקר מאז שנתניהו חזר לכהונה נוספת, בלתי נגמרת, ב־2009 ועד ימינו אנו. הדוח מציב תמרור אזהרה – הלילה המתמשך הזה כולו מרור, לפחות לשיטתם של מי שרואים בדמוקרטיה שיטת משטר פגומה־אך־הכרחית לעתידה של מדינת ישראל.

זריקת טסטוסטרון לכל יוזמה נגד הדמוקרטיה

הדוח מסמן את ישראל תחת נתניהו – בעיקר, כאמור, מאז שחזר לשלטון ב־2009 (ועד היום, להוציא פסק זמן זריז) – כמדינה המתרחקת במגמה רציפה, עקבית, מובהקת ומתוקפת היטב מעקרונות הדמוקרטיה לטובת כינון מדינה עם שלטון "סמכותני", כלומר דיקטטורי. זוהי לא "מהפכה" אלא תהליך אבולוציוני שיטתי.

עו
עו"ד איתי מק בבית המשפט (צילום: אמיר בן־דוד)

הדוח, המכונה בדרמטיות "המשטר בישראל – מדינת סף סמכותנית בדרך לדיקטטורה", מנתח ממצאי דוח רחב יותר שהוציא המכון, "דמוקרטיה לכאורה", שפורסם לפני שנה בדיוק. מחבר הדוח ד"ר איתי מק קושר בין הממצאים מאז לשרשרת החוקים העצומה שמנסה הממשלה להעביר בחודשים האחרונים תחת ההפיכה המשטרית, שהציתה את המחאה האדירה.

המסקנה של מק היא כי ההאצה המטורפת בחקיקה האנטי דמוקרטית לא נובעת רק מהשילוב המצמית בין ניגוד העניינים של נתניהו בגלל משפטו ובין הכוחות הקיצוניים המרכיבים את ממשלתו

המסקנה של מק היא כי בניגוד לחלק מהטענות הנשמעות בחודשים האחרונים, ההאצה המטורפת בחקיקה האנטי דמוקרטית לא נובעת רק מהשילוב המצמית בין ניגוד העניינים של נתניהו בגלל משפטו ובין הכוחות הקיצוניים המרכיבים את ממשלתו – שילוב שמלבה שנאה לבית המשפט העליון ולמערכת המשפט בכלל, ומהווה מעין זריקת טסטוסטרון מסיבית לכל יוזמה אפשרית נגד מערכת משפט, תקשורת וחברה אזרחית חופשיות.

למעשה, על פי הדוח, ההתפתחויות בארבעת החודשים האחרונים עומדות בקנה אחד עם תוכנית עקבית ומתמשכת של נתניהו, מהרגע שנבחר ב־2009, לחזק את אחיזתו בסממני השלטון, המתבטאת בשורה של צעדים הפוגעים במרקם הדמוקרטי ומסיגים את ישראל לאחור.

"לאחור", כלומר, אל ימי קום המדינה. מק מבהיר שעל פי הגישה המקובלת על חוקרי מדע המדינה כיום, המודל המשטרי בישראל הוא "היברידי", כלומר, כזה המציג ספקטרום רחב הכולל בקצהו האחד רכיבים דיקטטוריים שאומצו עם קום המדינה (כחלק מהאופן החפוז והמאוים שבו הוקמה) ובקצהו השני רכיבים דמוקרטיים שהתפתחו והשתלבו לתוכה עם השנים – בעיקר בשנות ה־70, ה־80 וה־90, ובמידה רבה אחרי מהפך 1977.

משה דיין נואם בכנס בחירות של מפא
משה דיין נואם בכנס בחירות של מפא"י בראש העין, 1959 (צילום: משה פרידן/לע"מ)

בין המרכיבים ה"סמכותניים" שאומצו מ־1948 ואילך אפשר כמובן להזכיר את ההחלטה לא לכונן חוקה ולהסתפק בחוקי יסוד המתווספים טלאי על טלאי (שחקיקתם מזמינה פוליטיזציה של התהליך) ואת המשטר הצבאי על ערביי ישראל באותם ימים.

בין המרכיבים ה"סמכותניים" שאומצו מ־1948 ואילך אפשר כמובן להזכיר את ההחלטה לא לכונן חוקה ולהסתפק בחוקי יסוד – ואת המשטר הצבאי על ערביי ישראל

כמו גם את ההגבלות המשמעותיות על חופש העיתונות ועל חופש המחאה; את הרדיפה השיטתית של גורמים שנתפסו כמסכנים את שלטון מפא"י; את מערכת המשפט שעדיין הייתה חסרת ניסיון ומוגבלת; וכמובן, מערכת ה"תגמולים" שעמדה לצד מי שהשתייך למערכת השלטונית – מה שכולם אוהבים לכנות "הפנקס האדום".

