הבהלה מהמהפכה המשפטית ומניסיונות החקיקה המואצים בחודשים האחרונים הזניקו מאות אלפים לרחובות במטרה לשמור על גחלת הדמוקרטיה ● אבל 27 שנים בדיוק אחרי שנתניהו נבחר לראשונה לראשות הממשלה, מתברר שעקרונות השוויון, החירות, הפרדת הרשויות ועצמאות המשפט כבר נתונות לפגיעה מתמשכת ● מחקר של מכון זולת חושף אבולוציה לכיוון משטר סמכותני, הנמשכת לפחות 14 שנים
גם במדינה בה שערוריות הן חלק מהיום יום שלנו – השערורייה הזו זוכה לדירוג גבוה. אלפי ישראלים נתקעו בחו"ל והמדינה לא עושה דבר כדי לחלצם.
במדינה נורמלית, בה יש ממשלה מתפקדת, ובמקרה הזה – שרת תחבורה מתפקדת, היו מנכ"לי שלוש חברות התעופה הישראליות נקראים ללשכת ראש הממשלה והיו מקבלים הצעה שלא ניתן לסרב לה: בצעו מבצע חילוץ משני מוקדים בהם נתקעו ישראלים – יוון וקפריסין.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בטור שפורסם לאחרונה ב"ידיעות אחרונות", כתב בן-דרור ימיני כי "המהגרים מאריתראה הביאו איתם את המריבות מהבית לתל-אביב. למרות הפגיעות הקשות והסבל של תושבי דרום העיר, בממשלות ישראל בעשור האחרון לא השכילו להציג מדיניות הגירה מסודרת, כזו שהייתה מאפשרת גירוש ועוצרת את המחדל".
כבר המשפט הראשון בטור שכותרתו "בגלל היעדר מדיניות: אנרכיה בלב המדינה", אמור להדליק נורה אדומה. מלחמת האזרחים שהסתיימה באריתריאה נמשכת בתל-אביב?
שני בר-טוביה היא בעלת דוקטורט ביחסים בין-לאומיים, מקדמת המדיניות וקשרי הממשל של פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל.
מה טענת הכותבת? שהאריתראים נלחמים אחד בשני בתוך מדינת ישראל כי הם חיים כאן "כבר כמעט שני עשורים כחוק, עם אשרה, אבל ללא זכויות סוציאליות, ללא אופק וללא נתיב להתאזרחות"?
לרצוח אריתראים אחרים זו דרך מוזרה מאוד למחאה נגד השלטונות בישראל. אולי זה פשוט פער תרבותי ואנו לא מבינים אותם? המדינה יכולה ללכת לקראתם ולהקצות להם שטח אש בדרום לכמה ימים של מחאות. כשיסיימו, שיספרו מי ניצח במחאה – תומכי המשטר האריתראי או המורדים. סתם בשביל הסקרנות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
במלאות שנה לשבעה באוקטובר, אפשר לומר שישראל לא שינתה דבר בתהליכים אשר הובילו לטבח. אדרבא, תהליכי ההרס רק התחזקו והעמיקו.
למעשה, אנו חוזים בשני עמים שונים. עם אחד ממלכתי, נטוע בערכי המערב, דמוקרטי, טכנולוגי ומוביל את המלחמה לניצחון. זאת בעוד שהעם השני, המיוצג על ידי הממשלה, נטוע בדת, ולא רק שאינו משתתף במאמץ המלחמה, אלא שהוא אף מחבל בו.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשממנים מנכ"ל עם ניסיון דל, ללא צוות מוביל עם ניסיון ויכולת לעבוד כמטה שחושב על פתרונות, מקבלים את חוסר התפקוד המינימלי הזה. הייתי שולח נציג עם מזומן שיארגן משט חילוץ..מעבורות לא חסרות באזור..