הצצה קצרה על לוח השנה יכולה להסביר לנו קצת מהתהליכים המסתמנים במזרח התיכון, בואכה 2024. הראשון, בנובמבר 2024 – הבחירות לנשיאות ארה"ב, שבהן יתמודדו הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן, ומהצד השני בסבירות גבוהה דונלד טראמפ.

אירוע אחר שיקרה ב־2024 – או אולי אפילו לקראת סוף 2023 – הוא העדות הצפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. כביכול, שני אירועים שאינם קשורים כלל זה בזה.

אין עוררין שנתניהו אינו שש לעלות לדוכן העדים. המנהיג החזק במזרח התיכון, שרואה את עצמו כצ'רצ'יל של האלף השלישי (בהקשר האיראני), עומד על דוכן קטן, באולם צר ממדים, דחוק ומשיב לשאלות מביכות. הכי רחוק מלשכות מנהיגי העולם, הכי רחוק מאסטרטגיה, הכי רחוק מצריבת מורשת.

סביר להניח שהוא יידרש גם להרבה פרטים שעליהם יענה: "אינני זוכר". זה יהיה סימן לחולשה, תשישות, שחיקה, או הכול ביחד. כך לא מנחילים מורשת. זו הסיבה שנתניהו פועל בנמרצות בנושא ההסכם עם ערב הסעודית.

השגריר הסעודי בירדן נאיף בן בנדר א־סדירי מוסר ליועצו של אבו מאזן מג'די אל־חלידי כתב אמנה, 12 באוגוסט 2023 (צילום: שגרירות סעודיה בירדן)

ערב הסעודית מינתה לראשונה בתולדותיה שגריר לרשות הפלסטינית, שיהיה גם קונסול כללי בירושלים. כלומר, איש הממלכה הסעודית שינוע בין רבת עמון לרמאללה – וכנראה גם בירושלים, עם דרכון סעודי רשמי

הציבור אומנם לא נחשף לדברים, אבל מאחורי הקלעים מתנהלת עבודה קדחתנית במטרה לקדם את הסכם. הפערים גדולים – יש שיגידו אפילו גדולים מאוד – אבל ראש הממשלה גם נחוש מאוד.

אבן המחלוקת הראשונה והמיידית – אבל גם הפתירה ביותר – היא הבעיה הפלסטינית. אמש מינתה ערב הסעודית לראשונה בתולדותיה שגריר לרשות הפלסטינית, שיהיה גם קונסול כללי בירושלים. כלומר, איש הממלכה הסעודית שינוע בין רבת עמון לרמאללה – וכנראה גם בירושלים, עם דרכון סעודי רשמי.

ניתן להתייחס למינוי הזה בשתי דרכים. הראשונה, סעודיה מאותת לישראל עד כמה חשוב לה העניין הפלסטיני. השנייה, מעתה יהיה נציג פעיל דה פקטו בשטח, שיכול להעביר מסרים מידיים ויכול לעמוד בקשר רציף – מתחת לרדאר – עם מקבלי ההחלטות הירושלמים. ערב הסעודית, לפי המסרים האחרונים, תדרוש צעדים משמעותיים כלפי הפלסטינים.

אבן המחלוקת השנייה נוגעת לדרישה הסעודית לגרעין אזרחי – בדגש על יכולות העשרת אורניום עצמאיות. כאן, בניגוד להסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות שהצריך התגמשות בעניין אספקת מטוסי חמקן, מונחת על הכף דוקטרינה שלמה שהגה מנחם בגין, יורשו של זאב ז'בוטינסקי בהנהגה הבית"רית.

ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין נושא דברים בכנסת, 1983

דוקטרינת בגין אומרת כי אסור לישראל להשלים עם כך שמדינה במזרח התיכון תחזיק יכולת גרעינית כלשהי. בינתיים, שני מנהיגים עמדו במבחן הזה – בגין בהפצצת הכור העיראקי ואולמרט בהשמדת הכור הסורי

דוקטרינת בגין אומרת כי אסור לישראל להשלים עם כך שמדינה במזרח התיכון תחזיק יכולת גרעינית כלשהי. בינתיים, שני מנהיגים עמדו במבחן הזה – בגין עצמו בהפצצת הכור העיראקי ב־1981 ואהוד אולמרט בהשמדת הכור הסורי ב־2007. שניהם צמחו תחת ההדר הבית"רי.