לא בכדי גם שותפיו של דוד בן גוריון כינו אותו, בחיבה או שלא, "דיקטטור". לאורך העשורים, מאז שנות ה־50 ועד שנות האלפיים, התפתחו ולבלבו מוסדות, ערכים ועקרונות שאיזנו את התמונה וקירבו בהדרגה את ישראל לעבר הצד השני של המטוטלת, יוצרים איזון בין הצרכים שאפיינו מדינה קטנה ומוקפת אויבים, לבין המדינה האיתנה שהלכה ונבנתה פה.

ביניהם אפשר למנות את כללי הפרדת הרשויות, חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, עצמאות בתי המשפט שהלכה והתחזקה, עיגון חופש המחאה והביטוי בשורה ארוכה של פסקי דין, וחיזוק ההתמקצעות של המערכת הבירוקרטית – במידה רבה בעקבות המהפך של 1977, שהוביל גם למחיקת אותה מערכת "תגמול" מפורסמת.

ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין נושא דברים אחרי שהוענק לו פרס נובל, אוסלו, 1978 (צילום: MILNER MOSHE, לע"מ)
ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין נושא דברים אחרי שהוענק לו פרס נובל, אוסלו, 1978 (צילום: MILNER MOSHE, לע"מ)

14 שנה של צעדי חקיקה אגרסיביים

אולם, מק טוען כי מאז 2009 המטוטלת שבה ונמשכת חזרה אל הצד השני בעקביות. לטענתו, בין השנים 2009 ל־2021 ניתן לראות "רגרסיה לתקדימים המסוכנים שיצר שלטון מפא"י עם קום המדינה". כדי לבצר את שלטונו ואת שלטון מפלגת הליכוד, ניצל נתניהו במהלך כהונתו השנייה כראש ממשלה "רכיבים סמכותניים שהיו קיימים במשטר בישראל".

את תיאורית "ביבי המפא"יניק" – שעקף ב־2019 את בן גוריון בתואר "ראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן" – מבסס מק על שורה ארוכה של יוזמות חקיקה ומהלכים שלטוניים. אחד מהם הוא החלשה עקבית של מעמד חוקי היסוד, אותם חוקים שמלכתחילה נולדו מתוך חוסר רצונו או יכולתו של בן גוריון לקיים את ההחלטה ההיסטורית לכונן חוקה.

אם לאורך השנים נחקקו חוקי יסוד שמטרתם המרכזית היא חיזוק הדמוקרטיה, הרי שממשלות נתניהו חוקקו חוקי יסוד "שתוכנם ואופיים אינם תואמים את המסגרת המושגית המקובלת של חוקה במדינות דמוקרטיות"

אם לאורך השנים נחקקו חוקי יסוד שמטרתם המרכזית היא חיזוק הדמוקרטיה (הפרדת רשויות, זכויות אזרח, עיגון תפקידם של מוסדות שלטוניים וכיו"ב), הרי שממשלות נתניהו חוקקו בעשור הקודם שני חוקי יסוד נוספים "שתוכנם ואופיים אינם תואמים את המסגרת המושגית המקובלת של חוקה במדינות דמוקרטיות".

הכוונה כמובן לחוק יסוד: משאל עם שנחקק ב־2014, המחייב עריכת משאל עם על כל הסדר מדיני הכולל נסיגה משטחים – חוק המשנה את כללי המשחק הדמוקרטיים שהיו נהוגים עד חקיקתו, ולחוק הלאום ("חוק יסוד – ישראל מדינת הלאום של העם היהודי"), שנחקק ב־2018, פוגע בערך השוויון ומעגן הלכה למעשה הפליה בין מי שהינו יהודי למי שאינו יהודי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא דברים במליאת הכנסת, 29 במאי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא דברים במליאת הכנסת, 29 במאי 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לאלה יש להוסיף את החיבה של ממשלות נתניהו מאז 2009 לשינויים ותיקונים בחוקי יסוד במסגרת "חוקים זמניים והוראות שעה, דבר שהגביר את זילות מעמדם וארעיותם". תחום אחר שבו נתניהו שט לעבר הצד האנטי דמוקרטי של הספקטרום קשור לעצמאותה של הכנסת.