לכן, בעניין הזה נתניהו נמצא בהתנגשות אידיאולוגית לא עם דוד בן־גוריון, אלא עם בגין – ובהיבטי הבייס בעיתוי הנוכחי יכולות להיות לכך משמעיות רבות. במילים אחרות, מרחב התמרון של נתניהו בהקשר הגרעין הסעודי צר מאוד. כל שכן אחרי שראש האופוזיציה יאיר לפיד איגף אותו מימין והצהיר השבוע שיתנגד לכל הסכם שיכלול יכולת סעודית עצמאית להעשרת אורניום.

כאן אולי המקום לפתוח צוהר ולהבין עד כמה חריף הוויכוח האידיאולוגי בתוך הליכוד. המחלוקת הזו עמוקה ולא שייכת בכלל לדור הנוכחי, זה של מירי רגב, דודי אמסלם, יריב לוין ושאר נבחרי הליכוד הנוכחיים. המחלוקת לעיל מתנהלת בין נתניהו לדור הנסיכים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא דברים באזכרה הממלכתית לזאב ז'בוטינסקי בהר הרצל, 18 ביולי 2023 (צילום: Noam Revkin Fenton, Flash 90)

ז'בוטינסקי טען כי מדינת ישראל חייבת לבנות את עצמה כמעצמה אזורית מוקפת – מטאפורית כמובן – "קיר ברזל" . על הקיר הזה יתנפצו כל גלי ההתנגדות הערבים – ורק כך יוכר דה פקטו ודה יורה מעמדה

ניטש כאן ויכוח מהותי שעיקרו פרשנות המושג "קיר הברזל" שטבע ז'בוטינסקי. מי שמוביל את המחנה מול נתניהו בהקשר הזה הוא שר המשפטים לשעבר דן מרידור, מי שכתב מחדש את תפיסת הביטחון של ישראל ב־2006.

ז'בוטינסקי טען כי מדינת ישראל חייבת לבנות את עצמה כמעצמה אזורית מוקפת – מטאפורית כמובן – "קיר ברזל" . על הקיר הזה יתנפצו כל גלי ההתנגדות הערבים – ורק כך יוכר דה פקטו ודה יורה מעמדה.

"רק אז מאבדות את קסמן קבוצות קיצוניות, שסיסמתן היא 'לעולם לא', וההשפעה עוברת לידי קבוצות מתונות", כתב ז'בוטינסקי בדיוק לפני 100 שנה בעיתון ראזסווייט בברלין. "רק אז יבואו אלינו אנשי הקבוצות האלה ובידם הצעות לוויתורים הדדיים.

"רק אז הם יתחילו לשאת ולתת אתנו בכנות בשאלות מעשיות כגון מתן ערובות נגד דחיקת רגליהם מן הארץ, או בעניין שוויון זכויות, או בדבר ישות לאומית עצמית. ואני מאמין ומקווה שנוכל לתת להם ערובות כאלה, שירגיעו אותם, ושני העמים יוכלו לחיות זה בצד זה בשלום ובהגינות". (מקור הציטוטים: מכון ז'בוטינסקי).

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג את ארכיון הגרעין של איראן, שנחשף על ידי המוסד ומתעד את תוכנית הגרעין האיראנית, במשרד הביטחון בתל אביב, 30 באפריל 2018 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

דווקא בהתנגשות עם דוקטרינת בגין, נראה שנתניהו שוקל ללכת רחוק מאוד, לעקוף אותה משמאל. מעניין שראש המחנה הממלכתי בני גנץ לא התבטא עדיין בנושא

מרידור טוען כי בעניין הפלסטיני ישראל נמצאת כבר כמה שנים מאחורי קיר כזה ולכן יכולה להרשות לעצמה את הוויתורים ההדדיים. יותר מכך, הוא טוען שללא ויתור כזה ייסדק קיר הברזל וישראל תהפוך למדינה דו־לאומית. נתניהו חושב בדיוק להפך, תוך שהוא מנפנף בהסכמי אוסלו. לדעתו זו תהיה בכייה לדורות.