"האפשרות של הכנסת לפקח על הרשות המבצעת באמצעות אישור התקציב נוטרלה במידה רבה באמצעות שורה של צעדי חקיקה שונים מאז 2009", כותב מק. כמובן, כולם יודעים כי ממשלת נתניהו נמצאת בקרב מתמיד עם שומרי הסף, בעיקר עם היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.

המהלכים לערעור מעמדם של הפקידים הממשלתיים – ובמיוחד של היועצים – התחילו הרבה לפני הממשלה הקיצונית הנוכחית. "כבר מינואר 2017 הועלו הצעות להפיכת משרות היועצים למשרות אמון"

אולם, המהלכים לערעור מעמדם של הפקידים הממשלתיים – ובמיוחד של היועצים – התחילו הרבה לפני הממשלה הקיצונית הנוכחית. "כבר מינואר 2017 הועלו הצעות להפיכת משרותיהם של היועצים המשפטיים של משרד הממשלה למשרות אמון על פי בחירת השרים".

בית המשפט העליון הוא כמובן היעד המרכזי של יוזמות ההפיכה המשטרית, והפגיעה במעמדם, כוחם ועצמאותם של שופטי העליון – כמו גם ההשתלטות על הליך הבחירה בהם – הפך לסמל המחאה. אולם, מק מזכיר כי גם בהעדר יוזמות חקיקה משמעותיות, בג"ץ הפך עוד קודם "לחלק בלתי נפרד מהקמפיין הפוליטי של הליכוד בראשות נתניהו, בעיקר בשנים האחרונות לכהונתו כראש ממשלה".

שלט בהפגנה נגד ההפיכה המשפטית (צילום: קרן סער)
שלט בהפגנה נגד ההפיכה המשפטית (צילום: קרן סער)

אחת המטרות הפחות מוצהרות של ההפיכה המשטרית הנוכחית היא כמובן מלחמה בגופים הפוליטיים של ערביי ישראל, לרבות פסילה של מפלגות ערביות, והפליה אזרחית, כפי שהודה שר המשפטים בעצמו בימים האחרונים.

אבל מק מונה שורה של חוקים שנתניהו יזם או תמך בהם, שהעמיקו את "האפליה המובנית כלפי אזרחי ישראל הערבים" עוד הרבה קודם, ובהם מדיניות המקרקעין של מדינת ישראל, חוק ועדות הקבלה מ־2011, חוק הלאום, חוק הנכבה ב־2011 וחוק קמיניץ מ־2017.

לא צריך להיות חוקר באקדמיה או אפילו מומחה גדול באקטואליה כדי לאבחן שהנמסיס הגדול ביותר של נתניהו, למעשה כמעט מראשית כהונתו הראשונה, היא העיתונות. נתניהו מנהל מולה קרב פופוליסטי עיקש כבר שלושה עשורים.

לא צריך להיות חוקר באקדמיה או אפילו מומחה גדול באקטואליה כדי לאבחן שהנמסיס הגדול ביותר של נתניהו, למעשה כמעט מראשית כהונתו הראשונה, היא העיתונות

אם בעבר התבטאה המלחמה הזאת בעיקר במלחמת השמצות (יש שיאמרו הדדית), הרי שמאז 2009, וביתר שאת מאז 2015, נתניהו מגייס את הממסד כולו, כולל הממסד המשפטי והכלכלי, להכנעת והחלשת התקשורת.

איוב קרא ויואב קיש בדיון על החוק למען ערוץ 20, 28 בדצמבר 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
איוב קרא ויואב קיש בדיון על החוק למען ערוץ 20, 28 בדצמבר 2017 (צילום: מרים אלסטר, פלאש90)

די אם נזכיר את החקיקה המיוחדת (והמסואבת) לקימומו של ערוץ 20 (כיום 14) – חקיקה שהוביל שר החינוך הנוכחי יואב קיש; את ההתערבות הגסה באתר וואלה! (שהולידה את תיק 4000) ואת ההשתלטות העוינת על צמרת גלי צה"ל בשנים 2016–2017 (שהחלישה מאוד את התחנה).

כמו גם את הקרב על השליטה בתאגיד "כאן" אז והיום; את המלחמות נגד ערוץ 10 שהחלו כבר ב־2010; ואת המעורבות המסיבית והאישית בקרב בין ידיעות אחרונות לישראל היום עוד מ־2009 (שהולידה את תיק 2000).

על רקע כל אלה (ועוד אירועים שתקצר היריעה מלפרט), מק מסיק שיש לראות בדהירה של ישראל לעבר משטר דיקטטורי לא מהלך חד־פעמי (שנבלם בחלקו לעת עתה) אלא קו מתמשך של קרשנדו מתמיד.