המדיניות שלו היא לדחוק את העניין הפלסטיני לתחתית הרשימה, להפוך אותו ללא רלוונטי ולהרחיק את עצמו מרעיון שתי המדינות. אף שהצהיר על כך בנאום בר אילן ב־2009, תחת לחץ כבד של הנשיא ברק אובמה. בהקשר הזה מעניין היה לשמוע אותו בראיון האחרון לרשת "בלומברג".

כשהוא נשאל על העניין הפלסטיני, סיפר נתניהו בחיוך שהוא לא עולה כמעט בשיחות. אולי הוא רצה לומר שגם הסעודים, כמו האמירתים, לא רואים את חימום היחסים דרך הזווית הפלסטינית. זה היה נכון אולי עד אתמול, עם מינוי השגריר הסעודי לרשות הפלסטינית. והינה, דווקא בהתנגשות עם דוקטרינת בגין, נראה שנתניהו שוקל ללכת רחוק מאוד, לעקוף אותה משמאל.

בית המלוכה הסעודי מציב לארה"ב ארבע דרישות בסיסיות: הסכם סחר בין וושינגטון לריאד, ברית הגנה אזורית בחסות אמריקאית בסגנון נאט"ו, הסכם ארוך טווח לאספקת אמצעי לחימה מתקדמים – ובניית כור גרעיני אזרחי. שני הסעיפים הראשונים אינם נוגעים לישראל, שני האחרונים בהחלט כן.

צנטריפוגות בכור ההעשרה הגרעיני בנתנז, איראן, נובמבר 2019 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)

גורמים מדיניים במערב המצויים בסוד המגעים התרשמו שמבחינת ערב הסעודית עניין הגרעין הוא "מייק אור ברייק", כלומר, על זה יקום וייפול ההסכם

במערכת הביטחון יש מי שחושש מאוד כי אספקת חמקנים ונשק מתקדם לסעודיה תשחק משמעותית את היתרון האיכותי של ישראל באזור, עקרון שכל הממשלים בארה"ב הקפידו לשמור עליו, דמוקרטי או רפובליקאי.

כאן נשאלת השאלה האם הביטחונות שסיפקה ארה"ב לישראל במסגרת עסקת החמקנים לאיחוד האמירויות יסופקו גם כאן, כשטווח הטיסה בין בסיס חיל האוויר הסעודי בטאבוק לאילת הוא של כמה דקות.

בעניין הזה הרושם הוא שהדרג הביטחוני הישראלי פחות מודאג. אגב, זו הייתה המחלוקת גם לפני שני עשורים כשסעודיה קיבלה את מטוסי ה־F15E המתקדמים שלה. ארה"ב בסופו של דבר כפתה את עמדתה על ישראל, וסיפקה את המטוסים עם הבטחות מסוימות בלבד.

בעניין הכור הגרעיני, כאן כבר קיים חשש גדול בצד הישראלי – וכאן גם נתניהו מוצא את עצמו בעימות עם דוקטרינת בגין והצהרות לפיד. מעניין שראש המחנה הממלכתי בני גנץ לא התבטא עדיין בנושא. ללא ספק, דעתו של רמטכ"ל לשעבר חשובה כאן. אור ירוק שלו למהלך כזה יהיה בבחינת רוח גבית והכשר לנתניהו.

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מקבל את פניו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בריאד, בירת ערב הסעודית, 15 ביולי 2022 (צילום: Bandar Aljaloud/Saudi Royal Palace via AP, File)

ביידן מבין היטב את גודל ההישג הצפוי מבחינתו. הוא רוצה להיכנס לישורת האחרונה של הבחירות עם הסכם נורמליזציה משולש – ארה"ב–ישראל–סעודיה

יכול להיות שגנץ בכוונה שומר את הקלפים קרוב לחזה. מצד אחד כדי לא לשחרר הצהרות לפני שהוא מודע לפרטים, מצד שני, זה נשק פוליטי ומנוף לחץ עתידי על נתניהו. גורמים מדיניים במערב המצויים בסוד המגעים התרשמו שמבחינת הסעודים עניין הגרעין הוא "מייק אור ברייק", כלומר, על זה יקום וייפול ההסכם.

כאן נכנסת לתמונה הלוליינות המדינית וניהול הסיכונים הביטחוני. רווחי ההסכם ברורים לכולם. ערב הסעודית יוצרת נאט"ו חדש במזרח התיכון, ומתייצבת מול איראן כתף אל כתף עם ישראל, בגיבוי ארה"ב.

סין, שדחקה בשנה האחרונה את רגליה של וושינגטון מהאזור, סופגת כאן מכה קשה, בעוד שהממשל האמריקאי מחדש את מנופי ההשפעה שאיבד בשנים האחרונות במפרץ הפרסי ובמזרח התיכון.

ביידן מבין היטב את גודל ההישג הצפוי מבחינתו. הוא רוצה להיכנס לישורת האחרונה של הבחירות עם הסכם נורמליזציה משולש – ארה"ב–ישראל–סעודיה. זה יהיה משקל נגד משמעותי מאוד מול "הסכמי אברהם" שהשיג טראמפ עם איחוד האמירויות ובחריין.

בנימין נתניהו נואם על איום הגרעין האיראני באו"ם ב־27 בספטמבר 2012 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

ההישג המדיני הזה תלוי, כאמור, בכוכבית קטנה, הסכמה ישראלית לגרעין סעודי אזרחי. האמריקאים מבינים היטב את הרגישות ולוחצים מאחורי הקלעים

בהיבט הפוליטי הפנימי שלו לקראת בחירות 2024 זה יחזק מאוד את הדמוקרטים בקרב יהדות ארה"ב, ישקיט ואולי ישתיק במשהו חלק מהקולות הפרוגרסיביים במפלגה, ואולי גם יביא לביידן קולות רכים – כאלה שמתנדנדים במרכז המפה.

גם אצל נתניהו שורת הרווח בעלת פוטנציאל – הוא מרוויח כאן מורשת היסטורית: מנהיג שבנה מחדש את מפת הכוחות במזרח התיכון, הביא שלום עם הגדולה והחשובה במדינות ערב באלף הנוכחי, ומי שהבטיח משמעותית את מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית. עכשיו שימו את כל זה מול דוכן עץ מרופט בבית משפט ברחוב צלאח א־דין בירושלים.

אבל, ההישג המדיני הזה תלוי, כאמור, בכוכבית קטנה, הסכמה ישראלית לגרעין סעודי אזרחי. האמריקאים מבינים היטב את הרגישות ולוחצים מאחורי הקלעים עם הבטחות לאבטחות. בעניין הזה יש מי שמתריעים כל העת כי גם איראן החלה כך את תהליך ההתגרענות שלה, עם כור אזרחי לייצור חשמל בעיר בושהר על שפת המפרץ הפרסי.

שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן אמר לפני שבועיים בריאיון לגלי צה"ל כי זו כל המטרה של סעודיה, ליצור מאזן הרתעה מול איראן דרך החזקה בידע ויכולת העשרת גרעין, ולכן אסור לישראל להסכים לזה. בלשון זהירה נאמר שליברמן לא לבד בעמדה הזו.

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בפריז, 22 ביוני 2023 (צילום: Ludovic Marin, Pool via AP)

למרות הלחץ הסעודי על וושינגטון, ההסכמה של ירושלים כרגע היא גרעין אזרחי – כן; יכולת העשרה – לא. אם העיקרון הזה יישבר, מה שישראל ניסתה למנוע מאיראן בדיפלומטיה אגרסיבית, היא תאפשר בהסכם שלום

בעיני חלק מהמומחים זה תרחיש בלהות, מדרון חלקלק. למרות הלחץ הסעודי על וושינגטון, ההסכמה של ירושלים כרגע היא גרעין אזרחי כן; יכולת העשרה – לא. אם העיקרון הזה יישבר, מה שישראל ניסתה למנוע מאיראן בדיפלומטיה אגרסיבית ופעולות צבאיות, היא תאפשר בהסכם שלום – תהליך התגרענות של המזרח התיכון.