"מרבית המהלכים שפגעו באופן משמעותי בכל המוסדות החיוניים לתפקודה של דמוקרטיה בוצעו באמצעות תיקוני חקיקה שמשמעויותיהם לא בהכרח היו ברורות לחלוטין בזמן אמת"

"מרבית המהלכים שפגעו באופן משמעותי בכל המוסדות החיוניים לתפקודה של דמוקרטיה בוצעו באמצעות תיקוני חקיקה שמשמעויותיהם לא בהכרח היו ברורות לחלוטין בזמן אמת, לפני שניתן לאמוד את ההשפעה המצטברת שלהם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרך לישיבת סיעת הליכוד בכנסת, 29 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו בדרך לישיבת סיעת הליכוד בכנסת, 29 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"כעת, ממשלת ישראל ה־37 בראשות נתניהו מקדמת צבר תיקוני חקיקה נוספים שהשפעתם על המשטר בישראל הרסנית. מטרת החיבור בין מהלכי הפגיעה בדמוקרטיה במהלך כהונת נתניהו השנייה והשלישית במסמך זה נועדה להצביע על הקצב המואץ שבו ממשיכים עתה אותם תהליכים לריסוק המאפיינים הדמוקרטיים של המשטר בישראל, שמתמשכים למעלה משני עשורים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
7

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
חסרה הצבעה על הגורמים לכך שהדמוקרטיה בישראל היא דמוקרטיה פגומה ובמידרג הדמוקרטיות בעולם ישראל נמצאת בתחתיתו. דוגמא בולטת לאחד הפגמים היא העדר הפרדת רשויות עוד מיום הקמת המדינה - חברי ה... המשך קריאה

חסרה הצבעה על הגורמים לכך שהדמוקרטיה בישראל היא דמוקרטיה פגומה ובמידרג הדמוקרטיות בעולם ישראל נמצאת בתחתיתו.
דוגמא בולטת לאחד הפגמים היא העדר הפרדת רשויות עוד מיום הקמת המדינה – חברי הרשות המבצעת , השרים והעומד בראשם, יושבים פיסית מאז קום המדינה במושבים קבועים בתוך הרשות המחוקקת ובמקומות המכובדים ביותר בקידמת אולם המליאה ובמקום להתנהג כאורחים בבית המחוקקים שאינו שלהם מתנהגים בהתנשאות וביוהרה. . צאו וראו כיצד הדברים בארה"ב ובבריטניה הנחשבות למלכות הדמוקרטיה. אומנם הדבר דומה למראית עין בבריטניה אך שונה שם מאוד מהותית. גם היחס המתנשא והכוחני של חברי הרשות המבצעת , במיוחד פקידי האוצר , כלפי חברי הרשות המחוקקת. במקום שהרשות המחוקקת תהיה הדומיננטית והמובילה בתהליכים- המצב הפוך. גם העדר הגבלה על משך כהונת רוה"מ, התעלמות מזכויות של אוכלוסיות מוחלשות למשל נשים בקהילות החרדיות ועוד גורמים שתקצר היריעה מלפרוס כאן, הם הגורמים לאיפיון הדמוקרטיה בישראל כפגומה ואפילו פגומה מאוד ולא פלא למצוא אותה בתחתית מידרג הדמוקרטיות בעולם אם כי יש להודות, לא אחרונה.

אני מופתעת מההתעלמות מכמה צעדי יסוד בדרך אל משטר דיקטטורי: תקנות שעת חרום; חוק כבילת התקציב; חוק המכרזים; וגולת הכותרת חוק ההסדרים. כל אלו הוציאו את המדיניות החברתית אל מחוץ לדיון הדמוק... המשך קריאה

אני מופתעת מההתעלמות מכמה צעדי יסוד בדרך אל משטר דיקטטורי: תקנות שעת חרום; חוק כבילת התקציב; חוק המכרזים; וגולת הכותרת חוק ההסדרים. כל אלו הוציאו את המדיניות החברתית אל מחוץ לדיון הדמוקרטי, אל מחוץ לפוליטיקה הפרלמנטרית וביססו בישראל כלכלה נאו ליברלית שעניינה שימוש במנגנון המדינתי לטובת הגדלת הרווחים של אליטה כלכלית מצומצמת. ממה אני לא מופתעת? מהתגובות הטוענות שאין ראיות. מה שחשוב במאמר הזה הוא הרצף השיטתי, התמונה המתבהרת כשרואים את רצף הפעולה לאורך זמן.

הטענה המרכזית לא הוכחה , נתניהו רוצה שלטון שיאפשר לו חופש. ההפיכה היא מטרתם של שותפיו 1. המתנחלים במרכז הליכוד 2. הציונות הדתית - קמיניץ, חוק הלאום התחילו שם וכמובן החרדים שרוצים הכפפ... המשך קריאה

הטענה המרכזית לא הוכחה , נתניהו רוצה שלטון שיאפשר לו חופש. ההפיכה היא מטרתם של שותפיו
1. המתנחלים במרכז הליכוד
2. הציונות הדתית – קמיניץ, חוק הלאום התחילו שם
וכמובן החרדים שרוצים הכפפת המדינה לדת.
כפוליטיקאי הוא מוכן לשרתם כל זמן שהם משרתים אותו, ולכן מיצב עצמו כזה שאצלו יקבלו את המקסימום.
הוא מסתפק בלהישאר לשלטון ללא הפעלת כח , דרך השתלטות על התקשורת.
לומר ששלושים שנה הוא חותר להפיכה משטרית זה מניפולציה שפוגעת בהבנת המצב הנוכחי וחומרתו

לצערי לא ראיתי שום נתון ענייני בכתבה הזו, בעיקר הגיגים כלליים. נראה שהמטרה ידועה מראש והשאלה היא מה הדרך להגיע אליה - המטרה של הכותב היא לטעון שאנו לקראת דיקטטורה, טענה קיצונית ורחוקה, ... המשך קריאה

לצערי לא ראיתי שום נתון ענייני בכתבה הזו, בעיקר הגיגים כלליים. נראה שהמטרה ידועה מראש והשאלה היא מה הדרך להגיע אליה – המטרה של הכותב היא לטעון שאנו לקראת דיקטטורה, טענה קיצונית ורחוקה, ולהוכיח זאת באמצעות פרטים ענייניים נכונים אך רחוקים מהוכחה כלשהי על הכיוון.

ברור שנתניהו מוביל ושותף למהלכים להחלשת הדמוקרטיה. אך צריך להוסיף לזה את ההתחזקות הרצופה על חשבון משאבי ותקציב המדינה בחינוך החרדי והדתי לאומי שהפך קיצוני ולאומני באופן רצוף בהנהגת חיים... המשך קריאה

ברור שנתניהו מוביל ושותף למהלכים להחלשת הדמוקרטיה.
אך צריך להוסיף לזה את ההתחזקות הרצופה על חשבון משאבי ותקציב המדינה בחינוך החרדי והדתי לאומי שהפך קיצוני ולאומני באופן רצוף בהנהגת חיים דרוקמן אצל הדתיים והרבנים החרדים והחרד"לים שחיזקו את החינוך למשיחיות ולגאולה בעזרת האל ולא חס וחלילה בידי אזרחים יהודים…

אשמח מאוד אם מישהו יתייחס לזה המבוסס על תחקיר הצוללות של התנועה לאיכות השלטון https://docs.google.com/document/d/1UHQf56RPWSK2MF-_uqZwm0cZGc3xdsxN/edit?usp=sharing&ouid=11255647258... המשך קריאה

אשמח מאוד אם מישהו יתייחס לזה המבוסס על תחקיר הצוללות של התנועה לאיכות השלטון
https://docs.google.com/document/d/1UHQf56RPWSK2MF-_uqZwm0cZGc3xdsxN/edit?usp=sharing&ouid=112556472580083664664&rtpof=true&sd=true

לכתבה המלאה עוד 1,542 מילים ו-7 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 15 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

שר החוץ האיראני: אין לנו אמון בארה"ב, ננהל מו"מ רק אם הצד השני יהיה רציני

דיווח: ארה"ב צפויה להודיע על הארכת הפסקת האש בין ישראל ללבנון ● סמ"ר נגב דגן, בן 20 מדקל, נפל בדרום לבנון ● דיווח: זמיר ביקר באיחוד האמירויות במהלך המלחמה עם איראן ● המדינה לבג"ץ: שב"כ שינה את עמדתו - פלדשטיין ואוריך מורחקים רק ממתחמים מסוימים, לא ממשרד רה"מ כולו ● בשל הכישלון באיתור איינהורן: התיק נגד יועצי נתניהו על הטרדת העד פילבר צפוי להיסגר

לכל העדכונים עוד 18 עדכונים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

ברית אזורית חדשה או הימור מסוכן? מאחורי הקלעים של “הברית המשושה”

יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.

סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.

רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 739 מילים
אמיר בן-דוד

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

קץ האשליה של ההייטק חסר הגבולות

דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.

"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 626 מילים

למקרה שפיספסת

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.